הסתלקות מירושה היא ויתור רשמי על חלק בעיזבון, לפי סעיף 6 לחוק הירושה. אפשר להסתלק רק אחרי מות המוריש וכל עוד העיזבון לא חולק, בתצהיר שמוגש לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט. מי שמסתלק נחשב כאילו לא היה יורש מלכתחילה. אפשר להסתלק באופן כללי, ואז החלק מתחלק בין שאר היורשים לפי חלקיהם, או לטובת בן הזוג, ילד או אח של המוריש בלבד. הסתלקות על תנאי בטלה, והסתלקות של קטין או פסול דין טעונה אישור בית המשפט.
מהי הסתלקות מירושה?
הסתלקות היא ויתור רשמי של יורש על חלקו בעיזבון, או על חלק ממנו. היא מוסדרת בסעיף 6 לחוק הירושה. הסתלקות נעשית בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט לענייני משפחה כשהתיק הועבר אליו.
המשמעות המשפטית רחבה יותר מ"ויתור". לפי סעיף 6(ב), מי שהסתלק נחשב, במידה שהסתלק, כאילו לא היה יורש מלכתחילה. לכן הנכסים אינם עוברים דרכו. הם עוברים ישירות מהמוריש למי שזוכה בהם בעקבות ההסתלקות.
ההסתלקות חלה גם על ירושה על פי דין וגם על ירושה על פי צוואה. הסעיף מתיר להסתלק מחלק בעיזבון, כולו או מקצתו, וגם ממנה (נכס או סכום מסוים) שהמוריש הוריש בצוואה, כולה או מקצתה.
למה אנשים מסתלקים?
- תכנון משפחתי: ילדים מוותרים לטובת ההורה שנשאר בחיים, כדי שיוכל להמשיך לגור בדירה בלי שותפים.
- איחוד בעלות: אח אחד מסתלק לטובת אח אחר, כדי שנכס לא יתפצל בין יורשים רבים.
- חוסר עניין בנכס: יורש שגר בחו"ל ואינו רוצה להיות שותף בדירה או בעסק.
- שיקולים כלכליים: לפעמים יורש חושש מחובות העיזבון. אבל החוק מגביל את האחריות של יורשים לחובות (פירוט בהמשך), ולכן הסתלקות אינה תמיד הכלי הנכון.
עד מתי אפשר להסתלק?
החוק קובע חלון זמן ברור. ההסתלקות אפשרית לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון (סעיף 6(א)).
| שלב | האם אפשר להסתלק? | הבסיס בחוק |
|---|---|---|
| בחיי המוריש | לא. הסכם על ירושה עתידה וויתור עליה בחיי המוריש – בטלים | סעיף 8(א) לחוק הירושה |
| אחרי הפטירה, לפני חלוקת העיזבון | כן | סעיף 6(א) |
| אחרי שהיורש העביר או שעבד את חלקו, או שנושיו עיקלו אותו | לא. הפעולות האלה שוללות את הזכות להסתלק | סעיף 7(ג) |
| אחרי חלוקת העיזבון | לא. אפשר רק להעביר את הנכס בעסקה רגילה, כמו מתנה | סעיף 6(א), בדרך השלילה |
שימו לב: המבחן בחוק הוא חלוקת העיזבון, ולא מתן צו הירושה. בפועל, נוח להגיש את הודעת ההסתלקות יחד עם הבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, כדי שהצו ישקף אותה מראש. אם הצו כבר ניתן, ייתכן שיהיה צורך לבקש את תיקונו, ובקשה כזו כרוכה באגרה.
גם "ויתור" שנחתם בחיי ההורה, למשל במסמך משפחתי שבו ילד מצהיר שלא ידרוש חלק בדירה, אינו הסתלקות. סעיף 8(א) קובע שהסכם כזה בטל. מי שרוצה לקבוע מראש מי יקבל מה, צריך לעשות זאת בצוואה של המוריש עצמו.
לטובת מי אפשר להסתלק?
יש שני סוגים של הסתלקות, וההבדל ביניהם מכריע.
