תומך בקבלת החלטות 2026: החלופה לאפוטרופוס, מי יכול להתמנות ואיך מגישים בקשה

מה זה תומך בקבלת החלטות

תומך בקבלת החלטות הוא אדם שבית המשפט ממנה כדי לעזור לבגיר לקבל החלטות בעצמו. ההסדר נוסף לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בתיקון מס׳ 18, משנת 2016, בסעיף 67ב. ההבדל מאפוטרופוס הוא עקרוני: האפוטרופוס מחליט במקום האדם, והתומך עוזר לאדם להחליט בעצמו. החוק אומר זאת במפורש: תומך בקבלת החלטות לא יקבל החלטות בשמו של האדם שהוא מסייע לו (סעיף 67ב(ג)).

לפי סעיף 67ב(א), התפקידים של התומך, כולם או חלקם, הם:

• לעזור לאדם לקבל מידע מכל גוף, למשל מקופת החולים, מהבנק או מהביטוח הלאומי.
• לעזור לו להבין את המידע, כולל החלופות האפשריות וההשלכות שלהן, בשפה פשוטה וברורה, ובכל אמצעי עזר סביר.
• לעזור לו לממש את החלטותיו ולמצות את זכויותיו, כולל בביטוי ההחלטות כלפי צדדים שלישיים.

כדי למלא את התפקידים האלה, התומך רשאי לפנות לכל גורם ולקבל מידע בשם האדם, לעזור לו להביע את רצונו כלפי אחרים, ולבצע בשמו ולבקשתו פעולות לשם מימוש החלטותיו, בהיקף שנקבע בתקנות (סעיף 67ב(ב)).

תומך, אפוטרופוס או ייפוי כוח מתמשך

יש שלושה כלים עיקריים לאדם שמתקשה לנהל את ענייניו, והם שונים מאוד זה מזה:

החוק מעדיף את הכלים שפוגעים פחות בעצמאות. לפי סעיף 33א, בית המשפט ימנה אפוטרופוס לבגיר רק אם בלי המינוי עלולים להיפגע זכויותיו או צרכיו, אם לא הופקד ייפוי כוח מתמשך לגבי אותם עניינים, ואם אי אפשר להשיג את המטרה בדרך שפוגעת פחות בזכויותיו, בחירותו ובעצמאותו. בין החלופות שבית המשפט בוחן החוק מזכיר במפורש את מינוי התומך. ואם האדם מסוגל לקבל החלטות אבל לא לנהל את ענייניו, אפוטרופוס ימונה רק בנסיבות מיוחדות, ולא יחליט בניגוד לרצונו.

איך בוחרים בין הכלים

שאלה אחת מכריעה כמעט תמיד: האם האדם מסוגל היום, עם עזרה, להבין את האפשרויות ולבחור ביניהן? אם כן, הכלים המתאימים הם תומך בקבלת החלטות, ייפוי כוח מתמשך, או שניהם יחד. אם לא, ואין ייפוי כוח מתמשך שהופקד, נשארת האפוטרופסות, וגם אז בהיקף המצומצם ביותר האפשרי. שאלה שנייה היא העתיד: תומך עוזר כל עוד האדם יכול להחליט, וייפוי כוח מתמשך נועד בדיוק לשלב שבו לא יוכל. לכן אפשר לשקול שילוב בין השניים, כל אחד לתחום ולזמן שלו.

ייפוי כוח מתמשך בקצרה

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך שבו אדם בגיר בעל כשירות ממנה מראש אדם אחד או יותר שיפעלו בשמו בעניינים האישיים שלו, בענייני הרכוש או בשניהם, אם בעתיד לא יוכל לקבל החלטות (סעיף 32ב). הוא נחתם בפני עורך דין שעבר הכשרה לכך, ומופקד אצל האפוטרופוס הכללי. מי שעדיין מסוגל להחליט בעצמו, ורוצה עזרה ולא תחליף, יכול לבחור בתומך. מי שרוצה להיערך גם לשלב שבו לא יוכל להחליט, ישקול גם ייפוי כוח מתמשך. שני הכלים אינם סותרים, אבל אחרי שייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף, האפשרות למנות תומך מוגבלת: תומך קרוב ימונה רק בעניינים שאינם מכוסים בו, ותומך מתנדב או מקצועי לא ימונה כלל (תקנה 2).

