אין בחוק נוסחה למזונות ילדים. בבע"מ 919/15 (19.7.2017) קבע בית המשפט העליון שבילדים בגילים 6 עד 15, שני ההורים חבים במזונות באופן שווה, והחלוקה ביניהם נקבעת לפי היכולות הכלכליות היחסיות מכל המקורות ולפי חלוקת המשמורת בפועל. בשהות משותפת, כל הורה נושא בהוצאות השוטפות כשהילדים אצלו, והצרכים האחרים מתחלקים לפי יחס ההכנסות. הסכם מזונות מחייב רק אחרי אישור בית המשפט, וההלכה לבדה אינה עילה לשנות פסק דין חלוט.
מאיפה מגיעה החובה לשלם מזונות
החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, קובע שאדם חייב במזונות ילדיו הקטינים. אצל הורים יהודים, החובה נקבעת לפי הדין העברי, ובדין העברי ההבחנה המרכזית היא לפי גיל הילד. לפני 2017, בתי המשפט הטילו בדרך כלל על האב את עיקר הנטל בצרכים ההכרחיים של ילדים עד גיל 15, גם כשהילדים שהו אצלו חלק ניכר מהזמן.
המצב הזה השתנה ביולי 2017, כשבית המשפט העליון נתן את פסק הדין בבע"מ 919/15. מאז, החישוב של מזונות לילדים בגילים 6 עד 15 נשען על שלושה נתונים: הצרכים של הילדים, היכולת הכלכלית של כל הורה, וחלוקת הזמן בפועל.
שני כללים בסיסיים שלא השתנו:
- מזונות הם זכות של הילד. הסכם בין ההורים על מזונות קטין, או ויתור עליהם, אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר בבית המשפט (סעיף 12(א) לחוק המזונות).
- הסכם שאושר דינו כפסק דין (סעיף 12(ג)), ואפשר לאכוף אותו.
עוד פרט שמפתיע הורים רבים: לפי סעיף 3(א) לחוק המזונות, אדם חייב, לפי הדין האישי החל עליו, במזונות ילדיו הקטינים וגם במזונות הילדים הקטינים של בן זוגו. מזונות הילדים נפרדים גם ממזונות בן הזוג, שנקבעים לפי הדין האישי (סעיף 2), וגם מחלוקת הרכוש. בתביעה אחת יכולים להופיע כמה רכיבים, אבל כל אחד מהם נבחן לפי כללים משלו.
מה קבע בית המשפט העליון בבע"מ 919/15
פסק הדין ניתן ב-19 ביולי 2017, וההכרעה הייתה פה אחד, לפי חוות דעתו של השופט עוזי פוגלמן. לפי סיכום ההלכה, בגילים 6 עד 15 שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה. החלוקה ביניהם נקבעת לפי היכולות הכלכליות היחסיות שלהם, מכל המקורות העומדים לרשותם ולא רק משכר עבודה, בהתחשב בחלוקת המשמורת הפיזית בפועל ובמכלול הנסיבות.
בהלכה נקבעו גם עקרונות ליישום במקרה הטיפוסי של משמורת פיזית משותפת, כברירת מחדל שאפשר לסטות ממנה:
- הוצאות קיום שוטפות: כל הורה נושא בהן בעין כשהילדים אצלו, וההוצאות "מתקזזות" בלי העברת כסף.
- "צרכים אחרים": הוצאות כמו ביגוד, ספרים וטיפול רפואי לא צפוי מרוכזות אצל "הורה מרכז", שמקבל מההורה השני את חלקו. כשההשתכרות שווה, החלק הוא מחצית. בהיעדר קביעה אחרת, ההורה המרכז הוא מי שהיה המטפל העיקרי לפני הגירושין.
- הוצאות חריגות: ההורים חולקים בהן לפי כושר ההשתכרות שלהם.