הסתלקות כללית
יורש שמסתלק בלי לציין לטובת מי, חלקו מתווסף לשאר היורשים לפי חלקיהם (סעיף 15). כלומר, החלק מתחלק בין כל היורשים האחרים באופן יחסי, ולא רק בין האחים.
הסתלקות לטובת אדם מסוים
סעיף 6(ב) מתיר להסתלק לטובת אדם מסוים רק אם הוא בן הזוג של המוריש, ילד של המוריש או אח של המוריש. אי אפשר להסתלק לטובת כל אדם אחר.
הנקודה הזו מפתיעה משפחות רבות. ילד של המוריש אינו יכול להסתלק ישירות לטובת הילדים שלו, כלומר לטובת הנכדים של המוריש, כי הנכדים אינם "ילדו" של המוריש. גם הסתלקות לטובת בן הזוג של היורש עצמו אינה אפשרית. מי שרוצה להעביר את חלקו לאחד מהם, צריך לבחון דרכים אחרות, כמו קבלת החלק ואז מתנה, על כל ההשלכות שלה.
חריג זמני: נפטרים במלחמת "חרבות ברזל"
סעיף 6א, שנוסף בתשפ"ד, מרחיב את רשימת המוטבים כשהמוריש מת בפעולות איבה או מלחמה מיום 7.10.2023 בתקופה שנקבעה בחוק, או שהיה חייל, שוטר, סוהר או שומר שנספה. במקרים האלה מותר להסתלק גם לטובת כל בני המשפחה שהם יורשים על פי דין לפי סעיף 10, לטובת בן הזוג לשעבר של המוריש, ולטובת ילדו או ילד שהמוריש ראה אותו כילדו.
דוגמה מספרית: מה קורה לחלק של מי שהסתלק?
אדם נפטר בלי צוואה. הוא הותיר אישה ושלושה ילדים, ועיזבון (מלבד מיטלטלי משק הבית) בשווי 1,800,000 ₪. לפי סעיף 11(א)(1), בת הזוג יורשת מחצית. הילדים חולקים בשווה את המחצית השנייה (סעיף 13).
| יורש | בלי הסתלקות | ילד א' מסתלק בלי לציין מוטב | ילד א' מסתלק לטובת האם |
|---|---|---|---|
| בת הזוג | 900,000 ₪ (1/2) | 1,080,000 ₪ (3/5) | 1,200,000 ₪ (2/3) |
| ילד א' | 300,000 ₪ (1/6) | 0 | 0 |
| ילד ב' | 300,000 ₪ (1/6) | 360,000 ₪ (1/5) | 300,000 ₪ (1/6) |
| ילד ג' | 300,000 ₪ (1/6) | 360,000 ₪ (1/5) | 300,000 ₪ (1/6) |
בהסתלקות כללית, החלק של ילד א' מתחלק בין שלושת היורשים הנותרים לפי היחס ביניהם (3:1:1). לכן רוב החלק עובר לאם, ולא לאחים. משפחות שמתכוונות "להעביר לאחים" ומסתלקות בלי לציין מוטב מגלות זאת לפעמים מאוחר מדי. כדי לבדוק את החלוקה על פי דין לפני שמחליטים, השתמשו במחשבון ירושה על פי דין.
בירושה על פי צוואה, הכלל דומה אך לא זהה. לפי סעיף 50, כשזוכה בצוואה הסתלק שלא לטובת בן הזוג, ילד או אח של המוריש, והמצווה לא קבע זוכה חלופי, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת, אלא אם בית המשפט קבע אחרת לפי סעיף 49. לכן כדאי לבדוק מראש לאן יעבור החלק לפי שאר הוראות הצוואה ולפי הדין.
איך מגישים הודעת הסתלקות?
הפרטים נקבעו בתקנה 16 לתקנות הירושה, התשנ"ח–1998.
- עריכת תצהיר: הודעת ההסתלקות נעשית בתצהיר, כלומר בהצהרה בכתב שנחתמת בפני מי שמוסמך לאמת תצהירים.
