התשובה בקצרה
הסכם בוררות הוא הסכם בכתב שבו הצדדים מתחייבים למסור לבורר סכסוך שכבר פרץ ביניהם או שעשוי לפרוץ בעתיד. הוא יכול להיות סעיף בוררות בתוך חוזה או מסמך נפרד, שנקרא לעתים "שטר בוררות". לפי סעיף 2 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, כל נושא שההסכם לא מסדיר נקבע לפי הוראות התוספת הראשונה לחוק, למשל בורר יחיד, פסק מנומק בתוך שלושה חודשים וחלוקת שכר הבורר בשווה. אם צד מגיש תביעה לבית משפט למרות ההסכם, הצד השני יכול לבקש עיכוב הליכים לפי סעיף 5, אבל לכל המאוחר כשהוא טוען לראשונה לגוף התביעה. ניסוח מדויק של ההסכם קובע אם יהיה ערעור, אם הבורר יפסוק לפי הדין, וכמה יעלה ההליך.
מהו הסכם בוררות, ומה ההבדל בין סעיף בוררות לשטר בוררות
הסכם בוררות הוא, לפי סעיף 1 לחוק הבוררות, "הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו". זה המסמך שמעניק לבורר את סמכותו, ובלעדיו אין לו סמכות כלל.
בפועל יש שתי צורות עיקריות:
| צורה | מתי נחתמת | מה בדרך כלל כוללת | יתרון | חיסרון |
|---|---|---|---|---|
| סעיף בוררות (תניית בוררות) בתוך חוזה | מראש, בזמן חתימת העסקה | כמה שורות: מי ימנה בורר, מקום, דין | מוסכם כשהיחסים טובים | נכתב לפני שיודעים מה יהיה הסכסוך, ולכן לעתים כללי מדי |
| הסכם בוררות נפרד (שטר בוררות) | אחרי שהסכסוך פרץ | שם הבורר, השאלות שבמחלוקת, לוח זמנים, שכר, ערעור | מותאם לסכסוך הקונקרטי | דורש שיתוף פעולה של שני הצדדים כשהם כבר מסוכסכים |
לעתים קרובות שתי הצורות מתקיימות יחד: החוזה המקורי כולל סעיף בוררות קצר, וכשהסכסוך פורץ הצדדים חותמים עם הבורר על הסכם מפורט יותר. המונח "שטר בוררות" נפוץ במיוחד בבתי דין לדיני ממונות, ועליו מורחב במדריך בוררות בדין תורה. להסבר על הליך הבוררות כולו, מההתחלה ועד הפסק, ראו את המדריך בוררות.
דרישת הכתב: מה קורה כשהסכמתם בעל פה
חוק הבוררות חל רק על הסכם בכתב. הסכמה בעל פה ללכת לבורר אינה "הסכם בוררות" לפי החוק, ולכן לא ניתן להשתמש בכלים שהחוק נותן, כמו אישור הפסק או עיכוב הליכים.
עם זאת, הכרעה שניתנה על יסוד הסכם בעל פה לא חסרת ערך: סעיף 39 לחוק שומר את האפשרות להגיש תביעה רגילה לבית המשפט על פי הזכויות והחובות שנקבעו בה. זו דרך ארוכה בהרבה מבקשת אישור. המסקנה המעשית פשוטה: גם כשהצדדים סומכים זה על זה, חתמו על מסמך.
- ההסכם צריך לזהות את הצדדים ולהראות כוונה ברורה למסור את ההכרעה לבורר, ולא רק "לנסות להגיע להסכמה".
- אין צורך לנקוב בשם הבורר. אם לא נקבע, אפשר להגיע להסכמה בהמשך, ואם אין הסכמה בית המשפט ימנה בורר (סעיף 8).
- סעיף שמפנה ל"גישור ואם לא יצליח, לבוררות" בדרך כלל תקף, אבל כדאי לקבוע כמה זמן נמשך שלב הגישור לפני שעוברים לבוררות.
מה כדאי לכלול בהסכם בוררות: רשימת בדיקה
הסכם בוררות טוב עונה מראש על השאלות שעליהן הצדדים יתווכחו כשהסכסוך כבר יפרוץ: מי הבורר, על מה הוא מכריע, לפי איזה דין, באיזה לוח זמנים, כמה זה עולה ואם יש ערעור.
