חוק הירושה 2026: מי יורש בלי צוואה, סוגי צוואות וצו ירושה

מה חוק הירושה קובע ועל מי הוא חל

חוק הירושה הוא החוק המרכזי בדיני הירושה בישראל. הוא פותח בכלל פשוט: במות אדם עובר העיזבון שלו ליורשים (סעיף 1). יש שני סוגי יורשים: יורשים על פי דין, כלומר בני משפחה שהחוק קובע, וזוכים על פי צוואה. הירושה היא על פי דין, חוץ מהחלק שהמוריש קבע לגביו אחרת בצוואה (סעיף 2). כך גם צוואה שמחלקת רק חלק מהרכוש תקפה, ואת השאר מחלקים לפי החוק.

החוק מחולק לכמה פרקים, ולכל אחד שאלה מעשית משלו:

• ירושה על פי דין: מי יורש כשאין צוואה ובאילו חלקים.
• ירושה על פי צוואה: איך עורכים צוואה, מתי היא בטלה ואיך מבטלים אותה.
• מזונות מן העיזבון: מי שהמנוח פרנס יכול לתבוע מזונות גם אם לא קיבל כלום בצוואה.
• צו ירושה וצו קיום צוואה: המסמך הרשמי שבלעדיו אי אפשר לקבל את הרכוש.
• ניהול העיזבון וחלוקתו: מנהל עיזבון, סילוק חובות ואחריות היורשים.

מי כשר לרשת ומי פסול

כל מי שהיה בחיים ביום מות המוריש כשר לרשת, וגם ילד שנולד תוך 300 יום אחרי המוות (סעיף 3). לא משנה אם ההורים היו נשואים. החוק פוסל מירושה מי שגרם במתכוון או באדישות למות המוריש, מי שהורשע בניסיון לגרום למותו, ומי שהורשע בהעלמה, השמדה או זיוף של הצוואה האחרונה (סעיף 5). במקרים מיוחדים בית המשפט רשאי לצמצם את הפסלות אם שוכנע שזה היה רצון המוריש.

סדר הירושה כשאין צוואה

היורשים על פי דין הם בן הזוג ביום המוות, וכן "קרובי המוריש": ילדיו וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם (כלומר האחים והאחיינים), והורי הוריו וצאצאיהם (סעיף 10). בין הקרובים יש סדר: ילדים קודמים להורים, והורים קודמים לסבים (סעיף 12). בתוך כל קבוצה מתחלקים שווה בשווה (סעיף 13).

מה מקבל בן הזוג

לפי סעיף 11, בן הזוג מקבל קודם כול את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, כולל מכונית נוסעים. משאר העיזבון הוא מקבל:

מה שבן הזוג מקבל בגלל הנישואים, למשל כתובה, מנוכה מחלקו בעיזבון. זה לא חל על מה שמגיע לו לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג או לפי הסכם ממון. לכן, לפני שמחשבים ירושה, מפרידים קודם את מה ששייך לבן הזוג ממילא, למשל מחצית מהרכוש המשותף. העיזבון הוא רק החלק של המנוח.

כלל הדירה: מתי בן הזוג מקבל את כל הדירה

זה הכלל שהכי הרבה אנשים לא מכירים. כשהמוריש לא השאיר ילדים או הורים, אבל השאיר אחים, אחיינים או סבים, בן הזוג מקבל את כל חלקו של המוריש בדירת המגורים, ועוד שני שלישים מיתרת העיזבון. זה חל רק אם שני תנאים מתקיימים ערב המוות:

1. בני הזוג היו נשואים שלוש שנים או יותר.
2. בן הזוג גר עם המוריש באותה דירה, שכולה או חלקה שייכת לעיזבון.

אם יש ילדים או הורה בחיים, הכלל הזה לא חל, והדירה נכללת בחלוקה הרגילה של חצי-חצי.