- תוכן חובה: פרטי הזהות של המסתלק, שיעור ההסתלקות (כל החלק או חלק ממנו), ואם ההסתלקות היא לטובת בן הזוג, ילד או אח של המוריש – ציון מפורש לטובת מי.
- מצב משפטי מיוחד: אם המסתלק קטין, אדם שמונה לו אפוטרופוס, אדם שייפוי כוח מתמשך שלו נכנס לתוקף, אדם שמונה לו תומך בקבלת החלטות או פסול דין – מציינים זאת בהודעה.
- הגשה: לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט אם התיק הועבר אליו לפי סעיף 67א לחוק, למשל בעקבות התנגדות.
הסתלקות של קטין או של אדם תחת אפוטרופסות
הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול דין טעונה אישור בית המשפט (סעיף 6(ג) לחוק). לפי תקנה 16(ד), כשהמסתלק קטין, אדם שמונה לו אפוטרופוס, או ממנה בייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, הבקשה לאישור הודעת ההסתלקות מוגשת לבית המשפט. במקרים האלה בית המשפט בוחן את טובתו של המסתלק, ולא רק את רצון המשפחה.
אגרות
נכון לאוקטובר 2026, האגרה לבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה היא 597 ₪, וגם בקשה לתיקון צו עולה 597 ₪. בהגשה מקוונת משלמים 85% מהסכום, כלומר כ-507 ₪ לפי החישוב שלנו. הסכום המדויק מוצג בעת התשלום באתר האפוטרופוס הכללי. בתקנות האגרות אין שורה נפרדת להודעת הסתלקות. כשמגישים אותה יחד עם הבקשה לצו, משלמים את אגרת הבקשה. לפני הגשה נפרדת של הודעת הסתלקות, בררו מול הרשם לענייני ירושה אם תיגבה אגרה ובאיזה סכום. הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה לפי המדד. לבירור איזה צו אתם צריכים ומה מצרפים לבקשה, היעזרו בכלי צו ירושה או צו קיום צוואה.
הסתלקות על תנאי בטלה
סעיף 6(ד) קובע: הסתלקות על תנאי – בטלה. לכן אין לכתוב בתצהיר "אני מסתלק בתנאי שאחי ישלם לי" או "בתנאי שאמא תגור בדירה". הסדרים כאלה, אם רוצים בהם, צריכים להיעשות בדרך אחרת, ולא דרך הסתלקות.
הסתלקות או העברת חלק בעיזבון: מה ההבדל?
לצד ההסתלקות, החוק מאפשר ליורש להעביר או לשעבד את חלקו בעיזבון לפני החלוקה, בהסכם בכתב (סעיף 7(א)). שתי הדרכים נראות דומות, אבל התוצאות שונות.
| נושא | הסתלקות (סעיף 6) | העברת חלק (סעיף 7) |
|---|---|---|
| למי | כללית, או לטובת בן זוג, ילד או אח של המוריש בלבד | לכל אדם |
| תמורה | אי אפשר להתנות תנאי, ולכן אי אפשר לדרוש תמורה כתנאי | אפשר לקבל תמורה |
| מעמד המוותר | נחשב כאילו לא היה יורש מלכתחילה | נשאר יורש |
| אחריות לחובות העיזבון | אינו יורש, ולכן אינו מקבל דבר מהעיזבון | האחריות שלו נשארת, והנעבר אחראי כערב (סעיף 130) |
| נכס מסוים | אפשר להסתלק ממנה שהוקנתה בצוואה | אי אפשר להעביר זכות בנכס מסוים לפני החלוקה (סעיף 7(ד)) |
ומה לגבי מס?
בישראל אין מס ירושה. כשבעיזבון יש דירה או מקרקעין, חוק מיסוי מקרקעין קובע שחלוקה ראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים אינה נחשבת מכירה. אבל אם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו מנכסי העיזבון, החלק שבשלו שולמה התמורה נחשב כאילו נמכר (סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין). לכן "הסתלקות" שבצידה תשלום בין האחים עלולה להיחשב בפועל עסקה חייבת במס, וגם להיפסל כהסתלקות על תנאי. כדאי לבדוק את ההשלכות לפני שחותמים.
