לאחר בחירת סוג ההסכם, המטרה והתנאים, מתקבלת טיוטה מלאה של הסכם סודיות: הגדרת המידע, חריגים, תקופה, החזרת חומרים, פיצוי מוסכם וסמכות שיפוט.
הסכם סודיות הוא חוזה שבו צד שמקבל מידע מתחייב לשמור עליו בסוד ולהשתמש בו רק למטרה שהוגדרה. הוא יכול להיות חד-צדדי או הדדי. ההסכם צריך להגדיר את המידע, את החריגים, את התקופה (בדרך כלל 2 עד 5 שנים) ומה קורה לחומרים בסיום. לפי סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), פיצוי מוסכם משולם בלי הוכחת נזק, אך בית המשפט רשאי להפחית אותו.
אין חוק שקובע נוסח מחייב להסכם סודיות, ולכן חלים עליו דיני החוזים הכלליים. כדי שההסכם יהיה ברור וניתן לאכיפה, מומלץ שיכלול:
הסכם חד-צדדי מתאים כשרק צד אחד מוסר מידע, למשל חברה שמציגה מוצר לספק או למשקיע. רק הצד המקבל מתחייב.
הסכם הדדי מתאים כששני הצדדים חושפים מידע, למשל במשא ומתן על שיתוף פעולה או על מיזוג. כל צד הוא "צד מוסר" לגבי המידע שלו ו"צד מקבל" לגבי המידע של האחר.
כאשר המשתמש הוא הצד שמוסר את המידע ולא ברור אם יתקבל מידע בחזרה, הסכם חד-צדדי לטובתו פשוט יותר ומגן יותר.
הוכחת נזק מגילוי מידע היא קשה. לכן נהוג לקבוע פיצוי מוסכם: סכום שמשולם על כל הפרה, בלי צורך להוכיח נזק.
לפי סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), בית המשפט רשאי להפחית את הפיצוי אם נקבע ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לצפות בעת החתימה. לכן מומלץ לקבוע סכום שמשקף הערכה אמיתית של הנזק, ולא סכום מאיים.
לפי סעיף 15(ב) לאותו חוק, פיצוי מוסכם אינו מונע מהצד הנפגע לתבוע במקומו פיצויים על הנזק שהוא יכול להוכיח, ואינו מונע תרופות אחרות, כמו צו מניעה.
גם בלי פיצוי מוסכם, גזל של סוד מסחרי הוא עוולה לפי חוק עוולות מסחריות. בית המשפט רשאי לפסוק עליה פיצוי בלי הוכחת נזק, עד 100,000 ₪ לכל עוולה, וגם צו מניעה.
אלפא טכנולוגיות בע"מ ובטא פתרונות בע"מ בוחנות שיתוף פעולה, ושתיהן חושפות מידע. הן בחרו הסכם הדדי, חובת סודיות של 3 שנים, השמדת חומרים תוך 14 ימים מהדרישה, פיצוי מוסכם של 50,000 ₪ לכל הפרה, וסמכות שיפוט בתל אביב-יפו.
המחולל יוצר "הסכם סודיות הדדי" ובו 11 סעיפים, וקובע ש"כל צד ישמש כצד מוסר לגבי המידע הסודי שהוא מוסר, וכצד מקבל לגבי המידע הסודי שהוא מקבל".
המחולל נותן טיוטה כללית. מומלץ שעורך דין לדיני חוזים או למשפט מסחרי יבדוק אותה לפני חתימה, ובמיוחד כשמדובר בטכנולוגיה, בהשקעה או במיזוג, כשנמסר מידע אישי על לקוחות, כשאחד הצדדים בחו"ל, או כשהצד השני דורש שינויים מהותיים בנוסח.
המחשבון מספק הערכה כללית בלבד. לבירור הזכויות בפועל מומלץ שעורך דין יבחן את המסמכים ואת נסיבות המקרה.
החוק אינו מחייב כתב, אך הסכם בעל פה כמעט בלתי אפשרי להוכחה. הסכם חתום, עם הגדרה ברורה של המידע, הוא הדרך היחידה המעשית לאכוף את הסודיות.
כפי שהצדדים קבעו. בהסכמים עסקיים נהוגות 2 עד 5 שנים. לגבי סודות מסחריים, כמו נוסחה או קוד מקור, נהוג לקבוע שהחובה נמשכת כל עוד המידע סודי.
בחד-צדדי רק הצד המקבל מתחייב. בהדדי כל צד מתחייב לגבי המידע שהוא מקבל מהשני. ההדדי מתאים כששני הצדדים חושפים מידע.
ניתן לבקש מבית המשפט צו מניעה שיפסיק את השימוש במידע, ולתבוע פיצויים. אם נקבע פיצוי מוסכם, הוא משולם בלי הוכחת נזק, אלא אם בית המשפט יפחית אותו.
כן, ככלל הוא משולם בלי הוכחת נזק. אך לפי סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), בית המשפט רשאי להפחית אותו אם נקבע ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לצפות בעת החתימה.
כן, אם ההסכם מתיר זאת. המחולל מתיר מסירה רק למי שצריך את המידע לשם המטרה, ובתנאי שהוא כפוף לחובת סודיות. הצד המקבל אחראי לכל הפרה שלהם.
לא. חובה לפי דין או צו של בית משפט גוברת על ההסכם. ההסכם יכול רק לחייב להודיע מראש לצד המוסר, ככל שהדבר מותר, ולמסור רק את מה שנדרש.
לא. ההסכם תקף בחתימת הצדדים. עם זאת, מומלץ שעורך דין יבדוק את הנוסח לפני החתימה, במיוחד בעסקאות גדולות.
הבהרה משפטית: המסמך שנוצר הוא טיוטה כללית בלבד, המבוססת על הפרטים שהוזנו, ואינו מחליף ייעוץ משפטי או התאמה אישית של עורך דין. אתר עו"ד עכשיו אינו צד למסמך, אינו בודק את תוכנו ואת התאמתו לנסיבות, ואינו אחראי לכל נזק שייגרם משימוש בו. השימוש במחולל ובמסמך הוא על אחריות המשתמש בלבד. לפני חתימה מומלץ מאוד שעורך דין יבדוק את המסמך. לתנאי השימוש המלאים בכלים