חוזה שכירות 2026: מה חייב להיות בחוזה שכירות דירה, סעיף אחר סעיף

חוזה שכירות דירה: מה החוק מחייב לכתוב בו

חוזה שכירות לדירת מגורים הוא לא רק "נוהג". מאז תיקון 2017 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971, החוק קובע במפורש איך החוזה נערך ומה חייב להופיע בו. התיקון הוסיף לחוק סימן מיוחד לשכירות דירה למגורים, בסעיפים 25א עד 25טו.

שלושה כללי צורה בסיסיים, לפי סעיף 25ב:

• החוזה נערך בכתב.
• שני הצדדים חותמים עליו: המשכיר והשוכר.
• כל צד מקבל עותק חתום.

אם הכללים האלה לא קוימו, החוזה עדיין תקף. סעיף 25ב קובע במפורש שאי-קיום דרישת הכתב אינו גורע מתוקף החוזה. כלומר, הסכם בעל פה או בהודעות מחייב, אבל קשה הרבה יותר להוכיח מה סוכם.

הפרטים שחייבים להופיע בחוזה לפי התוספת השנייה

סעיף 25ג מפנה לתוספת השנייה לחוק, שמונה את הפרטים שחוזה שכירות למגורים יכלול:

הפרט האחרון חשוב במיוחד. המשכיר חייב לגלות בחוזה פגמים שידועים לו. לפי סעיף 8 לחוק, תניה שפוטרת את המשכיר מאחריות לפגם שהיה ידוע לו ולא הובא לידיעת השוכר, בטלה.

חוזה שכירות סטנדרטי: הסעיפים שכל חוזה צריך, מעבר לחובה

התוספת השנייה היא הרצפה. חוזה שכירות טוב מסדיר גם את המצבים שבהם מתגלעות מחלוקות. אלה הסעיפים שכדאי לבדוק בכל חוזה, גם ב"חוזה שכירות סטנדרטי" שהורדתם מהרשת:

לפי סעיף 25יד, אי אפשר להתנות על רוב ההוראות האלה לרעת השוכר. סעיף בחוזה שסותר אותן אינו תקף, גם אם השוכר חתם עליו.

דירה ראויה למגורים: מה המשכיר חייב למסור

לפי סעיפים 25ה ו-25ו, המשכיר חייב למסור דירה ראויה למגורים. התוספת הראשונה לחוק מונה שישה מצבים שבהם דירה אינה ראויה למגורים: אין בה מערכת ניקוז; אין בה מערכת חשמל או תאורה; אין בה פתחי אוורור ותאורה טבעית עם דלתות וחלונות, כולל דלת כניסה שננעלת; אין בה מערכת להספקת מי שתייה; אין מחיצה בין השירותים לשאר הדירה; או שיש בה סיכון בלתי סביר לבטיחות השוכר או לבריאותו. לפי סעיף 25ו(ב), מסירת דירה כזו היא הפרת חוזה. ליקוי כזה הוא לא עניין למשא ומתן. גם אם השוכר מוכן לקבל את הדירה כמות שהיא, כדאי לתעד בחוזה מה תוקן לפני הכניסה ומה לא.

ליקויים ותיקונים: מה קורה כשהמשכיר לא מתקן

סעיף 25ח מחלק את האחריות. ליקוי שנגרם משימוש לא סביר של השוכר, השוכר מתקן על חשבונו. כל פגם אחר שאינו קל ערך, המשכיר מתקן על חשבונו: תוך זמן סביר ולא יאוחר מ-30 ימים מהדרישה, ובפגם דחוף, שאינו מאפשר מגורים באופן סביר, לא יאוחר משלושה ימים.

אם המשכיר לא תיקן, חלות הוראות סעיף 9 לחוק: השוכר רשאי לתקן בעצמו ולדרוש החזר של הוצאות סבירות, או להפחית את דמי השכירות לפי הירידה בשווי השימוש.

דוגמה 1: מזגן שהתקלקל ותיקון עצמי

שוכר מודיע בכתב ב-1 ביולי שהמזגן היחיד בדירה התקלקל. זה פגם רגיל, לא דחוף, ולכן למשכיר יש עד 30 ימים. ב-31 ביולי המשכיר עוד לא תיקן. השוכר מזמין טכנאי ומשלם 1,200 ש"ח. הוא רשאי לדרוש מהמשכיר את ההוצאה, אם היא סבירה. כדי שלא יהיה ויכוח, כדאי שהחוזה יקבע איך מגישים דרישת תיקון, ושהשוכר ישמור את הדרישה הכתובה, הצעת המחיר והקבלה.

