מאז 15.9.2019, יום כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אי אפשר להכריז על חייב חדש כמוגבל באמצעים (סעיף 69י1 לחוק ההוצאה לפועל). מי שהוכרז לפני כן נשאר מוגבל, עם ההגבלות והרישום במרשם הפומבי, עד שרשם ההוצאה לפועל מבטל את ההכרזה. היום, חייב שלא יכול לשלם בבת אחת מגיש בקשה לצו תשלומים בתוך 20 ימים מהאזהרה, לתקופה של עד 3 שנים בחוב של עד 100,000 ₪ ועד 4 שנים בחוב גבוה יותר, עם הארכה אפשרית של עד 3 שנים. מי שלא יכול לשלם גם כך מגיש הודעה לפי סעיף 7א2, והיא מובילה להליך חדלות פירעון (נכון לאוקטובר 2026).
מה היה "חייב מוגבל באמצעים"
במשך שנים, חייב בהוצאה לפועל שלא יכול היה לפרוע את חובו בתקופה סבירה יכול היה לבקש מרשם ההוצאה לפועל להכריז עליו "חייב מוגבל באמצעים". המעמד נקבע בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז-1967. הרשם רשאי היה להכריז כך על חייב שהגיש בקשה לצו תשלומים, אם ביקש לפרוס את החוב לתקופה ארוכה מזו:
| סכום החוב (כולל ריבית והצמדה עד ההכרזה) | הכרזה אפשרית אם ביקש לפרוס ליותר מ- |
|---|---|
| עד 20,000 ₪ | שנתיים |
| מעל 20,000 ₪ ועד 100,000 ₪ | 3 שנים |
| מעל 100,000 ₪ | 4 שנים |
כדי לבקש הכרזה היה צריך לצרף לבקשה הצהרה על המצב הכלכלי וכתב ויתור על סודיות, כמו בבקשה לצו תשלומים. בלי אלה הלשכה לא קיבלה את הבקשה (סעיף 69ג(ב)). על ההכרזה נמסרה הודעה לזוכה, והוא יכול היה לבקש חקירת יכולת של החייב לפני שניתן צו תשלומים סופי.
ההכרזה נתנה לחייב פריסה ארוכה ואיחוד של כל התיקים, ובתמורה הטילה עליו הגבלות ורישום במרשם פומבי. לחלק מהחייבים היא שימשה גם שער להפטר, במסלול זמני שהוסיף המחוקק ב-2015.
מה השתנה ב-15.9.2019: אין הכרזות חדשות
ב-15.9.2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018. החוק הוסיף לחוק ההוצאה לפועל את סעיף 69י1, שקובע: מיום התחילה של חוק חדלות פירעון, לא יוכרז חייב כחייב מוגבל באמצעים.
המשמעות:
- אי אפשר לבקש היום הכרזה חדשה. מי שנמצא בקושי לפרוע חוב בהוצאה לפועל צריך לבחור באחד המסלולים שיתוארו בהמשך: צו תשלומים, איחוד תיקים או הליך חדלות פירעון.
- מי שהוכרז לפני כן נשאר מוגבל באמצעים, כל עוד ההכרזה לא בוטלה. ההוראות של החוק ממשיכות לחול עליו.
- מסלול ההפטר הזמני פקע. סימן ב׳ לפרק ז1, שאפשר לרשם ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייב מוגבל באמצעים, עמד בתוקף ארבע שנים מ-6.9.2015. הוא ממשיך לחול רק על מי שהגיש בקשת הפטר בתקופה הזו. כיום, הפטר מחובות ניתן רק בהליך לפי חוק חדלות פירעון.
שימו לב: בעמודי מידע מסוימים ברשת, ואפילו בדף השירות של רשות האכיפה והגבייה לבדיקה במרשם, עדיין כתוב שאפשר להכריז על חייב כמוגבל באמצעים. הרשות עצמה מציינת שבסתירה בין דף המידע לבין הדין, הדין גובר. והדין, לפי סעיף 69י1, אינו מאפשר הכרזה חדשה.
