תובענה ייצוגית 2026: מי יכול להגיש, תנאים לאישור, אגרה ופיצוי – המדריך המלא

מהי תובענה ייצוגית

תובענה ייצוגית היא תביעה שאדם אחד, או ארגון, מגיש בשם קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו מאותה התנהלות, בלי שכל אחד מהם נתן לו ייפוי כוח. הכלי מוסדר בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. לפי סעיף 2, מדובר בתובענה שמעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לכל חברי הקבוצה.

הרעיון פשוט. חברה שגובה מכל לקוח 15 ש"ח שלא כדין לא תיתבע כמעט אף פעם: אף לקוח לא ילך לבית משפט על 15 ש"ח. אבל כשמכפילים את הסכום במאות אלפי לקוחות, מדובר במיליונים. סעיף 1 לחוק מונה את המטרות: מימוש זכות הגישה לבית המשפט, גם לאוכלוסיות שמתקשות לפנות כיחידים, אכיפת הדין והרתעה, סעד הולם לנפגעים, וניהול יעיל של תביעות.

תובענה ייצוגית אינה "קנס" שהמדינה מטילה, ואין בה פיצויים עונשיים. היא הליך אזרחי רגיל בבסיסו, עם כללים מיוחדים שנועדו להגן על חברי הקבוצה שאינם בבית המשפט: אישור מוקדם, פיקוח על פשרות והסתלקויות, וחובת נאמנות של המייצגים.

תביעה ייצוגית או תובענה ייצוגית?

בשיחה יומיומית אומרים "תביעה ייצוגית". המונח בחוק הוא "תובענה ייצוגית". אין הבדל ביניהם. מה שחשוב הוא ההבחנה בין שני שלבים: בקשה לאישור התובענה כייצוגית, ואחריה, אם היא מאושרת, התובענה הייצוגית עצמה.

על מה אפשר להגיש תובענה ייצוגית

לפי סעיף 3(א), אפשר להגיש תובענה ייצוגית רק בתביעות שמופיעות בתוספת השנייה לחוק, או בעניין שחוק אחר מתיר במפורש. זו רשימה סגורה. אלה הפרטים העיקריים בה:

עוד לפי סעיף 3(א), אי אפשר להגיש נגד רשות תביעה לפיצויים על נזק שגרם צד שלישי, כשהעילה היא הפעלה או אי-הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה כלפי אותו צד שלישי.

תובענה ייצוגית צרכנית: הפרט הנפוץ ביותר

רוב התובענות הייצוגיות שהציבור שומע עליהן מוגשות לפי פרט 1: "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו". הסיפא חשובה. היא מאפשרת לתבוע גם כשלא נחתמה עסקה, למשל בגלל פרסום מטעה שפגע במי שנחשף אליו.

עילה צרכנית טובה צריכה גם ראיות טובות. בעניין רנו, שמתואר בהמשך, קבע בית המשפט המחוזי שהבקשה נשענה על יסודות רעועים, בעיקר כי חוות הדעת שצורפה לא יכלה לבסס את הטענות.

סימן מובהק לבעיה קבוצתית הוא פגיעה שחוזרת אצל לקוחות רבים: חיוב שנמשך אחרי ביטול מנוי, תוספת של כמה שקלים לחשבונית החודשית, או פרסום שמבטיח משהו שלא מתקיים בפועל. כדאי לשמור קבלות, חשבוניות והתכתבויות עם שירות הלקוחות, ולבדוק ברשתות החברתיות ובפורומים צרכניים אם לקוחות אחרים נתקלו באותה בעיה. כשהתמונה מצביעה על התנהלות שיטתית, כדאי להתייעץ עם עורך דין לתביעות ייצוגיות לפני שמחליטים על הצעד הבא.

מי רשאי להגיש תובענה ייצוגית

סעיף 4(א) מונה שלושה סוגי מגישים:

1. אדם שיש לו עילה אישית, בשם קבוצה של בני אדם שיש להם אותה עילה.
2. רשות ציבורית, בתחום מטרותיה.
3. ארגון, אם בית המשפט שוכנע שיש קושי שאדם פרטי יגיש את הבקשה. המועצה הישראלית לצרכנות רשאית להגיש גם בלי להראות קושי כזה.