אילו מדובר בדוד שמש שהתפוצץ והציף את הדירה, זה כנראה פגם דחוף, והספירה היא שלושה ימים בלבד.

חוזה שכירות קצר: האם שני עמודים מספיקים

אין דרישה לאורך מסוים. חוזה של שני עמודים יכול להיות תקין, אם הוא כולל את כל הפרטים שבתוספת השנייה ומסדיר את הנושאים שבטבלה למעלה. הבעיה בחוזים קצרים היא לא מה שכתוב בהם, אלא מה שחסר: אין סעיף יציאה מוקדמת, אין פרוטוקול מסירה, ואין הגדרה של הערובה. החוק ישלים חלק מהפערים, למשל את מועדי התיקון ואת מועד השבת הערובה, אבל לא את כולם.

שימו לב גם למקרה ההפוך: חוזה לתקופה של עד שלושה חודשים, בלי אפשרות הארכה, לא כפוף לסימן על שכירות למגורים (סעיף 25טו). בחוזה קצר כזה חשוב במיוחד לכתוב הכול, כי ההגנות של סעיפים 25א–25טו לא חלות עליו.

שותפים, בעלי חיים ושימוש בדירה

החוק לא קובע אם מותר להחזיק בעל חיים או לעשן בדירה. אלה נושאים שהחוזה צריך להסדיר. לגבי שותפים ושוכרי משנה יש כלל: לפי סעיף 22, שכירות משנה או העברת השכירות במקרקעין דורשות הסכמה מראש ובכתב של המשכיר. המשכיר לא רשאי לסרב מטעמים בלתי סבירים.

בדירת שותפים כדאי שכל השוכרים יחתמו על החוזה, ושיהיה ברור אם האחריות שלהם כלפי המשכיר היא ביחד ולחוד. בנוסף, כדאי לחתום על הסכם פנימי בין השותפים שמסדיר חלוקת תשלומים ויציאה של שותף.

ערבות בחוזה שכירות: כמה מותר לדרוש

סעיף 25י מאפשר כמה סוגי ערובה: ערבות בנקאית, ערבות של "נותן ערבות אחר" שקיבל רישיון מתאים, או מזומן. בנוסף נהוג לבקש ערבים אישיים ושטר חוב. התקרה המצטברת של הערובות היא הנמוך מבין שני סכומים: דמי השכירות לשליש מתקופת השכירות, או שלושה חודשי שכירות.

דוגמה 2: חישוב תקרת הערובה

מתי מותר לממש? רק במקרים שבסעיף 25י: דמי שכירות שלא שולמו, ליקויים שהשוכר אחראי להם ולא תיקן, תשלומים שוטפים שלא שולמו, ודירה שלא פונתה בסוף התקופה. לפני מימוש, המשכיר חייב להודיע זמן סביר מראש ולאפשר לשוכר לתקן. את הערובה, או את יתרתה, מחזירים תוך 60 ימים מהמאוחר מבין השבת הדירה לבין הפירעון המלא של חובות השוכר.

לנוסח כתב ערבות שמגדיר את היקף אחריות הערבים, היעזרו במחולל כתב ערבות לשכירות. אם הערובה לא הוחזרה בזמן, אפשר להכין מכתב דרישה להחזרת פיקדון.

הצמדה למדד ועדכון דמי השכירות

החוק אינו קובע הצמדה. אם רוצים לעדכן את השכירות, צריך לכתוב זאת בחוזה במפורש: לאיזה מדד, מה מדד הבסיס, באיזו תדירות מעדכנים, והאם יש "רצפה" שמונעת ירידה.

דוגמה 3: הצמדה עם רצפה

דמי השכירות 6,000 ש"ח, מוצמדים למדד המחירים לצרכן, ומדד הבסיס הוא המדד הידוע ביום החתימה. אחרי שנה המדד עלה ב-3%. השכירות המעודכנת: 6,000 × 1.03 = 6,180 ש"ח. אילו המדד ירד ב-1%, ובחוזה יש רצפה, השכירות נשארת 6,000 ש"ח. בלי רצפה היא יורדת ל-5,940 ש"ח. את החישוב המדויק לפי המדדים שפורסמו אפשר לעשות במחשבון הצמדת שכר דירה למדד.