הוכרזתם לפני 15.9.2019: מה עדיין חל עליכם
ההגבלות
לפי סעיף 69ד, עם ההכרזה נתן הרשם צו תשלומים זמני ("צו ביניים"), ויכול היה להטיל בו את ההגבלות האלה, כולן או חלקן:
- עיכוב יציאה מהארץ.
- הגבלה כ"לקוח מוגבל מיוחד" לפי חוק שיקים ללא כיסוי.
- הגבלה משימוש בכרטיס חיוב. ההגבלה לא חלה על כרטיס חיוב מיידי שפועל רק כנגד יתרת זכות, ולא על כרטיס שנטענת בו רק גמלה מהביטוח הלאומי (סעיף 66א1).
בנוסף, סעיף 69ד(ב) קובע הגבלה שחלה מכוח החוק עצמו: חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, בלי אישור מראש של הרשם. מי שעשה זאת, הרשם רשאי להורות על הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד.
המרשם הפומבי
לפי סעיף 69ה, פרטי חייב מוגבל באמצעים נרשמים במרשם שפתוח לעיון הציבור: שם, מספר זהות, כתובת, משלח יד, תאריך ההכרזה, מספר התיק וסכום החוב. כל אדם יכול לבדוק במרשם לפי מספר תעודת זהות. השירות ניתן ללא עלות באזור האישי באתר רשות האכיפה והגבייה. הרישום נמחק כשהחוב נפרע או כשההכרזה בוטלה. מי שמוצא מידע שגוי עליו במרשם רשאי לבקש ממנהל הלשכה לתקן או למחוק אותו.
איחוד התיקים וצו התשלומים הסופי
לפי סעיף 69ו, אחרי ההכרזה הרשם מאחד את כל התיקים נגד החייב, גם אם לא התקיימו התנאים הרגילים לאיחוד. תיק חדש שנפתח אחרי ההכרזה מצורף לאיחוד. לפי סעיף 69ז, הרשם בודק את יכולת החייב ונותן צו תשלומים סופי לפי היכולת, אחרי שנתן לזוכים הזדמנות לטעון.
איך מבטלים הכרזה ישנה
לפי סעיף 69י, הרשם רשאי בכל עת, מיוזמתו או לפי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים. בין היתר זה קורה כשהחוב נפרע, או כשהזוכה והחייב הגיעו להסכם פירעון שהרשם אישר. כשההכרזה מבוטלת, גם ההגבלות בטלות, אלא אם נקבע אחרת לפי סעיף 69ט, למשל כשיש חשש שהחייב יסכל את הפירעון.
גם בלי ביטול ההכרזה, הרשם רשאי לפי סעיף 69ח, מטעמים מיוחדים, להסיר חלק מההגבלות או את כולן.
מי שעדיין נמצא במסלול ההפטר הישן
חייבים מוגבלים באמצעים שהגישו בקשת הפטר בתקופת הוראת השעה ממשיכים להתנהל לפי הכללים שלה. לפי סעיף 69י3, התנאים להפטר כללו, בין היתר: מעמד של מוגבל באמצעים ארבע שנים לפחות לפני הבקשה, חובות כוללים של עד 800,000 ₪ (או קרן חוב של עד 400,000 ₪ כשהחובות הכוללים עד 2,000,000 ₪), היעדר נכסים בעלי ערך שאפשר לממש, ועמידה בצו התשלומים בשלוש השנים שקדמו לבקשה, או תשלום של 18 תשלומים לפחות באותה תקופה והשלמת היתרה. מי שלא הגיש בקשה בתקופה הזו לא יכול להיכנס היום למסלול.
