גט הוא המסמך ההלכתי שבו בעל יהודי מגרש את אשתו, ובלעדיו בני זוג יהודים בישראל לא נחשבים גרושים. את הגט מסדרים רק בבית הדין הרבני, והוא צריך להינתן מרצון. כשאחד הצדדים מסרב למרות פסק דין, בית הדין רשאי להטיל עליו צווי הגבלה לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995: עיכוב יציאה מהארץ, שלילת דרכון ורישיון נהיגה, הקפאת חשבון בנק, ועד מאסר כפייה של עד 5 שנים. תביעת גירושין עולה 457 ₪, ובקשה לסידור גט 326 ₪.
מה זה גט ולמה צריך אותו
לפי הדין העברי, נישואים בין יהודים מסתיימים רק כשהבעל נותן לאישה גט והיא מקבלת אותו. בית הדין לא "מגרש" את בני הזוג בעצמו. הוא יכול לפסוק שעליהם להתגרש, לסדר את הגט ולהפעיל לחץ על מי שמסרב. בישראל, לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית בענייני נישואין וגירושין של יהודים אזרחי ישראל ותושביה. אין דרך להתגרש מגבר או אישה יהודים בבית משפט אזרחי.
יש שני חריגים שכדאי להכיר. זוג יהודי שנישא בנישואים אזרחיים בחו"ל יכול לפעמים להתגרש במדינה שבה נישא, ולרשום את הגירושין בארץ. זוגות מאותו מין, וזוגות שרק אחד מהם יהודי, מתגרשים בבית המשפט לענייני משפחה (לפי כל זכות). על גירושין שנעשו בחו"ל כתבנו במדריך לרישום תעודת גירושין מחו"ל.
ההליך בבית הדין הרבני: מתביעה ועד גט
יש שתי דרכים לקבל גט: בהסכמה, או בתביעת גירושין כשהצד השני לא מסכים. בשתיהן מתחילים בדרך כלל בבקשה ליישוב סכסוך, שהיא שלב חובה לפני הגשת תביעה. את התמונה המלאה של שלבי הגירושין ריכזנו במדריך הליך הגירושין 2026.
1. הגשת תביעת גירושין
מגישים במזכירות בית הדין הרבני שבאזור המגורים המשותף, או המגורים המשותפים האחרונים בחצי השנה שלפני הפרידה. לפי כל זכות, מצרפים:
- טופס כתב תביעה לגירושין.
- צילום תעודת זהות עם ספח. אם אינכם רשומים כנשואים זה לזו, תעודת נישואין וכתובה.
- ייפוי כוח, אם מיוצגים על ידי עורך דין או טוען רבני.
- תשלום אגרה או בקשה לפטור.
בכתב התביעה מפרטים את הנישואים, נסיבות הפרידה, ילדים, ניסיונות גישור ותלונות קודמות, וחשוב מכול: עילת הגירושין. לפי ההלכה, בית הדין יחייב גירושין רק כשיש עילה, למשל אלימות, בגידה, סירוב ליחסי אישות או בעל שאינו מפרנס למרות שהוא יכול.
2. דיונים
המזכירות פותחת תיק ומזמנת את הצדדים. הדיונים בדלתיים סגורות ויש איסור פרסום. בית הדין יכול לפסוק גירושין בלשון של חיוב, מצווה, המלצה או כפייה, וללשון הזאת יש משמעות גדולה בהמשך (ראו בפרק על חיוב וכפייה). ערעור על פסק דין לגירושין מגישים לבית הדין הרבני הגדול תוך 30 יום.
3. סידור הגט
לפי סעיף 4 לחוק הקיום, אחרי פסק דין לגירושין בית הדין קובע מועד לסידור גט תוך 45 יום. הכלל הזה חל גם כשבית הדין אישר הסכם גירושין. ביום הסידור כל צד מגיע עם עד, בדרך כלל קרוב משפחה מדרגה ראשונה, ועם תעודת זהות, תמונות פספורט, כתובה ותעודת נישואין. הדיין מברר את השמות, סופר בית הדין כותב את הגט, והבעל מוסר אותו לאישה. אחר כך מקבלים "מעשה בית דין" ותעודת גירושין.
