פונדקאות בישראל מוסדרת בחוק הסכמים לנשיאת עוברים, התשנ"ו-1996. מאז 11.1.2022, בעקבות בג"ץ 781/15, היא פתוחה לבני זוג (כולל בני זוג מאותו מין), לאישה יחידה ולגבר יחיד, תושבי ישראל, כשלפחות להורה אחד יש קשר גנטי לילד. כל הסכם חייב לקבל אישור מראש מוועדת האישורים של משרד הבריאות. הפונדקאית צריכה להיות בת 22 עד 38, לא קרובת משפחה, שכבר ילדה בעבר. תוך 7 ימים מהלידה מגישים לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לצו הורות.
מה זה פונדקאות ומה החוק קובע
פונדקאות היא הליך שבו אישה (בלשון החוק "אם נושאת") נושאת היריון עבור אחרים ("הורים מיועדים"), באמצעות השתלת ביצית מופרית, ומוסרת להם את התינוק אחרי הלידה. בישראל ההליך אפשרי רק במסגרת הסכם בכתב שאישרה ועדה ממשלתית. הסכם שלא אושר הוא עבירה: סעיף 19 לחוק קובע עד שנת מאסר למי שמתקשר בהסכם לא מאושר, נותן או מקבל תמורה שלא אושרה, או מוסר ילד בלי נוכחות עובד סוציאלי.
שלושה כללים בסיסיים שכדאי להכיר מההתחלה (סעיף 2 לחוק):
- הביצית אינה של הפונדקאית. זה מה שמבדיל פונדקאות "הריונית" מכל הסדר אחר, והחוק לא מאפשר חריג.
- קשר גנטי להורה אחד לפחות. לפי דף השירות של משרד הבריאות, לפחות אחד מתאי הרבייה (ביצית או זרע) חייב להיות של אחד ההורים המיועדים. אם מיועדת יחידה משתמשת בביצית שלה ובתרומת זרע. אב מיועד יחיד משתמש בזרע שלו ובתרומת ביצית.
- הכול נעשה בישראל, במחלקה מוכרת להפריה חוץ גופית. הוועדה רשאית לאשר שחלק מההיריון יתנהל בחו"ל רק מטעמים מוצדקים.
מי זכאי לפונדקאות בישראל ב-2026
מה השתנה אחרי בג"ץ 2021
לפי משרד הבריאות, עד 2019 רק זוגות של גבר ואישה יכלו לפנות לוועדה. מ-2019, בעקבות תיקון מס' 2 לחוק (התשע"ח), גם אישה יחידה. בפסק הדין מ-11.7.2021 בבג"ץ 781/15 (פסק הדין המשלים) קבע בית המשפט העליון שההחרגה של גברים יחידים ושל זוגות מאותו מין פוגעת בשוויון, והורה על מחיקת ההגדרות המגבילות בחוק. המחיקה נכנסה לתוקף ב-11.1.2022. מאז, לפי חוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות 07/2021, הוועדה מקבלת בקשות מכל ההורים המיועדים.
הנתונים הרשמיים מראים שהשינוי מיושם בפועל. לפי נתוני הוועדה (16.2.2026), בשנת 2025 הוגשו 111 בקשות: 71 של זוגות גבר ואישה, 32 של זוגות גברים, 5 של נשים יחידות ו-3 של גברים יחידים. בשנת 2024 היו 151 בקשות, מתוכן 57 של זוגות גברים.
התנאים להורים המיועדים
לפי סעיף 5(א)(1ג) לחוק ולדף משרד הבריאות (עודכן 6.9.2026):
- גיל: מעל 18, ולפחות אחד ההורים טרם מלאו לו 54 בעת אישור ההסכם. הוועדה רשאית לחרוג מהגיל המרבי במקרים מיוחדים.
- תושבות: "תושב ישראל" לפי סעיף 1 לחוק הוא אזרח או תושב קבע שגר בישראל לפחות 3 מתוך 5 השנים שלפני הבקשה, או 12 חודשים מתוך 18 החודשים שלפניה.
