התשובה בקצרה
בוררות בדין תורה היא הליך שבו הצדדים מסכימים בכתב שדיינים יכריעו בסכסוך כספי ביניהם לפי ההלכה, והפסק מחייב אותם כמו פסק בוררות לכל דבר. עד 2026 היה זה אפשרי רק בבתי דין פרטיים לממונות, הפועלים כבוררים לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, כי בג"ץ קבע בשנת 2006 שבית הדין הרבני הממלכתי אינו מוסמך לשמש בורר. בחוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו-2026, שהתקבל בכנסת ב-24 במרץ 2026, ניתנה לבית הדין הרבני סמכות לדון כבורר בעניין אזרחי, בהסכמת כל הצדדים ובחתימה על טופס בוררות, למעט חריגים כמו סכסוכים בין בני זוג. פסק של בית דין לממונות נאכף אחרי אישור בבית המשפט, ואפשר לבקש לבטל אותו רק מהעילות שבסעיף 24 לחוק הבוררות.
מהי בוררות בדין תורה
בוררות בדין תורה היא בוררות רגילה מבחינת המשפט הישראלי, שבה הבוררים הם דיינים והדין שחל על הסכסוך הוא דין תורה. הבסיס שלה הוא הסכמת הצדדים, ולא סמכות כפייה של המדינה.
לפי סעיף 1 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, הסכם בוררות הוא הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך קיים או עתידי. בעולם בתי הדין המסמך הזה נקרא בדרך כלל "שטר בוררות". ברגע שהצדדים חתמו עליו, הדיינים פועלים כבוררים, והפסק שלהם מחייב לפי סעיף 21 לחוק "כמעשה בית דין".
יש היום שתי דרכים לנהל בוררות כזו:
- בית דין פרטי לממונות. גוף שאינו חלק ממערכת המדינה, שדייניו פועלים כבוררים מכוח שטר הבוררות. ההליך כפוף לחוק הבוררות במלואו.
- בית הדין הרבני הממלכתי כבורר. מסלול חדש לפי חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו-2026, עם תנאים וחריגים שקבועים בחוק.
למי שמגיע לנושא בלי רקע על בוררות בכלל, כדאי להתחיל במדריך בוררות: המדריך המלא.
המסגרת החוקית: מבג"ץ אמיר ועד חוק 2026
במשך כעשרים שנה הכלל היה שבית הדין הרבני הממלכתי אינו יכול לשמש בורר בעניינים אזרחיים, ושבוררות בדין תורה מתקיימת רק בבתי דין פרטיים. החוק החדש משנת 2026 שינה את הכלל הזה, בתנאים מוגדרים.
בג"ץ 8638/03 אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול (2006)
בפסק הדין, שניתן ב-6 באפריל 2006, קבע בית המשפט העליון שבית הדין הרבני לא הוסמך בחוק להכריע בסכסוכים כבורר, ושהסכמת הצדדים אינה יכולה להקנות לו סמכות כזו. באותו פסק דין צוין שגופים דתיים פרטיים, שאינם בתי דין ממלכתיים, יכולים לקבל סמכות של בורר מכוח הסכם הצדדים, בכפוף לחוק הבוררות (תרגום ותקציר פסק הדין, Versa).
חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו-2026
החוק התקבל בכנסת ב-24 במרץ 2026 ופורסם ברשומות (ס"ח תשפ"ו, 320). הוא חל על בית דין רבני ועל בית דין שרעי, ולפי סעיף 8, לגבי בתי הדין השרעיים תחילתו שלושה חודשים מיום הפרסום. החוק לא מבטל את בתי הדין הפרטיים לממונות; הוא מוסיף מסלול ממלכתי לצדם.
החוק חדש, והפרשנות שלו עוד מתגבשת בפסיקה ובתקנות שהשר רשאי להתקין לפי סעיף 5. לפני שבוחרים מסלול, כדאי לבדוק עם עורך דין אם חלו שינויים מאז עדכון המדריך.