חובת העילה האישית

אדם פרטי לא יכול להגיש תובענה ייצוגית על פגיעה בציבור אם הוא עצמו לא נפגע. לפי סעיף 4(ב)(1), די בכך שהוא יראה שלכאורה נגרם לו נזק. בדנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק (2003) תיאר זאת השופט חשין בדימוי שבית המשפט העליון חזר עליו גם בע"א 665/23 רשות המסים נ' כהנא (23.4.2026): התובענה הייצוגית היא כמו חדר פנימי, ואי אפשר להגיע אליו בלי לעבור קודם בחדר החיצוני, כלומר בעילה האישית.

בעניין כהנא היה לכך מחיר מעשי. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, כי רשות המסים שינתה את התנהלותה (חדילה לפי סעיף 9), אבל פסק לתובע המייצג גמול של 25,000 ש"ח ולבא כוחו שכר טרחה של 550,000 ש"ח. בית המשפט העליון קבע, ברוב דעות, שלא היה מקום לפסוק גמול ושכר טרחה, וביטל אותם. בין הטעמים: ההשקעה שלהם בהליך הייתה מועטה, ולתובע לא עמדה עילה אישית ביחס לאחד המחדלים שבגללם הוגשה הבקשה.

תנאים לאישור תובענה ייצוגית

סעיף 8(א) קובע ארבעה תנאים. בית המשפט מאשר תובענה כייצוגית רק אם כולם מתקיימים:

סעיף 8(ב) מוסיף שיקול לפי זהות הנתבע. כשהנתבע הוא המדינה, רשות, רשות מקומית או תאגיד שהוקם לפי דין, בית המשפט רשאי להתחשב בנזק חמור שניהול ההליך צפוי לגרום לציבור, לעומת התועלת לקבוצה ולציבור. כשהנתבע הוא גוף שמספק שירות חיוני, בנק, בורסה, מסלקה או מבטח, השיקול הוא נזק חמור לציבור שנובע מפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע.

ע"א 7672/22 קשתן נ' כאל (2026): מתי ייצוגית היא "הדרך היעילה וההוגנת"

בפרשה הזו הגישו ארבעה מבקשים בקשה לאישור נגד שלוש חברות כרטיסי אשראי, בטענה שחברות שיווק ישיר ניצלו את מערך התשלומים שלהן כדי לעשוק קשישים. בית המשפט המחוזי קבע שיש עילה ושיש אינטרס ציבורי, אבל דחה את הבקשה, כי לדעתו תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת.

בית המשפט העליון (15.2.2026) קיבל את הערעור בעיקרו, ברוב דעות שהשתנה לפי העילה. בעילה של הפרת חובת הגילוי הוחזר התיק למחוזי לבירור התובענה הייצוגית עצמה (השופטים גרוסקופף וברק-ארז, נגד דעת המשנה לנשיא סולברג). בעילה לפי חוק כרטיסי חיוב הוחזר הדיון בבקשת האישור למחוזי (המשנה לנשיא סולברג והשופטת ברק-ארז, נגד דעת השופט גרוסקופף). העילה של רשלנות לפי דיני הנזיקין הכלליים נדחתה פה אחד. השופטת ברק-ארז תיארה את התיק כעוסק בעושק ובמרמה נגד אוכלוסייה מוחלשת, ובשאלה אם אפשר לנהל תובענה ייצוגית גם נגד מי שנהנו מהמרמה בעקיפין. המסר: כשהנפגעים הם אוכלוסייה שלא תתבע לבד, הקושי לנהל תיק מורכב אינו סיבה מספקת לדחות את ההליך הייצוגי.