- מספר ילדים: לזוג אין יותר משני ילדים משותפים, ולהורה יחיד אין יותר משני ילדים גנטיים, בין שנולדו בפונדקאות ובין שלא. לגבי הורים שילדם נפטר נקבעה הוראת שעה לשנה מ-11.3.2025, שהעלתה את המספר לשלושה. החוק מסמיך את שר הבריאות להעלות את המספר לשלושה בצו (סעיף 20(ד)), ולכן כדאי לבדוק מול הוועדה מה המצב ביום הפנייה.
- רישום פלילי: לא הורשעו בעבירה שיש בה חשש ממשי לטובת הילד. אם מתנהל הליך פלילי (כולל חקירה), הוועדה רשאית להמתין לסיומו.
- חוות דעת רפואית שהאם המיועדת לא יכולה להרות ולשאת היריון, או שהיריון יסכן משמעותית את בריאותה (כשיש אם מיועדת).
- ביציות של אם מיועדת או של תורמת יאושרו רק אם נשאבו עד גיל 43 (לפי נוהלי הוועדה).
- זוג גברים: הזרע להפריה יהיה של אחד מהם בלבד באותו מחזור. אסור לערב זרע של שניהם באותה הפריה.
- דת: הפונדקאית בת דתם של ההורים המיועדים. כשכל הצדדים אינם יהודים, הוועדה רשאית לחרוג לפי עמדת איש הדת שבה.
התנאים לפונדקאית (האם הנושאת)
| תנאי | מה נדרש | מקור |
|---|---|---|
| גיל | מלאו לה 22 וטרם מלאו לה 39 בעת אישור ההסכם | סעיף 5(א)(1א)(ה) לחוק |
| מצב משפחתי | לא נשואה. נשואה רק אם ההורים הוכיחו שלא מצאו פונדקאית לא נשואה במאמץ סביר, ובן הזוג שלה קיבל הסבר ויכול להביע עמדה | סעיף 5(א)(1א)(א) ו-(1ב) |
| קרבה | לא קרובת משפחה של ההורים (אם, בת, נכדה, אחות, דודה, בת דוד) | סעיפים 1 ו-5 לחוק |
| ניסיון בלידה | הרתה וילדה בעבר שלא כפונדקאית, והילדים במשמורתה | סעיף 5(א)(1א)(ג) |
| מספר לידות | עד 4 לידות. לא תאושר מי שעברה 2 ניתוחים קיסריים או יותר | החוק ונוהלי הוועדה |
| הליכים קודמים | לא הייתה פונדקאית יותר מפעמיים, ולא ילדה כפונדקאית יותר מפעם אחת | סעיף 5(א)(1א)(ו) |
| זמן מהלידה האחרונה | שנה אחרי לידה רגילה, שנה וחצי אחרי ניתוח קיסרי (בעת הגשת הבקשה המלאה) | נוהלי הוועדה |
| ניסיונות השתלה | לא יותר מ-6 ניסיונות להשתלת ביציות מופרות | סעיף 5(א)(2) |
| בריאות | הריונות ולידות תקינים. פסילה, בין היתר, ב-BMI מעל 30, יתר לחץ דם, רעלת היריון, סוכרת היריונית בעבר, עישון | נוהלי הוועדה |
הרשימה המלאה של מצבים רפואיים ונפשיים שפוסלים מועמדת מופיעה בדף משרד הבריאות, בפרק "מצבים בהם לא תאושר מועמדת". כדאי לעבור עליה עם המועמדת לפני שמשקיעים בבדיקות ובחוות דעת.
ועדת האישורים במשרד הבריאות
לפי סעיף 3 לחוק, בוועדה שבעה חברים: שני רופאי נשים ומיילדות, רופא פנימי, פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי, משפטן מהציבור ואיש דת לפי דת הצדדים. החברים מתמנים לארבע שנים. הישיבות סגורות, ואסור לפרסם מה שנאמר בהן. ההחלטות מתקבלות ברוב קולות ובכתב.
שני דברים שכדאי לדעת על החלטות הוועדה:
- אין ערר בחוק. אפשר לבקש מהוועדה לשקול מחדש, ובמקרה הצורך לעתור לבג"ץ. בג"ץ בודק את הליך קבלת ההחלטה ולא את תוכנה.