כשאחד היורשים נפטר לפני המוריש

אם ילד של המוריש נפטר לפניו והשאיר ילדים, הנכדים יורשים במקומו ומתחלקים בחלקו שווה בשווה (סעיף 14). אותו כלל חל על קרובים אחרים: אם אח נפטר, ילדיו יורשים את חלקו. יש חריג: אם המוריש השאיר בן זוג וגם הורה או סב, צאצאים של הורה או סב שנפטר לא נכנסים במקומו. מאומץ יורש את ההורה המאמץ כמו ילד ביולוגי (סעיף 16). אם אין אף יורש, המדינה יורשת, והכסף משמש לחינוך, מדע, בריאות וסעד (סעיף 17).

ידועים בציבור

איש ואישה שחיו חיי משפחה במשק בית משותף בלי להיות נשואים, וביום המוות אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, מקבלים את מה שהיו מקבלים בירושה אילו היו נשואים, כאילו המוריש ציווה להם (סעיף 55). זה חל רק אם המוריש לא קבע אחרת בצוואה. בתי משפט לענייני משפחה החילו את הכלל גם על בני זוג מאותו מין. בפועל צריך להוכיח את הקשר, ולכן בקשות כאלה מסתבכות לעיתים קרובות. פירוט נוסף יש במאמר על ירושה ללא צוואה.

דוגמאות מספריות לחלוקה בלי צוואה

דוגמה 1: בן זוג ושלושה ילדים. אחרי שהופרד חלקה של האלמנה ברכוש המשותף, נשארו בעיזבון 1,200,000 ₪ (החלק של המנוח בדירה ובחסכונות), ועוד רכב ותכולת הבית. האלמנה מקבלת את הרכב והתכולה, ועוד 600,000 ₪. כל אחד משלושת הילדים מקבל 200,000 ₪.

דוגמה 2: נשואים 10 שנים, בלי ילדים, ההורים נפטרו, שני אחים. בעיזבון: מחצית מהדירה שבה גרו (בשווי 1,000,000 ₪), 300,000 ₪ בחשבון ורכב. האלמנה מקבלת את הרכב, את כל מחצית הדירה, ועוד שני שלישים מ-300,000 ₪, כלומר 200,000 ₪. שני האחים מתחלקים ב-100,000 ₪, כלומר 50,000 ₪ לכל אחד.

דוגמה 3: אותו מקרה, אבל נשואים שנתיים בלבד. כלל הדירה לא חל. האלמנה מקבלת את הרכב ועוד שני שלישים מ-1,300,000 ₪, כלומר כ-866,700 ₪. האחים מקבלים יחד כ-433,300 ₪, כלומר כ-216,700 ₪ כל אחד. ההבדל בין הדוגמאות מראה כמה תנאי שלוש השנים חשוב.

ארבעת סוגי הצוואות

סעיף 18 קובע שצוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה. לכל צורה תנאים משלה:

פגמים בצורה ומה מבטל צוואה

לפי סעיף 25, אם נפל פגם טכני, למשל חסר תאריך, הרשם או בית המשפט רשאים לקיים את הצוואה, ובלבד שמתקיימים "מרכיבי היסוד" שלה ואין ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. לעומת זאת, אלה בטלים:

• צוואה של קטין, של מי שהוכרז פסול דין, או שנעשתה כשהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה (סעיף 26).
• הוראה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית (סעיף 30).
• הוראה שמזכה את מי שערך את הצוואה, היה עד לה או לקח חלק בעריכתה, או את בן זוגו (סעיף 35). זה לא חל על צוואה בעל פה.
• הוראה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי (סעיף 34), או הוראה סתומה שאי אפשר להבין למי או מה ציווה המצווה (סעיף 33).

אלה גם העילות העיקריות בהתנגדות לצוואה.

