הליך גירושין 2026: שלבים, זמנים ואגרות – מהבקשה ליישוב סכסוך ועד הגט

הליך גירושין בישראל: התמונה הכללית

הליך גירושין בישראל בנוי משני מסלולים שרצים במקביל. המסלול הראשון הוא הגירושין עצמם, כלומר סיום הנישואין. אצל יהודים זה נעשה בבית הדין הרבני, בסידור גט. המסלול השני הוא כל מה שמסביב: חלוקת הרכוש, מזונות הילדים, משמורת וזמני שהות. אלה יכולים להתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, לפי כללים שנפרט בהמשך.

לפני שאחד מבני הזוג יכול להגיש תביעה כלשהי, החוק מחייב שלב פתיחה: בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת ביחידת הסיוע. רק אחרי תקופה קבועה בחוק אפשר להגיש תביעות. המדריך הזה עובר על השלבים לפי הסדר, עם הזמנים והאגרות, נכון לאוקטובר 2026.

מי מחליט על מה

שלב 1: בקשה ליישוב סכסוך – הצעד הראשון בכל הליך גירושין

לפי סעיף 3(א) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, מי שרוצה להגיש תביעה בסכסוך משפחתי, ובכלל זה גירושין, רכוש, מזונות וענייני ילדים, צריך קודם להגיש "בקשה ליישוב סכסוך". הבקשה מוגשת לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.

הבקשה קצרה. לפי החוק, היא לא כוללת טענות לגופו של הסכסוך ולא טענות לגבי סמכות השיפוט. היא רק פותחת את ההליך ומפנה את בני הזוג ליחידת הסיוע.

חריגים: מתי לא צריך בקשה ליישוב סכסוך

לפי סעיף 4א, החוק לא חל, בין היתר, על הליך שבו מקום המושב של צד הוא מחוץ לישראל, על הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה ועל הליכים לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת. גם מי שכבר הגיש בקשה דומה בשנה האחרונה פטור ממנה, לפי סעיף 3(י).

שלב 2: פגישות מהו"ת ותקופת עיכוב ההליכים

אחרי הגשת הבקשה, יחידת הסיוע מזמינה את שני בני הזוג לפגישות מידע, היכרות ותיאום, מהו"ת בקיצור. לפי סעיף 3(ב), מדובר בעד ארבע פגישות, שמתקיימות תוך 45 ימים מהגשת הבקשה. יחידת הסיוע רשאית לקיים פחות פגישות, ולהאריך את התקופה פעם אחת ב-15 ימים. לפי החוק, הזמנה לפגישת מהו"ת דינה כהזמנה לדיון, והצדדים מתייצבים בעצמם. לפי חוברת המידע של בתי הדין הרבניים, מה שנאמר בפגישות חסוי ולא מועבר לבית הדין או לבית המשפט.

בפגישות מקבלים מידע על ההליכים המשפטיים והשלכותיהם, ועל דרכים חלופיות: ייעוץ, גישור וגירושין שיתופיים. בסוף הפגישה האחרונה יחידת הסיוע ממליצה איך להמשיך.

תקופת עיכוב ההליכים

כל עוד ההליך הזה נמשך, אף צד לא יכול להגיש תביעה בעניין הסכסוך, לא לבית הדין ולא לבית המשפט. לפי סעיף 3(ה) לחוק, "תקופת עיכוב ההליכים" היא 45 ימים מהגשת הבקשה, או 60 ימים אם יחידת הסיוע האריכה את הפגישות. החוק מוסיף עליה את הימים שבהם הצדדים מודיעים ליחידת הסיוע אם ימשיכו בהליך מוסכם, ועוד 15 ימים אחרי תום התקופה. בכל הזמן הזה אין להגיש תביעות. חוברת המידע של בתי הדין הרבניים מסכמת זאת כ-60 ימים מהגשת הבקשה (45 ימים לפגישות ועוד 15 "ימי צינון"), או 75 ימים בהארכה. הצדדים יכולים להאריך את התקופה בהסכמה בכתב.

אחרי שהתקופה מסתיימת יש עוד 15 "ימי קדימה": רק הצד שהגיש את הבקשה רשאי להגיש תביעה. לפי סעיף 4, אם הוא לא הגיש, או הגיש רק על חלק מהנושאים, הצד השני רשאי להגיש על השאר. לפי החוברת, התיק ליישוב סכסוך נסגר אוטומטית אחרי 100 ימים.

