מי שנפגע בתאונת עבודה צריך לקבל מהמעסיק טופס בל/250 (עצמאים ממלאים טופס בל/283), לפנות איתו לקופת החולים ולקבל תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, ולהגיש לביטוח הלאומי תביעה לדמי פגיעה בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה. דמי הפגיעה הם 75% מהשכר של שלושת החודשים שלפני הפגיעה, עד 91 ימים, ועד תקרה של 1,314.25 ש"ח ליום (נכון ל-2026). אם נשארה נכות, אפשר להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.
מה נחשב תאונת עבודה
לפי חוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונה שקרתה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, או מחלת מקצוע שמופיעה ברשימה שבתקנות. הביטוח הלאומי מונה גם מקרים נוספים שנחשבים תאונת עבודה:
- בדרך לעבודה ובחזרה ממנה, כולל תאונת דרכים. ההבדל בין תביעה לביטוח הלאומי לתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מוסבר במדריך על תאונת דרכים בעבודה. אם עצרתם או סטיתם מהדרך באופן ממשי לצורך פרטי, התאונה בדרך כלל לא תוכר. יש חריגים: תפילת בוקר בבית הכנסת הקבוע, או ליווי ילד עד גיל 10 לגן או למעון.
- בהפסקת אוכל שנקבעה על דעת המעסיק ואינה ארוכה משלוש שעות, במקום הסעודה ובדרך אליו.
- תקיפה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, כולל תקיפה מינית, שגרמה לנזק גופני או נפשי ודרשה טיפול.
- עבודה מהבית, אם הפגיעה קרתה תוך כדי העבודה ועקב העבודה.
- אירוע מיוחד בעבודה שגרם לפגיעה נפשית.
- הצלת אדם או רכוש במקום העבודה או בסביבתו הקרובה.
מחלת מקצוע
מחלת מקצוע היא מחלה מתוך רשימה של מחלות שנקבעה בתקנות, שהעובד חלה בה בגלל העבודה. ההכרה במחלה כפגיעה בעבודה מורכבת יותר מהכרה בתאונה, ולכן כדאי להתייעץ לפני הגשת התביעה.
לפי סעיף 82 לחוק, תאונה שקרתה כשהעובד נהג ברשלנות והפר הוראה חוקית או הוראה של המעסיק בדרך כלל לא תוכר. היא כן תוכר אם בעקבותיה העובד נפטר, נעשה נכה או לא יכול היה לעבוד 10 ימים לפחות.
מה עושים מיד אחרי הפגיעה: צעד אחר צעד
- מקבלים טיפול רפואי. עזרה ראשונה אפשר לקבל ממגן דוד אדום, מבית חולים או ממרפאה לרפואה דחופה הקרובים למקום. המשך הטיפול ניתן בקופת החולים בלבד.
- מודיעים למעסיק ומבקשים ממנו טופס בל/250, "הפניה לטיפול רפואי לעובד השכיר", מלא וחתום. עצמאים ממלאים בעצמם טופס בל/283.
- פונים למחלקת תאונות עבודה בקופת החולים עם הטופס. הרופא נותן "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", שבה רשומות האבחנה ותקופת אי הכושר לעבודה.
- שומרים מסמכים: דוח מיון, תלושי שכר של שלושת החודשים האחרונים, שמות עדים ותמונות של המקום.
- מגישים תביעה לדמי פגיעה לביטוח הלאומי, באתר, בשירות שליחת המסמכים, בדואר, בפקס או בסניף.
אילו מסמכים מצרפים לתביעה
| מסמך | מתי צריך אותו |
|---|---|
| דוח מיון או תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה | תמיד |
| אישורים על היעדרות מהעבודה בשלושת החודשים שלפני הפגיעה | אם נעדרתם בגלל מחלה, אבטלה, מילואים וכדומה |
| תלושי שכר או אישורי שכר מכל מקום עבודה | אם עבדתם בכמה מקומות בשלושת החודשים שלפני הפגיעה |
| דוח משטרה, תעודת ביטוח והעתק התביעה לחברת הביטוח | אם הפגיעה הייתה בתאונת דרכים |
תביעה שאינה חתומה, או שלא צורף לה חומר רפואי, מוחזרת בלי טיפול. אם הפגיעה היא תאונת דרכים, מצרפים גם דוח משטרה, צילום של תעודת הביטוח והעתק של התביעה לחברת הביטוח.