הפקדת צוואה

אפשר להפקיד צוואה אצל הרשם לענייני ירושה, בהתייצבות אישית או באופן מקוון. רק המצווה עצמו מפקיד, ואי אפשר לעשות זאת בייפוי כוח. לפי כל זכות, הפקדה ראשונה, או הפקדה כשעברו 5 שנים לפחות מההפקדה הקודמת, היא בחינם. הפקדה חדשה בתוך 5 שנים עולה 126 ₪ (2026), ובצוואות הדדיות כל בן זוג משלם בנפרד. צוואה מופקדת היא ראיה לכאורה שהמצווה עשה אותה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה (סעיף 21). ההפקדה אינה חובה, וצוואה שלא הופקדה תקפה באותה מידה.

צוואות הדדיות

בני זוג רשאים לערוך צוואות שכל אחד מהם מסתמך בהן על צוואת השני (סעיף 8א). ביטול צוואה הדדית מוגבל: בחיי שניהם, מי שרוצה לבטל צריך למסור הודעה בכתב לבן הזוג, ואז שתי הצוואות בטלות. אחרי מות אחד מהם, בן הזוג שנשאר יכול לבטל רק אם יסתלק ממה שקיבל לפי הצוואה ההדדית, או יחזיר אותו אם העיזבון כבר חולק. הרחבה יש במאמר צוואה הדדית 2026.

ביטול ושינוי צוואה

צוואה אפשר לשנות כל עוד המצווה בחיים. אפילו התחייבות שלא לשנות צוואה אינה תופסת, והוראה בצוואה שאוסרת לבטל אותה בטלה (סעיף 27). לפי סעיף 36 יש שלוש דרכים לבטל:

1. ביטול מפורש באחת מצורות עריכת הצוואה, למשל מסמך בעדים שכתוב בו שהצוואה הקודמת מבוטלת.
2. השמדת הצוואה. מי שהשמיד את צוואתו, החוק מניח שהתכוון לבטל אותה.
3. צוואה חדשה שסותרת את הקודמת. היא מבטלת את הקודמת במידה שהן סותרות, אלא אם היא רק מוסיפה עליה.

טעות נפוצה: לקבל בחזרה צוואה מופקדת מהרשם לא מבטל אותה. כדי לבטל צריך לפעול באחת משלוש הדרכים. הסכם על ירושה עתידית או ויתור על ירושה בחיי המוריש בטלים (סעיף 8), ומתנה שאמורה לעבור רק אחרי המוות תקפה רק אם נעשתה בצוואה.

מזונות מן העיזבון

אם המוריש השאיר בן זוג, ילדים או הורים שזקוקים למזונות, הם זכאים למזונות מהעיזבון, גם כשיש צוואה שלא השאירה להם דבר (סעיף 56). לפי סעיף 57 הזכות היא:

• לבן הזוג: כל זמן אלמנותו. בית המשפט רשאי לתת מענק חד-פעמי לאלמנה שנישאה שוב.
• לילדים: עד גיל 18. לילד נכה, לילד שהוא חולה נפש ולילד עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, כל עוד המצב נמשך. לילד בגיר, עד גיל 23, אם בית המשפט ראה שזה ראוי.
• להורים: כל ימי חייהם, אם המוריש דאג לפרנסתם ערב מותו.
• לידועים בציבור: כמו לבני זוג נשואים, באותם תנאים של סעיף 55.

את הבקשה מגישים לבית המשפט לפני חלוקת העיזבון. אפשר להגיש עד שישה חודשים אחרי החלוקה, אם הנסיבות מצדיקות זאת (סעיף 60). אחרי החלוקה קשה מאוד לתבוע, ולכן כדאי לפעול מוקדם.

זכות מגורים זמנית

מי שגר עם המוריש בדירתו, בבעלות או בשכירות, רשאי להמשיך לגור בה שלושה חודשים אחרי המוות. יורש רשאי להמשיך שישה חודשים (סעיף 108). זה נותן לאלמנה או לילד שגר עם ההורה זמן להתארגן, גם אם הדירה הורשה למישהו אחר.