דוגמה 1: ציר זמן מהגשת הבקשה ועד התביעה

בפועל: בקשה שהוגשה ב-2 בנובמבר 2026, בלי הארכות, מסיימת את 60 הימים שבהם אסור לתבוע בתחילת ינואר 2027. לפי סעיף 6א לחוק, ימי חג מסוימים אינם נספרים, ולכן התאריך המדויק תלוי בלוח השנה. החישוב כאן להמחשה בלבד.

סעד דחוף בזמן ההמתנה

תקופת עיכוב ההליכים לא משאירה אתכם בלי הגנה. לפי סעיף 3(ז), כל צד רשאי בכל עת לבקש סעד דחוף או זמני, לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מהארץ. צו כזה תקף חמישה חודשים, אלא אם נקבע אחרת. לפי סעיף 3(ח), דיון בסעד דחוף או מתן סעד כזה אינו קובע איזו ערכאה מוסמכת לדון בתביעה. חוברת המידע מונה דוגמאות: פעולה רפואית דחופה בילד כשההורים חלוקים, יציאת ילד לחו"ל תוך 30 ימים, ומזונות או זמני שהות במקרים חריגים.

שלב 3א: גירושין בהסכמה

אם בני הזוג הגיעו להסכמה, בפגישות המהו"ת או מחוץ להן, הם מנסחים הסכם גירושין. ההסכם מסדיר את הגירושין עצמם, חלוקת הרכוש, מזונות, משמורת וזמני שהות.

לפי חוברת המידע של בתי הדין הרבניים, הסכם שלא אושר על ידי ערכאה מוסמכת אינו מחייב ואי אפשר לאכוף אותו. אישור נותן להסכם תוקף של פסק דין, ואפשר לאכוף אותו בהוצאה לפועל, דרך המוסד לביטוח לאומי או בבקשות לבית הדין.

יש שני מסלולים:

• הסכם שאושר בבית המשפט לענייני משפחה. האישור הזה לא כולל את הגירושין עצמם. צריך להגיש לבית הדין הרבני בקשה משותפת לגירושין, ואחר כך לסדר גט.
• הסכם שעדיין לא אושר. מגישים לבית הדין הרבני בקשה משותפת לאישור הסכם הגירושין, וכשההסכם מאושר מסדרים גט.

לפתיחת תיק בהסכמה בבית הדין צריך טופס בקשה משותפת, צילום תעודות זהות עם ספח מעודכן, עותק מקורי של ההסכם החתום, ותשלום אגרה.

שינוי הסכם גירושין שאושר

לפי חוברת המידע, בהסכמת שני הצדדים אפשר לשנות הסכם גירושין גם אחרי שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין. ממלאים טופס בקשה לתיקון הסכם גירושין או לשינוי ההסכם. בלי הסכמה, שינוי של סעיפים כמו מזונות ילדים מחייב הליך נפרד, ולכן כדאי לחשוב על המצבים העתידיים כבר בניסוח הראשון: מעבר דירה, שינוי בהכנסות וגיל הילדים.

כדי להבין איזה מסלול מתאים לכם, אפשר להיעזר בכלי גירושין צעד אחר צעד.

שלב 3ב: גירושין במחלוקת, תביעות וכריכה

כשאין הסכמה, אחרי תקופת עיכוב ההליכים מגישים תביעות. כאן מגיעה שאלה שמשפיעה על כל ההמשך: איפה יידונו הרכוש והילדים?

מה זו כריכה

לפי סעיף 3 לחוק השיפוט, כשהוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין, יש לו סמכות ייחודית בכל עניין "הכרוך" בה, כולל מזונות לאישה ולילדים. בבג"ץ 473/24 (22.6.2025) הסביר בית המשפט העליון: אם אחד מבני הזוג כרך לתביעת הגירושין עניינים נוספים, בית הדין קונה סמכות ייחודית לדון גם בהם, ובלבד שהכריכה נעשתה כדין. בדרך זו נחסמת דרכו של בן הזוג השני להגיש תביעה באותו עניין לבית המשפט.

