חוק חופש המידע 2026: איך מגישים בקשה, כמה זה עולה ומה עושים כשהרשות לא עונה

מה מאפשר חוק חופש המידע

סעיף 1 לחוק קובע שלכל אזרח ישראלי או תושב יש זכות לקבל מידע מרשות ציבורית. לפי סעיף 12, גם מי שאינו אזרח או תושב רשאי לבקש מידע, בעניין הזכויות שלו בישראל.

הזכות רחבה. אפשר לבקש פרוטוקולים, חוזים של הרשות, נתונים, נהלים פנימיים, התכתבויות והחלטות. לפי סעיף 7(א), מי שמבקש מידע לא צריך לציין את הסיבה לבקשה.

החוק מטיל על הרשויות גם חובות פרסום יזום. לפי סעיף 5, כל רשות מפרסמת דין וחשבון שנתי על פעילותה. לפי סעיף 6, היא צריכה להעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המנהליות הכתובות שהיא פועלת לפיהן, כשהן נוגעות לציבור. לפני שמגישים בקשה, כדאי לבדוק אם המידע כבר פורסם.

ממי אפשר לבקש מידע

החוק חל על רשויות ציבוריות, כפי שהן מוגדרות בסעיף 2. ההגדרה כוללת, בין השאר:

• הממשלה ומשרדי הממשלה, כולל היחידות שלהם ויחידות הסמך.
• הכנסת, ובתי המשפט ובתי הדין, למעט תוכן של הליך משפטי.
• רשויות מקומיות: עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות.
• תאגידים שהוקמו בחוק, וגופים נוספים שנקבעו.

חברה פרטית או עסק אינם רשות ציבורית, ולכן החוק לא חל עליהם, אלא אם נקבעו במפורש.

לפי סעיף 3, ראש כל רשות ציבורית ממנה מבין עובדיה ממונה על העמדת מידע לציבור. אליו, או למי שהוא הסמיך, שולחים את הבקשה.

איך מגישים בקשת חופש מידע

1. מאתרים את הממונה ברשות. הפרטים מופיעים באתר הרשות או באתר המרכזי של היחידה הממשלתית לחופש המידע.
2. כותבים את הבקשה. לפי סעיף 7(א), הבקשה מוגשת בכתב. מפרטים בדיוק איזה מידע מבקשים, כל פריט בנפרד, ואם אפשר גם את התקופה ואת סוג המסמך.
3. מצרפים התחייבות לאגרות. לפי היחידה הממשלתית לחופש המידע, מצרפים התחייבות לשלם אגרת טיפול ואגרת הפקה, אם יידרשו, עד 180 ₪.
4. משלמים את אגרת הבקשה או מצרפים אישור לפטור. משלמים לרשות שממנה מבקשים את המידע. במשרדי ממשלה אפשר לשלם בכרטיס אשראי, ובשאר הרשויות גם בהעברה בנקאית או בשובר.
5. שולחים. אפשר להגיש בטופס מקוון, בדואר אלקטרוני לממונה, בפקס או בדואר.

דוגמה לנוסח בקשה

״לכבוד הממונה על העמדת מידע לציבור, עיריית ___. בהתאם לחוק חופש המידע, התשנ״ח-1998, אבקש לקבל את המידע הבא: 1. העתק היתרי הבנייה שניתנו בשנים 2024 עד 2026 למגרש בגוש ___ חלקה ___. 2. העתק פרוטוקולי ועדת המשנה לתכנון ובנייה שבהם נדונו הבקשות להיתר. 3. העתק התנגדויות שהוגשו, בהשמטת פרטים אישיים. אבקש לקבל את המידע בקובץ ממוחשב, לכתובת הדואר האלקטרוני ___. מצורף אישור תשלום אגרת הבקשה, והתחייבות לשאת באגרות טיפול והפקה עד הסכום הקבוע בתקנות.״

שימו לב לשלושה דברים בנוסח: כל פריט ממוספר בנפרד, יש תקופה מוגדרת, וכבר בבקשה כתוב שאפשר להשמיט פרטים אישיים. כך קל לרשות למסור את המידע, וקשה יותר לדחות את הבקשה כולה.

דוגמאות לשימושים נפוצים

• תושבים שמבקשים מהעירייה היתרי בנייה, חוזים עם קבלנים או נתוני תקציב.
• הורים שמבקשים ממשרד ממשלתי נהלים ונתונים על שירות שהם מקבלים.
• עסקים שמבקשים מסמכים ממכרז ציבורי שבו השתתפו.
• עיתונאים וחוקרים שמבקשים נתונים סטטיסטיים או התכתבויות.
• כל אדם שמבקש את המסמכים שהרשות מחזיקה עליו.

כדי לנסח בקשה מסודרת, עם כל הפרטים והמועדים, אפשר להיעזר במחולל בקשה לפי חוק חופש המידע.