למי מתאים תומך

לפי סעיף 67ב(ד), בית המשפט רשאי למנות תומך לבגיר שיכול, עם תמיכה, לקבל בעצמו החלטות בענייניו. כמה מצבים טיפוסיים:

• הורה מבוגר שמתחיל לאבד ביטחון בהתנהלות מול הבנק, קופת החולים או רשויות, אבל עדיין יודע מה הוא רוצה.
• אדם עם מוגבלות שכלית או התפתחותית, שמסוגל לבחור כשמסבירים לו את האפשרויות בשפה פשוטה.
• אדם אחרי אירוע מוחי או מחלה, שזקוק לעזרה בהבנת מידע רפואי ובמיצוי זכויות.
• אדם שמתמודד עם מחלה נפשית, ובתקופות מסוימות זקוק לליווי בקבלת החלטות.

התנאי המרכזי הוא הסכמה. לפי תקנה 4 לתקנות 2024, האדם צריך להסכים למינוי, כולל לתקופה ולהיקף התמיכה. תומך אינו כלי שאפשר לכפות על אדם בניגוד לרצונו.

שלושה סוגי תומכים

תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ד-2024, נחתמו ב-15 באפריל 2024 ונכנסו לתוקף חודשיים מיום פרסומן (תקנה 28). הן מבחינות בין שלושה סוגי תומכים:

לתומכים שאינם קרובים יש גם מכסה: תומך מתנדב ישמש לכל היותר לחמישה מקבלי החלטות במקביל, או לעשרים אם עבר את ההכשרה של תומך מקצועי, ותומך מקצועי לכל היותר לעשרים (תקנה 3(א)). בית המשפט רשאי לחרוג מהמכסות מטעמים מיוחדים (תקנה 3(ב)). את ההכשרה המעשית, עם האפוטרופוס הכללי או מטעמו, צריך להשלים בתוך 18 חודשים מהמינוי הראשון (תקנה 7). מי שעבר את ההכשרה לתומך מקצועי ולא מונה בתוך חמש שנים מסיומה צריך הכשרה חדשה או ריענון, אלא אם האפוטרופוס הכללי פטר אותו (תקנה 6(ב)).

מה השתנה עם התקנות

בשנים שבין התיקון לחוק לבין התקנות, המינויים נעשו לפי נוהל זמני שפרסם האפוטרופוס הכללי ביוני 2018. הנוהל דרש, למשל, הכשרה של 60 שעות לפחות לתומך מקצועי, והגביל תומך מתנדב לשלושה מקבלי החלטות. התקנות של 2024 קבעו הסדר מחייב ומפורט יותר: הכשרה עיונית של 40 שעות לפחות לתומך מקצועי, הכשרה מעשית לאחר המינוי, מכסות חדשות, צו זמני ראשון לתומך קרוב ופגישת הנחיה. מי שקרא מידע ישן ברשת, כדאי שיבדוק אותו מול התקנות.

מי לא יכול להיות תומך

לפי תקנה 2, תומך קרוב ימונה רק אם לא מונה לאדם אפוטרופוס, ולא נכנס לתוקף ייפוי כוח מתמשך שחתם עליו, באותם עניינים שבהם מבקשים את התמיכה. תומך מתנדב או מקצועי ימונה רק אם לא מונה לאדם אפוטרופוס ולא נכנס לתוקף ייפוי כוח מתמשך שלו בכלל. בנוסף, אסור שיהיו בין התומך לבין האדם ניגוד עניינים או יחסי תלות שעלולים לפגוע של ממש בתמיכה. מתנדבים ומקצועיים צריכים גם להתחייב להכשרה המעשית, ולא להיות בעלי הרשעה שבגללה אינם מתאימים לתפקיד (תקנה 3).