- מדור: כל הורה נושא בעין במדור של הילדים בביתו, אחרי שבית המשפט בודק שהנטל הכפול של שני בתים אינו פוגע ביכולת לשלם את המזונות שהילדים צריכים.
פסק הדין עצמו הבהיר שההלכה אינה מוגבלת למשמורת פיזית משותפת או להורים עם יכולת כלכלית שווה. גם כשהילדים גרים בעיקר אצל הורה אחד, החלוקה נקבעת לפי היכולות היחסיות, וחלוקת הזמן היא אחד הנתונים.
איך מחשבים בפועל: ארבעה שלבים
אין בחוק נוסחה, ואין טבלה רשמית. בתי המשפט לענייני משפחה מיישמים את ההלכה לפי פרמטרים שגובשו בפסיקה שאחריה:
- הצרכים של הילדים. קובעים את גובה הצרכים, ומחלקים אותם לצרכים שתלויים בזמני השהות, כולל מדור והוצאות מדור, לצרכים שאינם תלויים בשהות, ולהוצאות חריגות.
- היכולת הכלכלית של כל הורה. בודקים את כל המקורות: שכר, הכנסות נוספות, רכוש. בית המשפט מתחשב גם בפוטנציאל ההשתכרות ולא רק בהכנסה בפועל.
- היחס בין היכולות. הנתון הזה קובע איך מתחלקים הצרכים שאינם תלויים בשהות וההוצאות החריגות.
- חלוקת המשמורת בפועל. הנתון הזה משפיע על חלוקת הצרכים שתלויים בשהות: מה שכל הורה כבר מוציא כשהילדים אצלו.
מה נכלל בצרכים, ואיך מוכיחים אותם
החלוקה לסוגי צרכים היא לב החישוב, ולכן כדאי להבין מה נכנס לכל סוג:
| סוג הצורך | דוגמאות | מי נושא |
|---|---|---|
| צרכים שתלויים בשהות | אוכל, חשמל, מים, הוצאות יומיומיות בבית | כל הורה בעין, כשהילדים אצלו |
| מדור והוצאות מדור | החלק של הילדים בשכר הדירה או במשכנתא, ארנונה ואחזקה | במשמורת משותפת, כל הורה בביתו |
| צרכים שאינם תלויים בשהות | ביגוד, הנעלה, ספרי לימוד, טיפול רפואי לא צפוי | ההורה המרכז, עם השתתפות של ההורה השני לפי יחס ההכנסות |
| הוצאות חריגות | טיפולים שאינם מכוסים, הוצאות חינוך מיוחדות | שני ההורים, לפי כושר ההשתכרות |
בית המשפט קובע את הצרכים לפי ראיות. הורה שטוען שהילדים צריכים סכום מסוים צריך להראות אותו: קבלות, דפי חשבון, חשבוניות של מסגרות חינוך. הערכה כללית, בלי מסמכים, נוטה להתקבל בהסתייגות.
דוגמה: שהות חלקית והכנסות שונות
שני ילדים, בני 7 ו-10. הורה א׳ מרוויח 15,000 ₪ נטו בחודש, והורה ב׳ מרוויח 10,000 ₪. היחס ביניהם הוא 60% ל-40%. הילדים לנים אצל הורה א׳ 6 לילות מתוך 14, כלומר כ-43% מהזמן. נניח שבית המשפט העריך את הצרכים כך: 3,600 ₪ בחודש לצרכים שתלויים בשהות, ו-1,400 ₪ לצרכים שאינם תלויים בשהות. המודל הזה הוא המחשה של העקרונות, ולא נוסחה מחייבת.
