בנק ישראל בדיקת חשבון מוגבל

בין תפקידיו הרבים של בנק ישראל ורשויות המדינה באופן כללי, ניתן למצוא את מדור החשבונות המוגבלים. בנק ישראל או רשויות אחרות שעוסקות בנושא, ראו לנכון ועל בסיס ראיות מוצקות להגביל את חשבון הבנק הנבדק מסיבות כאלה ואחרות שעליהן נדבר ונתמקד לאורך העמוד הקרוב. תהליך הפיכת חשבון בנק לחשבון מוגבל קורה באופן גורף בעקבות זיוף שיקים או מתן שיקים ללא כיסוי.

המשמעות המשפטית של שיק

לפני שנתחיל ונתמקד בתהליך הפיכת החשבון לחשבון מוגבל ולכל השלבים המתקדמים בנושא, נבין מה המשמעות המשפטית והפיזית של שיק. סעיף 73 לפקודת השיק הופך אותו לתהליך תשלום מוסדר בהנחה והוא עומד במספר דרישות, ביניהן שיק מקורי של בנק מוכר בחוק וכמובן שלשיק יהיה כיסוי כלכלי. צורת התשלום באמצעות שיק, נחשבת לפופולארית מאוד בישראל ובעיקר בענפים בהם עובדים מול ספקים וסחורות גדולות. לצורך ההמחשה, החוק מחייב את הבנקים לקבל כל שיק (שעומד בתנאים הדרושים) ולזכות את הלקוח על ערך הסכום הנקוב. תחילה, הציק מקבל כותרת של "על תנאי" ולמשך שלושה ימי עסקים מרגע מתן השיק לבנקאי, הבנק יודיע בוודאות האם השיק בעל כיסוי או לא.

בהנחה ולשיק יש כיסוי והכול כשורה- הלקוח מזוכה על ערך השיק. בהנחה ומדובר בשיק ללא כיסוי, הבנק מחזיר את ההמחאה ללקוח ומעדכן אותו על סיבת הדחייה. אפשרות נוספת שבעקבותיה יכול שיק לחזור, אך היא נדירה ונפוצה הרבה פחות, היא שהלקוח המשלם בשיק מבטל את השיק לאחר רגע מסירתו, ובעצם מקבל השיק מגיע עם המחאה לא תקינה לבנק. כאן מדובר בתהליך משפטי. נציין כי החוק קובע כי אדם שמסר יותר מעשרה שיקים ללא כיסוי במשך תקופה של שנה רצופה, חשבונו יוקפא למשך שנה ותיאסר כל פעילות כלכלית כזאת או אחרת דרכו.

מתי נכנס בנק ישראל לתמונה ?

ראשית על פי החוק, מדור חשבונות מוגבלים הוקם במטרה לפקח על הבנקים בישראל ולמנוע מצבים של מסירת שיקים ללא כיסוי. מדור חשבונות מוגבלים נמצא באינטראקציה שוטפת עם גופים אחרים שפועלים תחת שירות המדינה- בתי דין רבניים, הוצאה לפועל וכמובן עם כונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל. בהנחה והבנק קיבל אינפורמציה על לקוח שמסר שיק ללא כיסוי, הוא מתחיל לפעול בנושא. ראשית, יחל תהליך עיבוד וחקירת הממצאים הקיימים, שלרוב נמסרים על ידי אחד הבנקים או על ידי אחד הגופים שציינו כאן. בהנחה ואכן נמצא משהו חריג כפי שציינו, בנק ישראל מפרסם את הסטטוס של החשבון החדש – "חשבון מוגבל".

במשך השנים, על מנת להקל על אנשים ולמזער את כמות המקרים והפניות שמגיעות אל הבנקים ואל גופים אחרים, החליט בנק ישראל לאפשר גישה למאגר החשבונות המוגבלים. זאת מתוך כוונה של מניעת מקרים כאלה. הפעולה מתבצעת בצורה כזו, שכל לקוח יכול לבדוק על ידי הזנת פרטי מוסר השיק (מספר חשבון בנק, קוד בנק ומספר הסניף) במדור המיוחד באתר בנק ישראל. צעד זה הוכח כצעד אפקטיבי לאורך השנים האחרונות, וזאת על ידי ירידה משמעותית במספר התלונות שמגיעות לבנק ישראל על שיקים דחויים ללא כיסוי. מעבר למידע שנמסר לגופים הרלוונטיים בנושא, בנק ישראל פונה ישירות אל מוסר השיק ומעדכן אותו בהחלטה. חשוב לציין שעל אף שמדובר בבנק ישראל- מדור החשבונות המוגבלים, הוא אינו רשאי להתערב בצורה ישירה בקבלת ההחלטה של בנק להטיל איסור על כיבוד השיק (ובמקרים חמורים יותר אף להטיל הגבלות על החשבון הרלוונטי).