באופציה כדאי לקבוע מראש את שיעור העלאת השכירות. לפי סעיף 25יב(ב), משכיר יכול לממש ברירת הארכה רק אם תנאיה נקבעו בחוזה מראש.

נספח הארכת חוזה שכירות: מה לכתוב בו

כשאין אופציה בחוזה, או שהצדדים רוצים לשנות תנאים, חותמים על נספח הארכה. נספח טוב קצר, אבל מדויק:

• הפניה לחוזה המקורי, בתאריך ובשמות הצדדים, וקביעה שכל תנאיו נשארים בתוקף חוץ ממה שמשתנה.
• תקופת ההארכה: תאריך התחלה ותאריך סיום.
• דמי השכירות בתקופה החדשה, ומדד בסיס חדש אם יש הצמדה.
• עדכון הערובה: אם השכירות עלתה, בדקו שוב את התקרה של סעיף 25י.
• הסכמה של הערבים להמשך הערבות, בחתימתם. ערב שלא חתם על הנספח עלול לטעון שערבותו לא חלה על התקופה החדשה.
• חתימה של כל הצדדים, ועותק לכל צד.

פיצוי מוסכם על איחור בפינוי ועל הפרות אחרות

חוזי שכירות רבים קובעים פיצוי יומי אם השוכר לא מפנה בזמן. לפי סעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, פיצוי מוסכם משולם בלי הוכחת נזק. אבל בית המשפט רשאי להפחית אותו אם אין יחס סביר בינו לבין הנזק שהיה צפוי בעת החתימה.

בע"א 4630/04 קניונים נכסים ובנין נ' בני יעקב נדל"ן (13.12.2006) סיכם בית המשפט העליון את ההלכה. היא נעשית בשני שלבים: קודם בודקים אם יש יחס סביר בין הפיצוי לבין הנזק הצפוי בעת כריתת החוזה, ורק אם אין, קובעים בכמה להפחית. בין השיקולים: חומרת ההפרה, והעובדה שתניה גורפת, שקובעת אותו פיצוי לכל הפרה, היא לכאורה בלתי סבירה. באותו מקרה הפחית בית המשפט העליון את רכיב הפיצוי המוסכם, שעמד על 20% ממחיר הנכס, למחצית: 10%.

דוגמה 4: האם הפיצוי היומי סביר

דמי שכירות של 6,000 ש"ח לחודש הם בערך 200 ש"ח ליום. פיצוי מוסכם של 400 ש"ח לכל יום איחור בפינוי הוא פי שניים מהשכירות היומית. סביר להניח שאפשר להצדיק אותו, למשל כי המשכיר צריך למסור את הדירה לשוכר הבא ועלול לשלם לו פיצוי. פיצוי של 2,000 ש"ח ליום, פי עשרה מהשכירות, חשוף הרבה יותר להפחתה. כדאי לנסח את סעיף הפיצוי לפי סוג ההפרה, ולא סעיף אחד לכל הפרה.

יציאה מוקדמת, שוכר חלופי וחובת הקטנת הנזק

מה קורה אם השוכר רוצה לעזוב באמצע? אם בחוזה אין זכות ביטול, היציאה המוקדמת היא הפרה. אבל גם אז המשכיר לא יכול "לשבת" על הדירה הריקה ולתבוע את כל התקופה. לפי סעיף 14(א) לחוק התרופות, המפר לא חייב בפיצויים בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין.

דוגמה 5: חישוב החשיפה ביציאה מוקדמת

שוכר בחוזה ל-12 חודשים, בשכירות של 6,000 ש"ח, עוזב אחרי 8 חודשים. נותרו 4 חודשים: 24,000 ש"ח. המשכיר מפרסם את הדירה ומוצא שוכר חדש באותו מחיר אחרי חודש. הנזק שנותר הוא בערך חודש שכירות, 6,000 ש"ח, ועוד הוצאות סבירות של מציאת שוכר. אילו המשכיר לא היה מחפש שוכר כלל, השוכר היוצא יכול לטעון שאינו חייב בנזק שאפשר היה למנוע.

הדרך הנקייה היא לכתוב בחוזה מראש סעיף "שוכר חלופי": השוכר רשאי לעזוב בהודעה מוקדמת, אם הוא מציג שוכר חלופי מתאים, והמשכיר לא יסרב מטעמים בלתי סבירים. לפי סעיף 25יג, אם החוזה נותן למשכיר זכות לבטל בלי עילה, הוא חייב לתת זכות דומה גם לשוכר, וההודעה מצד השוכר היא 60 ימים לפחות.