המבחן המשולש

באותו פסק דין חזר בית המשפט העליון על המבחן שנקבע בע"א 118/80 גבעולי נ' גבעולי (1980). מי שמסתמך על כריכה צריך להראות שלושה דברים:

1. תביעת גירושין כנה: רצון אמיתי להתגרש, לא תביעה שנועדה רק "לתפוס" ערכאה.
2. כריכה כנה: רצון אמיתי לברר את העניין הכרוך בבית הדין.
3. כריכה כדין: העניין פורט כראוי בתביעה.

הכנות נבחנת במבחן אובייקטיבי, לפי מכלול הנסיבות ומטרתו האמיתית של מי שכרך. בית המשפט הדגיש עוד שנקודת המוצא היא שהסמכות בעניינים האלה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, וכריכה היא החריג.

בית הדין הרבני פועל לפי חוק המדינה

בבג"ץ 8638/03 אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול (2006), כפי שצוטט בבג"ץ 473/24, נקבעו הנחות היסוד: בית הדין הרבני הוא ערכאת שיפוט ממלכתית, שהוקמה מכוח חוק השיפוט ושואבת ממנו את סמכויותיה, והיקף סמכויותיו נקבע לפי חוק המדינה.

על חלוקת רכוש בין בני זוג יש גם הלכה מהותית. בבג"ץ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול (1994), כפי שצוטט בבע"מ 1983/23 (10.8.2023), נקבעה "חזקת השיתוף": לבני זוג שחיים יחד ומקיימים משק בית משותף, הרכוש שנצבר בחייהם המשותפים שייך לשניהם בחלקים שווים, אלא אם יש ראיות ברורות לכוונה אחרת.

להשוואה מפורטת בין שתי הערכאות, קראו על פתיחת תיק גירושין בבית משפט או ברבנות.

פתיחת תיק גירושין במחלוקת: מה כותבים בתביעה

לפי חוברת המידע של בתי הדין הרבניים, יש שני סוגים של תביעות גירושין: תביעת גירושין בלבד, ותביעת גירושין "והכרוך בגירושין", שכוללת תביעות נלוות כמו חלוקת רכוש, מזונות, החזקת ילדים והסדרי שהות. הליך פתיחת התיק זהה בשניהם. התביעה מוגשת לבית הדין האזורי שאחראי על מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג.

בטופס התביעה ממלאים, לפי החוברת:

1. פרטים אישיים של התובע.
2. פרטי הנתבע.
3. פרטי המייצגים, עורך דין או טוען רבני, וייפוי כוח.
4. מידע על הנישואין ועל נסיבות הפרידה: נישואין וגירושין קודמים, ילדים משותפים, גישור וטיפול משפחתי שהיו, ותלונות במשטרה או תביעות קודמות אם היו.
5. העילה לגירושין, ופירוט הסעדים הנוספים שמבקשים.

הסעיף האחרון חשוב במיוחד למי שרוצה לכרוך. כריכה "כדין" מחייבת פירוט אמיתי של העניין הכרוך, ולא משפט כללי.

מונחים שכדאי להכיר בבית הדין

ייצוג, דיונים וערעור

אפשר לייצג את עצמכם, או להיות מיוצגים בידי עורך דין או טוען רבני. מי שאין לו יכולת כלכלית רשאי לבקש סיוע משפטי בלשכה לסיוע משפטי באזור המגורים. לפי החוברת, בית הדין דן בדרך כלל בהרכב של שלושה דיינים, ואפשר לדון בדיין יחיד בהסכמת הצדדים או במקרים שהחוק מתיר.

על החלטות של בית הדין האזורי אפשר לערער לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. על החלטת ביניים מגישים בקשת רשות ערעור, ולפי החוברת יש להגיש אותה בתוך 10 ימים ממועד קבלת ההחלטה. הגשת ערעור לא מעכבת את ביצוע פסק הדין, אלא אם הוחלט על עיכוב, ובקשה כזו מגישים קודם לבית הדין האזורי.

מעקב אחרי התיק אפשרי במזכירות בית הדין, ובאתר המידע האישי לצדדים, אחרי קבלת קוד סודי במזכירות.