בדיקת חשבון מוגבל – סוגי המגבלות

מדור חשבונות מוגבלים בבנק ישראל מקטלג את החשבון הרלוונטי באחת משלושת האפשרויות הבאות: הגבלה רגילה, הגבלה חמורה ומוגבל מיוחד. נפרט מה ההבדלים בין כל סוג הגבלה, וכיצד החוק מתייחס לכל חשבון בהתאם לקטלוגו.

הגבלה רגילה

נקבעה בחוק על כל לקוח שמסר יותר מעשרה שיקים ללא כיסוי בתקופה של שנה רצופה. בהנחה ומדובר בלקוח שמסר 10 שיקים ללא כיסוי בתקופה שלא עולה על 15 ימי עסקים רצופים, הבנק המרכזי רשאי לא לקטלג אותו כחשבון מוגבל רגיל, וזאת בעקבות טעויות אנוש שיכולות להיגרם בפרק זמן קצר. ההשלכות של חשבון שמוגדר כחשבון מוגבל הן רבות. ההגבלה הראשונה קובעת איסור על משיכת שיקים לאורך כל תקופת ההגבלה- 12 חודשים רצופים. גם כאן, בהנחה ויש לבעל החשבון חשבון בנק נוסף, הוא רשאי למשוך ממנו שיקים- כמובן בהנחה והוא לא מקוטלג כחשבון מוגבל גם כן. הגבלה נוספת היא מניעת פתיחת חשבון בנק נוסף בכל בנק שהוא, בהנחה והלקוח מבקש למשוך שיקים. מנגנון זה נוצר על מנת למנוע מהלקוח לבצע פעולות דומות נוספות לאורך תקופת ההגבלה. מעבר לכך, לקוח שחשבונו הוכרז כחשבון מוגבל אינו רשאי להיקרא מיופה כוח או להירשם כמורשה בחשבונות חדשים בכל בנק שהוא (שוב- חשבונות שבהם נמשכים שיקים).

הגבלה חמורה

נקבעה בחוק על כל לקוח שבמהלך תקופת הגבלה רגילה, חשבון אחר שהיה ברשותו הוגבל גם כן. אפשרות נוספת היא לקוח בעל הגבלה כלשהי בתקופה של שלוש שנים מהיום שהסתיימה תקופת ההגבלה על חשבונו- והורשע שנית. במילים אחרות – לקוח שהוגבל פעמיים תוך שלוש שנים מרגע סיום תקופה ההגבלה הראשונה. תקופת ההגבלה היא ארוכה יותר מהגבלה רגילה ונמשכת שנתיים שלמות. ההשלכות עבור חשבון בעל הגבלה חמורה הן רבות.

הצעד המרכזי שהבנק המרכזי נוקט, הוא חסימת והגבלת כלל חשבונות השיקים המתנהלים על ידי הלקוח או בחשבונות בהן הוא מיופה כוח. במילים אחרות- כל שיק שיוצא מחשבון הלקוח או מחשבון בו הוא רשום כמיופה כוח- אינו קביל על פי החוק וחל איסור למשוך שיקים. כמו כן, השלכה נוספת שחלה על חשבון בעל הגבלה חמורה הוא איסור על פתיחת חשבון בנק חדש שדרכו הוא מבקש למשוך שיק – ממש כמו בהגבלה רגילה. ההבדל בין שתי ההגבלות, הוא שבהגבלה חמורה הלקוח אינו רשאי לפתוח חשבון בנק חדש באף בנק שהוא (ובהגבלה רגילה הוא רשאי).

מוגבל מיוחד

הינו חשבון שבוצעה דרכו אחת מהעבירות הבאות: לקוחות שנמצאים בחובות כלכליים והוכרזו על ידי משפט כנמצאים בהליכי פשיטת רגל. אפשרות נוספת היא דרך ההוצאה לפועל, כאשר ננקטים צעדים שנועדו לגבות חובות של הלקוח. כמו כן, בית הדין הרבני יכול למסור את פרטי סרבני הגט (בהנחה והוא רואה את זה כמוצדק) ואז גם כן החשבון יימצא בהגבלה מיוחדת. ההשלכות על חשבונות שהוכרזו כמוגבלים במיוחד הן זהות לחלוטין להגבלות שחלות על חשבון בהגבלה חמורה, אך השוני הוא תקופת ההגבלה. בעוד תקופת ההגבלה של חשבון בהגבלה חמורה הוא שנתיים, במקרה הזה מדובר בתקופה של שנה עד חמש שנים (נתון להחלטת הגוף המפנה).

בהנחה ונתקלתם בשיק דחוי על בסיס יתרה לא מספקת, עליכם לפנות ללשכת ההוצאה לפועל, ובאפשרותכם להגיש תביעת אזרחית בבית משפט כנגד מגיש השיק. על פי חוק, הבנק שאליו פניתם על מנת להתלונן על שיק דחוי, מחויב למסור לכם את הפרטים הבאים: שם מלא, מספר תעודת זהות וכתובת של מוסר השיק (בעל החשבון הבעייתי). במקרים מסוימים, הבנק ימסור את פרטי המיופה כוח בנוסף.

צרו קשר עכשיו לסיוע מיידי.