יחיד שחובותיו עולים על 176,923.12 ₪ (סכום 2026) מגיש בקשה לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון, ומי שחובותיו נמוכים יותר מגיש לרשם הוצאה לפועל ייעודי. הממונה מחליט בתוך 30 ימים. עם הצו, הליכי הגבייה מוקפאים, מתמנה נאמן ומתחילה תקופת ביניים של כ-11 חודשים, עם הגבלות כמו עיכוב יציאה מהארץ. בסופה בית משפט השלום נותן צו לשיקום כלכלי, בדרך כלל עם שלוש שנות תשלומים, ובסיומן ניתן הפטר מיתרת החובות. קנסות, חובות ממרמה ומזונות לפי פסק דין אינם נמחקים, בכפוף לחריגים. ההליך כולו נמשך כארבע שנים (נכון לאוקטובר 2026).
מהי חדלות פירעון, ומי רשאי לפתוח הליך
הליך חדלות פירעון ליחיד מוסדר בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018, שנכנס לתוקף ב-15.9.2019 והחליף את פקודת פשיטת הרגל. הליכי פשיטת רגל שנפתחו לפני התאריך הזה ממשיכים להתנהל לפי הדין הישן, בבתי המשפט המחוזיים. הליכים חדשים של יחידים מתנהלים לפי החוק החדש.
לפי סעיף 2 לחוק, חדלות פירעון היא מצב שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין שמועד הפירעון הגיע ובין שלא, או שההתחייבויות שלו, כולל עתידיות ומותנות, עולות על שווי נכסיו. אפשר לבקש לפתוח הליך גם לפני שהמצב הזה מגיע, אם הצו יעזור למנוע אותו.
לפי הממונה על הליכי חדלות פירעון, לחוק שלוש מטרות: לשקם ככל האפשר את החייב, לפרוע כמה שיותר מהחובות לנושים, ולהחזיר את החייב לחיים הכלכליים.
מי מגיש
לפי סעיף 102, בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד יכולים להגיש שלושה: היחיד עצמו, נושה, או היועץ המשפטי לממשלה. המדריך הזה עוסק בעיקר בבקשה של היחיד עצמו, שהיא המקרה הנפוץ. לפי הממונה, לחייב צריכה להיות גם זיקה לישראל: מרכז חייו בישראל במועד הבקשה או בשישה החודשים שלפניה, או שהוא מנהל עסקים או מחזיק נכסים בישראל.
לאן מגישים: לפי סכום החובות
הסכומים בחוק נקבעו ב-2019 ומתואמים למדד. נכון לשנת 2026:
| סך החובות | הגורם המוסמך | המקור בחוק |
|---|---|---|
| מעל 176,923.12 ₪ | הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובית משפט השלום | סעיפים 103(א) ו-104 |
| מעל 58,794.37 ₪ ועד 176,923.12 ₪ | רשם הוצאה לפועל ייעודי ברשות האכיפה והגבייה | סעיפים 103(ב), 186 ו-187 |
| עד 58,794.37 ₪ | רשם ההוצאה לפועל, רק מטעמים מיוחדים, או בדרך של הודעה לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל | סעיף 187 |
בקשה של נושה או של היועץ המשפטי לממשלה מוגשת ישירות לבית המשפט (סעיף 103(ג)). כדי לבדוק במהירות לאיזה מסלול אתם שייכים ומה צריך להכין, היעזרו בבודק חדלות פירעון ליחיד.
אולי צו תשלומים מספיק?
לא כל מי שיש לו חובות צריך הליך חדלות פירעון. מי שיכול לפרוע את החוב בהוצאה לפועל בתשלומים, בתוך שלוש שנים בחוב של עד 100,000 ₪ או ארבע שנים בחוב גבוה יותר, עם הארכה אפשרית של עד שלוש שנים, יכול לבקש צו תשלומים. זה מסלול פשוט יותר, עם פחות הגבלות. אפשר להכין בקשה כזו עם מחולל בקשה לצו תשלומים בהוצאה לפועל.