הגשת הבקשה
לפי דף השירות של רשות האכיפה והגבייה, ממלאים את טופס 222, מסמנים את בקשה מספר 116, ומצרפים צילום תעודת זהות עם ספח וכל מסמך שתומך בבקשה. אפשר להגיש בדואר אלקטרוני, בפקס או בדואר ללשכה שבה מתנהל התיק, או בלשכה בזימון תור מראש. הבקשה מתעדכנת בתיק בתוך שבעה ימי עסקים ומחכה להחלטת הרשם. מי שיש לו תיק איחוד מגיש בתיק האיחוד ולא בתיק הפרטני. חייב שמיוצג בידי עורך דין צריך להעביר עותק מהבקשה לזוכה.
המסלול היום: צו תשלומים
במקום ההכרזה, הכלי הבסיסי של חייב שלא יכול לשלם את החוב בבת אחת הוא בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל.
- מועד: בתוך 20 ימים מהמצאת האזהרה, או במועד אחר שנקבע בה.
- תוכן: הצעה לתשלום בשיעורים ובמועדים לפי היכולת.
- צרופות חובה: הצהרה מנומקת ונתמכת במסמכים על המצב הכלכלי, כולל נכסים, הכנסות וחובות שלכם, של בן או בת הזוג, של הילדים הקטינים ושל ילדים בוגרים שגרים איתכם, וכן כתב ויתור על סודיות. לפי סעיף 7א(א1), בקשה בלי שני אלה לא מתקבלת.
- תשלום מיד: מהגשת הבקשה ועד ההחלטה משלמים את הסכום שהצעתם, ולא פחות מהמינימום שנקבע בתקנות.
כמה זמן מותר לפרוס
סעיף 7א1 קובע את התקופות המקסימליות בצו תשלומים:
| סכום החוב | תקופה בסיסית | הארכה אפשרית |
|---|---|---|
| עד 100,000 ₪ | עד 3 שנים | עד 3 שנים נוספות |
| מעל 100,000 ₪ | עד 4 שנים | עד 3 שנים נוספות |
הרשם מאריך רק אם השתכנע שלא תוכלו לשלם בתקופה הבסיסית, אבל כן תוכלו לשלם בתקופה הארוכה יותר. אחרי שנה הוא בודק שוב אם היכולת שלכם עדיין מתאימה. אם הזוכה והחייב מסכימים, הרשם רשאי לתת צו לתקופה ארוכה יותר מכל אלה. כדי לנסח בקשה מסודרת, עם חישוב התקופה והמסמכים הנדרשים, אפשר להיעזר במחולל בקשה לצו תשלומים בהוצאה לפועל.
דוגמה
נגד דנה פתוחים שלושה תיקים בסך 120,000 ₪. משק הבית מכניס 12,000 ₪ נטו בחודש, והוצאות המחיה הבסיסיות הן 10,500 ₪. נשארים 1,500 ₪ בחודש.
- בלי ריבית, 1,500 ₪ בחודש פורעים 120,000 ₪ בתוך 80 חודשים, כלומר שש שנים ושמונה חודשים.
- התקופה הבסיסית לחוב מעל 100,000 ₪ היא ארבע שנים, ועם הארכה מקסימלית שבע שנים. לכן, בלי ריבית, אפשר לבקש צו עם הארכה, ובקשה לאיחוד התיקים.
- בפועל החוב ממשיך לצבור ריבית, והתקופה הנדרשת עלולה להיות ארוכה יותר. אם גם שבע שנים לא מספיקות, דנה צריכה לבדוק את המסלול של חדלות פירעון.
איחוד תיקים
מי שיש נגדו כמה תיקים יכול לבקש לאחד את כולם לפי סעיף 74ב, ולשלם תשלום חודשי אחד שמתחלק בין הזוכים. תיקי מזונות אינם נכללים באיחוד. לפני שמגישים, כדאי להכיר את הכללים:
- גילוי מלא: לפי סעיף 74ז, צריך לגלות את כל הנכסים מחמש השנים שקדמו לבקשה ואת כל החובות ביום ההגשה, גם חובות שאתם לא מכירים בהם.
- תשלום מיד: לפי סעיף 74ו, מציינים בבקשה תשלום חודשי, משלמים אותו עם ההגשה, וממשיכים לשלם כל חודש עד ההחלטה.