המועד להגשת התביעה: 12 חודשים
לפי הביטוח הלאומי וסעיף 296 לחוק, את התביעה לדמי פגיעה מגישים בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה. הגשה באיחור עלולה לפגוע בזכאות, ולכן עדיף להגיש סמוך ככל האפשר לפגיעה. גם אם הגשתם תביעה לחברת ביטוח פרטית, אפשר וכדאי להגיש במקביל תביעה לביטוח הלאומי. מי שתובע פיצויים גם מצד שלישי, למשל מחברת ביטוח של רכב, צריך להודיע על כך למחלקת נפגעי עבודה בסניף.
טיפול רפואי לנפגע עבודה
נפגע עבודה זכאי לטיפול רפואי דרך קופת החולים, לפי הסכמים בין הקופות לביטוח הלאומי, ולא דרך טיפול פרטי. הטיפול כולל פינוי באמבולנס, אשפוז, תרופות, בדיקות, צילומים, ניתוחים ומכשירים אורתופדיים. מי ששילם על אמבולנס ביום הפגיעה יכול לקבל החזר מקופת החולים, אחרי שהביטוח הלאומי הכיר בתאונה.
מי שחזר לעבוד והפסיד שעות עבודה בגלל טיפולים, כמו פיזיותרפיה, יכול לבקש החזר על "הפסד זמן עבודה", כל עוד לא משולמים לו דמי פגיעה ולא שולם לו שכר על ההיעדרות. לא ניתן החזר על יום היעדרות מלא. לבקשה מצרפים:
- אישור חתום מהשירות הרפואי על קבלת טיפול באיבר שנפגע, עם התאריך והשעות.
- דוח נוכחות שמראה את ההיעדרות מהעבודה בזמן הטיפול.
- אישור שלא שולם לכם שכר על שעות ההיעדרות.
ההחזר מחושב לפי שעות ההיעדרות בפועל, ומועבר אליכם ישירות גם אם דמי הפגיעה שולמו דרך המעסיק.
דמי פגיעה: כמה משלמים ולכמה זמן
דמי פגיעה מפצים על אובדן ההכנסה בתקופה שבה לא עבדתם בגלל הפגיעה. הם משולמים עד 91 ימים (13 שבועות), רצופים או לא, ממחרת יום הפגיעה.
החישוב
לפי הביטוח הלאומי, דמי הפגיעה ליום הם 75% מההכנסה של שלושת החודשים המלאים שלפני החודש שבו הפסקתם לעבוד, חלקי 90. החישוב החלופי לוקח את חודש הפגיעה עד יום הפגיעה ואת שני החודשים שלפניו. משלמים לפי הגבוה מבין השניים, עד תקרה של 1,314.25 ש"ח ליום (מ-1 בינואר 2026).
התקרה בפועל
התקרה רלוונטית בעיקר לשכר גבוה. עובד שהרוויח 60,000 ש"ח בחודש: 180,000 ש"ח חלקי 90 הם 2,000 ש"ח ליום, ו-75% מזה הם 1,500 ש"ח. מאחר שהסכום גבוה מהתקרה, הוא יקבל 1,314.25 ש"ח ליום.
מי משלם את הימים הראשונים
- יום הפגיעה: המעסיק משלם את השכר הרגיל, לפי סעיף 93 לחוק.
- היעדרות של פחות מ-12 ימים: הביטוח הלאומי משלם מהיום השלישי שאחרי יום הפגיעה.
- היעדרות של יותר מ-12 ימים: הביטוח הלאומי משלם כבר מהיום שאחרי הפגיעה, וגובה מהמעסיק את התשלום על 12 הימים הראשונים. כך קובע סעיף 94 לחוק, שמכנה אותם "תקופת הזכאות הראשונה".