- היקף הסכסוכים. "כל מחלוקת הנוגעת להסכם זה, לפרשנותו, לקיומו, להפרתו ולביטולו". ניסוח צר מדי ("מחלוקת בנוגע לתשלום") יוביל לוויכוח אם עניין מסוים בכלל בסמכות הבורר.
- זהות הבורר או מנגנון המינוי. שם מסוים, מוסד שימנה בורר, או גורם מקצועי שימנה (למשל ראש לשכה מקצועית). הוסיפו בורר חלופי למקרה שהראשון לא יכול לכהן.
- מספר הבוררים. בורר יחיד הוא ברירת המחדל וגם הזול. הרכב של שלושה מתאים לסכסוכים גדולים.
- הדין המהותי. האם הבורר חייב לפסוק לפי הדין הישראלי, או רשאי לפסוק לפי שיקול דעתו. ההבחנה הזו קובעת אם תהיה אפשרות לערער לבית המשפט.
- חובת הנמקה ופרוטוקול. נימוקים הם ברירת המחדל, ופרוטוקול נדרש אם רוצים ערעור.
- ערעור. ללא ערעור, ערעור לפני בורר, או ערעור ברשות לבית המשפט.
- לוח זמנים. מועד לפסק, והאם הבורר רשאי להאריך אותו.
- מקום ושפה. חשוב במיוחד כשיש צד זר.
- שכר והוצאות. איך נקבע שכר הבורר, מי מפקיד מקדמה, ומה קורה אם צד לא משלם.
- סודיות. החוק לא קובע חובת סודיות כללית על הצדדים, ולכן אם היא חשובה לכם, כתבו אותה.
- סעדים זמניים. הבהרה שאין בהסכם כדי למנוע פנייה לבית המשפט לסעד זמני לפי סעיף 16.
- בית המשפט המוסמך. לפי תקנה 3 לתקנות סדרי הדין בעניני בוררות, אפשר להגיש בקשות לפי החוק גם לבית המשפט שעליו הסכימו הצדדים.
התוספת הראשונה: ברירות המחדל שחלות כשההסכם שותק
התוספת הראשונה לחוק היא "הסכם בוררות סטנדרטי" שהמחוקק כתב. סעיף 2 קובע שרואים כל הסכם בוררות כאילו הוא כולל אותה, ככל שהיא נוגעת לעניין ואין כוונה אחרת שמשתמעת מההסכם. לכן כדאי לעבור עליה סעיף אחר סעיף ולהחליט מה משאירים ומה משנים.
| סעיף בתוספת | ברירת המחדל | מתי לשקול לשנות |
|---|---|---|
| א | בורר יחיד | סכסוך גדול או מורכב שמצדיק הרכב |
| ב, ג | במספר זוגי של בוררים ממנים בורר נוסף שהוא יושב ראש; במספר אי זוגי בוחרים יושב ראש מתוכם | כשרוצים שגורם חיצוני ימנה את יושב הראש |
| ה | החלטות ברוב דעות; בהיעדר רוב, דעת יושב הראש מכריעה | לרוב אין צורך לשנות |
| ח, ט | הבורר רשאי להורות על גילוי מסמכים ושאלונים, ולדחות תביעה או למחוק הגנה של צד שלא ציית | כשרוצים הליך מהיר בלי שלב גילוי מלא |
| יב | הבורר רשאי למנות מומחה מטעמו | כשרוצים לקבוע מראש מי המומחה או להגביל את הסמכות |
| יד | הבורר לא קשור בדין המהותי, בדיני הראיות ובסדרי הדין | כמעט תמיד, אם רוצים פסק לפי החוק ואפשרות ערעור |
| טו | פסק בתוך 3 חודשים מתחילת הדיון, והבורר רשאי להאריך עד 3 חודשים נוספים | סכסוך מורכב שדורש יותר זמן, או סכסוך פשוט שמצדיק פחות |
| טו1 | הבורר ינמק את הפסק | רק אם רוצים פסק קצר ללא נימוקים, ואז אין ערעור |
| טז | הבורר רשאי להביא שאלה משפטית לבית המשפט בדרך של אבעיה | לרוב אין צורך לשנות |
| יז | הבורר רשאי לתת כל סעד שבית משפט מוסמך לתת, וגם פסקי ביניים | כשרוצים להגביל את הבורר לסעד כספי בלבד |
| יח | הבורר פוסק הוצאות ושכר טרחה; שכרו מתחלק חלק כחלק אם לא הורה אחרת | כשרוצים כלל ברור כמו "המפסיד משלם" |
| יט | הבורר שומר את התיק 7 שנים | לרוב אין צורך לשנות |
| כ | מסמך שנשלח בדואר רשום עם אישור מסירה נחשב כנמסר בתאריך שבאישור | כדאי להוסיף מסירה בדוא"ל לכתובות שנקבעו בהסכם |
הנוסח המלא נמצא בתוספת הראשונה לחוק הבוררות. שימו לב שסעיף טו1, חובת ההנמקה, נוסף לחוק בתיקון התשס"ט. בהסכמים ישנים שנוסחו לפני התיקון כדאי לבדוק מה נקבע לגבי הנמקה.