- עיכוב יציאה מהארץ: לפי סעיף 74ד, עם הגשת הבקשה הרשם מורה על עיכוב יציאה מהארץ. אפשר לבקש, בתצהיר ומטעמים מיוחדים, שלא יינתן או שיבוטל. לפי סעיף 74ה, הרשם רשאי גם לעקל נכסים.
- ההליכים לא נעצרים מעצמם: לפי סעיף 74ג, עד שניתן צו איחוד ההליכים בתיקים ממשיכים, אלא אם הרשם הורה על הפסקה או השהיה של עד 60 ימים מטעמים מיוחדים.
- מבחן היכולת: לפי סעיף 74ט, צו איחוד ניתן רק אם הרשם השתכנע, אחרי חקירת יכולת, שתוכלו לפרוע את כל החובות בתקופות של סעיף 7א1, או בתקופה ארוכה יותר אם כל הזוכים הסכימו.
- דחייה: לפי סעיף 74י, הבקשה עלולה להידחות אם מסרתם פרטים כוזבים, הסתרתם נכסים או חובות, נטלתם התחייבות כספית לא חיונית אחרי ההגשה, או לא הודעתם על תיק חדש שנפתח נגדכם.
ההבדל הגדול מהמסלול הישן: חייב מוגבל באמצעים קיבל איחוד גם אם לא יכול היה לפרוע את החוב בתקופות שבחוק. היום, מי שלא עומד במבחן היכולת לא יקבל צו איחוד, והדרך שלו היא חדלות פירעון.
כשאין אפשרות לשלם גם בפריסה: הודעה לפי סעיף 7א2
סעיף 7א2 נוסף לחוק ההוצאה לפועל יחד עם חוק חדלות פירעון, ובפועל הוא הדרך שהחליפה את מסלול המוגבל באמצעים. חייב שלא יכול לשלם את החוב גם בתקופות ובשיעורים של סעיף 7א1 מגיש על כך הודעה לרשם ההוצאה לפועל:
- אם סך החובות אינו עולה על 150,000 ₪ (הסכום הנקוב בסעיף), רואים בהודעה בקשה לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון בפני רשם הוצאה לפועל ייעודי. מצרפים להודעה את המסמכים שנדרשים בבקשה לפי סעיף 104 לחוק חדלות פירעון.
- אם סך החובות הוא 150,000 ₪ או יותר, הלשכה מוסרת לחייב מידע על האפשרות להגיש בקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון.
בחוק חדלות פירעון עצמו, אותו סף של 150,000 ₪ מתואם למדד, ובשנת 2026 הוא עומד על 176,923.12 ₪. מתחת לסף הזה ההליך מתנהל בדרך כלל ברשות האכיפה והגבייה, ומעליו אצל הממונה. כדי לבדוק לאיזה מסלול אתם שייכים, נסו את בודק חדלות פירעון ליחיד.
השוואה: המסלולים שעומדים לרשותכם ב-2026
| מסלול | למי מתאים | מה מקבלים | מה המחיר |
|---|---|---|---|
| צו תשלומים (סעיף 7א) | מי שיכול לפרוע את כל החוב בתוך 3–4 שנים, או עד 7 שנים עם הארכה | פריסה, ואפשרות לבטל הגבלות כל עוד מקיימים את הצו (סעיף 66ד(ג)) | החוב נפרע במלואו, כולל ריבית |
| איחוד תיקים (פרק ז3) | מי שיש נגדו כמה תיקים | תשלום חודשי אחד | עיכוב יציאה מהארץ עם הגשת הבקשה, וגילוי מלא של נכסים |
| חדלות פירעון ברשות האכיפה (חובות נמוכים) | מי שחובותיו עד 176,923.12 ₪ ואינו יכול לשלם | ניסיון להסדר תשלומים עם הנושים, ובהמשך אפשרות להפטר | הגבלות ופיקוח לאורך ההליך |
| חדלות פירעון אצל הממונה | מי שחובותיו מעל 176,923.12 ₪ | הקפאת הליכי גבייה, תוכנית שיקום והפטר בסופה | תקופת תשלומים, נאמן, הגבלות ומימוש נכסים |
| חייב מוגבל באמצעים | רק מי שהוכרז לפני 15.9.2019 | אין הכרזות חדשות | הגבלות ורישום פומבי עד ביטול ההכרזה |
הגבלות שעדיין מוטלות היום על חייבים
ביטול מסלול ההכרזה לא ביטל את ההגבלות בהוצאה לפועל. לפי סעיף 66א, הרשם רשאי להטיל הגבלות גם על חייב רגיל: על דרכון, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, הגבלה על כרטיס חיוב והגבלה מייסוד תאגיד. לפי סעיף 66ב, ההגבלות מוטלות בעיקר על חייב שנמצא "בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו". למשל, כשחלפו שישה חודשים מהמצאת האזהרה והחוב עולה על 2,500 ₪, או כשחלפה שנה והחוב עולה על 500 ₪.
