באילו מקרים ניתן להקטין את אחוזי הנכות של נפגע עבודה?

כאשר נפגע עבודה מגיש תביעה להכרה באחוזי נכות למוסד לביטוח לאומי, הוא נדרש להופיע בפני ועדה רפואית מטעמו של המוסד לביטוח לאומי. הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי אחראית לבדוק את מצבו הבריאותי של המבוטח ולקבוע על פי הבדיקה והממצאים שהוגשו להם במסגרת התביעה, האם אכן מדובר על פגיעת עבודה המצדיקה תשלום של גמלת נפגעי עבודה ובאיזה היקף.

עם זאת, חשוב לציין כי החלטת הוועדה הרפואית ניתנת לשינוי, על פי השינויים החלים במצב הבריאותי של הנפגע מעת לעת – בין אם מדובר על שיפור במצבו ובין אם מדובר על שינוי לרעה. 

מנגד, חשוב לדעת כי באותה המידה שלמבוטח ניתנת אפשרות לדרוש את הגדלת אחוזי הנכות שלו כנפגע עבודה, למוסד לביטוח לאומי שמורה הזכות לדחות את בקשתו ואף  להקטין את אחוזי הנכות של נפגע העבודה, ככל שזוהתה הטבה במצבו הרפואי. במאמר זה נדון בסוגיה באילו מקרים ניתן להקטין את אחוזי הנכות של נפגע עבודה, ונסביר כיצד ניתן לפעול במצב שבו המוסד לביטוח לאומי החליט להקטין את שיעור הנכות שנקבע למבוטח.

כיצד קובע המוסד לביטוח לאומי האם יש להקטין או להגדיל את אחוזי הנכות של נפגעי עבודה?

הוועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי, היא הגורם המקצועי אשר בידיו נתונה הסמכות החוקית לפסוק בדבר שיעור הנכות של נפגעי עבודה בישראל, בהתאם למצבם הבריאותי במועד הנתון. על מנת להעריך האם המבוטח אכן סובל מאי כושר עבודה ובאיזה היקף, הוועדה הרפואית מוסמכת בחוק לדרוש שיבדק על ידי רופאים מומחים מטעמה.

שינויים באחוזי הנכות שנקבעו לנפגע עבודה, ניתנים לביצוע בהתאם להוראות הקבועות בחוק הביטוח הלאומי. על פי תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, רופא מוסמך מטעם המוסד רשאי לבקש קביעה מחודשת של דרגת הנכות (ובכלל זה הקטנתה), במידה וחלפו 6 חודשים לפחות מן המועד האחרון שבו נקבעו אחוזי הנכות, גם אם הנכות נקבעה לתקופה קצובה. באופן מקביל, לפי תקנה 36, גם הנפגע רשאי לבקש דיון מחדש בשל החמרה בתום אותה תקופה.

מדוע זומנתי לדיון במוסד לביטוח לאומי לגבי הקטנה של אחוזי הנכות שלי כנפגע עבודה?

ההלכה הפסוקה בבתי הדין לעבודה בישראל, קובעת כי המוסד לביטוח לאומי רשאי לזמן מבוטח שנקבעו לו אחוזי נכות מעבודה, לדיון חוזר במצבו שנועד לקבוע מחדש את שיעור הנכות שלו, ככל שחל שינוי בנתונים עליהם נסמכה ההחלטה הקודמת בעניינו.

לעניין זה, אין כל הכרח כי השינוי במצבו הבריאותי של המבוטח יגובה בהוכחות, אלא די בשיקול דעתו הרפואי והניסיון המקצועי של הרופא שהוסמך על ידי המוסד לביטוח לאומי, כדי לקבוע כי מטבע הדברים, אכן חל שינוי במצבו של המבוטח בחלוף הזמן. זאת בהתאם לתקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה).

לאור העובדה שהמוסד לביטוח לאומי אינו מותיר את שיקול הדעת לגבי הפעלת תקנה בידיו של כל עובד מטעמו, אלא מעניק את הסמכות לרופא מוסמך מטעמו, מעידה על כך שההחלטה להקטנת אחוזי הנכות של המבוטח מתבצעת בהכרח מתוך מניעים רפואיים. 