ערעור: שלוש אפשרויות שנקבעות בהסכם
האם יהיה ערעור על פסק הבורר נקבע רק בהסכם הבוררות. אם ההסכם שותק, אין ערעור, ונשארת רק בקשת ביטול מהעילות הסגורות של סעיף 24.
| מה כתוב בהסכם | מה הדרך לתקוף את הפסק | תנאים | מקור |
|---|---|---|---|
| שום דבר על ערעור | בקשת ביטול בלבד, מעשר עילות | בתוך 45 ימים | סעיפים 24 ו-27 |
| ערעור לפני בורר | ערעור לבורר נוסף; ביטול רק מעילות 24(9) ו-24(10) | הבורר הראשון חייב לנמק; ערעור בתוך 30 ימים מהמצאת הפסק; אין בקשת רשות ערעור לבית המשפט | סעיף 21א והתוספת השנייה |
| ערעור ברשות לבית המשפט | בקשת רשות ערעור על טעות יסודית ביישום הדין שגרמה לעיוות דין | הבורר חייב לפסוק לפי הדין; פרוטוקול; פסק מנומק; הערעור נדון לפני שופט אחד | סעיף 29ב |
אם בחרתם בערעור לפני בורר, חלות גם הוראות התוספת השנייה לחוק, אלא אם קבעתם אחרת: ישיבות מתועדות בפרוטוקול, הצד שכנגד מגיב בתוך 45 ימים, הבורר בערעור לא שומע עדים ומכריע לפי החומר שהיה לפני הבורר הראשון, ועליו לתת פסק מנומק בתוך שלושה חודשים מהמועד האחרון להגשת התגובות. אם לא הסכמתם על זהות הבורר בערעור, כל צד יכול לבקש מבית המשפט למנות אותו בתוך אותם 30 ימים, והערעור מוגש בתוך 15 ימים מהמינוי.
אם בחרתם בערעור לבית המשפט, שימו לב לשני תנאים שקל לשכוח: ההסכם חייב לקבוע שהבורר פוסק לפי הדין, וההליך חייב להיות מתועד בפרוטוקול עם פסק מנומק (סעיף 29ב(א) ו-(ב)). פירוט על ביטול פסק ועל הערעורים נמצא במדריך ביטול פסק בורר.
עיכוב הליכים: כשצד אחד תובע בבית משפט למרות סעיף הבוררות
עיכוב הליכים הוא הכלי שאוכף את הסכם הבוררות. כשצד מגיש תביעה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסור לבוררות, הנתבע מבקש לעכב את התביעה, ובית המשפט יעכב אותה כל עוד המבקש מוכן לעשות את הדרוש לקיום הבוררות (סעיף 5(א)).
שלושה תנאים שבודקים
- הסכם בוררות שחל על הסכסוך. בית המשפט בודק אם הסכסוך שבתביעה הוא הסכסוך שהוסכם למסור לבוררות. ניסוח רחב של היקף הסעיף מקל כאן מאוד.