- אזהרה לפני הגבלה: לפי סעיף 66ג, ההגבלה נכנסת לתוקף רק 30 ימים אחרי שנשלחה לכם התראה. בזמן הזה אפשר לפרוע את החוב, או להתייצב לחקירת יכולת ולשכנע את הרשם שאינכם משתמטים.
- צו תשלומים מבטל הגבלות: לפי סעיף 66ד(ג), הרשם יורה לבטל הגבלה אם נוכח שאתם מקיימים צו תשלומים או הסכם עם הזוכה. אם תפסיקו לשלם, ההגבלה עלולה לחזור בלי התראה נוספת.
- מי שלא מתייצב לחקירת יכולת: לפי סעיף 67, חייב שאינו יכול לשלם צריך להתייצב לחקירת יכולת בתוך 21 ימים מהמצאת האזהרה. מי שלא מתייצב ייחשב בעל יכולת המשתמט מתשלום, וזה פותח את הדרך להגבלות.
- מרשם המשתמטים: לפי סעיף 66ה, חייב שנמצא משתמט וחובותיו עולים על 10,000 ₪ עלול להירשם במרשם חייבים משתמטים, שגם הוא פתוח לעיון הציבור.
עם מתן צו לפתיחת הליכים בחוק חדלות פירעון, ההליכים בהוצאה לפועל מוקפאים וההגבלות שהוטלו בהם בטלות (סעיף 121 לחוק חדלות פירעון). במקומן חלות ההגבלות של הליך חדלות הפירעון.
טעויות נפוצות
- מבקשים הכרזה כמוגבל באמצעים. המסלול סגור מאז 15.9.2019. הבקשה המתאימה היום היא צו תשלומים או הודעה לפי סעיף 7א2.
- מתעלמים מהאזהרה. 20 הימים להגשת צו תשלומים ו-21 הימים להתייצבות לחקירת יכולת קובעים אם תיחשבו משתמטים.
- מגישים בקשה בלי מסמכים. בקשה בלי הצהרה מנומקת וכתב ויתור על סודיות לא מתקבלת.
- מציעים סכום שאי אפשר לעמוד בו. הפסקת תשלומים מחזירה את ההליכים ואת ההגבלות.
- מסתירים נכס או חוב בבקשת איחוד. הסתרה היא עילה לדחיית הבקשה, וגם פוגעת באמינות שלכם בכל הליך עתידי, כולל הליך חדלות פירעון.
- שוכחים לבקש ביטול הכרזה ישנה. מי שפרע את החוב או הגיע להסדר צריך לוודא שההכרזה וההגבלות בוטלו בפועל, ושהרישום נמחק מהמרשם.
- מניחים שיש עדיין הפטר בהוצאה לפועל. המסלול הזמני פקע. הפטר ניתן רק בהליך חדלות פירעון.