חשוב: בית הדין לא מסדר גט לבני זוג שגרים תחת קורת גג אחת, ואחרי הגירושין אסור להם לגור יחד (לפי כל זכות). תכננו את המעבר לפני מועד הסידור.
אגרות בבית הדין הרבני
| הליך | אגרה |
|---|---|
| תביעת גירושין (פתיחת תיק) | 457 ₪ |
| בקשה לסידור גט בארץ | 326 ₪ |
| סידור גט על ידי שליח, או כשאחד הצדדים בחו"ל | 457 ₪ |
| תעודת גירושין | 326 ₪ |
| תביעה למזונות אישה או ילדים | 279 ₪ |
| תביעת שלום בית | 326 ₪ |
הסכומים לפי מנוע האגרות של בתי הדין הרבניים, נכון לבדיקה ב-31.10.2026. משלמים לפני הגשת המסמכים. מי שמצבו הכלכלי קשה יכול לבקש פטור.
מרוץ הסמכויות בקצרה
הגט עצמו תמיד בבית הדין הרבני. אבל נושאים כמו מזונות, רכוש ומשמורת אפשר לברר גם בבית המשפט לענייני משפחה. מי שרוצה שבית הדין ידון בהם צריך "לכרוך" אותם בתביעת הגירושין. מי שמעדיף את בית המשפט מגיש שם תביעות נפרדות. הערכאה שתופסת סמכות ראשונה היא בדרך כלל זו שתדון, ולכן הבחירה הזאת קריטית. חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה קבע סדר: מי שהגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך מקבל חלון עדיפות קצר לבחור ערכאה. את ההשוואה בין הערכאות פירטנו בבית משפט או רבנות ובמדריך המלא לגירושין ברבנות.
חיוב גט או כפיית גט: למה הלשון חשובה
לפי ההלכה, גט תקף רק אם הבעל מסר אותו מרצונו החופשי, ולכן בתי הדין זהירים בלשון פסק הדין. לפי כל זכות, ברוב המקרים בית הדין לא פוסק כפייה אלא קובע שעל הבעל "חובה" לגרש, או ממליץ לו לגרש.
| לשון פסק הדין | משמעות | צווי הגבלה לפי סעיף 1 לחוק |
|---|---|---|
| כפייה | הדרגה החמורה, נדירה יחסית | אפשר להטיל, אלא אם בית הדין קבע אחרת |
| חיוב או מצווה | הבעל חייב לתת גט | אפשר להטיל, אלא אם בית הדין קבע אחרת |
| המלצה, הצעה או לשון אחרת | בית הדין קובע שיש להתגרש בלשון רכה | בית הדין יקבע אם הפסק מאפשר צווי הגבלה |
כבר בנוסח הקודם קבע החוק שלא משנה באיזו לשון ניתן פסק הדין. אבל לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (2021), בתי הדין הטילו סנקציות בפועל כמעט רק אחרי פסק דין של חיוב או כפייה. החוק עודכן בתיקון מס' 9 (התשפ"ד-2024). בנוסח העדכני, סעיף 1(א) חל על פסק דין שקבע שהבעל ייתן גט "בלשון כפייה, חובה או מצווה או בכל לשון אחרת לרבות הצעה". אם בית הדין קבע שהפסק לא מאפשר צווי הגבלה, הוא חייב לחזור ולבחון זאת בדיונים תקופתיים עד שהגט יינתן (סעיף 4(א)(4)). חלק מהוראות תיקון 9 נחקקו כהוראת שעה, שהוארכה בצו ב-2025, ולכן כדאי לבדוק עם עורך דין מה חל בתיק שלכם.
סרבנות גט: צווי ההגבלה לפי החוק
סרבן גט הוא מי שבית הדין פסק שעליו לתת גט, והוא לא נותן. כדי להפעיל סנקציות מגישים לבית הדין בקשה להטלת צו הגבלה. הצו יינתן רק אחרי ששני הצדדים קיבלו הזדמנות לטעון (סעיף 4(א1)).
לוח הזמנים שבחוק
- עד 45 יום מפסק הדין: מועד לסידור גט.
- אם הגט לא סודר: תוך 45 יום נוספים, דיון במתן צו הגבלה.