ניגוד עניינים הוא שאלה מעשית מאוד במשפחות. בן שגר עם אביו, מנהל את חשבון הבנק המשותף ועתיד לרשת אותו, עשוי להיות תומך מצוין, אבל בית המשפט ירצה לדעת על כך מראש. לכן הבקשה כוללת פירוט של חשבונות בנק משותפים, רכוש משותף וגמלאות שקשורות לתומך (תקנה 17).

איך ממנים תומך: ההליך צעד אחר צעד

1. פגישת מידע. לפני הגשת הבקשה, מי שמבקש שימונה לו תומך פונה לאפוטרופוס הכללי ומשתתף בפגישת מידע, שמתקיימת בתוך 45 ימים מהפנייה (תקנה 18). בבקשה למינוי תומך קרוב, גם המועמד חייב להשתתף בפגישה. בבקשה למינוי מתנדב או תומך מקצועי, המועמד רשאי להשתתף אם המבקש רוצה בכך. מי שהיה לו תומך בעבר אינו צריך פגישה נוספת, ובית המשפט או האפוטרופוס הכללי רשאים לפטור מהפגישה כשהמידע שנמסר בה אינו נדרש.
2. הגשת הבקשה. מגישים בקשה לבית המשפט לענייני משפחה באזור המגורים של המבקש (תקנה 22). הבקשה נתמכת בתצהיר, ובה פרטי המבקש, פרטי התומך המוצע, הנימוקים, העניינים שבהם תינתן התמיכה והתקופה המבוקשת (תקנה 17).
3. המסמכים המצורפים. אישור על השתתפות בפגישת המידע, הסכמה בכתב של התומך, ובתומך מתנדב או מקצועי גם אישור על הכשרה וניסיון.
4. המשיב. היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו הוא המשיב לבקשה (תקנה 19).
5. צו זמני לשלושה חודשים. צו המינוי הראשון של תומך קרוב הוא זמני, לשלושה חודשים (תקנה 23(ב)).
6. פגישת הנחיה. התומך הקרוב משתתף בפגישת הנחיה אצל האפוטרופוס הכללי, לכל המאוחר בתוך שלושה חודשים מהמינוי הזמני. האפוטרופוס הכללי צריך לקיים אותה בתוך 60 ימים מהיום שהצו הומצא לו או מפניית התומך, המוקדם מביניהם. אחרי שמתקבל אישור על כך, בית המשפט נותן צו קבוע או צו לתקופה קצובה (תקנה 24).

בהחלטת המינוי בית המשפט מפרט את העניינים שבהם ישמש התומך, את תקופת המינוי ואת תפקידיו וסמכויותיו (סעיף 67ב(ה)). למשל, אפשר למנות תומך רק לענייני בריאות, או רק לעניינים כספיים ולמיצוי זכויות.

התפקיד של האפוטרופוס הכללי

בית המשפט ממנה את התומך, אבל האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים מלווה את ההסדר כמעט בכל שלב:

• לפני הבקשה: מקיים את פגישת המידע, שבה מסבירים למבקש ולתומך המוצע מה התפקיד כולל.
• אחרי הצו הזמני: מקיים את פגישת ההנחיה לתומך קרוב, ומאשר לבית המשפט שהתקיימה, כדי שיינתן צו קבוע או לתקופה קצובה.
• הכשרה: מקיים, בעצמו או מטעמו, את ההכשרה המעשית של מתנדבים ושל תומכים מקצועיים.
• מרשם: מנהל מרשם של תומכים מתנדבים ומקצועיים, בודק את המרשם הפלילי לגבי מי שנרשם בו (תקנה 8(ג)), ורשאי למחוק או להשעות תומך מהמרשם, למשל כשלא השלים את ההכשרה המעשית (תקנה 8).

המשמעות המעשית: מי ששוקל לבקש מינוי תומך יכול להתחיל בפנייה לאפוטרופוס הכללי ולתאם פגישת מידע, עוד לפני שמנסחים בקשה לבית המשפט. הפגישה עוזרת לברר אם תומך הוא באמת הכלי המתאים, או שעדיף ייפוי כוח מתמשך.