| רכיב | החישוב | תוצאה |
|---|---|---|
| החלק של הורה א׳ בצרכים שתלויים בשהות | 60% × 3,600 | 2,160 ₪ |
| מה שהורה א׳ כבר נושא בעין | 6/14 × 3,600 | כ-1,543 ₪ |
| הפרש שמועבר להורה ב׳ | 2,160 − 1,543 | כ-617 ₪ |
| החלק של הורה א׳ בצרכים שאינם תלויים בשהות | 60% × 1,400 | 840 ₪ |
| סך ההעברה החודשית | כ-1,457 ₪ |
על זה מתווסף בדרך כלל חלק מההוצאות החריגות, למשל טיפול רפואי שאינו מכוסה, לפי היחס בין ההכנסות. שימו לב שהתוצאה רגישה מאוד לזמני השהות: אם הילדים היו לנים אצל הורה א׳ רק 4 לילות בשבועיים, ההעברה בגין הצרכים שתלויים בשהות הייתה גדלה בכ-500 ₪ בחודש.
דוגמה: שהות שווה והכנסה שווה
אם כל הורה מרוויח 12,000 ₪ והילדים אצל כל אחד מחצית מהזמן, הצרכים שתלויים בשהות מתקזזים לגמרי. נשארים הצרכים האחרים: אם ההורה המרכז מוציא עליהם 1,400 ₪ בחודש, ההורה השני מעביר לו מחצית, 700 ₪. זה בדיוק המנגנון שתואר בהלכה. אם ההכנסות שונות, גם בשהות שווה ההורה שמרוויח יותר ישלם להורה השני.
כדי לבדוק את המספרים שלכם, הזינו את ההכנסות, הלילות והצרכים במחשבון מזונות הילדים. המחשבון נותן הערכה וטווח, ולא את הסכום שייפסק.
מה נחשב "יכולת כלכלית"
בתי המשפט לא מסתפקים בתלוש. לפי הפסיקה שאומצה אחרי ההלכה, פסיקת המזונות נעשית באיזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות. לעניין כושר ההשתכרות, בית המשפט מתחשב בגובה ההכנסה בפועל, בפוטנציאל ההשתכרות העתידי וברכוש של הצדדים. הורה שעבר לעבודה חלקית בלי סיבה, או שיש לו נכסים מניבים, עלול להיות מחויב לפי פוטנציאל ולא לפי ההכנסה המדווחת. מעל לכל, בית המשפט בוחן את טובת הילדים ואת התא המשפחתי הספציפי.
ילדים מתחת לגיל 6 ובני 15 עד 18
ההלכה עסקה בגילים 6 עד 15 בלבד. לפי ניתוחה בפסיקה, היא השוותה את הדין בגילים האלה לדין שחל ממילא בגילים 15 עד 18, שבהם החובה נקבעת מדין צדקה ומתחלקת בין ההורים לפי יכולתם.
בילדים מתחת לגיל 6, בע"מ 919/15 לא קבע הלכה. בגיל הזה ממשיך לחול הדין האישי, ואצל הורים יהודים הדין העברי מטיל על האב חובה רחבה יותר בצרכים ההכרחיים. בפועל, יש בתי משפט לענייני משפחה שמתחשבים גם בגיל הזה בזמני השהות ובפערי ההכנסה, ולכן התוצאה משתנה מתיק לתיק. כשיש ילדים בשתי קבוצות הגיל, מחשבים כל קבוצה בנפרד.
| גיל הילד | נקודת המוצא | מה משפיע על הסכום |
|---|---|---|
| עד 6 | הדין האישי. בדין העברי, חובה רחבה יותר של האב בצרכים ההכרחיים | הצרכים, ובחלק מהתיקים גם זמני השהות והכנסות האם |
| 6 עד 15 | שני ההורים חבים באופן שווה מדין צדקה (בע"מ 919/15) | יחס ההכנסות מכל המקורות וחלוקת המשמורת בפועל |
| 15 עד 18 | דין צדקה, חלוקה לפי היכולת | יחס ההכנסות וחלוקת המשמורת |
האם אפשר להקטין מזונות קיימים בגלל ההלכה
הורים רבים שמשלמים מזונות לפי פסק דין ישן שואלים אם ההלכה מאפשרת להפחית אותם. התשובה תלויה בשאלה אם פסק הדין הקודם כבר חלוט.