שלב א׳: הבקשה והצו לפתיחת הליכים
מה מצרפים
לפי סעיף 104(ב), לבקשה לממונה מצרפים:
- תצהיר בטופס הרשמי, שמתקיימים בכם התנאים להגשה.
- דוח על השנתיים שקדמו לבקשה, מאומת בתצהיר ונתמך במסמכים: נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות והתחייבויות, חשבונות בנק, ערבויות שנתתם, פרטי הנושים ופרטי מי שחייב לכם.
- פירוט תביעות והליכי גבייה שמתנהלים נגדכם או שאתם מנהלים.
- המקצוע וההשכלה שלכם.
- פרטים ידועים על בן או בת הזוג, הילדים הקטינים וילדים בגירים שאתם מפרנסים: נכסים, הכנסות, הוצאות וחובות, כולל חשבונות הבנק של בן הזוג.
- כתב ויתור על סודיות, שמאפשר לממונה לקבל מידע מגופים ציבוריים ומבנקים.
בדוח אפשר לסמן פרטים שמכילים מידע אישי רגיש ולבקש שלא יימסרו לעיון הנושים (סעיף 104(ג)).
איך ולאן מגישים
מגישים לממונה במחוז שבו אתם גרים, או שבו נמצא העסק העיקרי או הנכסים. אם אין מחוז כזה, בירושלים. אפשר להגיש באופן מקוון דרך אתר הממונה. בקשה שהחובות המוצהרים בה נמוכים מהסף מועברת לרשות האכיפה והגבייה. עם הבקשה משלמים אגרה. לפי הממונה, מי שזכאי לסיוע משפטי פטור מתשלום האגרה בעת ההגשה, והאגרה נגבית בהמשך ככל האפשר מקופת הנשייה. אפשר לבדוק זכאות עם בודק זכאות לסיוע משפטי חינם.
ההחלטה
לפי סעיף 105, אם הממונה מוצא שהתנאים מתקיימים, הוא נותן צו לפתיחת הליכים בתוך 30 ימים מהגשת הבקשה. אם חסר לו מידע, הוא רשאי לדרוש השלמות או לזמן אתכם לדיון, ואז יחליט בתוך 30 ימים מקבלת המידע או מהדיון. לפי הממונה, הצו כולל חובת תשלום חודשי, חובת דיווח על הכנסות והוצאות, והגבלות.
מה קורה ביום שניתן הצו
סעיף 121 מפרט את תוצאות הצו לפתיחת הליכים:
- הקפאת הליכים: הליכי הגבייה נגדכם מוקפאים. הגבלות שהוטלו עליכם בהליכי גבייה, למשל בהוצאה לפועל, בטלות.
- קופת הנשייה: הנכסים שלכם שנכללים בקופה ישמשו רק לפירעון חובות העבר ולהוצאות ההליך, ורק לפי החוק.
- נאמן: הממונה ממנה נאמן מתוך רשימת נאמנים, לפי אמות מידה שוויוניות (סעיף 125).
- מאסר במקום קנס: לא יינתן צו מאסר במקום קנס שהוטל עליכם.
- תחילת תקופת הביניים, עד הצו לשיקום כלכלי.
הצו אינו פוטר מקיום חובות לפי דין, כמו החלטות מינהליות, למעט חובה לשלם חוב עבר (סעיף 121(ב)). בנוסף, לפי סעיף 123, מרגע הצו ועד סוף ההליך אסור לקחת אשראי בלי אישור הממונה, והממונה קובע אילו הוצאות מחיה מותרות בלי אישור. לפי סעיף 124, מי שמתקשר בעסקה שכרוכה באשראי צריך לציין שהוא חדל פירעון.
שלב ב׳: תקופת הביניים
לפי הממונה, תקופת הביניים נמשכת כ-11 חודשים. זה השלב שבו נבדק המצב הכלכלי שלכם.
ההגבלות
לפי סעיף 142, בתקופת הביניים חלות עליכם ההגבלות האלה:
- הגבלה מקבלת דרכון או מהחזקתו ומהארכתו, למעט דרכון לשיבה לישראל.
- עיכוב יציאה מהארץ.
- הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי, כלומר איסור על שימוש בשיקים.
- הגבלה משימוש בכרטיס אשראי, למעט כרטיס חיוב מיידי או כרטיס שעובד רק כנגד יתרת זכות.
- הגבלה מהקמת תאגיד חדש, אם הנאמן מצא שיש חשש לפגיעה בנושים או בצד שלישי.
לפי סעיף 143, הממונה רשאי להסיר הגבלה או לקבוע שתחול באופן חלקי, אחרי שנתן לנושים להשמיע את עמדתם. הוא רשאי להתנות את ההסרה בתנאים, כמו הפקדת ערבות. למשל, מי שעבודתו מחייבת נסיעות לחו״ל יכול לבקש הסרה של עיכוב היציאה.
דמי מחיה ותשלום חודשי
לפי סעיף 156, עם מתן הצו הממונה קובע את דמי המחיה שיישארו בידיכם מההכנסה. דמי המחיה הם הסכום הדרוש לכם ולמי שאתם מפרנסים להוצאות בסיסיות למחיה בכבוד, בהתחשב בהכנסה של בן הזוג והילדים. את היתרה מעבירים לנאמן בתשלומים קבועים. אפשר לבקש לשנות את הסכום אם הנסיבות משתנות.
תביעות החוב ובדיקת הנאמן
- תביעות חוב: לפי סעיף 210, נושה מגיש לנאמן תביעת חוב בתוך שישה חודשים מפרסום הצו. הנאמן בודק כל תביעה, ובסוף מתגבש היקף החובות.
- דוח ממצאי הבדיקה: לפי סעיף 153, הנאמן מגיש לממונה דוח על המצב הכלכלי שלכם ועל הנסיבות שהובילו אליו, לא יאוחר מתשעה חודשים ממינויו. הדוח מתייחס, בין היתר, לנכסים, לתביעות החוב, לנסיבות יצירת החובות, להתנהלות שלכם בהליך ולפעולות שנראות כהעדפת נושים או הברחת נכסים. אתם והנושים יכולים להגיב בתוך 30 ימים.
- הצעת הממונה: לפי סעיף 154, בתוך 60 ימים מקבלת הדוח, הממונה מגיש לבית המשפט הצעה לתוכנית שיקום כלכלי.
שלב ג׳: הצו לשיקום כלכלי ותקופת התשלומים
אחרי דיון בהצעת הממונה, בית משפט השלום נותן צו לשיקום כלכלי (סעיף 161). הצו קובע, בין היתר, את גובה התשלומים ואת תקופתם, אילו נכסים יימכרו ואיך, אילו הגבלות ימשיכו לחול, אם תעברו הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, ואילו חובות לא יימחקו בסוף.
גובה התשלום
לפי סעיף 162, התשלום החודשי נקבע לפי כושר ההשתכרות שלכם, אחרי שמפחיתים את דמי המחיה. כושר השתכרות אינו רק מה שאתם מרוויחים בפועל, אלא מה שאתם מסוגלים להרוויח, לפי כללים שקבע שר המשפטים. כדי לעודד הגדלת הכנסה, בית המשפט רשאי לקבוע את התשלום כשיעור מכושר ההשתכרות, גם אם בידיכם יישאר יותר מדמי המחיה.
אורך התקופה
| המצב | תקופת התשלומים | סעיף |
|---|---|---|
| כלל | 3 שנים מהצו לשיקום כלכלי | 163(א) |
| נסיבות אישיות שמצדיקות זאת | קצרה מ-3 שנים | 163(ב) |
| חוסר תום לב או אי-שיתוף פעולה בהליך, הפרת הגבלות, חוב שנוצר בהתנהלות פסולה, הברחת נכסים, או הליך קודם בשבע השנים האחרונות | ארוכה מ-3 שנים | 163(ג) |
| נסיבות חמורות או חוסר תום לב | תקופה שאינה קצובה בזמן | 163(ד) |
| נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות | ארוכה יותר, גם בלי התנאים של 163(ג) | 163(ה) |
מי שנקבעה לו תקופה ארוכה משלוש שנים או לא קצובה רשאי לבקש לקצר אותה בתום שלוש שנים, אם שיתף פעולה באופן מלא ועשה מאמץ משמעותי לפרוע כמה שיותר (סעיף 171).