מה קורה כשהחוזה נגמר והשוכר נשאר

לעיתים התקופה מסתיימת, והשוכר ממשיך לגור ולשלם, בלי חוזה חדש. לפי סעיף 19(א) לחוק השכירות והשאילה, כשהצדדים המשיכו לקיים את השכירות אחרי תום התקופה בלי לקבוע תקופה חדשה, כל צד רשאי לסיים אותה בהודעה לצד השני "זמן סביר מראש". שימו לב: פסקי דין ישנים, כמו ע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוף (27.7.2008), מתארים גם את סעיף 19(ב), שקבע מתי בדיוק מסתיימת שכירות כזו. התיקון לחוק משנת 2017 ביטל את סעיף קטן (ב), והיום החוק קובע רק "זמן סביר". מה נחשב סביר תלוי בנסיבות.

המסקנה: חוזה שפג אינו "חור שחור", אבל הוא יוצר אי-ודאות. עדיף לחתום על נספח הארכה, או לכתוב בחוזה המקורי מה קורה אם השוכר נשאר אחרי הסוף.

סוף השכירות: החזרת הדירה וגמר חשבון

הרבה מחלוקות מתחילות ביום היציאה. חוזה טוב קובע מראש איך זה ייראה: פגישת מסירה משותפת, השוואה לפרוטוקול הכניסה, קריאת מונים, והצגת חשבונות אחרונים ששולמו.

לפי סעיף 25י, המשכיר רשאי לקזז מהערובה רק את מה שהחוק מתיר: שכירות שלא שולמה, תיקון ליקויים שהשוכר אחראי להם, ותשלומים שוטפים שלא שולמו. בלאי סביר משימוש רגיל אינו "ליקוי שהשוכר אחראי לו", כי סעיף 25ח מטיל על השוכר רק ליקוי שנגרם משימוש בלתי סביר.

דוגמה 6: גמר חשבון על הערובה

אם השוכר מסר את הדירה ב-31 באוגוסט ושילם את חשבון המים ב-10 בספטמבר, המשכיר צריך להחזיר את היתרה, יחד עם הפירות שלה אם הייתה מופקדת, תוך 60 ימים מ-10 בספטמבר, המועד המאוחר מבין השניים.

מי חותם: בעלים, מיופה כוח ושוכרים

לפני חתימה, בדקו שמי שמשכיר את הדירה רשאי לעשות זאת. הזמינו נסח טאבו והשוו את שם הבעלים לתעודת הזהות של המשכיר. אם הדירה בבעלות משותפת של כמה אנשים, למשל אחים שירשו, כדאי שכולם יחתמו או שיוצג ייפוי כוח. בצד השוכרים, רשמו את כל מי שיגור בדירה כצד לחוזה, וקבעו בחוזה כתובת למשלוח הודעות לכל צד. כך ברור לאן שולחים דרישת תיקון, הודעה על מימוש אופציה או הודעת ביטול.

חוזה שכירות בלתי מוגנת: מה זה אומר

הכותרת "חוזה שכירות בלתי מוגנת" נפוצה מאוד. היא מבהירה שהשוכר אינו "דייר מוגן" לפי חוק הגנת הדייר. לפי סעיף 25טו, הסימן על שכירות למגורים לא חל על דירה שחל עליה חוק הגנת הדייר. כלומר, בשכירות רגילה, "בלתי מוגנת", חלים דווקא כללי השכירות למגורים שבסעיפים 25א–25טו.

הסימן גם לא חל על כמה מצבים נוספים: דירה במלון או לנופש, מעונות ודיור מוגן, חוזה של עד שלושה חודשים בלי אפשרות הארכה, חוזה של יותר מעשר שנים שבו למשכיר אין זכות ביטול מוקדם, וחוזה שבו דמי השכירות החודשיים עולים על סכום שנקבע בחוק. הסכום הנקוב בחוק הוא 20,000 ש"ח לחודש. לפי סעיף 25טו(א)(4) הוא מתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה לפי מדד המחירים לצרכן, מעוגל לעשרות שקלים, ושר המשפטים מפרסם את הסכום המעודכן ברשומות. בנוסח החוק המעודכן בספר החוקים הפתוח לא מופיע סכום מעודכן לשנת 2026 (נכון לאוקטובר 2026), ולכן בדירה שדמי השכירות בה קרובים לרף, בדקו את ההודעה האחרונה ברשומות.