- עצמאים: זכאים רק אם היו רשומים כעצמאים ושילמו דמי ביטוח במועד. התשלום מנכה את 12 ימי ההיעדרות הראשונים.
ימים שבעדם משולמים דמי פגיעה אינם יורדים ממכסת ימי המחלה.
דוגמה של הביטוח הלאומי: עובד נפגע ב-1 ביוני ונעדר עד 8 ביוני. מאחר שההיעדרות קצרה מ-12 ימים, הוא זכאי לדמי פגיעה מ-4 ביוני עד 8 ביוני.
כשהמעסיק משלם את דמי הפגיעה
יש מעסיקים שקיבלו מהביטוח הלאומי הרשאה מיוחדת לשלם בעצמם דמי פגיעה לעובדים, לפי תקנה 22 לתקנות הביטוח מפני פגיעה בעבודה. במקרה כזה הכסף מגיע דרך המעסיק, והביטוח הלאומי מחזיר לו. הסכום לא יכול להיות נמוך ממה שמגיע לפי החוק, והעובד לא מקבל תשלום נוסף ישירות מהביטוח הלאומי.
דוגמה
| נתון | חישוב | סכום |
|---|---|---|
| שכר בשלושת החודשים שלפני הפגיעה | 3 × 9,000 | 27,000 ש"ח |
| שכר יומי ממוצע | 27,000 ÷ 90 | 300 ש"ח |
| דמי פגיעה ליום | 300 × 75% | 225 ש"ח |
| היעדרות של 30 יום (יותר מ-12) | 30 × 225 | 6,750 ש"ח |
לחישוב לפי השכר והימים שלכם, השתמשו במחשבון דמי פגיעה בעבודה.
מי לא זכאי לדמי פגיעה
- מי שעבד בפועל בתקופת אי הכושר שנקבעה בתעודה הרפואית.
- חייל בשירות קבע.
- אסיר, עציר, או מי ששוהה במעון לפי חוק הנוער.
- עובד זר ששוהה בישראל שלא כחוק.
אחרי 91 ימים: נכות מעבודה
אם נעדרתם יותר מ-91 ימים, או אם נשארה נכות בעקבות הפגיעה, אפשר להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. ועדה רפואית של הביטוח הלאומי קובעת את האחוזים. גם על תביעה זו חל הכלל הכללי של סעיף 296: מגישים בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה העילה, ומי שמגיש באיחור יקבל תשלום על 12 החודשים שלפני ההגשה לכל היותר. לפי הביטוח הלאומי:
| דרגת הנכות | מה מקבלים |
|---|---|
| זמנית, 9% עד 100% | קצבה חודשית |
| לצמיתות, 9% עד 19.99% | מענק חד פעמי |
| לצמיתות, 20% עד 100% | קצבה חודשית |
| לצמיתות, פחות מ-9% | אין זכאות |
קצבה בדרגת 100% שווה לדמי הפגיעה היומיים כפול 30, עד תקרה של 39,428 ש"ח בחודש (מ-1 בינואר 2026). בדרגה נמוכה יותר הקצבה יחסית לאחוזים. המענק החד פעמי שווה לקצבה החודשית כפול 43. בהמשך הדוגמה: לעובד עם דמי פגיעה של 225 ש"ח ליום, קצבה מלאה היא 6,750 ש"ח. בנכות לצמיתות של 10% הקצבה החודשית התאורטית היא 675 ש"ח, ולכן המענק הוא 29,025 ש"ח. הכנסה מעבודה אינה מקטינה את קצבת הנכות מעבודה.
מי שנפגע בעבודה לפני גיל 21 וזכאי למענק חד פעמי מקבל מענק מוגדל, כאילו הכנסתו הייתה השכר הממוצע, 13,769 ש"ח בחודש (מ-1 בינואר 2026). מי שנקבעה לו נכות לצמיתות של 20% ומעלה זכאי גם לתעודת נכה. מי שקיבל מענק, ובעקבות החמרה במצבו נקבעה לו נכות של 20% ומעלה, יקבל קצבה חודשית, וממנה יופחת המענק.