הפטר לאלתר
לפי סעיף 167, יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה לא יחויב בתשלומים, ויקבל הפטר מיד עם הצו לשיקום כלכלי. זה לא יינתן, אלא בנסיבות מיוחדות, למי שמתקיים בו אחד התנאים להארכת התקופה. בית המשפט רשאי להורות שנכסים שיתקבלו בשלוש השנים שאחרי הצו ייכנסו לקופת הנשייה.
דוגמה
יוסי חייב 260,000 ₪, ומגיש בקשה לממונה בינואר 2026. הצו לפתיחת הליכים ניתן בפברואר 2026. נניח שכושר ההשתכרות שלו נקבע ל-9,000 ₪ בחודש, ודמי המחיה ל-7,800 ₪. התשלום החודשי יהיה כ-1,200 ₪. אם הצו לשיקום כלכלי יינתן בתחילת 2027, ותקופת התשלומים תהיה שלוש שנים, יוסי ישלם כ-43,200 ₪ לקופת הנשייה עד תחילת 2030, בנוסף לכסף ממכירת נכסים אם יש. אם עמד בתנאים, הוא יקבל הפטר מיתרת החובות שאינה נפרעת מהקופה. לפי הממונה, ההליך כולו נמשך בדרך כלל כארבע שנים מהצו לפתיחת הליכים ועד ההפטר. המספרים כאן להמחשה בלבד, והסכומים בפועל נקבעים בכל תיק לפי הנתונים שלו.
ההפטר, ומה לא נמחק
לפי סעיף 174, בתום תקופת התשלומים, או עם הצו לשיקום כלכלי כשניתן הפטר לאלתר, אתם פטורים מחובות העבר שלא נפרעו מקופת הנשייה. ההפטר אישי: הוא לא פוטר ערבים לחובות שלכם. הממונה נותן אישור על ההפטר. שלושה חודשים לפני סוף התקופה הנאמן מגיש דוח מסכם על העמידה בתנאים, ואם לא עמדתם בהם, הממונה רשאי לבקש מבית המשפט להאריך את התקופה (סעיפים 172–173).
חובות שאינם בני הפטר
לפי סעיף 175, ההפטר לא חל על:
- תשלום עונשי, כמו קנס.
- חוב שנוצר במרמה, או שנובע מעבירת גניבה, מעבירת מין או מאלימות חמורה.
- חוב מזונות לפי פסק דין.
בנסיבות חריגות בית המשפט רשאי להחיל את ההפטר על חוב מזונות לפי פסק דין, וגם על ריבית וקנסות שנוספו לתשלום עונשי לפני הצו. הוא רשאי גם לקבוע שההפטר לא יחול על פיצויים שנפסקו לנפגע עבירה.
ביטול ההפטר
לפי סעיף 176, בית המשפט רשאי לבטל את ההפטר למפרע אם התגלו עובדות חדשות שהיו מצדיקות הארכת התקופה, או אם לא שיתפתם פעולה עם הנאמן או הפרתם תנאי מהותי בצו אחרי ההפטר.
מה קורה לדירה שלכם
זו השאלה שמדאיגה רבים. סעיף 229 קובע הגנה מיוחדת לבית מגורים. דירה שגרים בה בקופת הנשייה תימכר רק באישור בית המשפט, אחרי דיון, ורק אם התקיימו שלושה תנאים יחד:
- התועלת לנושים גוברת על הנזק לכם, בהתחשב בגיל, בנסיבות האישיות ובמצב הבריאותי שלכם ושל בני המשפחה שגרים איתכם.
- אין דרך סבירה אחרת לפרוע את החוב שפוגעת בכם פחות.
- יהיה לכם מקום מגורים סביר באזור, או שיועמד לכם סידור חלופי.
