חשבון בנק של אדם הוא חלק מכלל נכסיו, ולכן עם מותו הוא יועבר ליורשיו על פי חוק או בהתאם לצוואה שהשאיר. אולם התהליך אינו פשוט. מיד עם היוודע דבר מותו של אדם, הבנק יקפיא את כל החשבונות, הזכויות והפעילות הכספית אשר מתנהלות אצלו, עד אשר יקבל לידיו צו ירושה או צו קיום צוואה מרשם הירושות.
לעיתים מאפשר הבנק למי שנחשבים יורשים ישירים למשוך סכומי כסף קטנים על מנת לאפשר צורכי קיום בסיסיים, אך הבנק לא יאפשר לעשות פעולות משמעותיות עד אשר יקבל לידיו קביעה רשמית מי הם היורשים של הכספים בחשבונות השונים. גם אם איפשר הבנק משיכת כספים עבור צרכיי מחיה בסיסיים, אין זה אומר דבר בנוגע לבעלות על החשבון או בנוגע למי זכאי לרשת את הכספים.
אם הבנק אישר שימוש בכספים לאדם שלא יוכר או יוכרז כיורש בסוף התהליך, יוכלו היורשים לתבוע את הכספים הללו מהבנק, והבנק יפרע מן האדם אשר נהנה מחלקים מן העיזבון שלא כדין.
הצעדים להתחלת הליך הירושה
לכן, על מנת להתחיל את ההליך מול הבנק יש לסיים את ההליך מול רשם הירושות והעיזבונות. אך לא די בצו של הרשם. על מנת למשוך כספים מהחשבון לאחר הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, ידרוש הבנק מסמך עליו חתומים כל היורשים שנקבעו בצו, ובו הנחיות מפורשות כיצד לחלק את הכספים ביניהם. הבנק פועל כך משום שמעת קבלת הצו, החשבון הופך להיות חשבון משותף של כל היורשים.
במצב כזה אין לבנק יכולת לקבוע כיצד מתבצעת החלוקה או האיזון בין כלל היורשים. אם אחד או יותר מהיורשים אינו מוכן לשתף פעולה ולחתום על מסך הנחיות לבנק, יצטרכו שאר היורשים לפנות לבית משפט לענייני משפחה על מנת לקבל צו בו יורה בית המשפט לבנק לחלק את הכספים בהתאם לקבוע בצו ירושה או קיום צוואה, על כל מקרה – מומלץ להתייעץ עם עורך דין בנקים עוד לפני שפונים לבנק.
שותפים בירושת חשבון הבנק
שותפות בחשבון בנק הינה דבר נפוץ ומקובל. מרבית חשבונות הבנק המשותפים הם של בני זוג שחולקים חשבון אחד. ישנם גם כמובן חשבונות בנק משותפים לצרכים עסקיים שונים ומגוונים. בנוסף לאלו, ישנם מקרים בהם הורים קשישים משתפים את אחד מילדיהם בחשבון הבנק שלהם, זאת על מנת שיסייע להם לנהל את העניינים הכספים בחיי היום יום בהיותם מבוגרים שמתקשים להתמודד עם החידושים והשינויים הטכנולוגיים במערכת הבנקאית.
כל אלו, בני זוג, הורים וילדים, שותפים עסקיים וכל שותפות אחרת שמנהלת חשבון ביחד, מוגדרים כשותפים בחשבון. ככלל, שותף בחשבון בנק הוא שותף לכל דבר ועניין שיש בחשבון. הוא רשאי לבצע כל פעולה או משיכה מהחשבון. לשותף יש בעלות חוקית על מחצית מהכספים ושאר הזכויות הקיימות בחשבון, ובכלל זה ניירות ערך וניירות סחירים אחרים. שותף בחשבון בנק נושא גם באחריות על מחצית מההתחייבויות בחשבון.
האם שותף זכאי לרשת מחצית מהכספים והזכויות בחשבון הבנק?
לעניין ירושת חשבון בנק, בית המשפט מבחין בין "סוגי" שותפים על פי מהות השיתוף, מועד השיתוף והפעילות בחשבון.
במקרה בו זוג שנישא ופתח חשבון בנק במשותף, ניהל אותו במשותף לאורך זמן, כאשר שני בני הזוג עושים פעולות שונות בחשבון, יתייחסו אליהם כשותפים לכל דבר ועניין בנוגע לכספים והזכויות בחשבון. גם אם החשבון נפתח בעבר על ידי אחד מבני הזוג ובן הזוג השני צורף לחשבון לא בעת פתיחתו, אלא במועד מאוחר יותר.
במרבית המקרים גם שותפים עסקיים שפתחו יחדיו חשבון יראו בהם שותפים לכל דבר ועניין בחשבון. מכאן חזקה עליהם שהם בעלים של מחצית מהכספים והזכויות אלא אם הוכח אחרת.