איך מגישים בקשה לאישור תובענה ייצוגית: שלב אחר שלב

1. בדיקת עילה אישית ופרט בתוספת. האם נפגעתם, והאם העניין נכנס לאחד הפרטים בתוספת השנייה.
2. בדיקה בפנקס התובענות הייצוגיות. לפי סעיף 5(א)(2), לפני ההגשה המבקש חייב לבדוק בפנקס התובענות הייצוגיות אם תלויה בקשה דומה, ולציין אותה בבקשתו. לפי הנחיית הנהלת בתי המשפט, הפנקס מתממשק לנט המשפט ומתפרסם אוטומטית באתר הרשות השופטת. סעיף 7 מאפשר לבית המשפט להעביר בקשה מאוחרת לבית המשפט שדן בבקשה הקודמת, ושם אפשר לצרף ביניהן או למחוק אחת מהן.
3. הגשת התביעה ובקשת האישור לבית המשפט המוסמך, בצירוף תצהיר וראיות לכאורה, ותשלום החלק הראשון של האגרה.
4. תגובת הנתבע ודיון בבקשה. זה לרוב השלב הארוך והמכריע.
5. החלטה. אם הבקשה מאושרת, בית המשפט מגדיר את הקבוצה, את העילות ואת הסעדים, וההחלטה מתפרסמת.
6. יציאה מהקבוצה. לפי סעיף 11, חבר קבוצה שלא רוצה להיכלל מודיע על כך בתוך 45 ימים מפרסום ההחלטה.
7. בירור התובענה עצמה, או הסדר פשרה שבית המשפט צריך לאשר.

אגרה בתובענה ייצוגית: כמה זה עולה ב-2026

לפי תקנה 7א לתקנות בתי המשפט (אגרות), האגרה בהליך אזרחי משולמת בשני חלקים: הראשון בהגשת הבקשה לאישור, והשני בסיום ההליך, לפי התוצאה. כך מתארת זאת גם הנחיית הנהלת בתי המשפט על פתיחת תובענה ייצוגית. לפי הנוסח המעודכן בספר החוקים הפתוח, נכון לאוקטובר 2026:

מי משלם את החלק השני

• התובענה נדחתה: המבקש משלם את היתרה.
• התובענה התקבלה, כולה או חלקה, או אושר הסדר פשרה: הנתבע משלם את החלק השני, ומשפה את המבקש על החלק הראשון בתוספת הפרשי הצמדה. בית המשפט רשאי לפטור אותו מטעמים מיוחדים.
• אושר הסדר הסתלקות: ככלל המבקש משלם, אבל בית המשפט רשאי להורות אחרת.

כמה נתבעים, ומבקש פטור מאגרה

לפי הנחיית הנהלת בתי המשפט, כשיש כמה משיבים, האגרה בסוף ההליך מתחלקת ביניהם באופן יחסי. משיב שפטור מאגרה, החלק היחסי שלו לא משולם בידי אף אחד אחר. אם התובענה התקבלה או אושר הסדר פשרה, המשיב משלם את חלקו גם כשהמבקש עצמו פטור מאגרה. ההנחיה מזכירה שחובת האגרה בתובענות ייצוגיות נוספה בתיקון לתקנות האגרות משנת 2018.

יש גם פטורים. לפי תקנה 20(31), תובענה ייצוגית לפי פרטים 6, 7 ו-9 בתוספת השנייה (מפגע סביבתי, הפליה ונגישות) פטורה מאגרה. לפי תקנה 19(ב), פטורים מאגרה זו גם ארגון רשום שהגשת תובענות ייצוגיות אינה פעולתו העיקרית, המועצה הישראלית לצרכנות, ושוכר דירה ציבורית שתובע חברה לדיור ציבורי. מבקש פטור מציין זאת בפתח הבקשה, עם מספר התקנה.

דוגמה 1: האגרה בתיק שהסתיים בפשרה

בקשה לאישור הוגשה בבית המשפט המחוזי. המבקש שילם בהגשה 6,557 ש"ח. ההליך הסתיים בהסדר פשרה מאושר. הנתבע משלם את היתרה, 12,519 ש"ח, ומחזיר למבקש את 6,557 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה. בסופו של דבר כל האגרה, 19,076 ש"ח, נופלת על הנתבע.