אם בית המשפט השתכנע שתוכלו לממן לעצמכם דיור בסוף ההליך, תקופת הסידור החלופי היא בדרך כלל ארבע שנים, ואפשר לקצר או להאריך אותה. אם לא, בית המשפט קובע את התקופה, ורשאי לקבוע שתהיה לכל ימי החיים. ההגנה הזו לא חלה על מימוש משכנתה: בנק שמחזיק משכנתה על הדירה פועל לפי הכללים של נושה מובטח, וחלים כללי הסידור החלופי של חוק ההוצאה לפועל.
המסלול לחובות נמוכים: רשות האכיפה והגבייה
יחיד שחובותיו אינם עולים על 176,923.12 ₪ פותח הליך ברשות האכיפה והגבייה, בלשכה שיש בה מסלול חדלות פירעון. אפשר להגיש בקשה ישירה אם החובות עולים על 58,794.37 ₪, או להגיש הודעה לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל, שנחשבת לבקשה. לפי הממונה, ההליך כאן מתחיל בניסיון להגיע להסדר תשלומים:
- בתוך 30 ימים מהבקשה, הרשם מחליט אם לזמן ישיבה לגיבוש הסדר (סעיף 190).
- הישיבה מתקיימת בתוך 30 ימים, בניהול נציג הרשם, ואתם חייבים להתייצב ולשתף פעולה (סעיף 191).
- הסדר שהסכימו לו כל הנושים שהם צד לו מחייב את כולם, והליכי ההוצאה לפועל לגבי החובות שבהסדר מושהים או נסגרים (סעיף 192).
- אם לא כל הנושים הסכימו, אבל אתם מסכימים להסדר והוא לא חל על חובות מובטחים, נציג הרשם רשאי להעביר אותו לרשם, והרשם רשאי לזמן אסיפת נושים (סעיפים 193–194). באסיפה ההסדר מאושר אם תמך בו רוב המצביעים מבין נושי ההוצאה לפועל, שמחזיקים יחד שלושה רבעים לפחות מהחובות האלה, וגם כל הנושים האחרים שהם צד להסדר (סעיף 195).
- הסדר שאושר באסיפה טעון גם אישור של הרשם. הרשם לא יאשר אותו אם נושה שהתנגד מקבל פחות ממה שהיה מקבל בצו לשיקום כלכלי (סעיף 196). הסדר כזה לא יכול לפטור מחובות שאינם בני הפטר (סעיף 197).
- אם לא גובש הסדר מוסכם או מאושר, הרשם נותן צו לפתיחת הליכים, וההליך ממשיך כהליך חדלות פירעון מלא (סעיף 199).
טעויות נפוצות
- העברת נכסים לקרובים לפני ההגשה. הנאמן בודק פעולות כאלה, והן עלולות להתבטל ולהאריך את תקופת התשלומים.
- לקיחת הלוואות חדשות. חוב שנוצר מהתחייבות בהיקף משמעותי, כשידעתם או שהיה עליכם לדעת שיש סיכוי גבוה שלא תוכלו לעמוד בה, הוא עילה להארכת תקופת התשלומים (סעיף 163(ג)). אחרי הצו, נטילת אשראי אסורה בלי אישור הממונה.
- דוח חלקי. שכחה של חוב, חשבון בנק או נכס פוגעת בהליך ובאמון.
- הפסקת התשלום החודשי. אי-עמידה בתנאי הצו עלולה להאריך את תקופת התשלומים (סעיף 173), ובמקרים חמורים להביא לביטול הצו לפתיחת הליכים בלי הפטר (סעיף 183).
- ציפייה שההפטר ימחק הכול. קנסות, חובות ממרמה ומזונות לפי פסק דין בדרך כלל נשארים.
- הגשה כשצו תשלומים מספיק. הליך חדלות פירעון כרוך בהגבלות ובפיקוח, וכדאי לבדוק קודם חלופות.
