חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, נכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019 והחליף את פקודת פשיטת הרגל, שהסדירה עד אז את הסדרי התשלומים לנושים השונים, החלוקה ביניהם וקיצור תהליכים. המאמר יעסוק ב-4 סעיפים ועקרונות שחשוב להכיר בחוק.
ההגדרה של חדלות פירעון
לפי סעיף 2 לחוק, חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב, יחיד או תאגיד, אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, או שהתחייבויותיו עולות על שווי נכסיו. מדובר על חובות להוצאה לפועל, לבנקים, למס הכנסה, לאנשים פרטיים, גופים ציבוריים ועוד. במסגרת ההליך מוסדרים יחסי החייב עם כל נושיו במאוחד, ולצד זה החייב ממשיך לנהל חיים תקינים על מנת להמשיך ולפרנס בכבוד את המשפחה. לפי סעיף 1 לחוק, מטרותיו הן שיקומו הכלכלי של החייב, השאת שיעור החוב שייפרע לנושים ושילובו מחדש של היחיד בחיים הכלכליים. לפרטים היכנסו לקישור.
1 – סעיף 375
סעיף 375 לחוק הוא הוראת מעבר שמחברת בין הדין הישן לחדש. לפיו, כל הוראה בחקיקה שנקבעה לפני כניסת החוק לתוקף ועוסקת בפושט רגל או בהליכי פשיטת רגל, תיקרא מאז כהוראה העוסקת ביחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי החוק החדש. בנוסף, צו כינוס שניתן ליחיד לפי פקודת פשיטת הרגל נחשב, לעניין סעיף 163(ג)(4) לחוק (הארכת תקופת התשלומים למי שכבר עבר הליך קודם), כצו לפתיחת הליכים קודם.
2 – צמצום בירוקרטיה
החוק נועד לצמצם את הבירוקרטיה בכל הקשור לחדלות פירעון. כלומר, לבצע תהליך יעיל ומהיר שלא יחייב את החייב להתרוצץ בין הגופים השונים על מנת להסדיר את חובותיו. לכן, רוב ההליך של יחיד מתנהל מול הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים (לשעבר הכונס הרשמי), ובית המשפט המוסמך בהליכי יחיד הוא בית משפט השלום. כאשר סך החובות של יחיד נמוך מהסף הקבוע בחוק (כ-176,923 ש"ח נכון ל-2026, לפי כל זכות), ההליך מתנהל בהוצאה לפועל.
3 – איזון בין החייב לנושים
החוק מבקש לאזן בין החייבים לנושים, בין אם מדובר על תאגידים ובין אם על אנשים פרטיים. אצל יחיד, האיזון בא לידי ביטוי בצו לשיקום כלכלי, שקובע תכנית תשלומים לנושים, בדרך כלל לתקופה של שלוש שנים (סעיף 163 לחוק), תוך השארת סכום שמאפשר מחייה תקינה של היחיד או המשך פעילות תקינה של התאגיד. כלומר, מצד אחד מתחילים לשלם את החובות ומצד שני עוברים שיקום על מנת לדעת להתנהל מבחינה כלכלית. היתרון הוא שבמהלך ההליך נעצרים הליכי הגבייה הנפרדים של הנושים, והחובות מוסדרים במסגרת אחת.
שמירה על זכויות הנושים
החוק מתייחס גם לטובת הנושים. מאחר והם הנפגעים העיקריים בחדלות פירעון, אחת ממטרות החוק היא להשיא את שיעור החוב שייפרע להם ולצמצם את הפגיעה בהם. יחד עם זאת, החייב יכול להגיע לחדלות פירעון שלא במתכוון, למשל במידה וחלה במחלה שפגעה בפרנסתו. במידה והוא עובר שיקום כלכלי הוא יוכל לקיים אורח חיים תקין והנושים יקבלו במקביל חלק מהכספים שהוא חייב להם.
4 – מחיקת חובות
לסיכום, בסוף ההליך יכול היחיד לקבל הפטר, כלומר מחיקה של יתרת החובות שלא נפרעו. ההפטר אינו חל על כל סוגי החובות: לפי סעיף 175 לחוק, ככלל הוא אינו חל על תשלום עונשי (כמו קנס), על חוב שנוצר במרמה או מעבירות מסוימות ועל חוב מזונות לפי פסק דין. באמצעות עורך דין חדלות פירעון ניתן לבחון את השאלות המעשיות: האם זה כדאי, האם יש לחייבים נכסים, האם החייבים נוסעים לחו"ל, כיצד זה ישפיע על תהליך חדלות הפירעון וכמה חובות ניתן למחוק.
המאמר עודכן ב-31.10.2026. המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי אישי.
