פגע וברח 2026: העונש, פסילת הרישיון, מה עושה הנפגע ופיצוי מקרנית

מה זה פגע וברח לפי החוק

"פגע וברח" הוא ביטוי עממי. בחוק העבירה נקראת הפקרה אחרי פגיעה, והיא מופיעה בסעיף 64א לפקודת התעבורה [נוסח חדש]. הסעיף מטיל חובה על כל "נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם". שימו לב לשלושה דברים שרוב האנשים לא יודעים:

• לא משנה מי אשם. החובה חלה על כל נהג מעורב, גם אם הולך הרגל חצה באדום או שהרוכב נכנס בכם. אפשר לצאת זכאים מהתאונה עצמה ולהיות מורשעים בהפקרה.
• לא צריך התנגשות ישירה. מספיק שהרכב היה "מעורב" בתאונה, למשל נהג שגרם לרוכב אופנוע לסטות וליפול.
• החובה כפולה: לעצור במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, וגם להזעיק עזרה. נהג שעצר, הסתכל ונסע הלאה עדיין עובר עבירה.

מה נחשב "הזעקת עזרה"

סעיף 64א(ה) מגדיר "הזעיק עזרה" כהושטת עזרה מתאימה לפי הנסיבות. לפי הנסיבות זה כולל: להזעיק את גופי ההצלה הנחוצים (מד"א, משטרה, כיבוי), להמתין ליד הנפגע עד שהם מגיעים, למנוע נזק נוסף לנפגע ככל האפשר, ולתת עזרה ראשונה אם יש לכם הכשרה לכך. תקנה 144 לתקנות התעבורה מוסיפה חובות: לא להזיז את הרכב בלי אישור שוטר (אלא אם צריך אותו כדי לעזור), למסור שם, כתובת, מספר רישיון נהיגה, מספר רכב ופרטי ביטוח, ולהודיע מיד לתחנת המשטרה הקרובה.

גם הנוסע ברכב חייב

סעיף 64א1 קובע שנוסע ברכב שמעורב בתאונה שבה נפגע אדם חייב להתקשר לגופי ההצלה בהקדם האפשרי, אלא אם הנהג עצר והזעיק עזרה. נוסע שלא עשה זאת צפוי למחצית מהעונש של הנהג. הסעיף לא חל על קטין מתחת לגיל 16.

העונש על פגע וברח 2026

סעיף 64א בנוי בשלוש דרגות, לפי מה שהנהג ידע ולפי חומרת הפגיעה:

הסעיף כולל עוד הגבלה שמקשה על ההגנה: כשבית המשפט מטיל מאסר לפי סעיף קטן (ב) או (ג), הוא לא ייתן צו מבחן אלא מטעמים מיוחדים, ולא יטיל מאסר על תנאי בלבד (סעיף 64א(ד)). במילים אחרות, בדרגות החמורות המחוקק כיוון לעונש מוחשי.

העונש על ההפקרה מצטבר לעונש על התאונה עצמה. נהג שגרם למוות ברשלנות וגם ברח יואשם בדרך כלל בשתי העבירות. גרימת מוות בנהיגה רשלנית לבדה (סעיף 64 לפקודה) נושאת עד 3 שנות מאסר, ולא פחות מ-6 חודשים אלא אם בית המשפט נימק אחרת. על ההבדלים בין דרגות החומרה של התאונות כתבנו במדריך על תאונה קשה לעומת קטלנית.

מה קובע את העונש בפועל

המספרים בטבלה הם תקרה. בפועל, הענישה בפסיקה נעה בטווח רחב, מעבודות שירות ועד שנים של מאסר בפועל. השיקולים העיקריים:

• חומרת הפגיעה בנפגע, והאם ההפקרה עצמה החמירה את מצבו.
• מה הנהג ידע ומתי הבין שפגע באדם.
• כמה זמן עבר עד שהנהג הסגיר את עצמו, ואם בכלל.
• האם ניסה לטשטש ראיות, למשל לתקן את הרכב או להסתיר אותו.
• עבר תעבורתי ופלילי, נהיגה בשכרות או בלי רישיון באותו אירוע.
• לקיחת אחריות, חרטה ופיצוי לנפגע.