- תיקים שהיו תלויים ועומדים ביולי 2017: בתי המשפט המחוזיים החילו עליהם את ההלכה, והחזירו תיקים לבחינה מחודשת לפי הפרמטרים החדשים.
- פסקי דין חלוטים: ההלכה לבדה אינה נחשבת "שינוי נסיבות מהותי". ביולי 2019 פורסמה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה באותה רוח. מי שמבקש להפחית צריך להוכיח שינוי אמיתי בנסיבות, למשל הרחבה ניכרת של זמני השהות, שינוי בהכנסות או שינוי בצרכים.
סעיף 13 לחוק המזונות מאפשר לבית המשפט לשנות את מה שנקבע בהסכם או בפסק דין, כשנסיבות השתנו או נודעו רק אחר כך. בית המשפט רשאי שלא לדון בבקשת שינוי שהוגשה פחות משישה חודשים אחרי בקשה קודמת. יש שופטים שהקלו ברף הראייתי כשזמני השהות הפכו לשוויוניים, אבל דרישת שינוי הנסיבות נשארה.
דוגמה: מתי יש סיכוי לשינוי
אב משלם 3,500 ₪ בחודש לפי הסכם מ-2015, כשהילדים לנו אצלו שני לילות בשבועיים. מאז הילדים גדלו, והם לנים אצלו שישה לילות בשבועיים כבר שנתיים, והכנסות האם עלו משמעותית. השילוב של הרחבה ניכרת ומתמשכת של זמני השהות ושינוי ביחס ההכנסות הוא בדיוק סוג השינוי שבתי המשפט בוחנים. לעומת זאת, אב שזמני השהות שלו לא השתנו, והוא מבקש להפחית רק משום שההלכה השתנתה, צפוי להיתקל בקושי. בכל מקרה, עד שבית המשפט מחליט, החיוב הקיים נשאר בתוקף.
מי שנסיבותיו השתנו יכול להכין מכתב לצד השני, או נימוקים ורשימת מסמכים לתביעה, בעזרת מחולל בקשה להפחתה או להגדלה של מזונות.
הסכם מזונות: מה כדאי לכלול
רוב ההורים מסדירים את המזונות בהסכם, ולא בפסק דין אחרי דיון. הסכם טוב מונע את הסכסוך הבא. כמה רכיבים שכדאי לחשוב עליהם, ברוח העקרונות של ההלכה:
- מי ההורה המרכז, ואיך הוא מקבל את חלקו של ההורה השני בצרכים שאינם תלויים בשהות. ההלכה הזכירה גם אפשרות של חשבון בנק משותף להוצאות הילדים.
- מנגנון להוצאות חריגות: אילו הוצאות נחשבות חריגות, איך מאשרים אותן מראש, ובאיזה יחס מתחלקים.
- זמני השהות בפועל, כי הם חלק מבסיס החישוב. אם ההסדר ישתנה, ייתכן שיהיה צורך לשנות גם את המזונות.
- מועד ואופן התשלום, ועדכון הסכום לאורך זמן.
- מה קורה כשהילד מגיע לגיל 18 או מתגייס, כדי שלא יתעורר ויכוח באותו שלב.
זכרו: גם הסכם מפורט מחייב רק אחרי אישור בית המשפט או בית הדין, שבודקים את טובת הילדים. ובית המשפט רשאי לשנות אותו בעתיד אם הנסיבות ישתנו (סעיף 13).
לפני תביעה: בקשה ליישוב סכסוך
תביעת מזונות היא "סכסוך משפחתי", ולכן לפני שמגישים אותה מגישים בקשה ליישוב סכסוך לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע לעד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת), שצריכות להתקיים בתוך 45 ימים, עם אפשרות להארכה אחת של 15 ימים.
