בחוק הישראלי אין הגדרה ל"משמורת משותפת". שני ההורים הם האפוטרופסים של ילדיהם גם אחרי פרידה, והם רשאים להסכים מי יחזיק בילד ומה יהיו זמני השהות, בהסכם שטעון אישור בית המשפט. באין הסכמה, בית המשפט מכריע לפי טובת הילד, וילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. לפני תביעה מגישים בקשה ליישוב סכסוך, ומתקיימות עד ארבע פגישות מהו"ת בתוך 45 ימים. לפי בע"מ 919/15, בגילאי 6 עד 15 שני ההורים חבים במזונות לפי יכולתם הכלכלית היחסית, בהתחשב בחלוקת המשמורת בפועל.
אפוטרופסות, משמורת וזמני שהות: מה ההבדל
בשיחות על פרידה משתמשים בשלושה מונחים, ולכל אחד מהם משמעות אחרת. הבלבול ביניהם הוא מקור לא מעט מחלוקות.
| מונח | מה הוא כולל | הבסיס בחוק |
|---|---|---|
| אפוטרופסות | החובה והזכות לדאוג לצורכי הילד: חינוך, לימודים, בריאות, נכסים, וגם הסמכות לייצג אותו ולקבוע את מקום מגוריו. שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים, וזה לא משתנה בפרידה. | סעיפים 14 ו-15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות |
| החזקת הילד ("משמורת") | אצל מי הילד גר בפועל. הורים שחיים בנפרד רשאים להסכים מי מהם יחזיק בילד. | סעיף 24 לאותו חוק |
| זמני שהות (בעבר "הסדרי ראייה") | החלוקה בפועל של הזמן שהילד מבלה עם כל הורה: ימים, לינות, חגים וחופשות. | סעיף 24 מדבר על זכויות ההורה השני "לבוא עמו במגע"; החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מדבר על "חלוקת זמני שהות בין הורים" |
הנקודה החשובה: גם הורה שהילד אינו גר אצלו נשאר אפוטרופוס. החלטות מהותיות, כמו בית ספר או טיפול רפואי, דורשות הסכמה של שני ההורים. בעניין שאינו סובל דיחוי, כל הורה רשאי לפעול לבד (סעיף 18).
מה זה משמורת משותפת בפועל
המונח "משמורת" אינו מופיע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. החוק מדבר על "החזקה" בילד ועל מגע עם ההורה השני. "משמורת משותפת" היא תיאור מקובל להסדר שבו הילד גר אצל שני ההורים לסירוגין, בחלוקת זמן שוויונית או קרובה לשוויונית.
אין בחוק נוסחה שקובעת ממתי הסדר נחשב "משותף". בפועל מסתכלים על חלוקת הזמן ועל חלוקת האחריות היומיומית: מי לוקח לגן, מי מטפל בילד כשהוא חולה, ואצל מי נמצאים הבגדים והציוד.
דוגמאות לחלוקת זמני שהות בתקופה של 14 ימים
| הסדר | תיאור | לינות אצל כל הורה |
|---|---|---|
| שבוע-שבוע | הילד עובר בין ההורים פעם בשבוע | 7 ו-7 |
| 2-2-5-5 | יומיים קבועים אצל כל הורה, וסופי שבוע ארוכים לסירוגין | 7 ו-7 |
| אמצע שבוע וסוף שבוע לסירוגין | לינה אחת באמצע השבוע אצל ההורה השני, וסוף שבוע אחד מתוך שניים | 10 ו-4 |
| מפגשים בלי לינה | ביקורים בשעות היום בלבד | 14 ו-0 |
אלה דוגמאות להמחשה בלבד. אין הסדר אחד שמתאים לכל משפחה, וגיל הילד, המרחק בין הבתים ושעות העבודה של ההורים משפיעים מאוד על מה שמעשי.
הסכם בין ההורים ואישורו בבית המשפט
הורים שחיים בנפרד, בין שהיו נשואים ובין שלא, רשאים להסכים ביניהם על שלושה עניינים (סעיף 24):
- למי תהיה האפוטרופסות, כולה או חלקה.
- מי יחזיק בילד.
- מה יהיו זכויות ההורה השני לבוא עם הילד במגע.
ההסכם טעון אישור של בית המשפט. בית המשפט מאשר אותו אחרי שהוא משתכנע שההסכם הוא לטובת הילד. משאושר, דינו כדין החלטה של בית המשפט, וניתן לאכוף אותו.