- עד 21 יום מהדיון: החלטה על הצו. אם לא ניתנה, רואים בזה החלטה שלא לתת צו, ואפשר לערער לבית הדין הגדול תוך 60 יום.
- תוך 90 יום ממתן הצו: דיון מעקב שבוחן אם להחמיר, וכך הלאה עד שהגט ניתן.
ערעור על צו הגבלה לא מעכב את ביצועו, אלא אם בית הדין הגדול הורה אחרת (סעיף 4א).
אילו סנקציות אפשר להטיל
לפי סעיפים 2 עד 3ג לחוק:
| סנקציה | מה היא כוללת | סעיף |
|---|---|---|
| יציאה מהארץ | עיכוב יציאה | 2(א)(1) |
| דרכון | איסור לקבל, להחזיק או לחדש דרכון, למעט לחזרה לישראל | 2(א)(2) |
| רישיון נהיגה | איסור לקבל, להחזיק, לחדש או לנהוג | 2(א)(3) |
| משרה ומקצוע | איסור לכהן במשרה ציבורית, לעסוק במקצוע מוסדר או להפעיל עסק טעון רישיון | 2(א)(4)-(5) |
| בנק ושיקים | "לקוח מוגבל מיוחד" והקפאת חשבון בגוף פיננסי מפוקח | 2(א)(6), (6א) |
| כרטיס אשראי ותאגידים | איסור שימוש בכרטיס חיוב, איסור לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בו | 2(א)(6ב), (6ד) |
| קצבאות | עיכוב עד 25% בחודש הראשון, עד 50% מהחודש השני, ומהחודש השביעי אפשר גם שלילה | 2א |
| נכסים וקנס | עיקול ותפיסת נכסים, כונס נכסים, וקנס לפי מצבו הכלכלי | 2(ב) |
| תשלומי כפיית ציות (2024) | תשלומים עיתיים לטובת מי שפסק הדין ניתן לזכותו | 3ב |
| הרחקות דרבנו תם (2024) | הכרזה על הרחקות דתיות וחברתיות | 3ג |
| מאסר כפייה | עד 5 שנים, ואפשר להאריך עד 10 שנים בסך הכול | 3 |
| אסיר או עצור | שלילת חופשות, ביקורים, עבודה בשכר ושחרור מוקדם, ובידוד עד 14 יום | 2(א)(7), 3א |
בית הדין שוקל את הסנקציה המתאימה לפי הנסיבות, כולל בריאות הסרבן והשפעה על התלויים בו, וחייב לנמק (סעיף 4(ב)). צו הגבלה פוקע כשהנישואים מסתיימים (סעיף 5).
גם אישה יכולה להיות סרבנית גט
כשאישה מסרבת לקבל גט למרות פסק דין, בית הדין רשאי להטיל עליה צו הגבלה, אבל רק באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרי שמיעת הצדדים. אם הוצא צו כזה, בקשה של הבעל להיתר נישואין לא תידון עד שלוש שנים מיום הצו (סעיף 1(ג) עד 1(ו)).
כמה סרבני גט יש בישראל
אין נתון רשמי עדכני אחד, ויש מחלוקת על ההגדרה. הנהלת בתי הדין הרבניים סופרת כסרבן רק מי שניתן נגדו פסק דין של חיוב או כפייה. מבקר המדינה וארגוני נשים טוענים שההגדרה צרה מדי. לפי סקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-5.10.2021:
- במרץ 2021 היו רשומים 51 תיקים פתוחים של סרבנות גט לפי הגדרת בתי הדין. ב-20 מהם המועד האחרון למתן הגט היה ב-2019 או קודם.
- פסקי דין של חיוב או כפייה היו רק 9% מכלל פסקי הדין לגירושין בשנים 2016 עד 2020.
- 84% מהסנקציות שהוטלו בשנים 2016 עד 2019 הוטלו על גברים. באותן שנים הוצאו 28 צווי מאסר נגד סרבני גט.
- בשנת 2019 נפתחו 4,158 תיקי תביעת גירושין, כמעט שני שלישים מהם בידי נשים.