כשנקבעות כמה פגימות, הביטוח הלאומי מצרף את דרגות הנכות לפי כללים שנקבעו לכך. אפשר לקבל הערכה של התוצאה במחשבון נכות משוקללת.
התביעה נדחתה: ועדת תביעות ובית הדין לעבודה
יש שתי דרכים לתקוף החלטה של פקיד התביעות:
- ועדת תביעות: בקשה לבחינה מחדש בטופס בל/910, בתוך 6 חודשים מתאריך מכתב הדחייה. הוועדה מתכנסת פעם בחודש ודנה בלי נוכחות הפונה, והחלטתה היא המלצה בלבד. היא לא דנה בהחלטות בנושאים רפואיים, בהחלטות שמבוססות על ועדה רפואית, ובהחלטות בנושא אי כושר.
- תביעה בבית הדין האזורי לעבודה: בתוך 12 חודשים מתאריך מכתב הדחייה. פנייה לוועדת התביעות אינה עוצרת את המועד הזה.
על החלטה של בית הדין האזורי אפשר לערער לבית הדין הארצי לעבודה. על החלטות של ועדה רפואית יש הליך ערר נפרד, ולכן אם הדחייה נוגעת לאחוזי הנכות, ועדת התביעות אינה המסלול המתאים.
לוח זמנים: המועדים החשובים
| מתי | מה עושים |
|---|---|
| יום הפגיעה | עזרה ראשונה, הודעה למעסיק, טופס בל/250 או בל/283, ופנייה לקופת החולים |
| הימים הראשונים | תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, ואיסוף מסמכים ועדויות |
| בתוך 12 חודשים מהפגיעה | הגשת תביעה לדמי פגיעה לביטוח הלאומי |
| אחרי 91 ימי היעדרות, או כשנשארה נכות | תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה העילה |
| בתוך 6 חודשים ממכתב דחייה | פנייה לוועדת תביעות, אם רוצים |
| בתוך 12 חודשים ממכתב דחייה | תביעה בבית הדין האזורי לעבודה |
טעויות נפוצות
- ללכת לרופא בלי טופס בל/250. את התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה מקבלים מהרופא עם הטופס, ובלי התעודה התביעה לא תטופל.
- לא לספר לרופא שהפגיעה קרתה בעבודה. התיעוד הרפואי הראשון הוא הראיה החשובה ביותר בתיק.
- לעבוד בזמן אי הכושר. מי שעבד בתקופה שנקבעה בתעודה לא זכאי לדמי פגיעה על הימים האלה.
- לחכות עם התביעה. המועד הוא 12 חודשים, וככל שעובר זמן קשה יותר להוכיח את נסיבות התאונה.
- לסמוך על ועדת התביעות במקום לפנות לבית הדין. הפנייה לוועדה לא מאריכה את המועד של 12 חודשים לתביעה בבית הדין.
- לא לצרף אישורים על היעדרויות קודמות. מי שנעדר בשלושת החודשים שלפני הפגיעה בגלל מחלה, מילואים או אבטלה, ולא צירף אישורים, עלול לקבל דמי פגיעה נמוכים מהמגיע.
- לשלם על אמבולנס ולא לבקש החזר. אחרי שהביטוח הלאומי מכיר בתאונה, מגישים לקופת החולים את אישור ההכרה ואת הקבלה המקורית.
- לוותר על תביעה לביטוח הלאומי כי יש ביטוח פרטי. אפשר לתבוע את שניהם, אבל צריך לדווח על התביעה מצד שלישי.
מתי כדאי לפנות לעורך דין
תביעה פשוטה לדמי פגיעה אפשר להגיש לבד. כדאי לפנות לעורך דין שמתמחה בתאונות עבודה כאשר:
למידע נוסף על עו"ד דיני עבודה: עו"ד דיני עבודה.
