כל חייל בצה"ל צריך להכיר את פקודת המטכ"ל המשפיעה על האופן שבו הוא יקבל טיפול רפואי בבסיס או מחוצה לו. עם זאת, הנושא של טיפול רפואי בחייל – (פקודת מטכ"ל 61.0104) גם מחייב הבהרה של ההגדרות ובמידת הצורך עם התייעצות עם עורך דין רלוונטי
טיפול רפואי בחייל ניתן לפי פקודת מטכ"ל 61.0104 והוא משפיע גם על שירות חובה וגם על שירות קבע. מצד שני, דווקא החיילים המושפעים מסוג הטיפול הרפואי ומאפייניו כפי שנקבעו בפקודת המטכ"ל, לא תמיד מודעים לתקנות. זו הסיבה שבגללה חשוב להתייעץ עם עורך דין, ואף להבהיר את המושגים העקרוניים והבסיסיים של הפקודה.
איך ניתן טיפול רפואי בחייל לפי פקודת המטכ"ל?
לצבא ההגנה לישראל (צה"ל) יש מערכת מקיפה שנועדה להבטיח את רווחתם הרפואית של חייליו. מערכת זו מונחית על ידי מונחים, צווים והגדרות שונים, כפי שנקבעו בחוק זכויות החולה משנת 1996 ובפרוטוקולים ספציפיים של צה"ל. במונחי המפתח נכללים:
- טיפול רפואי: זה כולל בדיקה, טיפול וכל הפעילויות הקשורות לרפואה כהגדרתן בחוק זכויות החולה ובצווים של צה"ל לזכויות החולה בצבא.
- בדיקות רפואיות נוספות: בדיקות מעבדה, הדמיה, ייעוץ מומחים, טיפולים, אשפוזים ופעילויות רפואיות אחרות על פי המלצת הגורם הרפואי המטפל.
- עובד בריאות הנפש: מונח זה מכסה עובדים סוציאליים, פסיכולוגים קליניים ופסיכיאטרים הפועלים במסגרת המבנה של צה"ל לטיפול בבעיות הנפש של חיילים.
- גורם רפואי מטפל: זהו ארגון או אדם, המוסמך להעניק טיפול רפואי לחייל בהתבסס על צו זה והנחיות ההחייאה.
- חדר מיון: הכוונה היא למחלקה לרפואה דחופה בבתי חולים.
- ימים 2, 3 ו-4: אלו הם ימים ייעודים, שניתנו על ידי איש מקצוע רפואי או צוות מורשה, ואשר מצביעים על רמת הגבלת הפעילות או הפטור שיש לחייל מסיבות רפואיות.
- חירום רפואי או מצב רפואי דחוף: אלו הן נסיבות שבהן יש צורך בטיפול רפואי מיידי כדי למנוע תוצאות וטנציאליותפ מסכנות חיים או נכויות בלתי הפיכות.
- מרפאה אזורית: אלו מרפאות המציעות שירותי רפואה לחיילים מחוץ לשעות העבודה הרגילות או כשהם מחוץ ליחידתם.
- מתקן רפואי: זה כולל בתי חולים צבאיים, בתי הבראה, יחידות טיפול ויחידות קישור.
- רשומה רפואית: זהו תיעוד מקיף של ההיסטוריה הרפואית של חייל וטיפוליו כפי שהוגדרו בחוק זכויות החולה.
עצמאות הגורם הרפואי במהלך טיפול רפואי בחייל
בתרחישי שגרה ואימונים, האחריות העיקרית של הגורם הרפואי המטפל היא לבריאותו של החייל. הטיפול הניתן צריך להתאים לעקרונות רפואיים, אתיקה מקצועית, פקודות צבאיות והנחיות החייאה. חיל הרפואה של צה"ל פועל כמוסד רפואי על פי חוק זכויות החולה.
זכויות חייל לטיפול רפואי ושירותי בריאות
חיילים זכאים לקבל טיפול רפואי ושירותי בריאות מחיל הרפואה של צה"ל או מנציגים מוסמכים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994. לכל חייל יש זכות לטיפול רפואי איכותי, שניתן בזמן ואשר מכבד את פרטיותו. טיפולים רפואיים מבוססים על הסכמה מדעת, למעט חריגים כמפורט בחוק זכויות החולה או בחוק השיפוט הצבאי משנת 1955.
פנייה וקביעת תור לצורך טיפול רפואי בחייל
במצבי חירום או במצבים רפואיים דחופים, על הגורם הרפואי להציע לחייל עזרה מיידית. חיילים הפונים לטיפול רפואי צריכים ליצור קשר עם מפקדיהם או נציגיהם המוסמכים לפי הוראות הקבע של היחידה. בהתאם לאופי ולעיתוי של הצורך הרפואי, ניתן להפנות חיילים למרפאות צבאיות, למרפאות אזוריות או למתקנים רפואיים מתאימים אחרים. ההחלטה על דחיית טיפול מעבר ל-24 שעות טעונה אישור של רופא ויש לתעד אותה בתיעוד הרפואי. חיילים הזקוקים לטיפול רפואי מחוץ לשעות המרפאה הרגילות, צריכים לפנות למרפאה הקרובה או האזורית לפי הנחיות הניתנות על ידי היחידה.