מה התומך עושה בפועל, ומה אסור לו

החובות

• לפעול במסירות, במיומנות ובתום לב, בלי ניגוד עניינים, ותוך שמירה על כבודו ופרטיותו של האדם (תקנה 9).
• לעזור לאדם לקבל את המידע ולהבין אותו, להסביר חלופות והשלכות, להציע לו להתייעץ עם אנשי מקצוע, ולעזור לו להביע את רצונו (תקנה 10).
• למלא את התפקיד בעצמו, אף שמותר לו להתייעץ עם אנשי מקצוע.
• לשתף את האדם במידע הרלוונטי ולעדכן אותו על פעולות שעשה.
• להיפגש איתו לפחות פעם בחודש, אלא אם בית המשפט קבע תדירות אחרת (תקנה 10(ח)).
• לתעד פעולות, פגישות והחלטות משמעותיות, ולהודיע לבית המשפט על שינוי מהותי.

הגבולות

• התומך אינו מחליט במקום האדם. גם כשהוא חושב שההחלטה שגויה, ההחלטה של האדם.
• פעולה בשם האדם מותרת רק בהרשאה מפורשת ובגבולות הצו. לפי התקנות, האדם יכול לתת לתומך ייפוי כוח לפי חוק השליחות לעניינים מסוימים, בגבולות הצו (תקנות 11 ו-12). נוסח בסיסי של ייפוי כוח רגיל אפשר להכין במחולל ייפוי הכוח.
• התומך לא יסייע בפעולה שלדעתו אינה חוקית. הוא רשאי לסרב לסייע בפעולה שעלולה לגרום נזק חמור לאדם או לאחרים, ואז עליו להודיע לאדם, והוא רשאי לפנות לבית המשפט לקבלת הוראות (תקנה 10(ז)).
• פעולות משפטיות בין האדם לבין התומך או קרוביו טעונות אישור מראש של בית המשפט, למשל הסכם ביניהם, פתיחת חשבון בנק משותף או המשך ניהולו, ושכר לתומך (תקנה 15). כשהתומך הקרוב הוא בן הזוג, חלק מהפעולות האלה אינן טעונות אישור.

שינוי, הארכה וביטול של המינוי

המינוי אינו סופי. לפי תקנה 25, בית המשפט רשאי לבטל את הצו או לשנות אותו, מיוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, האדם עצמו או בא כוחו, קרוב משפחה או התומך. כשצו לתקופה קצובה מסתיים וניתן צו חדש לאותו תומך קרוב, בית המשפט רשאי לפטור מפגישת הנחיה נוספת.

מצבו של האדם יכול להשתנות לשני הכיוונים. אם הוא מתחזק, אפשר לצמצם את התמיכה או לסיים אותה. אם מצבו מידרדר עד שאינו יכול להחליט גם בתמיכה, ייתכן שיהיה צורך לבחון כלי אחר, ואז חוזרים לשאלה שבסעיף 33א: מה הדרך שפוגעת הכי פחות בזכויותיו.

דוגמה: איך זה נראה בפועל

רינה, בת 82, גרה לבדה. היא צלולה, אבל מתקשה להבין מכתבים מהבנק ומקופת החולים, ופעם כמעט חתמה על הלוואה שלא הבינה. בנה מציע למנות לה אפוטרופוס. רינה מסרבת: היא רוצה להמשיך להחליט בעצמה.

במקום אפוטרופסות, הבת שלה, שגרה קרוב, מתאמת פגישת מידע אצל האפוטרופוס הכללי. אחרי הפגישה מוגשת בקשה למינוי הבת כתומכת קרובה, בשני עניינים בלבד: בריאות וענייני בנק. בבקשה מפורט שלבת ולרינה יש חשבון בנק משותף, ומבוקש גם אישור להמשיך לנהל אותו. רינה מסכימה למינוי, להיקף ולתקופה.

בית המשפט נותן צו זמני לשלושה חודשים. הבת משתתפת בפגישת הנחיה, ואחר כך ניתן צו לתקופה קצובה. מעכשיו הבת מבקשת מידע מהבנק ומקופת החולים, מסבירה לרינה את האפשרויות בשפה פשוטה, ונפגשת איתה לפחות פעם בחודש. כשהרופא מציע ניתוח, הבת עוזרת לרינה להבין את הסיכונים ואת החלופות, אבל ההחלטה של רינה. לפעולות בבנק, רינה נותנת לבת ייפוי כוח לעניין מסוים, בגבולות הצו.