פסילת רישיון בעבירת הפקרה

הפסילה של 3 שנים היא "בנוסף לכל עונש אחר", כלומר נוספת למאסר. פסילה שבית המשפט מטיל מתחילה ביום גזר הדין, אבל הזמן שעובר עד שמפקידים את הרישיון לא נספר (סעיף 42). אם יש עבירת שכרות באותו אירוע, יש פסילת מינימום נפרדת, שעליה כתבנו במדריך לנהיגה בשכרות.

פגיעה באדם מול נזק לרכוש בלבד

הרבה אנשים קוראים "פגע וברח" גם למי ששרט רכב חונה ונסע. משפטית אלה שני מצבים שונים מאוד:

מי שפגע ברכב חונה ונסע בלי להשאיר פתק לא יואשם בהפקרה לפי סעיף 64א, אבל עדיין עבר עבירה, ומי שהרכב שלו ניזוק יכול לתבוע אותו אם יאותר. על החובה למסור פרטים כתבנו במאמר על אי מסירת פרטים בתאונה.

נפגעתם בפגע וברח: מה עושים, צעד אחר צעד

1. טיפול רפואי קודם לכול. מד"א 101. גם אם אתם מרגישים בסדר, הגיעו לבדיקה ובקשו מסמך רפואי שמתעד את הפגיעה ואת מועדה. התיעוד הזה הוא הבסיס לכל תביעה בהמשך.
2. דווחו למשטרה מיד. משטרה 100, או הגעה לתחנה הקרובה. בקשו את מספר האירוע ושמרו אותו. בלי דיווח מסודר יהיה קשה מאוד להוכיח לקרנית שזה היה פגע וברח.
3. רשמו כל פרט על הרכב: מספר רישוי מלא או חלקי, צבע, יצרן, דגם, כיוון נסיעה, נזק שנראה על הרכב. גם שתי ספרות עוזרות לבוחני התנועה.
4. אספו עדים. שמות וטלפונים של כל מי שראה. נפגע שלא ביקש פרטי עדים עלול להיתקל בטענה שלא עשה מספיק כדי לאתר את הנהג.
5. מצלמות, ומהר. חנויות, בניינים, תחנות דלק ומצלמות דרך של נהגים אחרים. תיעוד ממצלמות אבטחה נמחק לעיתים קרובות אחרי זמן קצר, לכן כדאי לפנות לבעלי העסקים באותו יום ולבקש לשמור את הקטע, ולמסור למשטרה את המיקומים.
6. צלמו את הזירה: חלקי רכב, סימני בלימה, הפציעות, הבגדים והאופניים או הקורקינט אם היו.
7. עקבו אחרי החקירה. בקשו מהמשטרה עדכון אם הנהג אותר. אם אותר, התביעה מופנית לחברת הביטוח שלו. אם לא, לקרנית.
8. אל תחתמו על דבר מול חברת ביטוח לפני שהבנתם מה מגיע לכם. מומלץ לקרוא את המדריך מה עושים אחרי תאונת דרכים.

טיפ חשוב: קרנית בודקת אם עשיתם מאמץ סביר לאתר את הנהג. דיווח מיידי למשטרה, רשימת עדים ופנייה לבעלי מצלמות הם בדיוק הראיות שמוכיחות את המאמץ הזה. תעדו כל פנייה (תאריך, שם, מה נאמר).