הסכם טוב מפרט לא רק את השבוע הרגיל, אלא גם חגים, חופשות קיץ, ימי הולדת, מעברים בין הבתים, והדרך לקבל החלטות משותפות. ככל שההסכם מפורט יותר, יש פחות מקום למחלוקות בהמשך. מי שעובר תהליך גירושין יכול להיעזר במדריך גירושין צעד אחר צעד, שמסביר את סדר הדברים.
רשימת בדיקה: מה כדאי לכלול בהסכם על זמני שהות
| נושא | שאלות שכדאי לענות עליהן מראש |
|---|---|
| השבוע הרגיל | באילו ימים ולילות הילד אצל כל הורה? באיזו שעה ובאיזה מקום מתבצע המעבר? |
| חגים ומועדים | איך מתחלקים החגים, ואם יש חלוקה לסירוגין בין השנים? מה קורה בימי הולדת של הילד ושל ההורים? |
| חופשות | כמה ימים רצופים כל הורה מקבל בחופש הגדול? מתי מודיעים על נסיעה לחו"ל, ומה צריך לתת להורה השני מראש? |
| הסעות | מי אוסף ומי מחזיר? מי נושא בעלות כשהמרחק גדל? |
| החלטות משותפות | איך מקבלים החלטות בחינוך ובבריאות? מה עושים כשאין הסכמה, למשל פנייה לגישור לפני בית המשפט? |
| תקשורת | באיזו דרך מעדכנים זה את זה? מה הילד יכול לעשות כדי לשוחח עם ההורה השני כשהוא לא אצלו? |
| שינויים | איך מעדכנים את ההסדר כשהילד גדל, כשמישהו עובר דירה או כשמשתנות שעות העבודה? |
זכרו שההסכם צריך להיות מאושר בבית המשפט כדי שיהיה לו תוקף של החלטה שיפוטית. גם שינוי מהותי בהסדר מאושר כדאי לעגן באותה דרך.
כשאין הסכמה: איך בית המשפט מכריע
אם ההורים לא הגיעו להסכם, או שהגיעו להסכם שלא קוים, בית המשפט רשאי לקבוע את ההסדרים "כפי שייראה לו לטובת הקטין" (סעיף 25). טובת הילד היא אמת המידה המרכזית, וההורים עצמם חייבים לנהוג "כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות הענין" (סעיף 17).
חזקת הגיל הרך
סעיף 25 קובע סייג: ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. זו חזקה שניתן לסתור, ולא כלל מוחלט. נכון לאוקטובר 2026 הסייג מופיע בנוסח החוק.
הגורמים המקצועיים
- יחידת הסיוע: פועלת ליד בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים. בה מתקיימות פגישות המהו"ת, שעליהן בפרק הבא.
- תסקיר עובד סוציאלי: אם עובד יחידת הסיוע סבור שיש חשש לפגיעה בשלומו של ילד, הוא יכול להמליץ על צעדים, ובהם עריכת תסקיר לפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים).
- השתתפות הילדים: החוק קובע שהממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל מתי ואיך ילדים משתתפים בפגישות שבהן מתגבשים הסדרים שנוגעים להם.
ההליך: בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
מי שרוצה להגיש תביעה בעניין הילדים, המזונות או הרכוש, צריך להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך. זה קבוע בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה–2014 (סעיף 3).
- הבקשה: מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי, ואסור לכלול בה טענות או עובדות על הסכסוך.
- פגישות מהו"ת: הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע לעד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום. ההזמנה כמוה כהזמנה לדיון, והצדדים צריכים להגיע בעצמם.
- לוח הזמנים: כל הפגישות מתקיימות בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה. יחידת הסיוע רשאית להאריך פעם אחת ב-15 ימים.
- עיכוב הליכים: בתקופה הזו, ובימים שלאחריה שקבע החוק, אי אפשר להגיש תביעה בסכסוך המשפחתי. אחרי שהתקופות חולפות, מי שהגיש את הבקשה רשאי להגיש תביעה בתוך 15 ימים (סעיף 4).
- הסכם: אם ההורים מגיעים להסדר, בית המשפט או בית הדין יכולים לתת לו תוקף של פסק דין.
בפגישות עצמן אפשר לגבש הסדרים בהסכמה, ובהם מזונות, החזקת הילדים וחלוקת זמני שהות.
לאיזו ערכאה פונים
החוק מגדיר "ערכאה שיפוטית" כבית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי: רבני, שרעי, דרוזי או של עדה נוצרית. הבקשה ליישוב סכסוך מוגשת לאחת מהן, ויחידת הסיוע שלידה מקיימת את פגישות המהו"ת. בתקופת עיכוב ההליכים אף ערכאה לא דנה בתביעה, וגם לא בשאלה מי מוסמך לדון בה. לבחירת הערכאה עשויות להיות השלכות על המשך ההליך, ולכן כדאי לקבל ייעוץ לפני ההגשה.
