הליך הגירושין הוא תהליך מורכב וקשה מבחינה רגשית, ולעיתים גם מבחינה משפטית. כאשר זוג מחליט להתגרש, עליו לבחור היכן לנהל את ההליכים המשפטיים – בבתי הדין הרבניים או בבתי המשפט.
לפני שבוחרים ערכאה, חשוב לדעת שמאז 2016, בני זוג שרוצים לפתוח הליך בסכסוך משפחתי חייבים להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, ולהשתתף בפגישות מהו"ת ביחידת הסיוע, לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. רק אם לא הושגה הסכמה בתקופת עיכוב ההליכים, אפשר להגיש תביעה. תיאור מלא של השלבים נמצא במדריך הליך גירושין 2026.
1. התמחות בתחום הנישואין והגירושין
בתי הדין הרבניים מתמחים בתחום הנישואין והגירושין לפי ההלכה היהודית. דיינים בבתי הדין הרבניים הם בעלי ידע רחב ומעמיק בנושאים הלכתיים הקשורים לנישואין ולגירושין, ולכן הם יכולים לספק פתרונות מותאמים ומדויקים לסוגיות שעולות בתהליך הגירושין.
כך לדוגמה, אפשר להתייעץ עם דוד עשור – טוען רבני ומגשר ולקבל ממנו מידע מתיקים קודמים בנושאים הללו. בין היתר, המומחיות הזו יכולה להיות יתרון משמעותי עבור זוגות הדורשים פסיקה המבוססת על עקרונות הדת וההלכה.
2. סמכות בענייני נישואין וגירושין
במדינת ישראל, לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), ענייני נישואין וגירושין של יהודים אזרחי המדינה או תושביה נתונים לשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים. המשמעות היא שגירושין בין בני זוג יהודים מחייבים מתן גט בבית הדין הרבני (בני דתות אחרות מתגרשים בבתי הדין הדתיים של העדה שלהם). הסמכות הבלעדית של בתי הדין הרבניים בעניינים אלו מבטיחה שההליך יתבצע לפי הכללים והעקרונות של ההלכה היהודית, דבר שיכול להיות חשוב לזוגות מסורתיים ודתיים.
לעומת זאת, בעניינים הנלווים לגירושין, כמו חלוקת רכוש, משמורת וזמני שהות, מזונות אישה ומזונות ילדים, הסמכות מתחלקת בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה. לפי סעיף 3 לאותו חוק, כאשר הוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין, יש לו שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך כדין בתביעת הגירושין, לרבות מזונות אישה וילדים. הוראת שעה לשנתיים, שבתוקף מ-18.11.2025, אף הרחיבה ופירטה את סמכותו בענייני מזונות ילדים. לכן לשאלה איזו ערכאה תידון ראשונה בעניינים אלה יש משמעות מעשית רבה, וכדאי להתייעץ עם איש מקצוע לפני ההגשה.
3. הליך מהיר ויעיל יותר
הליכי הגירושין בבתי הדין הרבניים נחשבים לעיתים למהירים יותר בהשוואה לבתי המשפט האזרחיים. בבתי הדין הרבניים ישנה נטייה לקדם את ההליכים בצורה מהירה ויעילה, דבר שיכול להקל על בני הזוג ולהפחית את הלחץ והמתח הנלווים לתהליך. זאת במיוחד אם שני הצדדים מגיעים להסכמה, ומעוניינים לסיים את ההליך בצורה מהירה וללא סכסוכים מיותרים.
4. פתרון סכסוכים באופן ידידותי ומגשר
בתי הדין הרבניים מעודדים לעיתים פתרון סכסוכים בין בני הזוג באמצעות גישור והסכמות הדדיות. הגישה הזו יכולה לסייע לבני הזוג להגיע להסכמות בצורה ידידותית יותר ולמנוע סכסוכים משפטיים ממושכים ויקרים. גישה זו מתאימה במיוחד לזוגות המעוניינים לשמור על יחסים טובים לאחר הגירושין, במיוחד כאשר ישנם ילדים משותפים ויש צורך בשיתוף פעולה בהמשך.
5. התייחסות לערכים דתיים ומסורתיים
עבור זוגות דתיים או מסורתיים, ניהול הליכי הגירושין בבית הדין הרבני עשוי להיות עדיף בשל ההתייחסות לערכים ולעקרונות הדתיים. בתי הדין הרבניים מעניקים משקל לערכים דתיים ומסורתיים בקבלת ההחלטות שלהם, דבר שיכול להוות יתרון עבור זוגות הרואים חשיבות בשמירה על העקרונות הדתיים במהלך הליך הגירושין.
6. קבלת ייעוץ דתי ומשפטי משולב
בית הדין עצמו אינו נותן ייעוץ לצדדים אלא מכריע בסכסוך, ולכן את הייעוץ המשלב הבנה בדין האזרחי ובדין הדתי מקבלים מהמייצג שלכם. בבית הדין הרבני אפשר להיות מיוצגים בידי טוען רבני או בידי עורך דין, ושניהם מכירים את סדרי הדין ואת ההלכה הנוהגת בבית הדין. ייצוג כזה יכול לסייע לבני הזוג להבין את המשמעויות המשפטיות והדתיות של ההחלטות שלהם, ולבחור את הדרך המתאימה ביותר עבורם.
המאמר עודכן ב-31.10.2026. המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי אישי.