בתקופת עיכוב ההליכים אי אפשר להגיש תביעה. עם זאת, אפשר בכל עת לבקש סעד דחוף או זמני, והחוק מתייחס במפורש לתקנות שמקצרות את ההליך במזונות זמניים. צו זמני עומד בתוקף חמישה חודשים, אלא אם נקבע אחרת. לסקירה של כל השלבים ראו את מדריך הגירושין צעד אחר צעד.
מה להכין לפני הפגישה הראשונה
גם אם אתם מקווים להגיע להסכמה, כדאי להגיע מוכנים. אספו תלושי שכר של השנה האחרונה, דוחות של עסק אם יש, דפי חשבון, ופירוט של ההוצאות על הילדים עם קבלות. רשמו את זמני השהות בפועל בחודשים האחרונים, לילה אחר לילה. אם יש הוצאות חריגות, כמו טיפול רגשי או ליקויי למידה, הביאו מסמכים. הנתונים האלה הם בדיוק מה שבית המשפט יבחן לפי ההלכה, והם עוזרים גם במשא ומתן ביחידת הסיוע או אצל מגשר.
אל תחכו עם התביעה
לפי סעיף 11 לחוק המזונות, תביעה שמוגשת יותר משנה אחרי התקופה שבעדה נתבעים המזונות עלולה להידחות רק בגלל האיחור, אלא אם יש הצדקה סבירה. ומזונות שנפסקו ולא התחילו לגבות אותם בתוך שנתיים אפשר לגבות רק ברשות בית המשפט. בפועל: מי שנפרדה או נפרד ואין הסדר, כדאי שיתחיל את ההליך מוקדם.
כשהמזונות לא משולמים: הביטוח הלאומי
הורה שיש בידו פסק דין למזונות ואינו מקבל את התשלום יכול לפנות לביטוח הלאומי. לפי אתר המוסד, התנאים העיקריים הם:
- האישה והילד הם תושבי ישראל, ויש להם פסק דין או החלטה של בית משפט או בית דין למזונות.
- הם אינם מקבלים את התשלום מהחייב.
- החייב היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין, או ב-24 מתוך 48 החודשים שלפניו.
הביטוח הלאומי משלם את הנמוך מבין הסכום שבפסק הדין לבין הסכום שבתקנות, ופועל לגבות את החוב מהחייב. אם המוסד גבה מהחייב את מלוא הסכום שבפסק הדין, והסכום גבוה ממה ששילם, ההפרש מועבר לזכאית. מגישים "בקשה לתשלום מזונות" (טופס 5400), והתשלום החודשי מועבר ב-28 בחודש. על דחייה אפשר לערער לבית הדין לעבודה. נכון לאוקטובר 2026, את הסכומים המעודכנים יש לבדוק בעמוד סכומי הקצבה באתר הביטוח הלאומי.
טעויות נפוצות
- לחתום על הסכם מזונות ולא לאשר אותו. הסכם שלא אושר אינו קושר את הילד, ואי אפשר לאכוף אותו כפסק דין.
- לספור ביקורים במקום לילות. חלוקת המשמורת בפועל היא נתון מרכזי. כדאי לתעד את זמני השהות האמיתיים, ולא רק את מה שנכתב בהסכם.
- להציג רק את התלוש. בית המשפט בוחן את כל המקורות, כולל רכוש ופוטנציאל השתכרות. הסתרת הכנסות פוגעת באמינות.
- לנפח צרכים. צרכים צריכים להיות מבוססים על הוצאות אמיתיות, עם קבלות ודפי חשבון.
- לחשוב שבשהות שווה אין מזונות. כשיש פער בהכנסות, ההורה שמרוויח יותר משלם בדרך כלל חלק מהצרכים שאינם תלויים בשהות.
- להפסיק לשלם בלי פסק דין חדש. גם אם הנסיבות השתנו, החיוב נשאר בתוקף עד שבית המשפט משנה אותו.