- מועד. הבקשה מוגשת בכתב ההגנה או בבקשה נפרדת, "אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה" (סעיף 5(ב)). נתבע שהגיש כתב הגנה לגוף העניין בלי לבקש עיכוב, מאבד את הזכות.
- נכונות לבוררות. המבקש צריך להראות שהיה מוכן לקיים את הבוררות ושהוא עדיין מוכן. מי שהתעלם מדרישה למינוי בורר יתקשה לטעון לעיכוב.
גם כשהתנאים מתקיימים, בית המשפט רשאי שלא לעכב אם ראה "טעם מיוחד" שהסכסוך לא יידון בבוררות (סעיף 5(ג)). הבקשה מוגשת לבית המשפט שבו הוגשה התביעה (תקנה 5 לתקנות סדרי הדין בעניני בוררות). כשחלה על הבוררות אמנה בינלאומית שישראל צד לה, כמו אמנת ניו יורק, בית המשפט מפעיל את סמכותו לפי הוראות האמנה (סעיף 6).
תרחישים נפוצים
- קיבלתם כתב תביעה ויש סעיף בוררות בחוזה: אל תגישו כתב הגנה לגופו בלי לכלול בו, או לפניו, בקשה לעיכוב. בדקו את המועד להגשת כתב ההגנה במחשבון המועדים המשפטיים.
- אתם רוצים דווקא בית משפט: אם הצד השני לא יבקש עיכוב בזמן, התביעה תמשיך. אם יבקש, תצטרכו להראות טעם מיוחד.
- בהסכם נקבע מועד להתחלת בוררות שעבר: אם התחלת בוררות בתוך תקופה מסוימת היא תנאי למימוש זכות, בית המשפט רשאי להאריך את התקופה אף אם עברה (סעיף 7(א)).
גבולות: עניינים שלא ניתן למסור לבורר, וחוזה אחיד
לא כל סעיף בוררות תקף. ההסכם חסר תוקף בעניין שאינו יכול להיות נושא להסכם בין הצדדים (סעיף 3), ובחוזה אחיד בית המשפט רשאי לבטל סעיף בוררות שמקפח את הלקוח.
לפי סעיף 4 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, קיימת חזקה שהתנאים הבאים מקפחים: תנאי שקובע שכל סכסוך בין הספק ללקוח יידון בבוררות (פסקה 8), תנאי שנותן לספק זכות בלעדית לבחור את מקום הבוררות (פסקה 9), ותנאי שנותן לספק השפעה גדולה יותר על תנאי הבוררות, כמו בחירת הבורר וסדרי הדין (פסקה 10). חזקה אפשר לסתור, אבל ספק שכותב חוזה אחיד צריך לנסח מנגנון מאוזן, למשל בורר שממנה גורם ניטרלי.
מקרה מיוחד הוא בוררות לפני בית דין רבני או שרעי לפי חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו-2026. שם סעיף בוררות רגיל לא מספיק: כל הצדדים צריכים לחתום על טופס בוררות בנוסח שנקבע בתוספת לאותו חוק, סמוך לפני הגשת הבקשה לבית הדין (סעיף 2 לאותו חוק). בתי הדין הרבניים פרסמו את נוסח טופס הסכם הבוררות באתר gov.il.
על מי ההסכם חל: חליפים, צדדים נוספים ובורר שהתפנה
הסכם בוררות מחייב את הצדדים לו ואת חליפיהם, כמו יורשים או מי שקיבל את הזכויות בהמחאה, אלא אם משתמעת כוונה אחרת מההסכם (סעיף 4). צד שלישי שלא חתום, כמו קבלן משנה או ערב, אינו חייב להשתתף בבוררות.
- עסקה עם כמה צדדים. אם בפרויקט יש יזם, קבלן ראשי וקבלני משנה, כדאי שסעיף בוררות זהה יופיע בכל החוזים, עם הסכמה לאחד הליכים לפני אותו בורר. אחרת אתם עלולים לנהל בוררות אחת ותביעה בבית משפט על אותו נושא.
- בורר שנפטר, התפטר או הועבר מתפקידו. ממנים בורר חליף באותה דרך שבה ממנים בורר לפי סעיפים 8 עד 10, אם ההסכם לא קבע אחרת (סעיף 12(א)). סמכותו של הבורר החליף היא כסמכות הבורר המקורי (סעיף 4).