מצבים דחופים
גם בתקופת עיכוב ההליכים, כל צד רשאי לבקש סעד דחוף או זמני, סעד לשמירת המצב הקיים, או צו עיכוב יציאה מן הארץ (סעיף 3(ז)). צו כזה עומד בתוקף חמישה חודשים, אלא אם נקבעה תקופה אחרת.
משמורת משותפת ומזונות ילדים: מה נקבע בבע"מ 919/15
ב-19.7.2017 נתן בית המשפט העליון, בהרכב של שבעה שופטים ופה אחד, פסק דין בבע"מ 919/15 ובבע"מ 1709/15. השאלה הייתה איך לחלק את נטל המזונות כשנקבעה משמורת פיזית משותפת.
- עד אז נקבע בפסיקה שבגילאי 6 עד 15 האב היהודי חב לבדו במזונות ההכרחיים של ילדיו.
- בפסק הדין נקבע ששני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 6 עד 15, וחלוקת החיוב ביניהם נקבעת לפי היכולות הכלכליות היחסיות שלהם מכל המקורות, כולל שכר עבודה.
- בית המשפט ציין שכתוצאה מכך, במשמורת פיזית משותפת, חיוב האב עשוי לפחות בהשוואה למקובל קודם לכן.
- פסק הדין עוסק בהורים יהודים, שעליהם חל בעניין המזונות הדין האישי. בית המשפט קבע שהחלוקה נעשית גם בהתחשב בחלוקת המשמורת הפיזית בפועל ובכלל נסיבות המקרה, והחזיר את התיקים לבית המשפט לענייני משפחה.
במילים אחרות: חלוקת זמני השהות וההכנסות של שני ההורים משפיעות יחד על גובה המזונות. כדי לקבל הערכה ראשונית לפי הנתונים שלכם, היעזרו במחשבון מזונות הילדים. התוצאה היא הערכה בלבד, ובית המשפט שוקל את כל נסיבות המקרה.
החלטות שוטפות: חינוך, בריאות ומעבר דירה
גם במשמורת משותפת וגם כשהילד גר בעיקר אצל הורה אחד, שני ההורים ממשיכים להיות אפוטרופסים.
- הסכמה: בכל עניין שבאפוטרופסות, ההורים פועלים בהסכמה. ההסכמה יכולה להיות מראש או בדיעבד, במפורש או מכללא, ויש חזקה שהורה הסכים לפעולת ההורה השני כל עוד לא הוכח אחרת (סעיף 18).
- מחלוקת על רכוש הילד: כל הורה רשאי לפנות לבית המשפט, והוא יכריע.
- מחלוקת בעניין אחר: ההורים רשאים לפנות יחד לבית המשפט. אם לא יצליח להביא אותם להסכמה, הוא יכריע בעצמו או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון (סעיף 19).
- מקום המגורים: הסמכות לקבוע את מקום מגוריו של הילד היא חלק מהאפוטרופסות (סעיף 15). מעבר דירה שמשבש את זמני השהות, ובוודאי מעבר לחו"ל, מחייב הסכמה או החלטה שיפוטית.
- מידע מגופים: הורה רשאי לבקש לקבל בנפרד מידע על ילדו מגופים שחייבים למסור מידע להורים, אלא אם בית משפט הגביל זאת (סעיף 18(ב) עד (ד)).
אם אחד ההורים נפטר
אם אחד ההורים נפטר, האפוטרופסות על הילד עוברת להורה השני. בית המשפט רשאי, בנוסף להורה, למנות לילד אפוטרופוס באופן כללי או לעניינים מסוימים (סעיף 28). בית המשפט רשאי גם לנקוט בכל עת אמצעים זמניים או קבועים לשמירת ענייניו של קטין (סעיף 68).
טעויות נפוצות
- לחשוב שהורה "בלי משמורת" איבד את זכויותיו. שני ההורים נשארים אפוטרופסים, וזכותם להשתתף בהחלטות מהותיות.
- להסתפק בהסכמה בעל-פה. הסכם על החזקת הילדים ועל זמני שהות טעון אישור של בית המשפט כדי שיהיה לו תוקף של החלטה שיפוטית.
- להגיש תביעה בלי בקשה ליישוב סכסוך. ברוב המקרים החוק מחייב להתחיל בבקשה ובפגישות מהו"ת.