מסמך קודם של מרכז המחקר, "סרבנות גט בישראל" (31.3.2011), מתאר את אותה מחלוקת על ההגדרה כבר לפני יותר מעשור. נתונים אלה ישנים, ונתונים מאוחרים מ-2021 לא פורסמו במקור רשמי שמצאנו.
עגונה ומסורבת גט: מה ההבדל
- מסורבת גט היא אישה שרוצה להתגרש והבעל מסרב לתת גט. לפי ההלכה היא עדיין נשואה (כל זכות).
- עגונה היא אישה שלא יכולה לקבל גט כי הבעל נעלם או אינו כשיר משפטית (למשל בתרדמת). בהנהלת בתי הדין הרבניים יש יחידה שמטפלת בהתרת עגונות ובאיתור בעלים שנעלמו (כל זכות).
ההשלכות ההלכתיות דומות: האישה לא יכולה להינשא שוב, וקשר עם גבר אחר עלול לפגוע בה ובילדים שייוולדו. גם גבר יכול להיות מסורב גט, כשאשתו מסרבת לקבל, אבל ההשלכות ההלכתיות עליו פחות חמורות.
הזכויות של מסורבת גט
- מזונות מעוכבת. כשבית הדין הורה לבעל לגרש והוא מסרב, אפשר לחייב אותו במזונות לאישה, גם אם היא עובדת או עזבה את הבית ולא הייתה זכאית למזונות אישה רגילים. התביעה מוגשת לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, לפי מה שנכרך בתביעת הגירושין (כל זכות). מזונות שלא שולמו גובים דרך ההוצאה לפועל.
- תשלומי כפיית ציות. מאז 2024 בית הדין רשאי להטיל אותם לטובתה, בנוסף למזונות מעוכבת (סעיף 3ב לחוק).
- הטבות למשפחה חד הורית. אישה עם ילדים שבעלה נעלם, או נמצא בחו"ל שלא בהסכמתה לפחות שנתיים בלי לשלם מזונות, נחשבת הורה עצמאי.
- קצבת זקנה. עגונה עשויה להיות פטורה מתקופת האכשרה לקצבת זקנה בביטוח הלאומי.
- דיווח אנונימי. אגף העגונות בבתי הדין מקבל דיווחים, גם בלי הזדהות, על מקום הימצאו של סרבן גט, דרך דף עגונות וסרבנות גט של בתי הדין הרבניים (וגם כל זכות).
- סיוע משפטי. מי שעומד במבחני הזכאות יכול לקבל ייצוג בתחום המשפחה מהאגף לסיוע משפטי. בדקו בבודק הזכאות לסיוע משפטי שלנו.
גט בהסכמה והסדר הגט
רוב הגיטין ניתנים בהסכמה. הדרך המהירה היא הסכם גירושין שמסדיר את כל הנושאים: רכוש, מזונות, משמורת וזמני שהות, וגם מועד הגט. לפי שירות "בקשה לגירושין בהסכמה" של בתי הדין הרבניים, אפשר להגיש בקשה לאישור הסכם שעוד לא אושר, או בקשה משותפת לגירושין כשההסכם כבר אושר בבית המשפט לענייני משפחה. אפשר גם להגיש בקשה משותפת בלי הסכם, כשאין מחלוקות.
כמה דברים שמונעים תקלות:
- לקשור את הגט להסכם. כתבו בהסכם מתי יסודר הגט ומה קורה אם צד לא מגיע. תשלומים גדולים אפשר לתזמן סמוך למועד הגט.
- לבקש איחוד דיונים. אפשר לבקש שאישור ההסכם וסידור הגט יתקיימו באותו יום.
- לבדוק את הספח. בחלק מבתי הדין לא מסדרים גט אם בתעודת הזהות לא רשום שאתם נשואים.
לניסוח ההסכם ראו איך לנסח הסכם גירושין הוגן. על חלוקת חסכונות ופנסיה כתבנו בחלוקת פנסיה בגירושין, ועל מזונות ילדים במזונות ילדים אחרי בע"מ 919/15.