- דחייה בגלל תנאי של ההורים פירושה שאפשר להגיש שוב רק אחרי שנתיים, אלא אם חל שינוי מהותי בנסיבות (סעיף 5(ב1) לחוק).
יצירת קשר: האחראית הארצית לחוק במשרד הבריאות, רחוב ירמיהו 39 ירושלים, טלפון 02-5080301, דוא"ל [email protected] (לפי דף המשרד).
שלבי תהליך הפונדקאות בישראל
- בחינת תנאי סף (רשות). רק במקרים חריגים, למשל כשיש ספק אם האם המיועדת יכולה לשאת היריון, או כשלאחד ההורים יש מחלה קשה או רקע נפשי. במקרים ברורים הוועדה לא דנה בשלב הזה.
- איתור פונדקאית. באופן עצמאי או דרך סוכנות תיווך. אם יש הסכם תיווך בשכר, מצרפים אותו ואת פרטי המתווך לבקשה (סעיף 4(א)(6)).
- בדיקות ואבחונים. הפונדקאית מתחילה בבדיקות רפואיות ובחוות דעת של רופא נשים (טופס 8). רק אחרי אישור רפואי עוברים לאבחון פסיכולוגי שלה ושל בן או בת הזוג. ההורים המיועדים עוברים בדיקות במקביל.
- עורכי דין וטיוטת הסכם. לכל צד עורך דין משלו. הפונדקאית בוחרת את עורך הדין שלה, וההורים משלמים את שכר הטרחה.
- ביטוח חיים ונאמן. הצעת ביטוח חיים לפונדקאית (טופס 10) ובחירת נאמן לחשבון נאמנות. בשלב הזה עוד לא מפקידים כסף.
- הגשת תיק מלא. לפי משרד הבריאות, בדואר או במסירה אישית, מקור ועוד 3 עותקים, ובמקביל עותק סרוק במייל (שלושה קבצי PDF, עד 15MB כל אחד). הטיפול מתחיל רק כשכל המסמכים הוגשו.
- דיון ראשון, ראיונות והערות להסכם. אחרי הדיון יש ראיונות אישיים של הפונדקאית ובן זוגה, ולפעמים גם של ההורים. הערות להסכם נשלחות לעורכי הדין.
- חתימה בפני הוועדה. הצדדים חותמים בנוכחות חברי הוועדה, ורק אז ניתן האישור להתחיל בהפריה.
- היריון והודעות. בסוף החודש החמישי מודיעים לעובד הסוציאלי על מקום הלידה ומועדה המשוער, ותוך 24 שעות מהלידה מודיעים על הלידה עצמה (סעיף 9).
- מסירה וצו הורות. הילד עובר להורים בנוכחות עובד סוציאלי, ותוך 7 ימים מגישים בקשה לצו הורות.
טיפ: משרד הבריאות מפרסם רשימת מסמכים להגשת תיק מלא (עדכון 05/2026) וטפסים ממוספרים 1 עד 14. סדרו את התיק בדיוק לפי הסדר שם: מסמכים משותפים, אחר כך של ההורים, ובסוף של הפונדקאית. תיק חסר הוא הסיבה הנפוצה לעיכוב.
עלויות ותשלום לפונדקאית
החוק לא קובע סכום לפונדקאית. סעיף 6 לחוק מאפשר לוועדה לאשר תשלומים חודשיים לכיסוי הוצאות ממשיות, כולל ייעוץ משפטי ודמי ביטוח, ופיצוי על ביטול זמן, סבל, אובדן הכנסה או "כל פיצוי סביר אחר". כל תשלום מעבר למה שאושר אסור. הסכום נקבע בהסכם בין הצדדים וטעון אישור הוועדה, ולכן הוא משתנה מהליך להליך. אין לו נתון רשמי.
מה כן ידוע ממקורות רשמיים:
- הכסף לפונדקאית מופקד בידי ההורים בחשבון נאמנות.
- הוועדה ממליצה לקבוע בהסכם פיצוי נפרד לכל התערבות רפואית (החזרת עוברים, קיסרי, בדיקת מי שפיר) ולתינוק נוסף, לפי כל זכות.