תוך כמה זמן הרשות חייבת לענות

לפי תקנה 9 לתקנות חופש המידע (אגרות), המועדים נספרים מהיום שבו הממונה קיבל את הבקשה או מיום תשלום אגרת הבקשה, לפי המאוחר.

דוגמה

נועה שולחת לעירייה ב-1.11.2026 בקשה לקבל את היתרי הבנייה למגרש ליד ביתה, ומשלמת באותו יום 24 ₪. העירייה צריכה להודיע על החלטתה עד 1.12.2026. אם תודיע לנועה בכתב, עם נימוק, שהיא מאריכה את המועד בגלל היקף המידע, ההחלטה יכולה להתעכב, אבל לא מעבר ל-120 ימים מיום הבקשה. כדי לחשב מועדים מדויקים אפשר להשתמש במחשבון מועדים משפטיים.

כמה עולה בקשת חופש מידע ב-2026

האגרות קבועות בתקנות חופש המידע (אגרות), התשנ״ט-1999, ומתעדכנות לפי המדד ב-1 באוקטובר בכל שנה (תקנה 7(ב)). הסכומים מאוקטובר 2026:

לפי תקנה 4(ב), אם הממונה מעריך שאגרות הטיפול וההפקה יעלו על התקרה, הוא צריך להודיע לכם מראש על הסכום הצפוי, ורשאי לדרוש פיקדון או ערובה.

דוגמה לחישוב

הטיפול בבקשה דורש 6 שעות עבודה ו-150 עמודים מצולמים. 3 השעות הראשונות כלולות באגרת הבקשה. על 3 השעות הנוספות משלמים 3 × 36 = 108 ₪. אגרת ההפקה היא 150 × 0.24 = 36 ₪. בסך הכול: 24 + 108 + 36 = 168 ₪. הסכום נמוך מתקרת ההתחייבות, ולכן הממונה לא צריך להודיע עליו מראש.

רשות שאיחרה לא גובה אגרות טיפול והפקה

לפי תקנה 6א, רשות ציבורית שלא עמדה במועדים שבחוק לא רשאית לגבות אגרת טיפול ואגרת הפקה. זו סיבה טובה לשמור תיעוד של יום שליחת הבקשה ושל יום התשלום.

מי פטור מאגרות

• מידע על עצמכם: סעיף 18 לחוק אוסר לקבוע אגרה על בקשה של אדם לקבל מידע על עצמו. לפי תקנה 6(א), הפטור כולל את אגרת הבקשה ואגרת טיפול של 4 שעות.
• עמותות וחברות לתועלת הציבור עם אישור ניהול תקין, שפועלות למטרה ציבורית, ומי שהמידע דרוש לו למחקר אקדמי: פטורים מאגרת הבקשה ומאגרת טיפול של 4 שעות (תקנה 6(ב)).
• מקבלי קצבאות מסוימות, כמו הבטחת הכנסה, מזונות מהביטוח הלאומי וקצבת נכות מלאה למי שדרגת אי-הכושר שלו 75% ומעלה: מי שמודיע שאין ביכולתו לשלם ומצרף אישור על הקצבה, פטור מאגרת הבקשה ומאגרת טיפול של 4 שעות (תקנה 6(ג)).

על מה הרשות רשאית לסרב

דחיית בקשה (סעיף 8)

הרשות רשאית לדחות בקשה בכמה מצבים, ובהם: הטיפול בבקשה ידרוש הקצאת משאבים בלתי סבירה, המידע לא נמצא, המידע כבר פורסם, או שהמידע נוצר ברשות אחרת ונמצא אצלה.

מידע שאסור או שאין חובה למסור (סעיף 9)

אסור למסור מידע שגילויו עלול לפגוע, למשל, בביטחון המדינה או בפרטיות של אדם. בנוסף, יש מידע שהרשות רשאית שלא למסור, כמו מידע שגילויו עלול לשבש את התפקוד התקין שלה.

חובת שיקול דעת ומסירה חלקית

לפי סעיף 10, לפני שהרשות מסרבת היא צריכה לשקול, בין השאר, את העניין האישי שלכם במידע ואת העניין הציבורי בגילוי. לפי סעיף 11, אם אפשר, היא צריכה למסור את המידע בהשמטות או בתנאים, ולא לסרב לבקשה כולה.

מידע על צד שלישי (סעיף 13)

כשהמידע כולל פרטים על אדם או גוף אחר, שמסירתם עלולה לפגוע בו, הרשות צריכה להודיע לו. הצד השלישי רשאי להתנגד תוך 21 ימים.