- ההסכם נקב בשם בורר מסוים בלבד. אם אותו בורר לא יכול לכהן, עלולה להתעורר שאלה אם הצדדים התכוונו רק אליו. מנגנון של בורר חלופי פותר את הבעיה מראש.
טעויות ניסוח נפוצות בסעיף בוררות
רוב הוויכוחים סביב הסכמי בוררות נובעים מניסוח עמום. הנה הטעויות שחוזרות הכי הרבה, וכיצד להימנע מהן.
| טעות | מה יכול לקרות | ניסוח טוב יותר |
|---|---|---|
| "הצדדים רשאים לפנות לבוררות" | ויכוח אם זו חובה או רק אפשרות | "כל מחלוקת תוכרע בבוררות בלבד" |
| היקף צר: "מחלוקת בעניין התשלום" | טענות על הפרה, ביטול או נזק נשארות מחוץ לבוררות | "כל מחלוקת הנוגעת להסכם, לרבות תוקפו, קיומו, הפרתו וביטולו" |
| בורר בשם בלבד, בלי חלופה | תקיעה כשהבורר לא זמין | "ואם לא יוכל או לא יסכים לכהן, ימנה [גורם ניטרלי] בורר אחר" |
| "הבורר יפסוק לפי שיקול דעתו" כשרוצים ערעור | אין אפשרות לערער לבית המשפט לפי סעיף 29ב | "הבורר יהיה כפוף לדין המהותי וינמק את פסקו" |
| ערעור לבית המשפט בלי פרוטוקול | מחלוקת אם התנאים של סעיף 29ב(ב) התקיימו | "ישיבות הבוררות יתועדו בפרוטוקול" |
| שתיקה לגבי שכר | הבורר קובע את השכר, ומחלוקת עליו עלולה לעכב את ההליך | קביעת שכר או מנגנון שכר, ומקדמה שכל צד מפקיד |
| סתירה בין סעיף בוררות לסעיף "סמכות שיפוט ייחודית לבית המשפט בתל אביב" | ויכוח אם הוסכם על בוררות בכלל | "סמכות השיפוט לעניין בקשות לפי חוק הבוררות תהיה לבית המשפט ב…" |
| העתקת סעיף מחוזה זר | הפניה למוסד או לכללים שלא מתאימים לישראל | התאמה לחוק הבוררות ולצרכים של העסקה |
נוסח לדוגמה של סעיף בוררות
הנוסח הבא הוא דוגמה כללית לסעיף בוררות בחוזה מסחרי בין שני צדדים ישראליים, עם בורר יחיד, פסק לפי הדין ואפשרות ערעור ברשות. התאימו אותו לעסקה שלכם עם עורך דין, כי כל בחירה בו משפיעה על זכויותיכם.
1. כל מחלוקת בין הצדדים הנוגעת להסכם זה, לרבות פרשנותו, תוקפו, קיומו, הפרתו וביטולו, תוכרע בבוררות בלבד לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, לפני בורר יחיד.
2. הבורר ימונה בהסכמת הצדדים. לא הסכימו הצדדים על זהות הבורר בתוך 14 ימים מדרישה בכתב של צד אחד, ימנה את הבורר [גורם ממנה ניטרלי שהוסכם עליו].
3. הבורר יהיה כפוף לדין המהותי בישראל ולא יהיה כפוף לסדרי הדין ולדיני הראיות. ישיבות הבוררות יתועדו בפרוטוקול והבורר ינמק את פסקו.
4. פסק הבוררות ניתן לערעור ברשות בית המשפט לפי סעיף 29ב לחוק הבוררות.
5. שכר הבורר יחולק בין הצדדים בחלקים שווים במהלך ההליך, והבורר רשאי להורות בפסקו על חלוקה אחרת.
6. אין בסעיף זה כדי למנוע מצד לפנות לבית המשפט לקבלת סעד זמני לפי סעיף 16 לחוק הבוררות.
7. ההליכים בבוררות יהיו חסויים, והצדדים לא יגלו מידע עליהם לצד שלישי, למעט לצורך אישור הפסק, ביטולו או ביצועו.
