ערבות מכל סוג שהיא, הינה סוג של מנגנון משפטי שמוכר על ידי רשויות החוק, שמטרתו היא הבטחת תשלום והסדרת חובות קיימים. בין סוגי הערבויות הקיימות תוכלו למצוא ערבות בנקאית (שניתנת על יד הבנק), ערבות שניתנת על ידי אדם אחר שערב לבעל החוב (ערבות צד ג'), ערבות על בסיס שטר חוב וערבות על בסיס שטר ביטחון.
אנו נתמקד ונרחיב בנושא הערבות הבנקאית- מה המשמעות של ערבות בנקאית, למי היא יכולה להינתן ועל סמך אילו פרמטרים, משמעויות משפטיות, יתרונות וחסרונות ועוד. ערבות זה דבר שלא לוקחים בקלילות ראש ולכן אם כבר חשבתם על קיחת ערבות חשוב מאוד להתייעץ עם אנשים שמכירים את הנושא כמו עורך דין בנקים.
מהי ערבות בנקאית?
ערבות בנקאית הינה ערבות שניתנת לנושה על ידי הבנק. משמעות הפעולה עצמה, היא שהבנק אחראי לכך שהנושה- האדם שחייבים לשלם עבורו סכום כסף מסוים, יקבל בסוף התהליך את שווי הערבות הבנקאית, ללא שום צורך בהתעסקויות משפטיות וכו'… באופן כללי, פעולת הערבות הבנקאית מתבצעת בצורה כזו: נניח ואתם בעלי דירה שמעוניינים להשכיר אותה ללקוח פוטנציאלי.
שכר הדירה שאתם דורשים הינו 5000 שקלים לחודש, והגעתם להסכמה עם הלקוח שאתם משכירים עבורו את הדירה לתקופה של 24 חודשים- קרי 120,000 שקלים סה"כ.
על מנת שאתם תוכלו להימנע ממצבים עתידיים בהם האדם שהשכיר מכם את הדירה נותר ללא כסף לשלם, וכתוצאה מכך לא תזכו לקבל סכום כסף גדול אלא אם כן תלכו לתביעה משפטית- אתם רשאים לקבוע בחוזה השכירות שהשוכר ימציא ערבות בנקאית. הבנק מנפיק את הערבות לאחר שבדק את הלקוח, ובדרך כלל מבקש בטוחה: פיקדון או סכום מוקפא בחשבון, או מסגרת אשראי מתאימה.
שימו לב: בשכירות למגורים, סעיף 25י לחוק השכירות והשאילה מגביל את סך הבטוחות שמשכיר רשאי לדרוש לסכום הנמוך מבין שליש מדמי השכירות לכל תקופת החוזה, לבין שלושה חודשי שכירות. בדוגמה שלנו (5,000 שקלים לחודש) התקרה היא 15,000 שקלים.
נניח וביקשתם ערבות בנקאית של 15,000 שקלים מהאדם הנכנס לדירתכם- הוא ייגש לבנק ויבקש ערבות בנקאית בשווי 15,000 שקלים. אם הבנק דורש פיקדון כבטוחה, הסכום מוקפא בחשבון השוכר לכל תקופת הערבות ואינו ניתן לשימוש על ידו.
כך בעצם מבטיחה פעולה הערבות הבנקאית את ביטחון הנושה. על הוצאת הערבות הבנקאית הבנק גובה עמלה לפי התעריפון שלו, בדרך כלל אחוז שנתי מסכום הערבות בכפוף לעמלת מינימום, ולכן כדאי לבדוק את התעריפון ולהשוות בין בנקים (בנק ישראל, מידע לצרכן בנושא בנקאות).
השימוש בערבות בנקאית מנקודת המבט של הנושה, הינה יתרון משמעותי וחותמת וודאית לכך שהוא יקבל את הכסף לו הלווה התחייב. קיימים מקרים חריגים ויוצאי דופן, בהם נשללת זכותו של הנושה לקבל את הכסף הנקוב בערבות הבנקאית- אך ורק על ידי צו בית משפט.