פיצוי מקרנית כשהנהג לא נמצא

בישראל, פיצוי על נזקי גוף בתאונת דרכים לא תלוי באשמה. הולך רגל שנפגע תובע בדרך כלל את חברת הביטוח של הרכב שפגע בו. אבל בפגע וברח אין את מי לתבוע, ולשם כך קיימת קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, לפי סעיף 12 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לפי כל זכות, אפשר לתבוע מקרנית בשלושה מצבים:

• הנהג הפוגע והמבטח שלו לא ידועים (פגע וברח).
• לרכב הפוגע לא היה ביטוח חובה.
• חברת הביטוח של הרכב נמצאת בפירוק.

מה קרנית משלמת ומה לא

• קרנית משלמת את הפיצוי שהייתם מקבלים מחברת הביטוח: הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, כאב וסבל, עזרת צד ג' ועוד. היא גם משלמת לבית החולים על הטיפול.
• נזקי גוף בלבד. נזק לרכב, לטלפון או לאופניים לא מכוסה.
• נהג שנהג בעצמו בלי ביטוח לא יקבל פיצוי.
• נזק נפשי שנגרם מהתאונה נחשב חלק מנזקי הגוף.

איך מגישים תביעה לקרנית

1. ממלאים את טופס התביעה של קרנית ומצרפים את המסמכים שמפורטים באתר הקרן: אישור משטרה על האירוע, מסמכים רפואיים, אישורים על הכנסה והוצאות.
2. שולחים בדואר לקרנית, דרך מנחם בגין 23, תל אביב, בפקס 03-7111667 או בדוא"ל לכתובת שמופיעה באתר הקרן. בכל פנייה מציינים שם וכתובת.
3. קרנית צריכה להשיב בכתב תוך 30 יום מקבלת המסמכים, אם היא מכירה בזכאות.
4. אם קרנית דוחה, אפשר לתבוע אותה בבית המשפט.

תביעה על נזקי גוף בתאונת דרכים מתיישנת בדרך כלל אחרי 7 שנים ממועד התאונה, לפי כל זכות. אחרי שקרנית שילמה, היא רשאית לחזור לנהג אם יאותר ולתבוע ממנו את הסכום. מי זכאי ובאילו מצבים מוסבר גם במדריך מי זכאי לפיצויים בגין תאונת דרכים.

אופניים וקורקינט חשמליים

לפי כל זכות, בפסיקה נקבע שאופניים וקורקינטים חשמליים אינם "רכב מנועי" לפי חוק הפיצויים. המשמעות: מי שנפגע מקורקינט שברח לא בהכרח יוכל לפנות לקרנית, ותאונה כזו עשויה להיחשב תאונה אישית. זה תחום שמשתנה, וכדאי לבדוק את המצב העדכני עם עורך דין.

ברחתם ממקום התאונה: מה עושים עכשיו

לא מעט נהגים נוסעים מתוך בהלה, או בלי להבין שפגעו באדם, ומבינים רק אחר כך מה קרה. במצב הזה, כל שעה משנה.

1. התייעצו מיד עם עורך דין תעבורה או פלילי, לפני כל שיחה עם המשטרה. עורך הדין יעזור לתכנן הסגרה מסודרת ויגיע אתכם לתחנה.
2. הסגירו את עצמכם מהר. הגעה יזומה למשטרה, לפני שאיתרו אתכם, היא אחד השיקולים החשובים לקולא בענישה. המשטרה מאתרת חלק גדול מהנהגים בעבירות כאלה, בעזרת מצלמות ובוחני תנועה.
3. אל תתקנו ואל תסתירו את הרכב. תיקון, צביעה או הסתרה של הרכב עלולים להוביל לאישום נוסף בשיבוש מהלכי משפט, ויפגעו קשות בטענה שלא ידעתם.
4. אל תמחקו הודעות, שיחות או תיעוד. זה עלול להיחשב שיבוש, והחומר הזה יכול דווקא לעזור לכם (למשל, שיחה ל-100 שעשיתם אחרי התאונה).
5. הכירו את הזכויות שלכם בחקירה: הזכות להיוועץ בעורך דין והזכות לשתוק. פירטנו אותן במאמר על זכויות הנחקר.
6. היו מוכנים לפסילה מנהלית של עד 60 יום, או 90 יום אם נהרג אדם, כבר בשלב החקירה.