השוואה: גט בהסכמה מול תביעת גירושין
| נושא | גט בהסכמה | תביעת גירושין |
|---|---|---|
| מה מגישים | בקשה משותפת והסכם גירושין | כתב תביעה עם עילת גירושין |
| אגרה עיקרית | 326 ₪ לבקשה לסידור גט | 457 ₪ לפתיחת תיק |
| צורך בעילה | לא | כן, לפי ההלכה |
| משך | תלוי בתור בבית הדין | תלוי בדיונים ובמחלוקות, ויכול להימשך זמן רב |
| סיכון לסרבנות | נמוך, אם ההסכם קושר את מועד הגט | קיים, ואז נכנס לתמונה חוק הקיום |
מה לעשות אם בן הזוג מסרב לתת גט: צ'קליסט
- ודאו שיש פסק דין לגירושין, ובדקו באיזו לשון הוא ניתן.
- אם עברו 45 יום ממועד סידור הגט שנקבע, בקשו דיון בצו הגבלה.
- תעדו כל סירוב: אי התייצבות, תנאים שהצד השני מציב, הודעות.
- הגישו תביעה למזונות מעוכבת, אם רלוונטי.
- אם יש חשש שהסרבן יעזוב את הארץ, בקשו עיכוב יציאה בהקדם.
- אם לא ניתן צו תוך 21 יום מהדיון, שקלו ערעור לבית הדין הגדול תוך 60 יום.
- אם הסרבן נעלם, פנו לאגף העגונות.
טעויות נפוצות
- לחכות. החוק קובע לוחות זמנים, אבל הם מופעלים כשמגישים בקשות. מי שלא מבקש צו הגבלה מאבד חודשים.
- לוותר על זכויות כדי "לקנות" גט בלי ייעוץ. לפעמים זה הפתרון, אבל כדאי לדעת קודם אילו אמצעים עומדים לרשותכם.
- לפתוח בערכאה הלא נכונה. בחירה לא מתוכננת בין בית הדין לבית המשפט משפיעה על מזונות ורכוש לשנים.
- להמשיך לגור יחד. בית הדין לא יסדר גט לזוג שגר תחת קורת גג אחת.
מתי צריך עורך דין או טוען רבני
בגט בהסכמה, כשהכול מוסכם וכתוב, אפשר לפעמים להסתדר עם ליווי מינימלי לניסוח ההסכם. בתביעת גירושין, במרוץ סמכויות ובסרבנות גט, הייצוג משפיע ישירות על התוצאה: על לשון פסק הדין, על הבקשות לצווי הגבלה ועל המזונות בזמן ההמתנה. בבית הדין הרבני אפשר להיות מיוצגים בידי עורך דין או טוען רבני. את המומחים בתחום תמצאו בעמוד עורכי דין לגירושין במדריך.
שאלות נפוצות
מה זה גט?
גט הוא מסמך הלכתי שבאמצעותו בעל יהודי מגרש את אשתו. בלי גט שסודר בבית הדין הרבני, בני זוג יהודים בישראל נחשבים נשואים.
כמה עולה גט בבית הדין הרבני?
לפי מנוע האגרות של בתי הדין הרבניים: בקשה לסידור גט בארץ 326 ₪, תביעת גירושין 457 ₪, ותעודת גירושין 326 ₪. גט באמצעות שליח עולה 457 ₪.
כמה זמן לוקח לקבל גט?
בגט בהסכמה זה תלוי בעיקר בתור בבית הדין. אחרי פסק דין לגירושין, החוק מחייב לקבוע מועד לסידור הגט תוך 45 יום.
מה ההבדל בין חיוב גט לכפיית גט?
כפייה היא הדרגה החמורה ונפסקת לעיתים רחוקות. חיוב קובע שהבעל חייב לגרש. בשני המקרים אפשר להטיל צווי הגבלה, ולפי הנוסח העדכני של החוק, בית הדין יכול לאפשר צווים גם כשהפסק ניתן בלשון אחרת, כולל הצעה.
אילו סנקציות אפשר להטיל על סרבן גט?
עיכוב יציאה מהארץ, שלילת דרכון ורישיון נהיגה, הגבלות על חשבון בנק, כרטיס אשראי ותאגידים, עיכוב קצבאות, עיקול נכסים, קנס, תשלומי כפיית ציות, הרחקות דרבנו תם ומאסר כפייה.
לכמה זמן אפשר לאסור סרבן גט?