בית דין פרטי לממונות או בית הדין הרבני: השוואה
ההבדל המרכזי הוא במקור הסמכות: בית דין פרטי שואב אותה רק משטר הבוררות, ובית הדין הרבני שואב אותה מהחוק של 2026, שמגביל את סוגי הסכסוכים ומגן על זכויות מסוימות.
| נושא | בית דין פרטי לממונות | בית הדין הרבני כבורר (חוק 2026) |
|---|---|---|
| מקור הסמכות | שטר בוררות לפי חוק הבוררות | טופס בוררות בנוסח התוספת הראשונה לחוק, סעיף 2 |
| אילו סכסוכים | כל עניין שיכול להיות נושא להסכם (סעיף 3 לחוק הבוררות) | רק "עניין אזרחי" כהגדרתו בסעיף 1, עם רשימת חריגים |
| סכסוכים בין בני זוג | אפשרי, בכפוף לדין הכללי | מוחרג: עניין הנוגע להליך בין בני זוג נשואים או לשעבר |
| תנאי לגבי הצדדים | אין | לבית הדין סמכות במעמד אישי כלפי לפחות צד אחד, או שכל הצדדים תאגידים (סעיף 2(א)(2)) |
| הדין המהותי | כפי שקבעו הצדדים; ברירת המחדל: הבורר לא קשור בדין המהותי (פרט יד לתוספת הראשונה) | הדין הדתי, אבל בלי לפגוע בזכויות מהותיות מכוח חוקים שמנויים בסעיף 3(ב) |
| סדרי הדין | לפי השטר והתוספת הראשונה | סדרי הדין הנהוגים בבית הדין (סעיף 4(1)) |
| אכיפה | אישור בבית המשפט לפי סעיף 23 לחוק הבוררות | דין הפסק, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט (סעיף 4(4)); סעיף 23 לא חל |
| עלות | שכר הדיינים לפי השטר או הנוהג באותו בית דין; משתנה | אגרות; עד להתקנת תקנות חלות תקנות הדיינים (אגרות) (סעיף 9) |
| ביטול | עילות סעיף 24 לחוק הבוררות | עילות סעיף 24, וגם פסיקה בניגוד לחוק 2026 (סעיף 4(2)) |
שטר בוררות: מה כתוב בו ומה לבדוק לפני שחותמים
שטר בוררות הוא הסכם הבוררות שבו הצדדים מסמיכים את בית הדין להכריע ביניהם. הוא חייב להיות בכתב, ומה שכתוב בו קובע את גבולות הסמכות של הדיינים ואת העילות שיהיו פתוחות אחר כך לביטול.
לפני חתימה, כדאי לקרוא את השטר בעיון ולבדוק את הנקודות הבאות:
- מי הצדדים. כל מי שעלול להיות מחויב בפסק צריך לחתום. בית דין שיחייב מי שלא חתם חורג מסמכותו.
- מה נמסר להכרעה. תיאור הסכסוך קובע את גבולות הסמכות. ניסוח רחב מדי או צר מדי יוצר מחלוקות בהמשך.
- "דין או פשרה". בשטרי בוררות רבים בית הדין מוסמך לפסוק לפי דין תורה או בדרך של פשרה. חשוב להבין מה סמכתם לו לעשות.
- מספר הדיינים. בתי דין רבים יושבים בהרכב של שלושה, אבל אם השטר לא קובע מספר, ברירת המחדל בחוק היא בורר יחיד (פרט א לתוספת הראשונה).
- הנמקה. לפי פרט טו1 לתוספת הראשונה הבורר מנמק את הפסק, אלא אם הצדדים הסכימו אחרת. ויתור על הנמקה מצמצם את היכולת לבדוק את הפסק בהמשך.
- מועד למתן הפסק. ברירת המחדל היא שלושה חודשים מתחילת הדיון, עם אפשרות הארכה בשלושה חודשים נוספים (פרט טו), אלא אם השטר קובע אחרת.
- ערעור. אם בית הדין מפעיל ערכאת ערעור פנימית, כדאי שהשטר יאמר זאת. ערעור לפני בורר אפשרי לפי סעיף 21א לחוק רק אם הוסכם עליו.
- שכר והוצאות. מי משלם, כמה ומתי. בהיעדר הוראה, הצדדים חייבים בשכר הבורר והוצאותיו חלק כחלק (פרט יח).
הרחבה על ניסוח הסכם בוררות, כולל סעיף בוררות בחוזה, תמצאו במדריך הסכם בוררות ובכלי מחולל הסכם בוררות.