- ההורים משלמים בנוסף ישירות לנותני שירות: עורכי הדין של שני הצדדים, ביטוח חיים לפונדקאית, חוות דעת פסיכולוגיות ובדיקות.
- מעקב ההיריון והלידה של הפונדקאית ממומנים בקופת החולים שלה, וההכנה לקליטת הביצית בקופת החולים של האם המיועדת (שם).
הסכמי תיווך עם סוכנויות הם נפרדים וגם הם משתנים. בקשו פירוט מלא בכתב לפני חתימה, ובדקו מה קורה לכסף אם ההליך נעצר.
צו הורות: מתי ואיך
לפי סעיפים 10 עד 13 לחוק, מרגע הלידה הילד במשמורת ההורים המיועדים, אבל עובד סוציאלי שמונה לפי החוק הוא האפוטרופוס הבלעדי שלו עד מתן צו ההורות. תוך 7 ימים מהלידה ההורים מגישים בקשה לבית המשפט לענייני משפחה במקום מגוריהם. לפי כל זכות, מגישים בשני עותקים, עם תצהיר בפני עורך דין, ומעבירים עותק לעובד הסוציאלי הראשי באותו יום.
בית המשפט נותן את הצו אם הילד נולד לפי הסכם מאושר. הוא יבקש תסקיר קודם רק אם יש חשש לטובת הילד או אם הפונדקאית מבקשת לחזור בה. חזרה כזו תאושר רק אם חל שינוי נסיבות וטובת הילד לא תיפגע, ואחרי מתן צו ההורות אי אפשר לחזור בכלל. עם הצו, ההורים המיועדים הם ההורים והאפוטרופסים הבלעדיים "לכל דבר ועניין" (סעיף 12).
פונדקאות בחו"ל
הרבה ישראלים עדיין פונים לפונדקאות בחו"ל. ההליך שם לא כפוף לוועדה הישראלית, אבל הוא מעלה שאלות של רישום, אזרחות והכרה בהורות כשחוזרים.
עמדת המדינה והאזהרות
- משרד החוץ (31.12.2018): האחריות לוודא שהפונדקאות חוקית במדינת היעד מוטלת על ההורים. במדינה בלי חוק מסדיר, ייתכן שלא תוכלו להוציא את התינוק ולא יהיה למדינה איך לעזור.
- משרד הרווחה (7.8.2024): מי שהתחיל הליך בצפון קפריסין אחרי 21.6.2023, המדינה לא תסכים לכינון הורות של בן או בת הזוג של ההורה הגנטי.
- משרד המשפטים (6.1.2026): המלצה להימנע מפונדקאות באוקראינה בשלב זה, בגלל אינדיקציות לניצול ולאלימות כלפי פונדקאיות. אזהרה קודמת (21.6.2023) חלה על צפון קפריסין, אלבניה וקניה.
הכרה בהורות, בדיקה גנטית ואזרחות
לפי כל זכות (עדכון 17.12.2025), הדרך המקובלת היא:
- פנייה לבית המשפט לענייני משפחה לצו לבדיקה גנטית שמוכיחה קשר בין הילד להורה אחד.
- פסק דין שמצהיר על הורות ההורה הגנטי, ו"צו הורות פסיקתי" להורה השני. לפי אותו מקור, אין לדרוש מההורה שאינו גנטי לאמץ את הילד.
- רישום במרשם האוכלוסין.
הקשר הגנטי חשוב גם לאזרחות. לפי סעיף 4(א)(2) לחוק האזרחות, מי שנולד בחו"ל להורה אזרח ישראלי הוא אזרח מלידה, בכפוף לדרך שבה ההורה עצמו קיבל אזרחות. מסמכי לידה מארה"ב דורשים לרוב אימות, ועל כך כתבנו במדריך לאפוסטיל לתעודת לידה אמריקאית.