מה יקרה אם אסרב להגיע לדיון מחודש באחוזי הנכות מעבודה שנקבעו לי?

מבוטח שזומן לדיון במצבו הבריאותי במוסד לביטוח לאומי ונמנע מהתייצבות לבדיקה הרפואית במועד שנקבע לה, מבלי להודיע על כך מבעוד מועד או לספק צידוק לכך למוסד לביטוח לאומי, עשוי לגלות למגינת ליבו כי המוסד לביטוח לאומי החליט באופן חד צדדי לחדול מתשלום גמלת הנכות מעבודה לה היה זכאי עד כה, עד שיגיע להבדק. זאת על פי תקנה 38 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה).

האם החלטת הרופא המוסמך להקטנת אחוזי הנכות יכולה לעמוד בניגוד להמלצות הרופא המטפל בנפגע עבודה?

על החלטת הרופא המוסמך מטעם הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, להישען כאמור על מסקנות רפואיות הנגזרות מהמידע הזמין לו לגבי נפגע העבודה. עם זאת, מטבע הדברים – לרופא המוסמך של המוסד לביטוח לאומי, מותר גם להפעיל את שיקול דעתו המקצועי על סמך נסיונו ותובנותיו.

לפיכך, הפעלת סמכותו אינה מחייבת אותו לקחת בחשבון את המלצותיהם של רופאים מומחים אחרים או את חוות דעתם. למרות האמור לעיל, הרופא המוסמך למרות מעמדו יוצא הדופן, מצופה לקבל את החלטותיו בעניינם של מבוטחים באופן ענייני ונטול פניות, על פי חובת תום הלב החלה על כל איש מקצוע העוסק במלאכה.

המוסד לביטוח לאומי החליט להקטין את שיעור הנכות שלך? כך תפעל

במידה והוועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי מבקשת להקטין את אחוזי הנכות שלך כנפגע עבודה, זכותך להגיש ערר על החלטתה בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה, לועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי (תקנה 27 לתקנות). ועדה זו מתכנסת בהרכב של 3 רופאים, הנבחרים מתוך רשימה שקבע שר העבודה. בפועל המוסד נוהג לקבל ערר שהוגש עד 90 יום מקבלת ההחלטה, אך מומלץ לא להסתמך על כך ולהגיש בתוך 30 הימים. כדאי להיות מודעים לכך שהחלטת ועדת העררים אינה תמיד לטובת המבוטח, והיא רשאית גם להפחית את אחוזי הנכות.

האם ניתן לערער על החלטת ועדת הערר של המוסד לביטוח לאומי?

בהתאם לאמור לעיל, המבוטח רשאי לערער גם על החלטתה של ועדת הערר של המוסד לביטוח לאומי, וזאת בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההודעה על החלטתה. את הערעור מגישים לבית הדין האזורי לעבודה (פירוט בכל זכות). עם זאת, הערעור בערכאה זו מתקבל אך ורק במצבים שבהם נתגלה פגם באופן התנהלותה של ועדת העררים בפן המשפטי, כדוגמת שיקולים זרים, התעלמות מהוראות מחייבות, חריגה מסמכות הוועדה, וכדומה. זאת בניגוד לפגמים הנוגעים לשיקול דעתה של הוועדה בפן הרפואי והמקצועי.

ואם עליי לערער גם על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה?

גם על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בעניין הקטנת אחוזי הנכות של נפגע עבודה, ישנה אפשרות להשיג מול בית הדין הארצי לעבודה, וזאת בדרך של בקשת רשות ערעור (ולא ערעור בזכות), בתוך 30 ימים ממועד קבלתו של פסק הדין.
אולם במידה והגעת לשלב בו נדרש ערעור בערכאה זו, לא כדאי להתמודד עם המצב באופן עצמאי, אלא להסתייע בשירותיו המקצועיים של עורך דין המתמחה בדיני עבודה.

המאמר עודכן ב-31.10.2026. המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי אישי.