במה בית הדין הרבני רשאי לדון כבורר לפי חוק 2026
בית הדין הרבני רשאי לדון כבורר רק ב"עניין אזרחי" שיכול להיות נושא להסכם, ורק אחרי שכל הצדדים חתמו על טופס הבוררות שבחוק. ההגדרה בסעיף 1 לחוק מוציאה מכלל זה כמה סוגי עניינים.
מה לא נכלל ב"עניין אזרחי"
- עניין פלילי, ועניין מינהלי של ביקורת שיפוטית על החלטת רשות.
- עניין שכבר נמצא בסמכות השיפוט של בית הדין לפי חוק, או שאפשר להסכים שיהיה בסמכותו.
- עניין הנוגע להליך בין בני זוג נשואים או מי שהיו בני זוג נשואים.
- עניין שהמדינה או רשות מקומית צד לו.
- עניינים מסוימים שבסמכות בית הדין לעבודה, ובהם עניין בזמן יחסי עבודה, אלא אם העובד יזם את ההליך.
- עניין הנוגע להליכי משמעת.
איך ההליך נפתח
לפי סעיף 2(ב), הפנייה מוגשת עם טופס בוררות חתום בידי כל הצדדים סמוך לפני ההגשה. צד אחד יכול גם להגיש בקשה על גבי טופס שרק הוא חתם עליו, ואז מזכירות בית הדין שולחת לצד השני הודעה בנוסח התוספת השנייה, שבה מובהר שהוא רשאי לחתום (סעיף 2(ג)). עד שכל הצדדים חותמים, בית הדין לא מזמין לדיון, לא מורה להשיב לתביעה ולא מחליט בגוף הסכסוך (סעיף 2(ד)).
בתחילת הדיון בית הדין צריך לברר שהחתימה נעשתה מרצון חופשי, ולהבהיר לצדדים שזה הליך בוררות ולא הליך שיפוטי (סעיף 2(ה)). בית הדין גם רשאי לסרב לדון, מטעמים שיירשמו (סעיף 2(ו)).
זכויות שהחוק מגן עליהן
בית הדין רשאי לפסוק לפי הדין הדתי, אבל לפי סעיף 3(ב) הפסק לא יפגע בזכות מהותית של צד מכוח חוק שיווי זכויות האישה, משפט העבודה המגן שאין להתנות עליו, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, חוק החוזים האחידים, וכל הוראת דין שחלה על אף ויתור או הסכם נוגד.
גבולות הסמכות של בית הדין הרבני בענייני ממון
מחוץ למסלול הבוררות, הסמכות של בית הדין הרבני בענייני ממון מוגבלת לענייני נישואין וגירושין ולעניינים שכרוכים בהם. סכסוך עסקי או שכנים לא מגיע אליו כשופט, אלא רק בהסכמה, כבורר.
לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953:
| סוג העניין | סמכות בית הדין הרבני | סעיף |
|---|---|---|
| נישואין וגירושין של יהודים אזרחי ישראל או תושביה | ייחודית | סעיף 1 |
| עניין שכרוך כדין בתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין, לרבות מזונות | ייחודית | סעיף 3 |
| תביעת מזונות של אישה נגד בעלה, שלא אגב גירושין | אם היא הגישה לבית הדין, הנתבע לא יכול לטעון לחוסר סמכות | סעיף 4 |
| ענייני מעמד אישי אחרים, כמו ירושה | רק בהסכמת כל הצדדים | סעיף 9 |
| סכסוך אזרחי רגיל (חוזה, עסקה, שכירות, שותפות) | אין סמכות שיפוט; אפשרי רק כבורר לפי חוק 2026 | חוק 2026, סעיף 2 |
מכאן נובעת נקודה מעשית: סכסוך רכושי בין בני זוג, גם אחרי הגירושין, לא נכנס למסלול הבוררות של חוק 2026, ונשאר בגבולות הסמכות הרגילים של בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. על תחומי השיפוט של בית הדין הרבני בכלל ראו את המדריך בית דין רבני. בענייני משפחה וגירושין כדאי להיוועץ בעורך דין דיני משפחה, ובענייני ירושה בעורך דין צוואות וירושות.
איך פסק של בית דין נאכף
פסק של בית דין פרטי לממונות נאכף כמו כל פסק בורר: מגישים בקשה לאשר אותו בבית המשפט לפי סעיף 23 לחוק הבוררות, ואחרי האישור הוא נאכף כפסק דין. פסק של בית הדין הרבני לפי חוק 2026 דינו כפסק דין כבר מכוח סעיף 4(4), בלי הליך אישור.