תובענה ייצוגית נגד רשות

תובענות נגד רשויות כפופות לכמה כללים מיוחדים:

• מה אפשר לתבוע. פרט 11 בתוספת השנייה מאפשר לתבוע רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין כמס, אגרה או תשלום חובה אחר. עוד פרטים בתוספת חלים גם על רשויות, למשל בענייני נגישות.
• מה אי אפשר לתבוע. לפי סעיף 3(א), לא תוגש נגד רשות תביעה לפיצויים על נזק שגרם צד שלישי, כשהעילה היא הפעלה או אי-הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה כלפיו.
• איפה מגישים. לפי סעיף 5(ב)(2), בקשה נגד רשות שעילתה החלטה של הרשות, והסעד בה פיצויים או השבה, ובכלל זה השבת מס או אגרה, מוגשת לבית המשפט לעניינים מנהליים.
• האגרה. בתובענה נגד רשות לפי פרט 11 משולמת אגרה אחת, לפי פרט 22א בתוספת לתקנות האגרות: 2,139 ש"ח בשנת 2026. אם התובענה מתקבלת או מסתיימת בפשרה, הרשות משפה את המבקש על האגרה (תקנה 7א(ב)).
• שיקול הנזק לציבור. לפי סעיפים 8(ב) ו-20(ד), כשהנתבע הוא המדינה, רשות או גוף שמספק שירות חיוני, בית המשפט רשאי להתחשב בנזק שעלול להיגרם לציבור, הן באישור התובענה והן בפסיקת הפיצוי.

הקבוצה: מי נכלל ומה קורה כשהיא מוגדרת

ההחלטה לאשר תובענה כייצוגית לא נשארת כללית. לפי סעיף 10, בית המשפט מגדיר בהחלטה את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה, ורשאי להגדיר תת-קבוצות. לפי סעיף 14(א), ההחלטה מפרטת, בין היתר, את הסעדים הנתבעים.

ברירת המחדל היא "קבוצת יציאה": כל מי שעונה להגדרה נכלל, אלא אם הודיע שהוא יוצא. לפי סעיף 12, במקרים מיוחדים בית המשפט רשאי לקבוע שהקבוצה תכלול רק את מי שהודיע שהוא מצטרף. החלטת האישור מתפרסמת, כדי שחברי הקבוצה ידעו עליה ויוכלו להחליט.

הגדרת הקבוצה חשובה גם למבקש. הגדרה רחבה מדי, שכוללת אנשים שנפגעו בדרכים שונות, מקשה להראות שיש שאלות משותפות. הגדרה צרה מדי מקטינה את התועלת של ההליך.

סעדים: מה אפשר לקבל בתובענה ייצוגית

סעיף 20 נותן לבית המשפט כמה אפשרויות:

• פיצוי לכל חבר קבוצה שהוכיח את זכאותו, או סכום כולל שמחולק בין החברים.
• סעד לטובת הקבוצה או הציבור, כשפיצוי אישי אינו מעשי, למשל כי קשה לזהות את הנפגעים.
• העברת יתרה לקרן: סכום שלא חולק מועבר לקרן לפי סעיף 27א, שמנוהלת בידי האפוטרופוס הכללי ומחלקת כספים למטרות ציבוריות.

לפי סעיף 20(ה), בית המשפט לא יפסוק בתובענה ייצוגית פיצויים לדוגמה. ככלל גם לא פוסקים פיצוי בלי הוכחת נזק, חוץ מתביעות לפי פרט 9, אבל אפשר לפסוק פיצוי על נזק שאינו נזק ממון.

באחת מחוות הדעת בעניין קשתן נכתב שגם סעדים של הסדרה לעתיד אפשריים, מכוח הסמכות הכללית לתת סעד שבסעיף 75 לחוק בתי המשפט. בחוות הדעת הופנה לכך שכבר בע"א 1338/97 תנובה נ' ראבי (2003), עוד לפני חוק תובענות ייצוגיות, יושמה הסמכות הזו בתובענות ייצוגיות.

דוגמה 2: נזק קטן לכל אחד, סכום גדול לקבוצה

חברת תקשורת גבתה מ-200,000 לקוחות 12 ש"ח לחודש עבור שירות שלא הזמינו, במשך 10 חודשים. לכל לקוח: 12 × 10 = 120 ש"ח. לקבוצה כולה: 120 × 200,000 = 24,000,000 ש"ח. לקוח יחיד לא יגיש תביעה קטנה על 120 ש"ח. כאן בדיוק תובענה ייצוגית היא "הדרך היעילה וההוגנת".