סעדים זמניים בזמן ההליך

מלבד הסעד הדחוף שבסעיף 3(ז), חוברת המידע מונה סעדים זמניים נפוצים בהליך גירושין:

• צו עיכוב יציאה מהארץ: כדי למנוע עגינות, להבטיח נוכחות בדיונים או להבטיח קיום פסק דין.
• צו עיקול: כדי למנוע העלמה או הברחה של נכסים.
• צו הגנה או צו הרחקה: במקרה של אלימות במשפחה.
• צו מניעה זמני: איסור לעשות מעשה עד להחלטה אחרת.

לפי החוברת, תיק לסעד זמני אפשר להגיש בבית הדין רק עד תום תקופת עיכוב ההליכים. אחרי זה מבקשים סעדים במסגרת התביעות עצמן.

פתיחת תיק גירושין ברבנות: אגרות 2026

לפי תקנות הדיינים (אגרות), התשי"ז-1957, בנוסח המעודכן לשנת 2026 בספר החוקים הפתוח, אלה האגרות העיקריות בבית הדין הרבני:

הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה לפי המדד. לפי חוברת המידע, אפשר לבקש הנחה באגרה במזכירות בית הדין, בצירוף מסמכים שתומכים בזכאות, ומשלמים בכרטיס אשראי או בשובר בבנק הדואר.

דוגמה 2: כמה עולה פתיחת תיק בהסכמה לעומת מחלוקת

זוג שמגיש לבית הדין בקשה לאישור הסכם גירושין משלם אגרה אחת: 536 ש"ח. בן זוג שמגיש תביעת גירושין וכורך אליה תביעה לחלוקת רכוש משלם 457 + 596 = 1,053 ש"ח, עוד לפני שכר טרחה, שמאות ואקטואר. ההבדל באגרות קטן. ההבדל האמיתי הוא בזמן ובעלות של ניהול הליך במחלוקת.

חלוקת רכוש: מה מתחלק ואיך

חלוקת הרכוש היא לרוב החלק הסבוך בהליך. העיקרון שנקבע בהלכת בבלי ושחזר עליו בית המשפט העליון בבע"מ 1983/23 הוא חלוקה שווה של מה שנצבר בחיים המשותפים. בבע"מ 1983/23 הוסיף בית המשפט, בנסיבות שנדונו שם, שחריגה מחלוקה שוויונית של זכויות שנוצרו מכוח הלכת השיתוף יכולה להיעשות רק מכוח הוראה מפורשת בחקיקה.

דוגמה 3: חלוקה שווה בפשטות

בני זוג צברו במהלך הנישואין: הון עצמי בדירה המשותפת של 1,200,000 ש"ח, חיסכון של 300,000 ש"ח וקרן השתלמות של 150,000 ש"ח. הסך: 1,650,000 ש"ח. בחלוקה שווה כל אחד זכאי לשווי של 825,000 ש"ח. אם אחד מהם נשאר בדירה, הוא מפצה את השני על ההפרש. בפועל יש שאלות נוספות: נכסים שהיו לפני הנישואין, ירושות ומתנות, חובות, זכויות פנסיה והסכם ממון אם נחתם. לחישוב ראשוני אפשר להשתמש במחשבון איזון משאבים.

ילדים: מזונות, משמורת וזמני שהות

ענייני הילדים הם חלק מאותו סכסוך משפחתי, ולכן גם הם עוברים דרך בקשה ליישוב סכסוך. בפגישות המהו"ת יחידת הסיוע יכולה לעזור לבני הזוג להגיע להסכמות על מזונות, משמורת וזמני שהות. לפי סעיף 3(ח1), אם עובד יחידת הסיוע חושש לשלומו של ילד, הוא רשאי להמליץ לערכאה על אמצעים, למשל תסקיר של עובד סוציאלי.

לגבי מזונות, תביעת מזונות יכולה להיכרך לתביעת הגירושין בבית הדין, או להתברר בבית המשפט לענייני משפחה. לפי סעיף 3 לחוק השיפוט, בהוראת שעה לשנתיים מ-18.11.2025, הורחבה סמכות בית הדין גם להשבת הוצאות מזונות ילדים שהוציא הורה אחד במקום השני. להערכה ראשונית של סכום המזונות, היעזרו במחשבון מזונות ילדים, ולתכנון זמני שהות במחולל הסדרי שהות.