קווי הגנה בעבירת הפקרה

כל תיק שונה, אבל אלה הטענות שעולות שוב ושוב בתיקי הפקרה. ההכרעה בהן תלויה בראיות, ולכן חשוב לבנות אותן מוקדם.

• לא ידעתי שנפגע אדם. סעיף 64א(ב) ו-(ג) עוסקים בתאונה שבה נפגע אדם, וההגנה יכולה לטעון שהנהג לא היה מודע לפגיעה, למשל בגלל חושך, רעש או מגע קל. גם אם הטענה מתקבלת, עדיין אפשר להרשיע לפי סעיף קטן (א), שהעונש בו 3 שנים, אם הנהג "היה צריך לדעת". מה שנבדק: עוצמת הפגיעה, הנזק לרכב, הראות במקום וההתנהגות אחרי התאונה.
• עצרתי קרוב ככל האפשר. החוק מאפשר לעצור "קרוב למקום התאונה ככל האפשר". נהג שהמשיך כמה מאות מטרים כי לא היה מקום בטוח לעצור, ואז חזר, נמצא במצב שונה מנהג שנעלם.
• הזעקתי עזרה. אם התקשרתם למד"א או למשטרה, גם אם לא נשארתם, זה חלק מחובת ההזעקה. רישומי השיחות יכולים להוכיח זאת.
• לא אני נהגתי. בתיקים שבהם הרכב זוהה במצלמה אבל הנהג לא, שאלת הזיהוי היא מרכזית.
• החשש לחיים. במקרים חריגים, כשהנהג עזב בגלל סכנה ממשית לעצמו במקום, וחזר או דיווח מיד אחר כך, יש לכך משקל בבית המשפט.
• טענות לעונש. גם כשההרשעה ברורה, יש הרבה מה לעשות: הסגרה עצמית, חרטה, פיצוי לנפגע, נסיבות אישיות, ובנסיבות מיוחדות גם בקשה לקצר את פסילת המינימום.

מתי חייבים עורך דין תעבורה הסברנו במאמר על מקרים שבהם חובה לקחת עורך דין תעבורה.

טעויות נפוצות

• "זה לא היה באשמתי, אז אין לי מה לעצור". החובה לעצור לא קשורה לאשמה.
• "שאלתי אותו אם הוא בסדר, הוא אמר כן ונסעתי". בתאונה עם נפגע יש גם חובה למסור פרטים ולהודיע למשטרה. נפגעים בהלם אומרים לא פעם שהם בסדר.
• נפגעים שלא מדווחים למשטרה כי "ממילא לא ימצאו אותו". בלי דיווח, התביעה לקרנית נחלשת מאוד.
• מחכים יותר מדי עם המצלמות, והתיעוד כבר נמחק.
• מתראיינים במשטרה בלי ייעוץ, ואומרים משפטים שקשה לחזור מהם אחר כך.

מתי צריך עורך דין

אם זימנו אתכם לחקירה, קראו את המדריך לזימון לחקירה במשטרה. עורכי דין לתעבורה, פלילי ונזיקין לפי עיר תמצאו באינדקס עורכי הדין של עו"ד עכשיו.

שאלות נפוצות

מקורות

• פקודת התעבורה [נוסח חדש] (סעיפים 40, 40א, 41א, 47, 64, 64א, 64א1) – ויקיטקסט
• תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (תקנות 144-146) – ויקיטקסט
• פיצוי על תאונת פגע וברח – כל זכות
• תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים – כל זכות
• קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

המידע במאמר כללי, נכון ל-2026, ואינו מחליף ייעוץ משפטי אישי. כל מקרה של תאונה נבחן לפי נסיבותיו, ולפני צעד משפטי כדאי להתייעץ עם עורך דין.