בין היתרונות הרבים שבאים לידי ביטוי בהוצאת ערבות בנקאית מנקודת מבטו של הנושה, ישנם שני יתרונות בולטים מכל: הראשון מביניהם מתייחס לכך שהערבות הבנקאית הניתנת על ידי בנק הינה יציבה וחזקה. הבנקים בעולם ובישראל בפרט, נחשבים למוסדות יציבים ובעלי סיכויים נמוכים עד אפסיים לפגיעה או קריסה כלכלית.
הביטחון הכלכלי והיציבות הפיננסית של הבנקים מעניקה לנושה ביטחון רב. השני מבין היתרונות הבולטים של שימוש בערבות בנקאית הוא הסטטוס שמקבלת הערבות הבנקאית מטעם החוק: ערבות בנקאית נחשבת כערבות אוטונומית.
ערבות אוטונומית כשמה כן היא, הינה ערבות שמקבלת מעמד בפני עצמה ומחייבת את הבנק המעניק אותה להתייחס אליה כאל ערבות בפני עצמה. מה הכוונה ? הערבות הבנקאית מחייבת את הבנק לשלם לנושה את הסכום הנקוב בערבות עם דרישתו, במועד שנקבע בכתב הערבות. יתרה מזאת, אין הבנק יכול להטיל סנקציות כאלה ואחרות על הנושה, והוא אינו יכול לדרוש מן הנושה לנמק את דרישתו.
כמו כן, הבנק אינו רשאי להתערב בין הנושה לבין לוקח הערבות הבנקאית- האם הופרו תנאים כאלה או אחרים בין שני הצדדים, וללא קבלת אישור מן לוקח הערבות.
סוגי הערבויות הבנקאיות השונות
חשוב להבחין בין ערבות בנקאית (שבה הבנק הוא הערב) לבין ערבות שאדם פרטי נותן לבנק להבטחת הלוואה של אחר. ההבחנה הבאה, בין ערבות מוגבלת לבלתי מוגבלת, נוגעת בעיקר לערבות מהסוג השני. ערבות ראשונה הינה ערבות בלתי מוגבלת בסכום, וכשמה כן היא – לא חלה עליה תקרת משיכה. ערבות מסוג זה מתייחסת לכלל חשבונות הבנק של הלווה ומתייחסת לכלל חובותיו. ערבויות מסוג זה הינן מסוכנות ביותר, וסכום הערבות יכול לתפוח בכל עת. במקרים מסוימים בהם סכום הכסף שאליו הגיע הלווה אינו נמצא בהישג יד- הנושים עלולים לפתוח נגדו הליכי חדלות פירעון (שהחליפו את הליכי פשיטת הרגל).
הסכנה המרכזית בערבות מסוג זה, הינה שהערב אינו חייב לקבל עדכון מהלווה על הלוואות נוספות שביצע (מכיוון שישנה סבירות בהם ללווה יש חשבונות בבנקים שונים). עם זאת, חוק הערבות מעניק הגנות ל"ערב יחיד" (אדם פרטי שאינו בן זוג או שותף של החייב): לפי סעיף 21, אם לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב, ערב יחיד פטור מערבותו; לפי סעיף 22 על הנושה לגלות לו מראש את פרטי החוב; ולפי סעיף 26 עליו להודיע לערב היחיד על אי-תשלום בתוך 90 יום.
ערבות שנייה הינה ערבות מוגבלת בסכום, וכשמה כן היא – ערבות בעלת תקרת משיכה.
בעת לקיחת הערבות הזו יצוין הסכום בו נקב הלווה ואין הסכום יכול להשתנות אלא אם הערב מאשר זאת (בניגוד לערבות בנקאית בלתי מוגבלת בסכום). כמו כן יצוינו במסגרת אותה הערבות גם שיעורי הריבית והוצאות אחרות מטעם הלווה.
