אירועי רשלנות רפואית אינם פוסחים על חיילים המשרתים בשירות חובה בצה"ל. אופיין של המרפאות הצבאיות, בתוך כך- מרפאות השדה, מעמיד חייל בשירות חובה בפני פוטנציאל להינזק, שעה שהוא נזקק לשירות, אבחון וטיפול רפואי. מהי רשלנות רפואית בצבא, מתי לחשוד בקיומה ומה צריך לעשות חייל בשירות חובה (ובמקרי פטירה- חו"ח- בני משפחתו) כדי לקבל פיצוי בשל רשלנות רפואית שחווה- זאת ועוד במאמר זה.
רשלנות רפואית בשירות חובה- מהי ?
רשלנות רפואית בשירות חובה אינה אירוע אחד הניתן להגדרה דווקנית ומדויקת. באופן כללי, בכל אותם מקרים שנגרם לחייל נזק בשל אבחון או טיפול רפואי שגוי – יכול שתהיה לו עילה לתביעה בשל רשלנות רפואית. טעויות באבחון רפואי די שכיחות במקרה של חיילים בשירות חובה, בפרט אצל חיילים ביחידות שדה. חוסר בציוד מתאים כגון מכשירי הדמיה, שירותי מעבדה וכו', מקשה על מלאכת האבחון הרפואי, כמו גם חוסר זמינות של רופאים (כאשר הרבה פעמים הסמכות הרפואית העליונה הזמינה היא החובש הפלוגתי או החובש המחלקתי) ותחלופה גבוהה של רופאים מומחים שממלאים תפקיד במסגרת שירות מילואים כך שהחייל עובר מרופא לרופא במקום שהטיפול בו ירוכז אצל רופא אחד. אלו וגם אלו יכולים להסביר במידה מסוימת את הריבוי היחסי של מקרי רשלנות רפואית בצבא.
המסגרת החוקית לתביעת רשלנות רפואית בצבא – תביעה אזרחית או תביעה במסגרת חוקי התגמולים
חייל בשירות חובה אשר סובל נזק בשל רשלנות רפואית, עשוי להיות זכאי לבחור בין תביעת רשלנות רפואית אזרחית לפי פקודת הנזיקין לבין תביעה כנגד הצבא (משרד הביטחון) באמצעות קצין התגמולים.
כמובן שאין אפשרות לקבל פיצוי כפל, ועל החייל לבחור בין המסלולים השונים. אולם לא תמיד עומדת לחייל זכות בחירה, שכן ככל שהטיפול שניתן לחייל בשירות חובה היה במסגרת בית חולים ציבורי בבעלות המדינה, אז לא ניתן לתבוע תביעת רשלנות רפואית "אזרחית". זאת, עקב פטור של המדינה מפני תביעות על אירועי נזיקין שקרו לחייל במסגרת שירותו הצבאי – כפי שקבוע בס' 6 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 שזו לשונו:
"חבלה, מחלה או החמרת מחלה שאירעו בשירות צבאי
- (א) אין המדינה אחראית בנזיקים על חבלה שנחבל חייל בתקופת שירותו ועקב שירותו…
(ב) אין המדינה אחראית בנזיקים על מחלה או החמרת מחלה שנגרמו לחייל בתקופת שירותו ועקב שירותו…".
במקרה שכזה תוגבל זכות התביעה של החייל למסגרת חוקי התגמולים (חוק הנכים (תגמולים ושיקום) או חוק משפחות שכולות במקרה של פטירה, חו"ח).
ומהו ההבדל בין מימוש הזכות במסגרת תביעה אזרחית לעומת המסגרת של חוקי התגמולים? להלן עיקרי השוני בין שני המסלולים:
- בתביעה אזרחית זכאי הנפגע לפיצוי חד פעמי כולל בעוד שלפי חוקי התגמולים הפיצוי הוא בצורת תגמול חודשי לכל החיים (למעט במקרים של נזקים קטנים שאז יקבל החייל פיצוי חד פעמי עם אפשרות לפנות בעתיד לוועדה הרפואית במקרה של החמרה במצבו).
- בתביעה אזרחית עם קבלת התשלום מסתיים הקשר בין הנפגע לנתבע לטוב ולרע ואם חל שיפור או החמרה במצב הנפגע, אין אפשרות להתדיין שוב בנושא; בעוד שבמסלול חוקי התגמולים מדובר ב"חתונה קתולית", הנפגע תמיד יכול לחזור ולפנות לוועדה רפואית אם חלה החמרה במצבו, ואם יימצא שאכן כך – תגמולו החודשי יוגדל וזכויותיו תשתפרנה בהתאם.
- מטרת הפיצוי במסגרת התביעה האזרחית היא להשיב המצב לקדמותו ככל שניתן, בעוד שבמסגרת חוקי הנכים מדובר בתגמול די אחיד, שאינו מתיימר להשיב מצב לקדמותו. אמנם בתביעה אזרחית מתקבל תשלום חד פעמי, אולם בתביעה במסגרת חוקי התגמולים ניתנות הטבות רבות מעבר לתגמולים החודשיים, כולל חברות בארגון נכי צה"ל ועוד, הטבות שהן שוות ערך לפיצוי כספי משמעותי.
- תקופת ההתיישנות במסגרת התביעה האזרחית היא, עקרונית, 7 שנים מיום קרות האירוע שגרם לנזק, בעוד שבחוקי התגמולים ההתיישנות היא בתוך 3 שנים מיום השחרור של החייל מהשירות בו קרה הנזק (בכפוף לסייגים שונים).
אלו וגם אלו ועוד שיקולים רבים שקצרה היריעה מלפרטם במאמר זה, צריכים להילקח בחשבון לפני שמתקבלת ההחלטה על דרך מימוש הזכות לפיצוי בשל רשלנות רפואית בצבא.
חוות דעת רפואית לצורך ביסוס התביעה
על חייל התובע פיצוי בשל רשלנות רפואית בצבא לבסס תביעתו באמצעות חוות דעת של רופא המתמחה בתחום הרפואה הרלבנטי למקרה, שיקבע כי הטיפול שניתן לחייל חרג מהטיפול הסביר והמקובל במצבים כגון אלו, וכי אילולא החריגה נזקיו של החייל לא היו מופיעים. הצורך בחוות דעת רפואית קיים הן במסגרת תביעה אזרחית והן במסגרת תביעה לפי חוקי התגמולים. עורכי דין העוסקים בתחום הרשלנות הרפואית נמצאים בקשרי עבודה עם רופאים הכותבים חוות דעת רפואיות בתחומים השונים.
פנייה לעו"ד המתמחה ברשלנות רפואית
חייל בשירות חובה אשר נותר עם נזק גוף בשל טיפול רפואי שגוי, צריך לשכור שירותי עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. בשונה מאירוע חבלה פשוט, כשמדובר ברשלנות רפואית, ישנה חשיבות רבה להיעזר בעורך דין שהינו בעל מירב הכישורים והידע בתחום מורכב זה.