מאסר כפייה של עד 5 שנים, ובית הדין רשאי להאריך אותו כך שהתקופה הכוללת לא תעלה על 10 שנים.
האם אפשר להטיל סנקציות על אישה שמסרבת לקבל גט?
כן, אבל רק באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול. אם הוטל צו כזה, בקשת הבעל להיתר נישואין לא תידון עד שלוש שנים.
מה ההבדל בין עגונה למסורבת גט?
מסורבת גט היא אישה שהבעל מסרב לתת לה גט. עגונה היא אישה שלא יכולה לקבל גט כי הבעל נעלם או אינו כשיר משפטית.
מה זה מזונות מעוכבת?
מזונות שבית הדין או בית המשפט לענייני משפחה מחייבים בהם בעל שסירב לגרש למרות פסק דין. הם מגיעים גם לאישה שלא הייתה זכאית למזונות אישה רגילים.
אפשר להתגרש בלי בית הדין הרבני?
זוג יהודי שנישא בישראל לפי דין תורה צריך את בית הדין הרבני. זוג שנישא אזרחית בחו"ל יכול לפעמים להתגרש במדינה שבה נישא ולרשום את הגירושין בארץ.
מה זה מרוץ סמכויות?
התחרות על הערכאה שתדון במזונות, רכוש ומשמורת: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. הגט עצמו תמיד בבית הדין, אבל הנושאים הנלווים נדונים בערכאה שתפסה סמכות ראשונה.
האם ערעור עוצר את צו ההגבלה?
לא. צו הגבלה נכנס לתוקף כשהוא ניתן, וערעור לא מעכב אותו אלא אם בית הדין הרבני הגדול הורה על עיכוב מטעמים שנרשמו.
מקורות
- חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 (נוסח עדכני כולל תיקון מס' 9, התשפ"ד-2024), ויקיטקסט לפי מאגר החקיקה הלאומי, נבדק: 31.10.2026
- חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, נבו, נבדק: 31.10.2026
- תשלום אגרות – בתי הדין הרבניים, הנהלת בתי הדין הרבניים, נבדק: 31.10.2026
- בקשה לגירושין בהסכמה, הנהלת בתי הדין הרבניים, עדכון אחרון: 08.07.2024, נבדק: 31.10.2026
- עגונות – סרבנות גט (כולל מסירת מידע על סרבני גט), הנהלת בתי הדין הרבניים, נבדק: 31.10.2026
- נתונים על סנקציות שהוטלו במטרה להביא לקיום פסקי דין של גירושין, הכנסת, מרכז המחקר והמידע, פורסם: 05.10.2021, נבדק: 31.10.2026
- סרבנות גט בישראל: רקע הלכתי, משפטי, היקף התופעה והדרכים לטיפול בה, הכנסת, מרכז המחקר והמידע, פורסם: 31.03.2011, נבדק: 31.10.2026
- הטלת סנקציות על סרבני וסרבניות גט, כל זכות, עדכון אחרון: 27.10.2025, נבדק: 31.10.2026
- תביעת גירושין בין יהודים, כל זכות, עדכון אחרון: 16.12.2025, נבדק: 31.10.2026
- גירושין בהסכמה בין יהודים, כל זכות, עדכון אחרון: 26.05.2026, נבדק: 31.10.2026
- מסורבת גט בדת היהודית, כל זכות, עדכון אחרון: 16.11.2025, נבדק: 31.10.2026
- עגונה בדת היהודית, כל זכות, עדכון אחרון: 23.11.2025, נבדק: 31.10.2026
- מזונות לאישה שבעלה מסרב לתת לה גט (מזונות מעוכבת), כל זכות, עדכון אחרון: 01.01.2026, נבדק: 31.10.2026
- דיווח אנונימי על סרבני וסרבניות גט, כל זכות, עדכון אחרון: 20.10.2025, נבדק: 31.10.2026
המידע במאמר כללי, נכון ל-31.10.2026, ואינו מחליף ייעוץ משפטי אישי. אגרות בתי הדין ונוסח החוק מתעדכנים, ובסרבנות גט כל תיק שונה, ולכן לפני פעולה כדאי להתייעץ עם עורך דין או טוען רבני.