תהליך מימוש הערבות הבנקאית הינו תהליך מהיר ובדרך כלל אינו כרוך בזמן רב מצידו של הנושה. יתרה מזאת, ערבויות אחרות שניתנות על פי חוק הינן "איטיות משמעותית" מאשר הערבות הבנקאית שהיא המהירה ביותר לפירעון.
ברוב המקרים למעט מקרים חריגים ויוצאי דופן בהם נתמקד בהמשך, הבנק יהיה חייב לכבד את דרישת הנושה לפירעון הערבות. המועד שבו הבנק צריך להעביר את הכסף אינו קבוע בחוק אלא בנוסח כתב הערבות עצמו, ולרוב מדובר בימים ספורים מיום קבלת הדרישה בכתב. לכן חשוב לקרוא את כתב הערבות, כולל תוקפה ומועד התשלום.
כפי שכבר ציינו לפני כן, הערבות הבנקאית מקבלת תוקף של ערבות אוטונומית, ולכן רק במקרים קיצוניים בהם יש צו מניעה מטעם בית משפט- יכול החייב למנוע את פירעון הערבות הבנקאית, וזאת על סמך אחת משתי הסיבות הבאות:
סיבה ראשונה הינה טענה מצד הלווה על כך שהנושה ביצע מעשי מרמה וזיוף של הערבות הבנקאית. בהנחה ובית המשפט מוצא אמת בדברי הלווה- מימוש הערבות הבנקאית נדחה עד לתום בדיקת ההליכים.
סיבה שנייה הינה כאשר הלווה טוען שהנושה מעוניין לפדות את הערבות הבנקאית על אף שכלל תנאי העסקה המקורית בין שני הצדדים קוימו על פי חוק ועל פי המסוכם ביניהם, ובעצם תהליך הפירעון מונע משיקולים אישיים שאינם קשורים לעסקה המקורית בין שני הצדדים.
חשוב לציין ולהדגיש שקיים הבדל גדול בין תוקף סמכויותיו של בית המשפט לעומת תוקף סמכויות הבנק שביצע את הערבות הבנקאית: מנקודת מבטו של הבנק, הערבות הבנקאית הינה אוטונומית ומחייבת אותו להעביר לנושה את סכום הכסף הנקוב בערבות הבנקאית ללא שום זכאות לדרוש מן הנושה להציג תנאים כאלה ואחרים.
למעשה, אין הבנק רשאי לבקש שום פרטים שיאמתו שאכן פירעון הערבות הבנקאית אינה מונע משיקולים אישיים שלא קשורים לעסקת היסוד בין שני הצדדים, ויתרה מזאת- אין הבנק צריך לקבל אישור מן הלווה על פירעון הערבות הבנקאית. מן הצד השני, בית המשפט כפי שנקבע בחוק ומתוקף תפקידו לפתור קונפליקטים ובעיות הנוגעות לחוק, רשאי בית המשפט להיכנס לעומק העניינים ולבדוק האם הכול בוצע כשורה.
כך לדוגמא, אם בית המשפט יקבל החלטה (לאור הממצאים ולאור שיקולים כאלה ואחרים) שאכן הייתה התערבות של שיקולים שלא רלוונטיים לעסקה ובאותה העת תוכן העסקה בוצע בצורה מלאה וללא רבב- רשאי בית המשפט לבטל את פירעון הערבות הבנקאית שבוצעה על ידי הנושה, ובכך להגן על הלווה.
רוכשי דירה מקבלן מקבלים בדרך כלל ערבות בנקאית מסוג מיוחד; על כך במדריך ערבות חוק המכר. אם הערבות כבר מומשה בעסקה שלא יצאה לפועל, ראו גם העסקה נכשלה, הערבות מומשה: מי נושא באחריות?, ועל ביטחונות אחרים קראו במדריך שטר חוב.
עורך דין בנקים. צרו קשר ואנו נדאג לכם לפתרון הטוב ביותר!
המאמר עודכן ב-31.10.2026. המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי אישי.