הסתלקות מירושה

יורש יכול לוותר על חלקו בעיזבון, כולו או חלקו, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, כל עוד העיזבון לא חולק (סעיף 6). מי שהסתלק נחשב כאילו לא היה יורש מלכתחילה. ההסתלקות יכולה להיות לטובת בן הזוג, ילד או אח של המוריש בלבד. הסתלקות לטובת מישהו אחר, למשל בן זוג של היורש, אינה אפשרית, והסתלקות על תנאי בטלה. הסתלקות של קטין או של פסול דין צריכה אישור בית משפט. בפועל חותמים על תצהיר הסתלקות בפני עורך דין ומצרפים אותו לבקשה לצו ירושה. מה המשמעות לכל יורש פירטנו במדריך להסתלקות מירושה.

הרשם לענייני ירושה, צו ירושה וצו קיום צוואה

הרשם לענייני ירושה פועל במשרד המשפטים, תחת האפוטרופוס הכללי (סעיף 65א). הוא מצהיר על זכויות היורשים: בירושה על פי דין, בצו ירושה, ובירושה לפי צוואה, בצו קיום צוואה (סעיף 66). אם הצוואה מחלקת רק חלק מהרכוש, מקבלים צו קיום על החלק שבצוואה וצו ירושה על השאר. בלי צו קיום אי אפשר לתבוע זכויות לפי צוואה (סעיף 39). צו ירושה מפרט את שמות היורשים ואת החלק של כל אחד (סעיף 69).

אגרות, מועדים והליך

המקור לאגרות ולמועדים הוא דפי המידע של כל זכות, לפי נתוני הרשם, ובעניין ההתנגדות הדף על התנגדות לצו ירושה. מי שמיוצג בידי עורך דין מגיש רק באופן מקוון. כשבין היורשים יש אחים, אחיינים, סבים, דודים או בני דודים, מגישים בקשה ידנית בלבד. הצו ניתן בגרסה דיגיטלית בלבד. אם הוגשה התנגדות, או שהמדינה צד לבקשה, או שהרשם החליט כך, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה (סעיף 67א). את כל השלבים פירטנו במאמר צו ירושה 2026, ופרטי המשרדים נמצאים בעמוד רשם הירושות.

מסמכים שכדאי להכין

• תעודת פטירה, אם למנוח לא הייתה תעודת זהות ישראלית.
• מקור הצוואה, בבקשה לצו קיום (סעיף 68). העתק מתקבל רק אם הוכח שאי אפשר להגיש את המקור.
• אישור שנשלחה הודעה לכל היורשים בדואר רשום, או במסירה אישית.
• תצהיר הסתלקות חתום ומאומת בידי עורך דין, אם מישהו מסתלק.
• ייפוי כוח לעורך דין, אם אתם מיוצגים.
• תרגום נוטריוני לעברית או לערבית של מסמכים בשפה זרה (חוץ מאנגלית).
• אם יש דירה, אפשר לסמן בבקשה גם רישום זכויות היורשים בטאבו ולצרף את הטופס.

ניהול העיזבון, חובות ומנהל עיזבון

סדר פירעון החובות

לפני שהיורשים מקבלים משהו, משלמים את חובות העיזבון לפי הסדר שבסעיף 104: הוצאות הלוויה, קבורה ומצבה; הוצאות צו הירושה או צו הקיום וניהול העיזבון; חובות המוריש, כולל כתובה בסכום סביר; ומה שמגיע לבן הזוג לפי יחסי הממון. חובות העיזבון קודמים למזונות מהעיזבון.

האם היורשים אחראים לחובות של המנוח?

רק עד גבול מסוים. אם העיזבון חולק אחרי שהוזמנו הנושים ושולמו החובות הידועים, יורש אחראי לחוב שלא שולם רק אם ידע עליו, ורק עד שווי מה שקיבל (סעיף 127). אם חילקו בלי לסלק חובות ידועים, כל יורש אחראי עד שווי העיזבון כולו (סעיף 128). יורש שהעלים נכסים או חוב אחראי עד שווי כל העיזבון (סעיף 129). לכן אל תמהרו לחלק כסף לפני שבודקים חובות, משכנתאות, מיסים וחשבונות בנק.