חובות העיזבון: האם צריך להסתלק כדי לא לשלם אותם?
רבים מסתלקים מחשש שיצטרכו לשלם את חובות ההורה. החוק מגביל את האחריות של יורשים, ולכן החשש הזה לרוב מוגזם.
- עד חלוקת העיזבון: היורשים אחראים לחובות העיזבון רק בנכסי העיזבון (סעיף 126).
- חלוקה אחרי הזמנת נושים וסילוק חובות ידועים: יורש אינו אחראי לחובות שלא סולקו, אלא אם ידע עליהם בזמן החלוקה, ורק עד שווי מה שקיבל (סעיף 127).
- חלוקה בלי הזמנת נושים ובלי סילוק חובות ידועים: כל יורש אחראי עד שווי כל העיזבון בזמן החלוקה. אם הוכיח שלא ידע על חוב מסוים, הוא אחראי לו רק עד שווי מה שקיבל (סעיף 128).
- הסתרה: יורש שהעלים נכסים או הכשיל סילוק חוב – אחריותו רחבה יותר (סעיף 129).
המסקנה: היורש אינו משלם מכיסו את חובות המוריש מעבר למה שהגיע אליו מהעיזבון, כשפועלים לפי הסדר שבחוק. כשהחובות גבוהים משווי הנכסים, יש מקרים שבהם מתאים לבחון ניהול של העיזבון בהליך חדלות פירעון. מנהל העיזבון רשאי לבקש זאת, ובתנאים מסוימים גם נושה (סעיף 177 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). הסתלקות היא רק אחת האפשרויות, ולא תמיד הטובה ביותר.
יורש שיש לו חובות: הסתלקות אינה מגן
המקרה ההפוך בעייתי יותר. יורש שיש לו חובות משלו עלול לרצות להסתלק לטובת אח, כדי שהנכס לא יגיע לנושיו. כאן יש כמה מגבלות:
- עיקול קודם: אם נושי היורש כבר עיקלו את חלקו בעיזבון, הוא אינו יכול עוד להסתלק (סעיף 7(ג)).
- הליך חדלות פירעון: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר לבית המשפט לבטל פעולה שגרעה נכס מקופת הנשייה ונעשתה בלי תמורה, אם נעשתה בתוך שנתיים לפני הבקשה לצו לפתיחת הליכים, או בתוך ארבע שנים כשהיא לטובת קרוב, והחייב היה אז בחדלות פירעון או שהפעולה הביאה אותו לכך (סעיף 220). הסתלקות היא פעולה ללא תמורה, ולכן היא עלולה להיבחן לפי הסעיף הזה.
- שקיפות מול הנאמן: התוספת הראשונה לחוק חדלות פירעון מונה את הרשם לענייני ירושה כגורם שממנו אפשר לקבל מידע על צווי ירושה שבהם החייב הוא יורש, ועל הודעות הסתלקות שלו.
- תום לב: חוק החוזים (חלק כללי) מחיל את חובת תום הלב גם על פעולות משפטיות שאינן חוזה (סעיפים 39 ו-61(ב)). הסתלקות שנועדה להבריח נכס מנושים חשופה לתקיפה.
לפני שחותמים: רשימת בדיקה מעשית
הסתלקות נועדה להיות צעד סופי. לכן כדאי לעבור על השאלות הבאות לפני החתימה על התצהיר:
- מה יש בעיזבון? אספו מידע על דירות, חשבונות בנק, קופות גמל, ביטוחים ונכסים בחו"ל. שימו לב שכספים שהמוריש קבע להם מוטבים בקופה או בפוליסה אינם תמיד חלק מהעיזבון, ולכן גם אינם תמיד חלק מההסתלקות.
- ירושה על פי דין או על פי צוואה? בירושה על פי דין, הסתלקות כללית מתחלקת בין כל היורשים לפי חלקיהם. בצוואה, צריך לבדוק אם המצווה קבע זוכה חלופי, כי אז החלק עשוי לעבור אליו (סעיפים 41 ו-50).