שלב 4: סידור גט ותעודת גירושין

הגירושין בין יהודים נגמרים בסידור הגט בבית הדין הרבני. לפי סעיף 2 לחוק השיפוט, גירושין של יהודים בישראל נערכים לפי דין תורה. לפי חוברת המידע של בתי הדין הרבניים, סידור הגט הוא השלב האחרון, ורק אחריו בני הזוג גרושים. בדרך כלל הוא נעשה אחרי שסוכמו כל הנושאים הנלווים, בהסכם או בפסק דין, אבל יש מקרים שבהם בית הדין מקדים את הגט לפני שההליכים האחרים הסתיימו.

החוברת מתארת חמישה שלבים בטקס:

1. חקירת שמות. בית הדין מאמת את שמות בני הזוג, שמות האבות והכינויים, עם בני הזוג ועם קרוב משפחה מדרגה ראשונה. טעות, אפילו קטנה, עלולה לפסול את הגט.
2. ביטול מודעות. הבעל מבטל הצהרות קודמות שעשויות לרמוז שהגט ניתן בכפייה. לפי החוברת, זה לא מבטל את ההסכמים בין בני הזוג.
3. כתיבת הגט בידי סופר.
4. מתן הגט מהבעל לאישה.
5. מעשה בית הדין, המסמך שמעיד על הגירושין.

עוד לפי החוברת: בית הדין מודיע לאישה שאסור לה להתחתן במשך 92 ימים מקבלת הגט, ותוקף הגט אינו תלוי בתוקף ההסכמים בין בני הזוג או בביצועם. לתעודת הגירושין מביאים תמונת "פספורט" ומשלמים אגרה כחוק.

גירושין כשאחד מבני הזוג בחו"ל

סעיף 4א לחוק השיפוט קובע מתי לבית הדין הרבני יש סמכות בתביעת גירושין בין יהודים שנישאו כדין תורה, כשיש זיקה לחו"ל. הסמכות קיימת אם מתקיימת אחת מכמה זיקות לישראל, למשל: מקום המושב של הנתבע בישראל, שני בני הזוג אזרחי ישראל, או מקום המושב של התובע בישראל בתנאים שבחוק. הסעיף גם קובע שהוא אינו מקנה לבית הדין סמכות בעניינים הכרוכים בגירושין.

לפי חוברת המידע של בתי הדין הרבניים:

• הסמכות כוללת גם יהודים שאינם גרים בישראל, כשלנתבע יש זיקה ממשית לישראל והתובע מיוצג בישראל.
• יהודים אזרחי חו"ל שאין להם אפשרות להתגרש בבית דין רבני בחו"ל יכולים להגיש בקשה לגירושין בבית הדין בישראל, לפי החוק.
• מי שהתגרש בבית דין רבני בחו"ל, או בבית דין שאינו מוכר בישראל, צריך לקבל "אישור גיטין" מבית הדין הרבני כדי להירשם כגרוש בישראל.

שימו לב גם לחריג של סעיף 4א לחוק להסדר התדיינויות: כשמקום המושב של אחד הצדדים מחוץ לישראל, חובת הבקשה ליישוב סכסוך לא חלה.

כמה זמן לוקח הליך גירושין

החוק קובע רק את השלב הראשון: 60 עד 75 ימים שבהם אסור להגיש תביעות (תקופת עיכוב ההליכים ועוד 15 ימים), ואחריהם 15 ימי קדימה. אחרי זה, משך ההליך תלוי בעיקר בשני דברים: האם יש הסכמה, וכמה נושאים שנויים במחלוקת. גירושין בהסכמה מסתיימים לרוב בתוך תקופה קצרה יחסית אחרי ההגעה להסכם, כי נשארים רק אישור ההסכם וסידור הגט. הליך במחלוקת, עם הערכות שווי, חוות דעת ותסקירים, יכול להימשך זמן רב בהרבה. אין בחוק מועד מקסימלי לסיום.