- הביטוח הלאומי דחה את ההכרה בתאונה כתאונת עבודה, למשל בטענה של סטייה מהדרך.
- מדובר בפגיעה נפשית, במחלה, או בפגיעה שהתפתחה לאורך זמן.
- אתם לקראת ועדה רפואית, או שאתם חולקים על אחוזי הנכות שנקבעו.
- הפגיעה נגרמה בגלל ליקוי בטיחות, ויש שאלה של תביעה נוספת נגד המעסיק או נגד צד שלישי.
- המועדים להגשת תביעה או ערעור קרובים לפקוע. אפשר לבדוק מועדים במחשבון התיישנות.
אפשר למצוא עורכי דין בתחום בעמוד עורך דין תאונות עבודה.
שאלות נפוצות
מה עושים מיד אחרי תאונת עבודה?
מקבלים טיפול רפואי, מבקשים מהמעסיק טופס בל/250 מלא וחתום, פונים איתו לקופת החולים לקבלת תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, ומגישים תביעה לדמי פגיעה לביטוח הלאומי.
מהו טופס בל/250?
זה טופס הפניה לטיפול רפואי לעובד שכיר שנפגע בעבודה. המעסיק ממלא וחותם עליו, והעובד מוסר אותו לרופא בקופת החולים. עצמאים ממלאים במקומו טופס בל/283.
עד מתי אפשר להגיש תביעה לדמי פגיעה?
בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה. הגשה באיחור עלולה לפגוע בזכאות.
כמה הם דמי הפגיעה?
75% מהשכר הממוצע של שלושת החודשים שלפני הפגיעה, עד תקרה של 1,314.25 ש"ח ליום (נכון ל-2026), ולכל היותר 91 ימים.
מי משלם על הימים הראשונים?
המעסיק משלם את יום הפגיעה. בהיעדרות של פחות מ-12 ימים הביטוח הלאומי משלם מהיום השלישי. ביותר מ-12 ימים הוא משלם מהיום שאחרי הפגיעה, וגובה מהמעסיק את 12 הימים הראשונים.
האם ימי היעדרות בגלל תאונת עבודה יורדים מימי המחלה?
לא. ימים שבעדם משולמים דמי פגיעה אינם יורדים ממכסת ימי המחלה.
תאונה בדרך לעבודה נחשבת תאונת עבודה?
כן, כולל תאונת דרכים, בתנאי שלא עצרתם או סטיתם מהדרך באופן ממשי לצורך פרטי. ליווי ילד עד גיל 10 לגן ותפילת בוקר בבית הכנסת הקבוע אינם פוגעים בהכרה.
מה עושים אם התביעה נדחתה?
אפשר לפנות לוועדת תביעות בתוך 6 חודשים, ולהגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 12 חודשים ממכתב הדחייה. הפנייה לוועדה לא עוצרת את מניין 12 החודשים.
מקורות
- מהי פגיעה בעבודה – הביטוח הלאומי
- אופן הגשת תביעה לדמי פגיעה – הביטוח הלאומי
- תנאי הזכאות לדמי פגיעה – הביטוח הלאומי
- שיעור דמי הפגיעה ליום – הביטוח הלאומי
- תשלום דמי הפגיעה – הביטוח הלאומי
- קבלת טיפול רפואי לנפגע עבודה – הביטוח הלאומי
- שיעורי קצבת נכות מעבודה ומענק נכות – הביטוח הלאומי
- ועדת תביעות לבדיקה מחודשת של החלטת פקיד התביעות – הביטוח הלאומי
- ערעור לבית הדין לעבודה – הביטוח הלאומי
- עדכון סכומי הקצבאות לשנת 2026 – הביטוח הלאומי
- חוק הביטוח הלאומי, סעיפים 80–82, 92–98 ו-296 – ספר החוקים הפתוח
המידע במאמר כללי, נכון ל-19.10.2026, ואינו ייעוץ משפטי. לפני החלטה כדאי להתייעץ עם עורך דין.