- לא להגיע לפגישות המהו"ת. יחידת הסיוע מדווחת לבית המשפט על התייצבות או אי-התייצבות, ובית המשפט רשאי להביא זאת בחשבון.
- לקשור את זמני השהות לתשלום המזונות. הילד זכאי לקשר עם שני הוריו ולמזונות, ואלה שני עניינים נפרדים, גם אם הם משפיעים זה על זה בחישוב.
- לעבור דירה בלי הסכמה. קביעת מקום המגורים היא חלק מהאפוטרופסות המשותפת.
- לנסח הסדר כללי מדי. בלי פירוט של חגים, חופשות ומעברים, כל שינוי בלוח השנה הופך לוויכוח.
מתי כדאי לפנות לעורך דין
- לפני הגשת בקשה ליישוב סכסוך, כדי להבין מה הערכאה המתאימה ומה ההשלכות של הבחירה.
- כשמנסחים הסכם הורות או הסכם גירושין, כדי שההסדר יהיה ברור וניתן לאכיפה.
- כשיש חשש לחטיפת ילד לחו"ל, או צורך בצו עיכוב יציאה מן הארץ.
- כשהורה אחד מתכנן לעבור לעיר אחרת או לחו"ל.
- כשיש טענות לאלימות, להזנחה או לניכור, שמצריכות מעורבות של גורמי רווחה.
- כשהסכסוך כולל גם רכוש. לבדיקה ראשונית של חלוקת הרכוש אפשר להיעזר במחשבון איזון המשאבים.
אפשר למצוא עורכי דין שמתמחים בתחום בעמוד עורכי דין לדיני משפחה.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין משמורת לאפוטרופסות?
אפוטרופסות היא האחריות והסמכות לקבל החלטות על הילד, והיא נשארת אצל שני ההורים גם אחרי פרידה. משמורת, או החזקה, עוסקת בשאלה אצל מי הילד גר בפועל.
מאיזה גיל אפשר לקבוע משמורת משותפת?
החוק אינו קובע גיל מינימלי. הוא קובע שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת, ובית המשפט מכריע תמיד לפי טובת הילד.
האם במשמורת משותפת לא משלמים מזונות?
לא בהכרח. לפי בע"מ 919/15, בגילאי 6 עד 15 שני ההורים חבים במזונות לפי יכולתם הכלכלית היחסית, ובמשמורת משותפת חיוב האב עשוי לפחות. הסכום תלוי בהכנסות, בצרכים ובחלוקת הזמן.
האם חייבים לעבור פגישות מהו"ת?
ברוב התביעות בסכסוך משפחתי, כן. מגישים קודם בקשה ליישוב סכסוך, והצדדים מוזמנים לעד ארבע פגישות בתוך 45 ימים. ההזמנה כמוה כהזמנה לדיון בבית המשפט.
האם הורה יכול לעבור עם הילד לעיר אחרת בלי הסכמה?
קביעת מקום המגורים של הילד היא חלק מהאפוטרופסות של שני ההורים. מעבר שמשנה את זמני השהות דורש הסכמה או החלטה של בית המשפט.
האם הסכם בין ההורים מחייב בלי אישור בית המשפט?
לפי סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הסכם על החזקת הילד ועל המגע עם ההורה השני טעון אישור בית המשפט. אחרי האישור דינו כדין החלטה שיפוטית.
מה עושים במצב דחוף, למשל חשש שהילד יוצא מהארץ?
גם בזמן עיכוב ההליכים אפשר לבקש סעד דחוף או זמני, ובהם צו עיכוב יציאה מן הארץ. צו כזה עומד בתוקף חמישה חודשים, אלא אם נקבע אחרת.
האם הורה שהילד לא גר אצלו יכול לקבל מידע מבית הספר?
כן. שני ההורים הם אפוטרופסים, והחוק מאפשר להורה לבקש לקבל מידע בנפרד מגופים שחייבים למסור מידע להורים, אלא אם בית משפט הגביל זאת.
מקורות
- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962 – סעיפים 14, 15, 17, 18, 19, 24, 25, 28, 68 (ספר החוקים הפתוח)
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה–2014 – סעיפים 2, 3, 4 (ספר החוקים הפתוח)
- בע"מ 919/15 ובע"מ 1709/15 פלוני נ' פלונית, בית המשפט העליון, 19.7.2017 – פסק הדין באתר הרשות השופטת
המידע במאמר כללי, נכון ל-18.10.2026, ואינו ייעוץ משפטי. לפני החלטה כדאי להתייעץ עם עורך דין.