מנהל עיזבון

בית המשפט רשאי למנות מנהל עיזבון לפי בקשה של מעוניין בדבר. אם כל הצדדים מסכימים, אפשר להגיש את הבקשה לרשם (סעיף 78). כל עוד לא מונה מנהל, בית המשפט יכול גם לנקוט צעדים זמניים לשמירת העיזבון, כמו עיכוב פעולות או מינוי מנהל זמני (סעיף 77). מנהל עיזבון חייב לנהל חשבונות ולהגיש ליורשים דין וחשבון לפחות פעם בשנה (סעיף 86), ובית המשפט רשאי לדרוש ממנו ערובה (סעיף 89). מנהל עיזבון נחוץ בעיקר כשיש סכסוך, עסק משפחתי, נכסים בחו"ל או חובות גדולים. ראו את המדריך מינוי מנהל עיזבון.

טעויות נפוצות

• לחשוב שבן הזוג מקבל הכול. כשיש ילדים, בן הזוג מקבל חצי מהעיזבון (חוץ מהמיטלטלין והרכב), ולא את כולו.
• לשכוח את הרכוש המשותף. מחצית מהרכוש המשותף שייכת לבן הזוג עוד לפני הירושה, ולא נכנסת לעיזבון.
• לבנות על כלל הדירה בלי לבדוק תנאים. הוא חל רק כשאין ילדים והורים, ורק אחרי שלוש שנות נישואים ומגורים משותפים.
• צוואה שבה העד הוא גם נהנה. ההוראה לטובתו בטלה. בחרו עדים שאין להם שום אינטרס.
• לחכות עם תביעת מזונות. אחרי חלוקת העיזבון הזמן מוגבל לשישה חודשים, ורק אם יש הצדקה.
• להסתלק לטובת מי שאסור. הסתלקות אפשרית רק לטובת בן זוג, ילד או אח של המוריש.
• לחלק כסף לפני בדיקת חובות. זה עלול להפוך אתכם לאחראים לחוב עד שווי העיזבון כולו.

טיפ: אם אתם רוצים שהחלוקה תהיה שונה מסדר הירושה שבחוק, למשל שבן הזוג יקבל את כל הדירה גם כשיש ילדים, אין דרך אחרת מלבד צוואה. ובצוואה כזו, בחרו בצורה שקשה לתקוף: צוואה בעדים אצל עורך דין, או צוואה בפני נוטריון. הסברנו איך עושים זאת במאמר צוואה בפני נוטריון.

מתי צריך עורך דין ומתי לא

בקשה לצו ירושה פשוטה, כשכל היורשים מסכימים ואין צוואה, אפשר להגיש לבד באתר הרשם. עורך דין חשוב במקרים האלה: כשיש צוואה שמנשלת יורש או חשד להשפעה בלתי הוגנת, כשיש ידועים בציבור או ילדים משני קשרים, כשיש עסק, נכסים בחו"ל או דירה שלא רשומה, כשמישהו רוצה להסתלק או לתבוע מזונות, וכשיש חובות גדולים. גם עריכת צוואה מורכבת או הדדית כדאי לעשות עם עורך דין. אפשר למצוא עורך דין לענייני ירושה וצוואות במאגר עו"ד עכשיו לפי אזור.

מקורות

• חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (נוסח מעודכן), ויקיטקסט
• בקשה לצו ירושה, כל זכות
• התנגדות למתן צו ירושה, כל זכות
• הפקדת צוואה אצל רשם הירושה, כל זכות
• ירושה על פי דין, כל זכות

כלי שימושי: מחולל צוואה בעדים, טיוטת צוואה בעדים לפי חוק הירושה, ללא עלות.

המידע במאמר כללי, נכון ל-2026, ואינו ייעוץ משפטי אישי. האגרות מתעדכנות בכל ינואר, ולפני הגשה כדאי לבדוק את הנתונים באתר הרשם לענייני ירושה או להתייעץ עם עורך דין.