השוואה: פונדקאות בישראל מול חו"ל
| נושא | בישראל | בחו"ל |
|---|---|---|
| אישור מראש | חובה, ועדת האישורים | לפי חוקי מדינת היעד |
| תנאי הורים | גיל, תושבות, עד 2 ילדים, קשר גנטי | לפי המדינה. בישראל נדרש קשר גנטי לרישום |
| תשלום לפונדקאית | רק מה שאישרה הוועדה, דרך נאמן | לפי חוזה ודין זר |
| מעמד הילד | צו הורות מבית המשפט לענייני משפחה | בדיקה גנטית, פסק דין הצהרתי וצו הורות פסיקתי |
| אזהרות רשמיות | אין | צפון קפריסין, אלבניה, קניה, אוקראינה |
| זכויות ביטוח לאומי | מענק ודמי לידה להורים, וגם לפונדקאית | מענק ודמי לידה להורים, אפשר לצאת לחופשה לפני הלידה |
זכויות ההורים: חופשת לידה, דמי לידה ומענק
| זכות | מה מקבלים | מועד הגשה |
|---|---|---|
| מענק לידה להורה מיועד (מ-1.1.2026) | 2,103 ₪ לילד ראשון, 946 ₪ לשני, 631 ₪ לשלישי ואילך. תאומים 10,514 ₪, שלישייה 15,771 ₪ | תוך 18 חודשים מקבלת הילד |
| דמי לידה להורה מיועד | כמו יולדת, לפי תקופת ביטוח: 15 שבועות או 8 שבועות | תוך 12 חודשים מקבלת הילד |
| חופשת לידה מהעבודה | 26 שבועות עם ותק של 12 חודשים אצל המעסיק, 15 שבועות בפחות מזה | מיום קבלת הילד |
| דמי לידה לפונדקאית | כמו כל יולדת, 15 או 8 שבועות לפי תקופת הביטוח | תוך 12 חודשים מהלידה |
הסכומים והמועדים לפי מענק לידה להורה מיועד, דמי לידה להורה מיועד ודמי לידה לאם הנושאת באתר הביטוח הלאומי. אורך חופשת הלידה מהעבודה לפי כל זכות.
פרטים שחשוב לדעת:
- פונדקאות בחו"ל: אפשר לצאת לחופשה לפני הלידה, עד מחצית מתקופת הזכאות. מי שזכאי ל-105 ימים יכול לקבל דמי לידה עד 53 ימים לפני הלידה.
- פונדקאות בישראל: התקופה מתחילה ביום שבו ההורים קיבלו את הילד למשמורת.
- התחלפות בין בני זוג: מותרת, אם כל אחד לוקח לפחות 7 ימים רצופים והשני חזר לעבודה. זוג מאותו מין שרוצה להתחלף צריך להסדיר מעמד ידועים בציבור בביטוח הלאומי.
- לא צריך לחכות לרישום במשרד הפנים כדי להגיש תביעה לדמי לידה (לפי הביטוח הלאומי).
- מי שממשיך לעבוד אחרי קבלת הילד עלול לאבד את דמי הלידה לאותה תקופה.
איך מחשבים את הסכום עצמו הסברנו במדריך דמי לידה 2026. על ההגנה מפני פיטורים בתקופה הזו ראו פיטורים בהריון ובטיפולי פוריות.
טעויות נפוצות
- להתחיל טיפולים לפני חתימה בפני הוועדה. השתלה בלי הסכם מאושר היא עבירה, גם אם כולם מסכימים.
- לשלם לפונדקאית "מתחת לשולחן". כל תמורה שלא אושרה אסורה ועלולה להפיל את ההליך כולו.
- לבחור מועמדת בלי לבדוק את רשימת הפסילות. קיסרי שני, BMI או לידה מוקדמת פוסלים, וחבל על חודשים של בדיקות.
- לפספס את 7 הימים לצו הורות. אם לא מגישים, העובד הסוציאלי מגיש בעצמו דרך היועץ המשפטי לממשלה.
- לבחור מדינה בחו"ל בלי לבדוק אזהרות. בצפון קפריסין, למשל, ההורה שאינו גנטי עלול לא לקבל הכרה.
צ'קליסט מסמכים לפני הגשת תיק
- טופס 1 חתום, טופס 11 (תיאום ציפיות) וטיוטת הסכם.
- תעודות זהות עם ספח ותמצית רישום של כל הצדדים.
- תצהירים: אם מיועדת (טופס 2), אב מיועד (טופס 3), פונדקאית (טופס 4).