- למי בדיוק אתם רוצים שהחלק יגיע? אם התשובה היא בן הזוג, ילד או אח של המוריש – ציינו זאת במפורש בתצהיר. אם התשובה היא אדם אחר, הסתלקות אינה הכלי המתאים.
- האם יש הסכמות כספיות במשפחה? אם כן, הסתלקות עלולה להיות בטלה כהסתלקות על תנאי. יש לבחון העברה בהסכם לפי סעיף 7 או הסכם חלוקה, ואת השלכות המס.
- מה מצבכם הכלכלי? אם יש לכם חובות, עיקולים או הליך חדלות פירעון, ההסתלקות עלולה להיתקף, ובמקרה של עיקול קודם היא כלל אינה אפשרית.
- האם מעורב קטין או אדם שזקוק להגנה? אם כן, נדרש אישור בית המשפט, ויש להיערך לכך מראש ולהסביר מדוע ההסתלקות לטובתו.
זכות בן הזוג בדירה: מקרה שכדאי להכיר
הסתלקות לטובת בן הזוג נפוצה כשהמשפחה רוצה שההורה ימשיך לגור בדירה. לפני כן כדאי לבדוק מה בן הזוג מקבל ממילא. כשהמוריש הותיר ילדים, בן הזוג יורש מחצית מהעיזבון, נוסף על מיטלטלי משק הבית ומכונית הנוסעים (סעיף 11(א)). כשאין ילדים או הורים, אלא אחים או הורי הורים, ובן הזוג היה נשוי למוריש שלוש שנים לפחות וגר איתו בדירה שבעיזבון, הוא נוטל את כל חלקו של המוריש בדירה, ושני שלישים מהשאר (סעיף 11(א)(2)). החישוב הזה משפיע ישירות על ההחלטה אם להסתלק, ובאיזה שיעור.
טעויות נפוצות
- ויתור בחיי ההורה: מסמך כזה בטל לפי סעיף 8(א). הוא אינו מחליף צוואה ואינו מחייב את היורש אחרי הפטירה.
- הסתלקות לטובת הנכדים: מחוץ לחריג של סעיף 6א, אי אפשר להסתלק לטובת נכד של המוריש. הסתלקות כזו לא תשיג את המטרה.
- הסתלקות כללית במקום מכוונת: בירושה על פי דין, הסתלקות כללית מעבירה חלק גדול לבן הזוג ולא לאחים, כפי שראינו בדוגמה.
- תנאים בתצהיר: הסתלקות על תנאי בטלה. כל "בתנאי ש…" מסכן את כל המהלך.
- תשלום בין האחים: מי שמקבל כסף תמורת "הסתלקות" עלול למצוא את עצמו בעסקת מכר לכל דבר, כולל מס.
- החתמה של קטין בלי אישור בית משפט: הסתלקות של קטין טעונה אישור, ובית המשפט בוחן את טובת הקטין.
- הסתלקות בגלל חובות ההורה בלי בדיקה: האחריות של יורש מוגבלת בחוק, וייתכן שאין צורך לוותר על העיזבון.
- שכחה של נכסים בחו"ל ושל כספים בקופות: הסתלקות "מכל העיזבון" כוללת גם נכסים שהמסתלק לא ידע עליהם. בררו מה יש בעיזבון לפני החתימה.
מתי כדאי לפנות לעורך דין?
הסתלקות היא פעולה פשוטה בטכניקה, אבל קשה מאוד לתקן אותה. כדאי להתייעץ עם עורך דין לצוואות וירושות במצבים האלה:
- בעיזבון יש דירה או מקרקעין, ושוקלים תשלום כלשהו בין היורשים.
- אחד היורשים קטין, תחת אפוטרופסות או עם ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף.
- ליורש המסתלק יש חובות, תיק בהוצאה לפועל או הליך חדלות פירעון.
- יש צוואה עם זוכים חלופיים, או צוואה הדדית, והשאלה למי יעבור החלק אינה ברורה.
- יש מחלוקת במשפחה, התנגדות לצו, או חשש מלחץ על אחד היורשים לחתום.