לעומת זאת, במקרה בו הורה קשיש להוסיף את בנו כשותף לחשבון, על מנת שזה יסייע בידיו לנהל את ענייניו הכספיים, ולאחר זמן מה הלך לעולמו. במצב זה, הבן יצטרך להוכיח כוונת שיתוף אמתית בחשבון, או לחילופין להוכיח את הכוונה במתן מתנה על פי חוק המתנה. הוא יידרש להראות כי הפקיד כסף שלו בחשבון, ועשה פעולות נוספות אחרות על דעת עצמו ולאו דווקא בהוראת ההורה שצרף אותו.
אם לא יעלה בידו להוכיח שותפות או מתנה, אזי החשבון כולו, כולל המחצית ששייכת לבן לכאורה, יהיו חלק מהעיזבון.
ייפוי כוח על חשבון בנק
חתימה על ייפוי כוח של בעל החשבון המייפה כוחו של אחר, אשר יאפשר פעילות בחשבון הבנק, אינה פותרת את הבעיה עם מותו של בעל החשבון, שכן ייפוי כוח אינו מעניק בעלות בחשבון אלא מאפשר לפעול בשם השולח, כל עוד השולח בחיים. עם פטירתו של השולח פוקע תוקפו של ייפויי הכוח, ולא תינתן אפשרות לבצע שום פעולה בחשבון.
סעיף אריכות ימים
סעיף "אריכות ימים" או בשמו הנוסף "היוותרות בחיים" נקבע בסעיף 13א לפקודת הבנקאות: "קיבל בנק כספים, ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים בחשבון משותף שלגביו הותנה עם הבנק, כי בפטירת אחד מבעלי החשבון יהיה בעל החשבון הנותר בחיים, או מי שפועל מכוחו כדין, זכאי להמשיך לעשות פעולות בחשבון האמור, יעמוד התנאי בתקפו, לעניין היחסים שבין הבנק לבין בעלי החשבון, גם לאחר הפטירה".
לפיכך חתימה על סעיף אריכות ימים תאפשר לשותף בחשבון לעשות כל פעולה בחשבון, שגרתית ושותפת, ובכלל זה משיכת כספים ומתן הוראות נוספות הקשורות לניירות ערך וניירות סחירים אחרים, עד לקבלת צו ירושה או קיום צוואה. החוק מתייחס גם לכספת שתאגיד בנקאי השכיר לשני אנשים או יותר בתנאי האמור. (הכוונה לאמור בסעיף 13א בנוגע לשותפות בחשבון).
ועל אף האמור, הפסיקה קבעה כבר בעבר כי, סעיף אריכות ימים אינו הוראת צואה, ולפיכך הסעיף אינו מקנה זכות קנין על הנכסים בבנק, לאדם השותף בחשבון. לכן חשוב לדעת כי מקום בו סעיף אריכות ימים יתנגש עם הוראות צו הירושה או צו קיום הצוואה, יגברו צו הירושה או קיום הצוואה. חשוב לזכור כי על פי הנחיות בנק ישראל סעיף אריכות ימים בחשבון הבנק הוא כיום חלק מברירת מחדל כאשר חותמים על טפסים של ניהול חשבון בנק משותף.
לכן, אם אחד מבעלי החשבון, מבקש למנוע פעילות בחשבון לאחר מותו, עד אשר יוצא צו ירושה או צו קיום צוואה, הוא צריך לבקש מהבנק במפורש לחתום על סעיף שמגביל או מבטל לחלוטין את הסעיף שעוסק באריכות ימים ובמקביל לבקשה כדאי שאותו בעל חשבון ישאיר לבנק הוראות מדויקות כיצד לפעול עם הזכויות שתוותרנה בחשבון לאחר מותו, עד להוצאת צו ירושה או קיום צוואה.
סעיף אריכות ימים אינו זכות קניינית
סעיף אריכות ימים אינו מקנה זכות קניינית על הזכויות והיתרות בחשבון, ולא פוגע בזכויות המהותיות של הירושה. כך למשל מצב בו המנוח חתם על סעיף אריכות ימים בבנק, והשותף עושה פעולות כמו הוצאת כסף מהחשבון, לאחר הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה מתברר כי הזכויות צריכות להיות מחולקות בצורה שונה או למוטבים אחרים, רשאים היורשים לתבוע, ולפרוע את חלקם מהשותף בחשבון הבנק.
ולסיכום, בנימה אישית
אם בן משפחה קרוב או שותף אחר הלך לעולמו ואתה יורש אותו או עתיד לרשת את עזבונו ובכלל זה חשבונות הבנק, חשוב שתקבל ייעוץ משפטי מקצועי. מדובר בתחום סבוך, שדורש הכרות עם הפסיקה העדכנית ביותר. לכן כדאי להיוועץ בעורכי דין בעלי ידע וניסיון בניהול תיקים משפטיים מורכבים בערכאות השונות, אשר מכירים על בוריה את המערכת הפיננסית, הבנקאית ושוק ההון. אנחנו כאן בשבילך. צרו קשר ואנו נדאג לכם לפתרון הטוב ביותר!