מי שמעדיף ערעור לפני בורר יחליף את סעיף 4 ב"פסק הבוררות ניתן לערעור לפני בורר לפי סעיף 21א לחוק הבוררות", וזכרו שאז לא תהיה בקשת רשות ערעור לבית המשפט. ליצירת טיוטה מותאמת אפשר להיעזר במחולל הסכם הבוררות, ולחישוב המועדים במהלך ההליך במחשבון המועדים בבוררות. אם אתם מתלבטים בין בוררות לגישור, קראו קודם את ההבדל בין גישור לבוררות.
מתי ניסוח עצמי לא מספיק
בעסקה גדולה, בחוזה עם צד זר, בהסכם שותפות או מייסדים, ובחוזה אחיד שאתם מנסחים ללקוחות, כדאי לנסח את הסעיף עם עורך דין. אפשר לאתר עורך דין לבוררות או עורך דין חוזים, ובעסקאות עסקיות גם עורך דין מסחרי. רקע על בוררות בסכסוכים עסקיים נמצא במאמר בוררות מסחרית.
שאלות נפוצות
האם הסכם בוררות חייב להיות בכתב?
כן. חוק הבוררות מגדיר הסכם בוררות כהסכם בכתב. על הכרעה שניתנה לפי הסכם בעל פה אי אפשר לבקש אישור לפי החוק, אבל אפשר להגיש תביעה רגילה לבית המשפט על הזכויות שנקבעו בה, לפי סעיף 39.
מה ההבדל בין סעיף בוררות לשטר בוררות?
סעיף בוררות הוא תניה בתוך חוזה, שנחתמת מראש לגבי סכסוכים עתידיים. שטר בוררות הוא כינוי למסמך נפרד שנחתם בדרך כלל אחרי שהסכסוך פרץ, ובו מפורטים הבורר, השאלות שבמחלוקת ותנאי ההליך. החוק חל על שניהם באותה מידה.
מה קורה אם בהסכם לא נקבע שם של בורר?
ההסכם עדיין תקף. אם הצדדים לא מסכימים על בורר, צד אחד שולח לשני הודעה בכתב עם הצעה, ואם אין מענה בתוך 7 ימים אפשר לבקש מבית המשפט למנות בורר לפי סעיף 8 לחוק.
עד מתי אפשר לבקש עיכוב הליכים בגלל סעיף בוררות?
לכל המאוחר ביום שבו הנתבע טוען לראשונה לגוף התביעה, לפי סעיף 5(ב) לחוק. אפשר לכלול את הבקשה בכתב ההגנה או להגיש אותה בנפרד לבית המשפט שבו הוגשה התביעה.
האם בית המשפט חייב לעכב את התביעה כשיש סעיף בוררות?
ככלל כן, אם הסכסוך נכלל בהסכם והמבקש מוכן לקיים את הבוררות. בית המשפט רשאי שלא לעכב אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות, לפי סעיף 5(ג).
מה זו התוספת הראשונה לחוק הבוררות?
רשימת הוראות ברירת מחדל שחלות על כל הסכם בוררות שלא קבע אחרת, לפי סעיף 2 לחוק. בין היתר: בורר יחיד, פסק מנומק בתוך שלושה חודשים עם אפשרות הארכה בשלושה נוספים, הבורר אינו כפוף לדין המהותי, ושכרו מתחלק בין הצדדים בשווה.
האם סעיף בוררות בחוזה אחיד תקף?
לא תמיד. לפי סעיף 4 לחוק החוזים האחידים, יש חזקה שתנאי שמחייב בוררות בכל סכסוך, או שנותן לספק השפעה גדולה יותר על הבוררות, מקפח את הלקוח. בית הדין לחוזים אחידים או בית משפט רשאים לבטל תנאי כזה.
- חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (ויקיטקסט)
- חוק הבוררות בספר החוקים (אתר הכנסת)
- תקנות סדרי הדין בעניני בוררות, תשכ"ט-1968
- חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982
- חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו-2026
- טופס הסכם בוררות של בתי הדין הרבניים (gov.il)
- אמנת ניו יורק, 1958 (UNCITRAL)
המידע במדריך כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. עודכן: נובמבר 2026.