אתם חברי קבוצה: איך מקבלים את הכסף

רוב האנשים פוגשים תובענה ייצוגית לא כמגישים, אלא כחברי קבוצה: מודעה בעיתון, הודעה מהבנק או זיכוי בחשבון. לפי סעיף 20(ב), בית המשפט רשאי לקבוע איך חברי הקבוצה יוכיחו את זכאותם, למנות ממונה שיטפל בחלוקה, ולקבוע הוראות על ההוצאות. הסדר פשרה או פסק דין יכולים לקבוע, למשל, זיכוי אוטומטי ללקוחות קיימים ומנגנון פנייה ללקוחות לשעבר. התנאים המדויקים מופיעים בהחלטה ובמודעה שמתפרסמת. שמרו את המודעה, בדקו מה נדרש מכם ועד מתי, ושימו לב שסכום שלא נדרש עלול לעבור לקרן לפי סעיף 27א.

הסדר פשרה, הסתלקות ויציאה מהקבוצה

הסדר פשרה

לפי סעיף 18, הסדר פשרה בתובענה ייצוגית טעון אישור של בית המשפט. ההסדר מתפרסם, וחברי הקבוצה ואחרים יכולים להגיש התנגדות בתוך 45 ימים. לפי סעיף 19, ככלל בית המשפט ממנה בודק בעל מומחיות שנותן חוות דעת על ההסדר, אלא אם סבר, מטעמים מיוחדים, שאין בכך צורך. הוא מאשר את ההסדר רק אם מצא שהוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניין הקבוצה. לפי סעיף 18(ו), חבר קבוצה שלא רוצה שההסדר יחול עליו רשאי לבקש לצאת מהקבוצה, באותו מועד של הגשת התנגדויות.

הסתלקות

לפי סעיף 16, מבקש שרוצה לסגת מהבקשה צריך אישור של בית המשפט ותצהיר שמגלה את כל מה שקיבל או הובטח לו. כך מונעים "סגירת חשבון" פרטית על חשבון הקבוצה.

דוגמה 3: מועד היציאה מהקבוצה

החלטה על אישור תובענה כייצוגית פורסמה ב-1 בדצמבר 2026. לפי סעיף 11, חבר קבוצה שלא רוצה להיכלל בה צריך להודיע לבית המשפט בתוך 45 ימים, כלומר עד 15 בינואר 2027. מי שלא הודיע, פסק הדין יחייב אותו: לפי סעיף 24, פסק דין בתובענה ייצוגית הוא מעשה בית דין כלפי כל חברי הקבוצה. מי שיצא, שומר על זכותו לתבוע לבד. בית המשפט רשאי להאריך את המועד מטעם מיוחד.

גמול ושכר טרחה בתובענה ייצוגית

מי שמגיש תובענה ייצוגית לא מקבל רק את הפיצוי האישי שלו. לפי סעיף 22, כשבית המשפט מכריע לטובת הקבוצה, כולל באישור הסדר פשרה, הוא פוסק לתובע המייצג גמול, אלא אם מצא מטעמים מיוחדים שהדבר אינו מוצדק. במקרים מיוחדים הוא רשאי לפסוק גמול גם כשהתובענה לא אושרה. לפי סעיף 23 בית המשפט קובע את שכר הטרחה של בא הכוח, ובא הכוח לא יקבל יותר מהסכום שנקבע. השיקולים שבשני הסעיפים, בין היתר:

• התועלת שהביא ההליך לחברי הקבוצה.
• הטרחה והסיכון שנטלו התובע ובא כוחו, ובשכר הטרחה גם ההוצאות שהוציא בא הכוח.
• בשכר הטרחה: מורכבות ההליך והאופן שבו בא הכוח ניהל אותו.
• החשיבות הציבורית של התובענה.
• בשכר הטרחה: הפער בין הסעדים שנתבעו לבין הסעדים שנפסקו.

עניין כהנא מראה את הצד השני: כשההשקעה מועטה, וחלק מהעילות לא עמדו לתובע עצמו, בית המשפט העליון קבע ברוב דעות שלא היה מקום לפסוק גמול ושכר טרחה כלל.