רשימת בדיקה לפני פתיחת הליך גירושין

• אספתם מסמכים: תעודת נישואין, תעודות זהות עם ספח, תלושי שכר, דוחות בנק ופנסיה, נסחי טאבו וחוזי משכנתה.
• רשמתם את כל הנכסים והחובות, כולל מה שהיה לכל אחד לפני הנישואין.
• בדקתם אם נחתם הסכם ממון, ואם הוא אושר.
• שקלתם עם עורך דין באיזו ערכאה עדיף לפתוח, לפני שהגשתם משהו.
• אתם יודעים שאת הבקשה ליישוב סכסוך מגישים קודם, ושהיא לא כוללת טענות לגופו של עניין.
• תכננתם את ענייני הילדים לתקופת הביניים, כולל מזונות זמניים וזמני שהות.
• אם יש חשש להברחת רכוש או ליציאת ילד מהארץ, בדקתם אפשרות לסעד דחוף.
• אם יש אלימות, אתם יודעים שהחוק לא מעכב הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה.
• אם יש הסכם, וידאתם שהוא יאושר בערכאה מוסמכת, ושיש תאריך לסידור גט.
• אחרי הגט, עדכנתם את המצב האישי במרשם האוכלוסין, ובדקתם עדכון של מוטבים בפנסיה ובביטוח.

טעויות נפוצות בהליך גירושין

• לחשוב שהסכם חתום מספיק. הסכם שלא אושר בערכאה מוסמכת אינו מחייב ואי אפשר לאכוף אותו.
• לאשר הסכם בבית המשפט ולשכוח את הגט. אישור בבית המשפט לענייני משפחה לא כולל את הגירושין עצמם. צריך גם בקשה משותפת וסידור גט בבית הדין.
• לא להגיע לפגישות מהו"ת. ההגעה היא חובה, ותקופת העיכוב ממשיכה בכל מקרה.
• לכרוך "על הדרך". כריכה שאינה כנה או שלא נעשתה כדין עלולה להיפסל, ואז הדיון עובר לערכאה אחרת אחרי זמן ומשאבים.
• להעביר נכסים או למשוך כספים בזמן ההליך. צעדים כאלה עלולים לפגוע באמינות שלכם, והצד השני יכול לבקש סעד דחוף לשמירת המצב הקיים.
• להתעלם מהפנסיה. זכויות פנסיה שנצברו בחיים המשותפים הן לרוב חלק מהרכוש שמתחלק.
• להחליט על משמורת מתוך כעס. ההסדר צריך להתאים לילדים ולשגרה שלהם, ולא לשמש קלף במשא ומתן.

מתי לפנות לעורך דין גירושין

גם בגירושין בהסכמה כדאי שעורך דין יבדוק את ההסכם לפני החתימה, כי קשה מאוד לשנות הסכם שקיבל תוקף של פסק דין. במיוחד כדאי לפנות לעורך דין כש:

• יש רכוש משמעותי: דירה, עסק, מניות, נכסים בחו"ל או פנסיה גבוהה.
• יש מחלוקת על הילדים, או חשש שבן הזוג ייצא איתם מהארץ.
• אתם צריכים להחליט מהר אם להגיש בקשה ליישוב סכסוך ובאיזו ערכאה.
• יש אלימות, איומים או חשש להברחת רכוש.
• בן הזוג מסרב לתת או לקבל גט.
• אחד מכם גר בחו"ל או התחתנתם בחו"ל.

אפשר למצוא עורך דין מתאים בעמוד עורכי דין לגירושין. אם אתם שוקלים לנסות להסכים לפני ההליך, קראו גם על היתרונות של גישור בגירושין.

למידע נוסף על איך מתגרשים ברבנות: איך מתגרשים ברבנות.

למידע נוסף על מגשר מומלץ: מגשר מומלץ.

שאלות נפוצות

מקורות

• חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 – סעיפים 3, 4, 4א, 6א (ספר החוקים הפתוח)
• חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 – סעיפים 1, 2, 3 (כולל הוראת השעה מ-18.11.2025), 4א, 9 (ספר החוקים הפתוח)
• תקנות הדיינים (אגרות), התשי"ז-1957 – נוסח מעודכן ל-2026 (ספר החוקים הפתוח)
• בתי הדין הרבניים – חוברת מידע בנושא גירושין ויישוב סכסוך, ינואר 2019 (gov.il)
• בג"ץ 473/24 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים, בית המשפט העליון (22.6.2025) – כולל הלכת אמיר (בג"ץ 8638/03) ומבחן גבעולי (ע"א 118/80)
• בע"מ 1983/23 פלוני נ' פלוני, בית המשפט העליון (10.8.2023) – כולל הלכת בבלי (בג"ץ 1000/92, פ"ד מח(2) 221)

המידע במאמר כללי, נכון ל-19.10.2026, ואינו ייעוץ משפטי. לפני החלטה כדאי להתייעץ עם עורך דין.