שכירות ארוכה: מתי צריך גם רישום בטאבו

ברוב חוזי הדירות התקופה היא שנה או שנתיים, ואין צורך ברישום. בשכירות ארוכה המצב שונה. לפי סעיף 79 לחוק המקרקעין, שכירות לתקופה שאינה עולה על חמש שנים אינה טעונה רישום, וההתחייבות לעשות אותה אינה טעונה מסמך בכתב. הפטור לא חל על שכירות שיש בה ברירה להאריך לתקופה כוללת של יותר מחמש שנים, או שתקופתה, כולה או מקצתה, חלה כעבור חמש שנים מגמירת החוזה. בעניין שוורץ נ' רמנוף הסביר בית המשפט העליון שבשכירות כזו דרישת הכתב מהותית: בלי מסמך בכתב אין חוזה.

לרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין יש שירות של בקשה לרישום שכירות. בשכירות ארוכה, למשל בחוזה של חמש שנים ועוד אופציות, כדאי לבחון רישום עם עורך דין.

איך בית המשפט קורא חוזה שכירות

כשיש מחלוקת על משמעות סעיף, בית המשפט מפרש את החוזה. בחוזה שנכרת עד 6.1.2026, סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי) קובע שהחוזה מתפרש לפי אומד דעת הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואם אומד הדעת משתמע במפורש מלשון החוזה, לפי לשונו. בע"א 87/15 נורדן נ' גרינברג (16.10.2017) הפנה בית המשפט העליון לשורת פסקי דין, ובהם ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים (1995), שבהם הובעו גישות שונות ליחס בין לשון החוזה לנסיבות. בית המשפט קבע שאין חולק שהלשון היא נקודת המוצא, וכשהיא ברורה וחד-משמעית, יש לה הבכורה.

בחוזה שנכרת או חודש מ-7.1.2026 חל נוסח חדש של סעיף 25(א), שנקבע בתיקון מס' 3 לחוק (התשפ"ו). לפיו, הצדדים רשאים לקבוע בחוזה איך הוא יפורש. חוזה עסקי שלא נקבע בו דבר מתפרש ככלל לפי לשונו בלבד. חוזה שאינו עסקי, וכן חוזה אחיד, מתפרשים לפי אומד דעת הצדדים, ובית המשפט מתחשב ביחסים ביניהם, במידת הפירוט של החוזה ובניסיון ובייצוג המשפטי שהיו להם. צדדים שלא היו מיוצגים בידי עורך דין בעריכת החוזה ייחשבו כמי שלא הסכימו על אופן הפרשנות.

בשפה פשוטה: מה שכתוב חשוב. סעיף מעורפל כמו "השוכר יחזיר את הדירה במצב סביר" יפתח ויכוח. סעיף ברור כמו "השוכר יחזיר את הדירה צבועה בלבן, למעט בלאי סביר, בהתאם לפרוטוקול המסירה" יסגור אותו.

אותו עיקרון חל על מועדים. "השוכר יודיע זמן סביר מראש" מזמין מחלוקת על מה נחשב סביר. "השוכר יודיע בכתב 60 ימים לפני מועד היציאה, לכתובת הדואר האלקטרוני של המשכיר שבחוזה" לא משאיר מקום לפרשנות. ככל שהסעיף מדויק יותר, כך פוחת הסיכוי שתצטרכו להגיע לבית משפט כדי לברר מה התכוונתם.

רשימת בדיקה לפני חתימה על חוזה שכירות

• בדקתם בנסח טאבו שהמשכיר הוא הבעלים, או שיש לו ייפוי כוח מהבעלים.
• כל הפרטים שבתוספת השנייה מופיעים בחוזה: כתובת, צדדים, תיאור, תקופה, שכירות, תשלומים נוספים וליקויים ידועים.
• ערכתם פרוטוקול מסירה עם תמונות, קריאות מונים ורשימת ריהוט.
• הערובה לא עולה על התקרה של סעיף 25י, וכתוב מתי ואיך היא מוחזרת.
• סעיף ההצמדה, אם יש, מגדיר מדד בסיס, תדירות ורצפה.
• האופציה מגדירה את השכירות בתקופה הנוספת ואת מועדי ההודעה.
• סעיף היציאה המוקדמת וסעיף השוכר החלופי כתובים במפורש.
• הפיצוי המוסכם מדורג לפי סוג ההפרה, ואינו אחיד לכל הפרה.
• כתוב מי משלם מה, ואין בחוזה חיוב של השוכר בביטוח המבנה או בדמי תיווך של מתווך המשכיר.
• ברור אם מותר להכניס בעל חיים, שותף או שוכר משנה.
• שני הצדדים חתמו, וכל צד קיבל עותק חתום.
• ביום הכניסה העברתם את חשבונות הארנונה, המים והחשמל על שם השוכר.