הסיכון של המבקש: הוצאות משפט

בקשה לאישור אינה הימור חינם. בע"א 22239-04-25 רנו נ' גנות (13.4.2026) הוגשה בקשה לאישור נגד יצרנית רכב והיבואנית, בטענה שמערכות בטיחות ברכב אינן עומדות בנוהל של משרד התחבורה. אחרי שתי ישיבות קדם משפט וקבלת עמדת משרד התחבורה, המבקש הסתלק. בית המשפט המחוזי קבע שהבקשה נשענה על יסודות "רעועים", וחייב אותו בהוצאות של 80,000 ש"ח לטובת שתי הנתבעות, נוסף על 19,500 ש"ח שכבר הוטלו עליו במהלך ההליך. רנו ערערה וביקשה הוצאות גבוהות יותר. בית המשפט העליון דחה את הערעור, והסכום נשאר על כנו.

השופטת רונן והשופט כשר הוסיפו שלדעתם בשלה העת לשקול, במקרים המתאימים, הוצאות משמעותיות יותר נגד מבקשים שבקשתם נדחתה או נמחקה. הוא ציין שסכום של 80,000 ש"ח נמצא ברף הגבוה של ההוצאות שנפסקות היום נגד מבקשים. המסקנה: בקשה שמבוססת על חוות דעת חלשה, או שהמבקש ממשיך בה אחרי שהתברר שהיא רעועה, עלולה לעלות ביוקר.

התיישנות בתובענה ייצוגית

סעיף 26 מגן על חברי הקבוצה מפני התיישנות בזמן שהבקשה תלויה:

• אם התובענה אושרה, כל חבר קבוצה נחשב כמי שהגיש תביעה ביום שהוגשה הבקשה לאישור.
• אם הבקשה נדחתה או נמחקה, תקופת ההתיישנות לא תסתיים לפני שחלפה שנה מהיום שההחלטה נעשתה חלוטה, בתנאי שהתביעה לא התיישנה עד יום הגשת הבקשה.

דוגמה 4: חישוב מועד אחרון אחרי דחייה

לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות בתביעה שאינה על מקרקעין היא שבע שנים. נניח שהעילה נולדה בינואר 2020, ובקשה לאישור הוגשה ביוני 2026, לפני שהתביעה התיישנה. הבקשה נדחתה בהחלטה שנעשתה חלוטה ב-1 במרץ 2027. בלי סעיף 26, ההתיישנות הייתה מסתיימת בינואר 2027. בזכות סעיף 26 היא לא תסתיים לפני 1 במרץ 2028. לחישוב תקופות התיישנות אחרות, היעזרו במחשבון התיישנות.

הקרן למימון תובענות ייצוגיות

סעיף 27 מקים קרן שמסייעת לתובעים מייצגים במימון בקשות ותובענות בעלות חשיבות ציבורית. לפי הנוסח בספר החוקים הפתוח, תקופת הפעילות שלה הוארכה עד 15.6.2027 (נכון לאוקטובר 2026). זו אפשרות שכדאי לבדוק בתיק עם עניין ציבורי רחב, שבו העלויות של חוות דעת מומחים גבוהות.

תובענה ייצוגית או תביעה קטנה?

לא כל פגיעה צרכנית מצדיקה הליך ייצוגי. כשהנזק שלכם משמעותי ואישי, או כשמדובר בעסקה חד-פעמית, תביעה קטנה פשוטה ומהירה יותר. כשהנזק לכל אחד קטן, אבל ההתנהלות שיטתית ופוגעת ברבים, ההליך הייצוגי מתאים יותר. כדי לבדוק אם תביעה קטנה מתאימה למקרה שלכם, היעזרו בבודק תביעה קטנה. לפני כל הליך, כדאי לשלוח לעסק מכתב התראה לפני נקיטת הליכים. מכתב כזה מתעד את הפנייה, ולפעמים פותר את הבעיה בלי בית משפט.