שאלות לשאול לפני שבוחרים תומך

• האם האדם באמת רוצה בתמיכה, ומבין מה היא כוללת?
• באילו עניינים בדיוק נדרשת עזרה: בריאות, כסף, מגורים, מיצוי זכויות?
• האם למועמד יש זמן לפגישה חודשית לפחות, ולתיעוד הפעולות?
• האם יש למועמד אינטרס כספי, ירושה צפויה או תלות במגורים, שצריך לגלות לבית המשפט?
• האם בני משפחה אחרים מסכימים למינוי, או שצפויה התנגדות?
• האם כדאי לשלב כבר עכשיו גם ייפוי כוח מתמשך, לשלב שבו התמיכה לא תספיק?

טעויות נפוצות

• לבקש אפוטרופוס כשמספיק תומך. אפוטרופסות שוללת מהאדם את ההחלטה. החוק מחייב לבחון קודם חלופות פוגעניות פחות.
• להגיש בקשה בלי הסכמת האדם. בלי הסכמה למינוי, להיקף ולתקופה, אין מינוי תומך.
• לחשוב שהתומך יכול לחתום על הכול. התומך עוזר. פעולה בשם האדם דורשת הרשאה מפורשת בגבולות הצו.
• להסתיר ניגוד עניינים. חשבונות משותפים, ירושה צפויה או מגורים משותפים צריך לפרט בבקשה. גילוי מאוחר עלול לפגוע במינוי.
• לדלג על ההכשרה. מתנדב או תומך מקצועי שלא השלים את ההכשרה המעשית עלול להימחק מהמרשם.
• לחכות עד שמאוחר מדי. תומך מתאים כשהאדם עדיין יכול להחליט. כשהיכולת אובדת, האפשרויות מצטמצמות.

מתי כדאי לפנות לעורך דין

ההליך למינוי תומך בנוי כך שמשפחות יוכלו לעבור אותו, עם פגישת מידע ופגישת הנחיה מטעם האפוטרופוס הכללי. עם זאת, הבקשה היא הליך בבית המשפט, היועץ המשפטי לממשלה הוא צד לה, ובמקרים רבים ליווי משפטי חוסך עיכובים ומחלוקות. זה נכון במיוחד במצבים האלה:

• יש מחלוקת במשפחה על מי יהיה התומך, או חשש שאחד הקרובים מנצל את האדם.
• יש נכסים משמעותיים, עסק או חשבונות משותפים, והשאלה אם התומך נמצא בניגוד עניינים.
• מישהו כבר הגיש בקשה למינוי אפוטרופוס, ואתם רוצים להציע תומך כחלופה.
• שוקלים לשלב תומך עם ייפוי כוח מתמשך או עם צוואה. כשמתכננים גם את שאלת הירושה, אפשר לבדוק את חלוקת העיזבון לפי החוק במחשבון הירושה על פי דין.
• מצבו של האדם משתנה, וצריך לבקש שינוי, הרחבה או ביטול של הצו.

מי שאין לו אמצעים יכול לבדוק בבודק הזכאות לסיוע משפטי אם הוא עשוי להיות זכאי לייצוג חינם. אפשר למצוא עורכי דין לאפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך באינדקס עו"ד עכשיו.

שאלות נפוצות

מקורות

• חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 – נוסח עדכני ליום 07.04.2025, משרד המשפטים (gov.il)
• חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – סעיפים 32ב, 33, 33א, 67ב (ספר החוקים הפתוח)
• תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ד-2024 (ספר החוקים הפתוח)
• נוהל בעניין מינוי תומך החלטות על ידי בית המשפט, האפוטרופוס הכללי, 2018 – רקע היסטורי שקדם לתקנות (gov.il)

המידע במאמר כללי, נכון ל-18.10.2026, ואינו ייעוץ משפטי. לפני החלטה כדאי להתייעץ עם עורך דין.