טבלת סיכום: למה בקשה עלולה להידחות

מה עושים כשהבקשה נדחתה או לא נענתה

• בודקים את התשובה. לפי סעיף 7, דחייה צריכה להיות בכתב, עם נימוקים ועם הודעה על הזכות לעתור.
• מצמצמים או מחדדים. כשהנימוק הוא היקף הבקשה, לפעמים בקשה ממוקדת יותר תיענה.
• מתלוננים. היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים מבררת תלונות על משרדי ממשלה ויחידות סמך, למשל כשלא ניתנה תשובה במועד או כשבקשה נדחתה בלי נימוק.
• עותרים. לפי סעיף 17, עתירה על החלטה לפי החוק נדונה בבית המשפט לעניינים מנהליים. החוק עצמו לא קובע מועד, ולכן חלה תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין): מגישים את העתירה בלי שיהוי, ולא יאוחר מ-45 ימים מהיום שקיבלתם הודעה על ההחלטה או שנודע לכם עליה, לפי המוקדם. בית המשפט רשאי להאריך את המועד, אבל גם לדחות עתירה שהוגשה בשיהוי.

עתירה מוגשת לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. לפי סעיף 17, כשהוצאה תעודה על חיסיון המידע, העתירה נדונה בבית המשפט העליון. בעתירה בית המשפט בוחן אם הרשות שקלה את השיקולים שהחוק מחייב, ובהם העניין שלכם במידע והעניין הציבורי בגילוי, ואם אפשר היה למסור את המידע בהשמטות.

דוגמה: הרשות לא ענתה בזמן

דני שלח בקשה למשרד ממשלתי ב-1.11.2026 ושילם את אגרת הבקשה. עד 1.12.2026 לא קיבל החלטה, וגם לא הודעה מנומקת על הארכה. מה עכשיו? ראשית, לפי תקנה 6א, המשרד כבר לא רשאי לגבות ממנו אגרת טיפול ואגרת הפקה, גם אם המידע ידרוש שעות עבודה רבות. שנית, דני יכול לשלוח לממונה תזכורת בכתב, ולהגיש תלונה ליחידה הממשלתית לחופש המידע. שלישית, אם גם אחרי זה אין תשובה, הוא יכול לשקול עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. כדאי לשמור עותק של הבקשה, של אישור התשלום ושל כל תזכורת.

קיבלתם רק חלק מהמידע

תשובה חלקית היא בעצם דחייה של החלק שלא נמסר. לכן היא צריכה לכלול נימוק לגבי החלק הזה. בדקו אם ההשמטות מוסברות, ואם הן רחבות יותר ממה שנדרש כדי להגן על הפרטים החסויים. אם לא, אפשר לבקש הבהרה, ובמקרה הצורך לעתור על החלק שלא נמסר.

בקשה למידע על עצמכם

בקשה למידע על עצמכם היא מקרה מיוחד. סעיף 18 לחוק אוסר לגבות אגרה על הבקשה עצמה, אבל מאפשר לגבות על צילום, הדפסה ומשלוח, או על איתור שדורש עבודה רבה במיוחד. מצרפים צילום של תעודת הזהות של מי שהמידע עוסק בו. לפי סעיף 16, אם המידע שקיבלתם על עצמכם לא נכון, לא שלם, לא ברור או לא מעודכן, אפשר לבקש מהרשות לתקן אותו.

טעויות נפוצות

• בקשה כללית מדי. ״כל המסמכים בנושא״ עלולה להידחות בגלל משאבים בלתי סבירים. פרטו מסמכים, תקופה ונושא.
• בקשה לעיבוד מידע. החוק עוסק במידע קיים. בקשו מסמכים ונתונים שכבר נמצאים אצל הרשות.
• פנייה לרשות הלא נכונה. אם המידע נוצר ברשות אחרת, הבקשה עלולה להידחות או להיות מופנית אליה.
• שכחה של האגרה או של אישור הפטור. הבקשה מטופלת רק אחרי תשלום, או אחרי הצגת אישור לפטור.
• החמצת מועד העתירה. 45 ימים עוברים מהר. רשמו את תאריך קבלת התשובה.

מתי כדאי לפנות לעורך דין

רוב הבקשות לא דורשות עורך דין. ייעוץ משפטי כדאי כשהרשות דחתה בקשה בטענה שהמידע חסוי, כשצד שלישי מתנגד למסירה, כשהמידע נחוץ לכם להליך משפטי אחר, וכששוקלים עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. עתירה היא הליך משפטי לכל דבר, עם אגרה ומועדים. באינדקס עורכי הדין למשפט אזרחי אפשר למצוא עורכי דין שעוסקים בתחום.

שאלות נפוצות

מקורות

• חוק חופש המידע, התשנ״ח-1998 – ספר החוקים הפתוח
• תקנות חופש המידע (אגרות), התשנ״ט-1999 – סכומים מאוקטובר 2026 – ספר החוקים הפתוח
• הגשת בקשת חופש המידע – היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים
• תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000 – תקנה 3 – ספר החוקים הפתוח

המידע במאמר כללי, נכון ל-19.10.2026, ואינו ייעוץ משפטי. לפני החלטה כדאי להתייעץ עם עורך דין.