רשימת בדיקה לפני הגשת בקשה לאישור

• יש לכם עילה אישית, ואתם יכולים להראות שלכאורה נגרם לכם נזק.
• העניין נכנס לפרט מסוים בתוספת השנייה, או שחוק אחר מתיר תובענה ייצוגית בו.
• ההתנהלות אחידה כלפי קבוצה גדולה, ולא נובעת מנסיבות אישיות שלכם.
• שמרתם ראיות: חשבוניות, פירוטי חיובים, צילומי מסך, התכתבויות ופרסומים.
• בדקתם בפנקס התובענות הייצוגיות שאין בקשה זהה תלויה ועומדת.
• הערכתם את גודל הקבוצה ואת הנזק לכל חבר, ולו בהערכה גסה.
• בדקתם את מועדי ההתיישנות.
• אתם מבינים את עלות האגרה, את הסיכון להוצאות ואת הזמן שההליך דורש.
• יש לכם עורך דין עם ניסיון בתובענות ייצוגיות, ושניכם מבינים את חובת הנאמנות כלפי הקבוצה (סעיף 17).

טעויות נפוצות בתובענות ייצוגיות

• להגיש בלי עילה אישית. כמו בעניין כהנא, זה עלול לעלות בגמול ובשכר הטרחה, ואף בבקשה כולה.
• לבנות על חוות דעת חלשה. בעניין רנו, חוות הדעת שלא ביססה את הטענות הובילה להוצאות של 80,000 ש"ח.
• להתעלם מהפנקס. בקשה שנייה זהה לבקשה קיימת מבזבזת זמן, ועלולה להיות מאוחדת או מועברת.
• להגדיר קבוצה רחבה מדי. קבוצה שכוללת אנשים שלא נפגעו באותו אופן מחלישה את טענת השאלות המשותפות.
• לחשוב על פיצויים לדוגמה. סעיף 20(ה) אוסר אותם. מה שאפשר לתבוע הוא פיצוי על הנזק, השבה או סעד אחר.
• להסתלק בלי אישור. הסתלקות מחייבת אישור של בית המשפט ותצהיר גילוי מלא.
• לפספס את מועד היציאה מהקבוצה. מי שרוצה לתבוע לבד חייב להודיע בתוך 45 ימים מפרסום ההחלטה.

מתי לפנות לעורך דין

תובענה ייצוגית אינה הליך שמנהלים לבד. הבקשה לאישור צריכה לעמוד בארבעת התנאים של סעיף 8, לכלול ראיות לכאורה ולעיתים חוות דעת מומחה, ולשאת בסיכון של הוצאות. פנו לעורך דין כש:

• גיליתם חיוב, הטעיה או פגיעה שחוזרים אצל לקוחות רבים.
• אתם רוצים להתנגד להסדר פשרה שפורסם, או לצאת מהקבוצה ולתבוע לבד.
• אתם עסק שקיבל בקשה לאישור. ההשלכות הכספיות עלולות להיות גדולות, וכדאי לבנות את התגובה כבר מההתחלה.
• אתם ארגון שרוצה להגיש בקשה בשם קבוצה מוחלשת.

אפשר למצוא עורך דין מתאים בעמוד עורכי דין לדין אזרחי. להרחבה, קראו מתי אפשר לבטל עסקה לפי חוק הגנת הצרכן.

למידע נוסף על עורך דין תביעה ייצוגית: עורך דין תביעה ייצוגית.

שאלות נפוצות

מקורות

• חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 – סעיפים 1–8, 10–12, 16, 18–20, 22–24, 26–27א והתוספת השנייה (ספר החוקים הפתוח)
• תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 – תקנות 7א, 19(ב), 20(31) ופרטים 4א, 4ב, 11א, 11ב, 22א בתוספת, נוסח מעודכן ל-2026 (ספר החוקים הפתוח)
• הנהלת בתי המשפט – פתיחת תובענה ייצוגית, גביית אגרה ופרסומה בפנקס התובענות הייצוגיות (gov.il)
• חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 – סעיף 5 (ספר החוקים הפתוח)
• ע"א 7672/22 קשתן נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ, בית המשפט העליון (15.2.2026) – כולל הפניה לע"א 1338/97 תנובה נ' ראבי, פ"ד נז(4) 673
• ע"א 665/23 מדינת ישראל – רשות המסים נ' כהנא, בית המשפט העליון (23.4.2026) – כולל ציטוט מדנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק, פ"ד נז(6) 385
• ע"א 22239-04-25 רנו נ' גנות, בית המשפט העליון (13.4.2026)

המידע במאמר כללי, נכון ל-19.10.2026, ואינו ייעוץ משפטי. לפני החלטה כדאי להתייעץ עם עורך דין.