בית דין פרטי: שלבי האכיפה
- הצד הזוכה מגיש לבית המשפט המוסמך הודעה על בקשה לאישור, לפי תקנה 8 לתקנות סדרי הדין בעניני בוררות, התשכ"ט-1968, עם עותק של הפסק חתום בידי הדיינים.
- הצד שחויב יכול להתנגד רק בדרך של בקשת ביטול, בתוך 15 ימים מהמצאת ההודעה ולא אחרי המועד של סעיף 27 לחוק (תקנה 10).
- אם אין התנגדות, בית המשפט או הרשם מאשר את הפסק בלי לשמוע את הצדדים.
- אחרי האישור פותחים תיק בהוצאה לפועל, כמו בפסק דין רגיל. מי שזקוק לליווי בשלב זה יכול להיעזר בעורך דין הוצאה לפועל.
כבר בזמן הליך האישור או הביטול, סעיף 29 לחוק מאפשר לבקש עיקול נכסים, עיכוב יציאה מהארץ או ערובה לקיום הפסק.
מה לגבי בית דין לעבודה
בעניין שבסמכות בית הדין לעבודה ושנדון בבוררות לפי חוק 2026, לבית הדין לעבודה יש סמכויות בית המשפט לעניין הבוררות, וסמכות ייחודית בתובענה שעילתה בפסק (סעיף 4(3)). בעניינים כאלה כדאי להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה.
ביטול פסק דין של בית דין לממונות
פסק של בית דין לממונות אפשר לבטל רק מאחת מעשר העילות שבסעיף 24 לחוק הבוררות, בבקשה שמוגשת ככלל בתוך 45 ימים לפי סעיף 27. בית המשפט לא בוחן אם הדיינים צדקו בפרשנות ההלכה, אלא אם ההליך והסמכות היו תקינים.
העילות שעולות לרוב בבוררות לפני בית דין:
- היעדר הסכם תקף (24(1)). למשל כשצד לא חתם על השטר, או כשנטען שהחתימה לא הייתה מרצון. על עילה זו לא חל המועד של 45 יום.
- חריגה מסמכות (24(3)). כשבית הדין הכריע בשאלה שלא נמסרה לו בשטר, או חייב מי שלא היה צד.
- זכות טיעון (24(4)). כשצד לא קיבל הזדמנות נאותה לטעון או להביא ראיות.
- היעדר הנמקה (24(6)). רלוונטית כשחובת ההנמקה חלה, לפי השטר או לפי ברירת המחדל שבתוספת.
- תקנת הציבור (24(9)). עילה צרה, שבוחנת את תוכן הפסק.
עילת 24(7), פסיקה שלא לפי הדין, רלוונטית רק אם הוסכם שהבורר יפסוק "בהתאם לדין". כשהשטר מסמיך לפסוק לפי דין תורה או בפשרה, היא לרוב לא תעמוד. בבוררות לפני בית הדין הרבני לפי חוק 2026 נוספה עילה: פסיקה בניגוד להוראות אותו חוק, למשל פגיעה בזכות מוגנת לפי סעיף 3(ב) (סעיף 4(2)).
גם כשקיימת עילה, בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה אם לא נגרם עיוות דין, ויעדיף ביטול חלקי, תיקון או החזרה לבית הדין על פני ביטול מלא (סעיף 26). הפירוט המלא של העילות, המועדים והדרך להגיש בקשה נמצא במדריך ביטול פסק בורר, ולחישוב מועדים אפשר להיעזר במחשבון מועדים בבוררות.
שיקולים מעשיים ותרחישים
בוררות בדין תורה מתאימה בעיקר לצדדים ששניהם רוצים שהסכסוך יוכרע לפי ההלכה ומקבלים את סמכות הדיינים. כשאחד הצדדים לא מעוניין, אין דרך משפטית לחייב אותו להתדיין בבית דין.
הצד השני מסרב לחתום על שטר בוררות
בלי הסכם בכתב אין בוררות. גם בבית הדין הרבני לפי חוק 2026, הדיון לא מתחיל עד שכל הצדדים חותמים (סעיף 2(ד)). בתוך הקהילה ייתכנו השלכות הלכתיות של סירוב, אבל מבחינת המשפט הישראלי הדרך הפתוחה היא תביעה בבית משפט.