טעויות נפוצות בחוזה שכירות

• להוריד חוזה מהרשת בלי לקרוא. הרבה נוסחים נכתבו לפני 2017 ומכילים סעיפים שבטלים היום, כמו חיוב השוכר בביטוח המבנה.
• לא לגלות ליקויים. משכיר שלא מגלה פגם ידוע לא נהנה מסעיף פטור, לפי סעיף 8.
• ערובה מעל התקרה. ערבות בנקאית בגובה ארבעה חודשים, בנוסף לשיק ביטחון, עלולה לחרוג מהתקרה המצטברת.
• אופציה בלי מחיר. משכיר לא יכול לממש ברירת הארכה שתנאיה לא נקבעו מראש.
• פיצוי מוסכם גורף. אותו סכום לאיחור של יום בתשלום ולנזק לדירה הוא לכאורה בלתי סביר, ובית המשפט עלול להפחית אותו.
• אין פרוטוקול מסירה. בלי תיעוד בכניסה, כל ויכוח על נזק בסוף השכירות הופך לעדות מול עדות.
• שוכרים נוספים שלא חתמו. בן זוג או שותף שגר בדירה ולא חתם, לא מחויב ישירות בחוזה.
• לסמוך על הסכמות בעל פה. החוזה תקף גם בלי כתב, אבל את התוכן תצטרכו להוכיח.

מתי לפנות לעורך דין לפני חתימה על חוזה שכירות

לדירה רגילה לשנה, חוזה מסודר ורשימת הבדיקה כאן מספיקים לרוב. מומלץ לפנות לעורך דין לענייני מקרקעין כש:

• התקופה הכוללת, עם האופציות, עולה על חמש שנים, או שדמי השכירות גבוהים מאוד.
• המשכיר אינו הבעלים הרשום, או שהדירה בבעלות משותפת של כמה אנשים.
• הדירה משמשת גם לעסק, או מושכרת ליחידות נפרדות.
• יש מחלוקת על החזרת ערובה, על ליקויים או על פינוי.
• אתם משכירים כמה דירות ורוצים חוזה אחיד שמותאם לחוק.

אפשר למצוא עורך דין מתאים בעמוד עורכי דין למקרקעין. לניסוח טיוטה ראשונה שמבוססת על החוק, היעזרו במחולל הסכם שכירות דירה. להרחבה על זכויות השוכר, קראו את המדריך לחוק שכירות הוגנת, ועל המצבים שבהם אפשר לדרוש פינוי לפני תום תקופת השכירות.

למידע נוסף על חוזה שכירות סטנדרטי: חוזה שכירות סטנדרטי.

שאלות נפוצות

מקורות

• חוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971 – סעיפים 8, 19, 22, 25א–25טו והתוספת השנייה (ספר החוקים הפתוח)
• חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ז-2017 – אתר הכנסת
• חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 – סעיפים 14, 15 (ספר החוקים הפתוח)
• חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 – סעיף 25, כולל הנוסח החדש לחוזים מ-7.1.2026 (ספר החוקים הפתוח)
• חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"ו – אתר הכנסת
• חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 – סעיף 79 (ספר החוקים הפתוח)
• ע"א 4630/04 קניונים נכסים ובנין בע"מ נ' בני יעקב נדל"ן בע"מ, בית המשפט העליון (13.12.2006)
• ע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ, בית המשפט העליון (27.7.2008) – לעניין סעיף 79 לחוק המקרקעין
• ע"א 87/15 נורדן נ' גרינברג, בית המשפט העליון (16.10.2017) – כולל הפניה לע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים, פ"ד מט(2) 265
• הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין – דף השירות בענייני הערות ורישום, כולל הפניה לשירות "בקשה לרישום שכירות" (gov.il)

המידע במאמר כללי, נכון ל-19.10.2026, ואינו ייעוץ משפטי. לפני החלטה כדאי להתייעץ עם עורך דין.