- כתבי ויתור על סודיות רפואית (טפסים 5א, 5ב, 5ג) חתומים בפני עורך דין.
- חוות דעת רפואיות ופסיכולוגיות לכל הצדדים, כולל בן הזוג של הפונדקאית.
- הסכמה לקבלת מידע מהמרשם הפלילי (טופס 12) ותעודת בירור נוסע ל-5 שנים.
- הצהרת עורך הדין של הפונדקאית (טופס 9) והסבר על ביטוח חיים (טופס 10).
- אישור הנאמן על פתיחת חשבון נאמנות.
- הסכם תיווך, אם יש, והסכם שחרור מהליך קודם, אם רלוונטי.
מתי צריך עורך דין
בפונדקאות בישראל אין ברירה: החוק ונוהלי הוועדה מחייבים עורך דין נפרד לכל צד, עם ניסיון בתחום. ההסכם קובע את התשלומים, מה קורה אם ההיריון נכשל, ומה קורה אם מישהו חוזר בו. בפונדקאות בחו"ל עורך דין נדרש בעיקר להליכי ההכרה בבית המשפט לענייני משפחה. את עורכי הדין בתחום תמצאו בעמוד עורכי דין לדיני משפחה, ויש לנו גם מדריך לבחירת עורך דין לענייני משפחה. מי ששוקל גם אפשרויות אחרות להורות יכול לקרוא על תהליך אימוץ ילדים.
שאלות נפוצות
מהי פונדקאות?
פונדקאות היא הליך שבו אישה (אם נושאת) נושאת היריון עבור הורים מיועדים, באמצעות השתלת ביצית מופרית שאינה שלה, ומוסרת להם את התינוק אחרי הלידה. בישראל זה אפשרי רק לפי הסכם שאישרה ועדת האישורים של משרד הבריאות.
האם פונדקאות חוקית בישראל?
כן, אבל רק לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים ובהסכם שאושר מראש בידי ועדת האישורים. התקשרות בהסכם שלא אושר, או תשלום שלא אושר, דינם עד שנת מאסר (סעיף 19).
מי יכול לעשות פונדקאות בישראל?
בני זוג, כולל בני זוג מאותו מין, אישה יחידה וגבר יחיד, תושבי ישראל, מעל גיל 18, כשלפחות אחד מתחת ל-54, שיש להם עד שני ילדים משותפים או גנטיים, וכשלפחות לאחד מהם קשר גנטי לילד.
בת כמה צריכה להיות הפונדקאית?
לפי סעיף 5 לחוק, בעת אישור ההסכם מלאו לה 22 וטרם מלאו לה 39.
האם אחותי או בת דודתי יכולה להיות פונדקאית?
לא. החוק אוסר על קרובת משפחה: אם, בת, נכדה, אחות, דודה או בת דוד ובת דודה.
מהי עלות פונדקאות בישראל?
אין מחיר רשמי. הסכום לפונדקאית נקבע בהסכם, טעון אישור הוועדה ומשתנה מהליך להליך. בנוסף ההורים משלמים לעורכי הדין של שני הצדדים, לביטוח חיים לפונדקאית, לחוות דעת ולסוכנות תיווך אם יש. מעקב ההיריון והלידה של הפונדקאית ממומנים בקופת החולים.
האם מותר לקיים פונדקאות לפי ההלכה?
שאלה הלכתית אישית כדאי להפנות לרב. מה שהחוק קובע: בוועדת האישורים יושב איש דת לפי דת הצדדים (סעיף 3), והפונדקאית צריכה להיות בת דתה של האם המיועדת, כשרק אם כל הצדדים אינם יהודים הוועדה רשאית לחרוג מכך (סעיף 5(א)(1ד)). עוד קובע החוק שצו הורות אינו פוגע בדיני איסור והיתר לעניין נישואין וגירושין (סעיף 12(ב)).
תוך כמה זמן מגישים בקשה לצו הורות?
תוך 7 ימים מיום הלידה, לבית המשפט לענייני משפחה במקום המגורים. אם ההורים לא הגישו, העובד הסוציאלי מגיש באמצעות נציג היועץ המשפטי לממשלה.