מתי כדאי לפנות לעורך דין
מזונות נקבעים לפי נסיבות, ולכן ההבדל בין תיק מוכן היטב לתיק מאולתר יכול להגיע לאלפי שקלים בחודש, לאורך שנים. כדאי להתייעץ עם עורך דין במקרים האלה:
למידע נוסף על טוען רבני טוב: טוען רבני טוב.
למידע נוסף על טוען רבני: טוען רבני.
- אחד ההורים עצמאי, בעל שליטה בחברה, או שהכנסתו לא ברורה.
- יש ילדים מתחת לגיל 6, או ילדים בכמה קבוצות גיל.
- יש מחלוקת על זמני השהות, או טענה שזמני השהות לא מתקיימים בפועל.
- שוקלים לתבוע הפחתה של מזונות לפי פסק דין ישן.
- צריך להחליט אם להגיש את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.
מי שאין לו אמצעים יכול לבדוק בבודק הזכאות לסיוע משפטי אם הוא עשוי להיות זכאי לייצוג חינם. אפשר למצוא עורכי דין לדיני משפחה באינדקס עו"ד עכשיו.
שאלות נפוצות
כמה מזונות משלמים על ילד אחד?
אין סכום קבוע בחוק. הסכום נקבע לפי הצרכים של הילד, היכולת הכלכלית של שני ההורים וחלוקת זמני השהות, בהסכם שאושר או בפסק דין.
במשמורת משותפת עדיין משלמים מזונות?
לעיתים כן. ההוצאות השוטפות מתקזזות, אבל הצרכים האחרים, כמו ביגוד וספרים, מתחלקים לפי יחס ההכנסות. כשיש פער בהכנסות, ההורה שמרוויח יותר מעביר בדרך כלל סכום להורה המרכז.
האם בע"מ 919/15 חל על ילד בן 4?
פסק הדין עסק בגילים 6 עד 15. מתחת לגיל 6 ממשיך לחול הדין האישי, ובדין העברי חובת האב בצרכים ההכרחיים רחבה יותר. יש בתי משפט שמתחשבים גם אז בזמני השהות ובהכנסות, ולכן כדאי לבדוק את הנסיבות עם עורך דין.
אפשר להפחית מזונות שנקבעו לפני 2017?
ההלכה לבדה אינה מספיקה. צריך להוכיח שינוי נסיבות מהותי, למשל הרחבה ניכרת של זמני השהות או שינוי בהכנסות, ולהגיש תביעה לשינוי.
מה עושים כשההורה השני לא משלם?
אפשר לפנות לביטוח הלאומי עם פסק הדין, בטופס 5400. המוסד משלם את הנמוך מבין הסכום שבפסק הדין לסכום שבתקנות, וגובה מהחייב. אפשר גם לפתוח תיק בהוצאה לפועל.
צריך בקשה ליישוב סכסוך לפני תביעת מזונות?
כן. לפני תביעה מגישים בקשה ליישוב סכסוך ומשתתפים בפגישות מהו"ת. בקשה דחופה או זמנית, כולל מזונות זמניים, אפשר להגיש גם בתקופת עיכוב ההליכים.
כמה זמן אחרי הפרידה אפשר לתבוע מזונות?
כדאי לתבוע מוקדם. תביעה שמוגשת יותר משנה אחרי התקופה שבעדה נתבעים המזונות עלולה להידחות בגלל האיחור, אלא אם יש הצדקה סבירה (סעיף 11 לחוק המזונות).
מקורות
- בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, תלה"מ 28665-02-19 – כולל ציטוט ההכרעה בבע"מ 919/15 וסקירת הפסיקה שאחריה (gov.il)
- חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 – סעיפים 3, 3א, 11, 12, 13 (ספר החוקים הפתוח)
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 – סעיף 3 (ספר החוקים הפתוח)
- מזונות – המוסד לביטוח לאומי
המידע במאמר כללי, נכון ל-18.10.2026, ואינו ייעוץ משפטי. לפני החלטה כדאי להתייעץ עם עורך דין.