מתי כדאי לפנות לעורך דין
אפשר להגיש בקשה בלי עורך דין, אבל ההליך ארוך, ויש בו שלבים שהתוצאה שלהם משפיעה על שנים קדימה. כדאי להתייעץ עם עורך דין לחדלות פירעון לפני ההגשה, במיוחד כשיש לכם דירה או נכס אחר, עסק פעיל או חברה, ערבויות לחובות של אחרים, חובות מזונות או קנסות, או כשהגיש נגדכם נושה בקשה. עורך הדין יעזור לבחור מסלול, להכין דוח מלא, להגיב לדוח הנאמן ולהצעת הממונה, ולייצג אתכם בדיון על הצו לשיקום כלכלי. אפשר למצוא עורכי דין לחדלות פירעון באינדקס עו"ד עכשיו.
למידע נוסף על הסדר חובות: הסדר חובות.
למידע נוסף על עורך דין פשיטת רגל: עורך דין פשיטת רגל.
שאלות נפוצות
כמה זמן נמשך הליך חדלות פירעון ליחיד?
לפי הממונה על הליכי חדלות פירעון, כארבע שנים מהצו לפתיחת הליכים ועד ההפטר: כ-30 ימים לבחינת הבקשה, כ-11 חודשים של תקופת ביניים, ותקופת תשלומים של שלוש שנים מהצו לשיקום כלכלי. בית המשפט רשאי לקצר או להאריך את תקופת התשלומים.
מה ההבדל בין חדלות פירעון לפשיטת רגל?
פשיטת רגל היא ההליך הישן לפי פקודת פשיטת הרגל. מ-15.9.2019 הליכים חדשים של יחידים נפתחים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הליכי פשיטת רגל שנפתחו לפני כן ממשיכים לפי הדין הקודם.
האם אפשר לצאת לחו״ל בזמן ההליך?
בתקופת הביניים חל עיכוב יציאה מהארץ והגבלה על הדרכון. הממונה רשאי להסיר את ההגבלה, כולה או חלקה, אחרי שנתן לנושים להגיב, ורשאי להתנות זאת בתנאים כמו הפקדת ערבות.
האם ימכרו לי את הדירה?
דירת מגורים נמכרת רק באישור בית המשפט, ורק אם התועלת לנושים גוברת על הנזק, אין דרך סבירה אחרת, ויהיה לכם מקום מגורים סביר או סידור חלופי (סעיף 229). ההגנה הזו אינה חלה על מימוש משכנתה בידי הבנק.
אילו חובות לא נמחקים בהפטר?
תשלום עונשי כמו קנס, חוב שנוצר במרמה או שנובע מגניבה, מעבירת מין או מאלימות חמורה, וחוב מזונות לפי פסק דין. בנסיבות חריגות בית המשפט רשאי להחיל הפטר על חוב מזונות ועל ריבית וקנסות שנוספו לתשלום עונשי.
האם אפשר לקבל הפטר בלי לשלם בכלל?
כן, במקרים מסוימים. לפי סעיף 167, מי שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה מקבל הפטר לאלתר, בלי תקופת תשלומים, אלא אם מתקיים בו תנאי להארכת התקופה, כמו חוסר תום לב.
האם ההפטר שלי פוטר גם את הערבים לחובות?
לא. לפי סעיף 174 ההפטר חל על היחיד בלבד. ההפטר שלכם אינו פוטר את מי שערב לחובות שלכם, והנושים יכולים לפנות אליו.
מה קורה לתיקי ההוצאה לפועל שלי?
עם הצו לפתיחת הליכים, ההליכים נגדכם מוקפאים, וההגבלות שהוטלו בהליכי גבייה בטלות (סעיף 121). במקומן חלות ההגבלות של הליך חדלות הפירעון.
מקורות
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018 (סעיפים 2, 102–105, 121–125, 142–143, 153–176, 186–192, 210, 229, 373) – ספר החוקים הפתוח
- הליך חדלות פירעון לחייב יחיד – מדריך הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (עודכן 2.1.2025)
- הגשת בקשת יחיד לפתיחת הליכי חדלות פירעון – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
- חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז-1967 (סעיפים 7א1, 7א2) – ספר החוקים הפתוח
המידע במאמר כללי, נכון ל-18.10.2026, ואינו ייעוץ משפטי. לפני החלטה כדאי להתייעץ עם עורך דין.