האם הפונדקאית יכולה לחזור בה?
רק באישור בית המשפט, אחרי תסקיר, אם חל שינוי נסיבות שמצדיק זאת וטובת הילד לא תיפגע. אחרי מתן צו ההורות אי אפשר לאשר חזרה.
מה עושים אחרי פונדקאות בחו"ל?
מבקשים מבית המשפט לענייני משפחה צו לבדיקה גנטית, אחר כך פסק דין שמצהיר על הורות ההורה הגנטי וצו הורות פסיקתי להורה השני, ורושמים את הילד במרשם האוכלוסין.
כמה מענק לידה מקבלים הורים בפונדקאות?
מ-1.1.2026: 2,103 ₪ לילד ראשון, 946 ₪ לשני ו-631 ₪ לשלישי ואילך. תאומים 10,514 ₪. מגישים תוך 18 חודשים מקבלת הילד.
האם מגיעה חופשת לידה בפונדקאות?
כן, לאחד ההורים לפי בחירתם: 26 שבועות עם ותק של שנה אצל המעסיק, ו-15 שבועות בפחות מזה. דמי הלידה מהביטוח הלאומי משולמים לפי תקופת הביטוח, 15 או 8 שבועות.
מקורות
- חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 (נוסח עדכני), ויקיטקסט לפי מאגר החקיקה הלאומי, נבדק: 31.10.2026
- פונדקאות בישראל, משרד הבריאות, עדכון אחרון: 06.09.2026, נבדק: 31.10.2026
- פונדקאות: נתונים מעודכנים לשנים 1996-2025, משרד הבריאות, הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, עדכון אחרון: 16.02.2026, נבדק: 31.10.2026
- חוזר המנהל הכללי 07/2021: חוק הסכמים לנשיאת עוברים, הנחיות ליישום, משרד הבריאות, פורסם: 27.12.2021, עדכון אחרון: 29.08.2023, נבדק: 31.10.2026
- בג"ץ 781/15 ארד-פנקס נ' ועדת האישורים (פסק הדין המשלים), בית המשפט העליון, נבדק: 31.10.2026
- מענק לידה להורה מיועד, המוסד לביטוח לאומי, סכומים מ-01.01.2026, נבדק: 31.10.2026
- דמי לידה להורה מיועד, המוסד לביטוח לאומי, נבדק: 31.10.2026
- דמי לידה לאם הנושאת (פונדקאית), המוסד לביטוח לאומי, נבדק: 31.10.2026
- חוק האזרחות, התשי"ב-1952, סעיף 4, ויקיטקסט לפי מאגר החקיקה הלאומי, נבדק: 31.10.2026
- פונדקאות בחוץ לארץ, משרד החוץ, פורסם: 31.12.2018, נבדק: 31.10.2026
- עדכון אזהרה ביחס לכינון הורות אגב הליכי פונדקאות בצפון קפריסין, משרד הרווחה והביטחון החברתי, פורסם: 07.08.2024, נבדק: 31.10.2026
- הודעה ומידע לציבור בנוגע להליכי פונדקאות חו"ל באוקראינה, משרד המשפטים, יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם, פורסם: 06.01.2026, נבדק: 31.10.2026
- בקשה למתן צו הורות לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, כל זכות, עדכון אחרון: 28.06.2026, נבדק: 31.10.2026
- רישום ילדים שנולדו בפונדקאות בחו"ל במרשם האוכלוסין, כל זכות, עדכון אחרון: 17.12.2025, נבדק: 31.10.2026
- תשלום הוצאות לאם נושאת (פונדקאית), כל זכות, עדכון אחרון: 02.07.2026, נבדק: 31.10.2026
- חופשת לידה להורה מיועד לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, כל זכות, עדכון אחרון: 27.01.2026, נבדק: 31.10.2026
המידע במאמר כללי, נכון ל-31.10.2026, ואינו מחליף ייעוץ משפטי אישי. תנאי הוועדה, נוהליה וסכומי הביטוח הלאומי מתעדכנים, ולפני פנייה כדאי לבדוק את ההנחיות העדכניות במשרד הבריאות ולהתייעץ עם עורך דין.