טיפול רפואי בחייל באזור השיניים, הפה והלסת
טיפול שיניים, פה ולסת חיוני לחיילים. אם חייל זקוק לטיפול כלשהו הנוגע לתחומים אלו, בהתאם לדחיפות הבעיה – עליו לפנות תחילה אל מפקדו או אל גורם המוסמך לקשר אותו לטיפול ההולם. המפקד או הגורם המוסמך, יפנה את החייל למרפאת השיניים המיועדת ליחידה או למרפאת שיניים אזורית, וזאת על פי הוראות הקבע של היחידה. במידה והטיפול הסתיים אך זכויות החייל לא מוצו, הרי שכדאי לפנות אל עו"ד מירי יעקב גביש. התייעצות עם אחד הנציגים של משרד עו"ד מירי יעקב גביש היא דרך מעולה לבחון את המקרה על כל היבטיו, ולמצות את זכויות החייל באופן מרבי.
טיפול רפואי בחייל שלא נמצא ביחידה
ישנם תרחישים שבהם חייל עלול להיות רחוק מהיחידה שלו. במקרים אלו, אם עולה צורך רפואי דחוף, על החייל לפנות למרפאה אזורית. אם הדחיפות נובעת ממקרים ספציפיים המפורטים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, בהם ניתנים פטורים מתשלומים בגין הפניות לחדר מיון, והחייל אינו יכול לגשת למרפאה צבאית או המזוהה עם צה"ל – יש לפנות למרפאה הקרובה ביותר, או אל חדר המיון של בית החולים. במידה והטיפול הרפואי מגיע מגורם רפואי שאינו צבאי – על החייל ליצור קשר עם הרופא המטפל זמן קצר לאחר מכן, בהתאם לנהלים ובהתאם להנחיית רופא חדר המיון.
מתי אפשר לפנות לטיפול אצל גורמים שלא בחיל הרפואה?
חיוני לחיילים לדעת, שהם לא צריכים לפנות לטיפול רפואי אצל גורמים שאינם קשורים לחיל הרפואה, למעט חריגים ספציפיים. חריג אחד כזה מאפשר לחיילים, על חשבונם, לקבל חוות דעת רפואיות מרופאים מחוץ לחיל הרפואה. חוות דעת אלו אינן מחייבות את צה"ל אלא אם כן אומצו על ידי רופא צבאי. ניתן לגשת לטיפולים מסוימים, כגון טיפולי שיניים, חיסונים ספציפיים ורפואה אלטרנטיבית, ללא אישור מראש. עם זאת, צה"ל ומשרד הביטחון לא יישאו באחריות לטיפולים או לתוצאות של גורמים שאינם קשורים, והוצאות עבור טיפולים פרטיים הן באחריות החייל.
טיפול רפואי בחייל ביום הגיוס למילואים
ביום הגיוס למילואים, אם חייל מילואים סבור כי אינו יכול להופיע מסיבות בריאותיות, עליו להתייצב תחילה במקום המיועד לו. אם חיילי מילואים מבקשים שחרור רפואי, עליהם לעבור בדיקה רפואית צבאית. עם זאת, אם הם לא יכולים להגיע ליחידה שלהם, עליהם להתייעץ עם רופא אזרחי עם טופס 525 כנדרש מצו הזימון. לאחר מכן עליהם להודיע ליחידה שלהם על מצבם הבריאותי ולספק את התיעוד הדרוש עד למועד הנקוב. שחרור חייל או דחייתו משירות מילואים נתון להחלטת המפקד בלבד.
טיפול רפואי בחייל אחרי פינוי
במקרה של פינוי רפואי, אם יימצא צורך לכך בעיני קצין הרפואה המטפל, ימסור הקצין הנחיות מפורטות למפקד של החייל. זה כולל פרטים על הדחיפות, אופן הפינוי ואם החייל זקוק לליווי. לאחר מכן יפעל המפקד של החייל כמפורט בסעיף 73. עם זאת, במצבי חירום, יכול קצין הרפואה המטפל ליזום פינוי עצמאי, ובלבד שיודיע למפקד מיד לאחר מעשה.
מה חייל יכול לעשות אם לא טיפלו בו כראוי?
מעורבות של עורך דין צבאי מגדילה את הסיכוי למיצוי זכויות ומקצרת תהליכים. בנוסף, עו"ד צבאי יכול לסייע לקבל פטור ממילואים על רקע רפואי או לסייע בהתמודדות משפטית עם עריקות מהצבא בגלל סיבות שונות.