- המוריש נפטר בנסיבות שסעיף 6א חל עליהן, ושוקלים להסתלק לטובת מי שאינו בן זוג, ילד או אח.
מי שחושבים על הסדר הירושה של עצמם, ולא רק על ירושה שקיבלו, יכולים להתחיל ממחולל צוואה בכתב יד, ולהשלים את הבדיקה עם עורך דין.
שאלות נפוצות
האם אפשר להסתלק מירושה לטובת הילדים שלי?
בדרך כלל לא. סעיף 6(ב) מתיר להסתלק לטובת בן הזוג, ילד או אח של המוריש בלבד. הילדים שלכם הם נכדי המוריש, ולכן אינם ברשימה. חריג קיים רק כשהמוריש נפטר בנסיבות שסעיף 6א לחוק חל עליהן.
האם אפשר לבטל הסתלקות אחרי שהוגשה?
החוק אינו קובע מסלול פשוט לחזרה מהסתלקות, והיא נועדה להיות סופית. לכן כדאי לבדוק את כל ההשלכות לפני החתימה על התצהיר.
עד מתי אפשר להגיש הודעת הסתלקות?
כל עוד העיזבון לא חולק (סעיף 6(א)). אם כבר העברתם או שעבדתם את חלקכם, או שנושים עיקלו אותו, הזכות להסתלק נשללת (סעיף 7(ג)).
האם אפשר להסתלק רק מחלק מהירושה?
כן. הסעיף מתיר הסתלקות מהחלק בעיזבון, כולו או מקצתו, וגם ממנה שהוקנתה בצוואה, כולה או מקצתה. בתצהיר מציינים את שיעור ההסתלקות.
האם הסתלקות פוטרת אותי מחובות ההורה?
מי שהסתלק אינו מקבל דבר מהעיזבון. אבל גם יורש שלא הסתלק אינו אחראי לחובות העיזבון מכיסו מעבר לקבוע בסעיפים 126 עד 129 לחוק, כלומר בעיקר עד שווי נכסי העיזבון או מה שקיבל.
האם מותר לקבל כסף מהאחים תמורת הסתלקות?
הסתלקות על תנאי בטלה, ולכן אי אפשר להתנות אותה בתשלום. העברה בתמורה של חלק בעיזבון אפשרית בהסכם בכתב לפי סעיף 7, אבל זו עסקה אחרת, ובמקרקעין עשויות להיות לה השלכות מס.
מה קורה אם יורש קטין צריך להסתלק?
הסתלקות של קטין טעונה אישור בית המשפט (סעיף 6(ג)). הבקשה לאישור מוגשת לבית המשפט, והוא בוחן אם ההסתלקות לטובת הקטין.
כמה עולה הגשת הודעת הסתלקות?
תקנות האגרות של הרשם לענייני ירושה אינן כוללות שורה נפרדת להודעת הסתלקות. כשההודעה מוגשת יחד עם הבקשה לצו, משלמים את אגרת הבקשה: נכון לאוקטובר 2026, 597 ₪, ובהגשה מקוונת 85% מהסכום. על הגשה נפרדת כדאי לברר מול הרשם לענייני ירושה.
מקורות
- חוק הירושה, תשכ"ה–1965 – סעיפים 6, 6א, 7, 8, 10–15, 41, 50, 66–67א, 126–130 (ספר החוקים הפתוח)
- תקנות הירושה, תשנ"ח–1998 – תקנה 16 (הודעת הסתלקות) (ספר החוקים הפתוח)
- תקנות הירושה (אגרות הרשם לעניני ירושה), תשנ"ח–1998 – תקנות 1–2 והתוספת, סכומים מעודכנים לשנת 2026 (ספר החוקים הפתוח)
- חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג–1963 – סעיף 5(ג)(4) (ספר החוקים הפתוח)
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 – סעיפים 177, 220 והתוספת הראשונה (ספר החוקים הפתוח)
- חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג–1973 – סעיפים 39, 61 (ספר החוקים הפתוח)
המידע במאמר כללי, נכון ל-18.10.2026, ואינו ייעוץ משפטי. לפני החלטה כדאי להתייעץ עם עורך דין.