מתי כדאי לפנות לעורך דין
כדאי להתייעץ עם עורך דין להוצאה לפועל כשיש נגדכם כמה תיקים, כשהוטלו עליכם הגבלות שפוגעות בפרנסה, כשיש לכם דירה או נכס אחר, כשאתם רוצים לבטל הכרזה ישנה, וכשצריך להחליט בין צו תשלומים לבין הליך חדלות פירעון. מי שעומד במבחן ההכנסה עשוי לקבל ייצוג מהסיוע המשפטי של משרד המשפטים. אפשר לבדוק זאת עם בודק זכאות לסיוע משפטי חינם. אפשר למצוא גם עורכי דין להוצאה לפועל וגביית חובות באינדקס עו"ד עכשיו.
שאלות נפוצות
האם אפשר עדיין לבקש להיות מוכרז חייב מוגבל באמצעים?
לא. סעיף 69י1 לחוק ההוצאה לפועל קובע שמיום תחילת חוק חדלות פירעון, 15.9.2019, לא יוכרז חייב כמוגבל באמצעים. המסלולים החלופיים הם צו תשלומים, איחוד תיקים והליך חדלות פירעון.
הוכרזתי מוגבל באמצעים לפני 2019. ההכרזה בוטלה אוטומטית?
לא. מי שהוכרז לפני 15.9.2019 נשאר מוגבל באמצעים עד שהרשם מבטל את ההכרזה. אפשר להגיש בקשה לביטול בטופס 222, בקשה מספר 116, במיוחד אם פרעתם את החוב או הגעתם להסכם עם הזוכה.
האם חייב מוגבל באמצעים יכול לפתוח חברה?
לא בלי אישור. לפי סעיף 69ד(ב), חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש של רשם ההוצאה לפועל.
איך בודקים אם אדם מוגבל באמצעים?
במרשם החייבים המוגבלים באמצעים של רשות האכיפה והגבייה. הבדיקה נעשית באזור האישי באתר הרשות לפי מספר תעודת זהות, והיא ללא עלות. המרשם כולל רק מי שהוכרז בידי רשם ההוצאה לפועל.
מה מחליף היום את מעמד המוגבל באמצעים?
בחוב שאפשר לפרוע בפריסה, צו תשלומים לפי סעיף 7א, עם תקופות של 3 או 4 שנים והארכה של עד 3 שנים. כשאי אפשר לשלם גם כך, הודעה לפי סעיף 7א2, שמובילה להליך חדלות פירעון ברשות האכיפה או אצל הממונה, לפי סכום החובות.
האם יש עדיין הפטר דרך ההוצאה לפועל?
לא לבקשות חדשות. מסלול ההפטר לחייב מוגבל באמצעים היה הוראת שעה לארבע שנים מ-6.9.2015, והוא חל רק על מי שהגיש בקשה בתקופה הזו. היום הפטר ניתן בהליך לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
האם צו תשלומים מבטל עיכוב יציאה מהארץ?
לפי סעיף 66ד(ג), הרשם יורה על ביטול הגבלה אם נוכח שאתם מקיימים צו תשלומים או הסכם עם הזוכה. הביטול אינו אוטומטי עם הגשת הבקשה, ולכן כדאי לבקש אותו במפורש. בבקשה לאיחוד תיקים, הרשם מורה על עיכוב יציאה מהארץ.
מקורות
- חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז-1967 (סעיפים 7א, 7א1, 7א2, 66א–66ה, 67, 69ג–69י3, 74ב, 74ז) – ספר החוקים הפתוח
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018 (סעיפים 103, 104, 121, 186, 187, 373) – ספר החוקים הפתוח
- בקשה לביטול הכרזה על חייב מוגבל באמצעים בהוצאה לפועל – רשות האכיפה והגבייה
- בדיקה במרשם חייבים מוגבלים באמצעים – רשות האכיפה והגבייה
- הליך חדלות פירעון לחייב יחיד – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
המידע במאמר כללי, נכון ל-18.10.2026, ואינו ייעוץ משפטי. לפני החלטה כדאי להתייעץ עם עורך דין.