חתמתם על חוזה עם סעיף "דין תורה" ועכשיו הוגשה נגדכם תביעה בבית משפט
אם הסעיף הוא הסכם בוררות תקף, אפשר לבקש לעכב את ההליכים בבית המשפט לפי סעיף 5 לחוק הבוררות. הבקשה צריכה להיות מוגשת לא יאוחר מהיום שבו טענתם לראשונה לגופו של עניין (סעיף 5(ב)).
רוצים להכריע בסכסוך רכושי אחרי גירושין לפי דין תורה
במסלול של חוק 2026 זה לא אפשרי, כי עניין הנוגע להליך בין בני זוג לשעבר מוחרג. השאלה אם בית הדין מוסמך נבחנת לפי חוק השיפוט ופסיקת בית המשפט העליון, ושם כדאי להתייעץ עם עורך דין גירושין.
רשימת בדיקה לפני שפונים לבית דין
- האם הסכסוך הוא "עניין אזרחי" שאינו מוחרג, אם אתם שוקלים את בית הדין הרבני.
- האם השטר מגדיר במדויק את הצדדים ואת השאלות שנמסרו להכרעה.
- האם הסמכתם לפסוק לפי דין, בפשרה או בשתי הדרכים.
- האם יש הנמקה, מועד לפסק וערכאת ערעור.
- מה העלות, ומי נושא בה.
- מי ייצג אתכם, ואם מותר ייצוג לפי כללי בית הדין.
מתי כדאי להיעזר בעורך דין
עורך דין שמכיר את חוק הבוררות ואת עולם בתי הדין יכול לעזור כבר בשלב ניסוח השטר, וחשוב במיוחד כשצריך לאשר פסק, להתנגד לו או לבקש לעכב תביעה בבית משפט. גם בהליך שמתנהל לפי ההלכה, הכללים שקובעים אם הפסק ייאכף הם כללי המשפט הישראלי.
במדריך האתר תוכלו למצוא עורך דין בוררות, ובסכסוכים עסקיים גם עורך דין מסחרי. אם אתם עוד מתלבטים בין הליכים, ראו ההבדל בין גישור לבוררות.
שאלות נפוצות
האם פסק של בית דין לממונות מחייב לפי החוק?
כן, אם הצדדים חתמו על שטר בוררות. הדיינים פועלים אז כבוררים, והפסק מחייב לפי סעיף 21 לחוק הבוררות. כדי לאכוף אותו בהוצאה לפועל צריך לבקש מבית המשפט לאשר אותו לפי סעיף 23 לחוק.
האם בית הדין הרבני יכול לשמש בורר בסכסוך כספי?
מאז חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו-2026, כן, בתנאים: מדובר בעניין אזרחי שאינו מוחרג בחוק, כל הצדדים חתמו על טופס הבוררות, ולבית הדין יש סמכות במעמד אישי כלפי לפחות צד אחד או שכל הצדדים תאגידים. לפני החוק קבע בג"ץ 8638/03 אמיר שאין לבית הדין הרבני סמכות כזו.
מה זה שטר בוררות?
שטר בוררות הוא הסכם בכתב שבו הצדדים מסמיכים את בית הדין להכריע ביניהם כבורר. הוא קובע מי הצדדים, מה נמסר להכרעה, אם הפסיקה תהיה לפי דין או בפשרה, ולעיתים גם שכר, מועדים וערעור. בלי שטר חתום אין לבית הדין סמכות של בורר.
אפשר לבטל פסק דין של בית דין לממונות?
כן, אבל רק מאחת מעשר העילות שבסעיף 24 לחוק הבוררות, כמו היעדר הסכם תקף, חריגה מסמכות או פגיעה בזכות הטיעון. הבקשה מוגשת לבית המשפט ככלל בתוך 45 ימים לפי סעיף 27 (עילת היעדר הסכם תקף פטורה מהמועד הזה), ובית המשפט לא בוחן מחדש את הפרשנות ההלכתית של הדיינים.
אפשר לחייב אותי להתדיין בדין תורה?
לא בלי הסכמתכם בכתב. בוררות מבוססת על הסכם, וגם במסלול של חוק 2026 בית הדין לא מתחיל לדון עד שכל הצדדים חותמים על טופס הבוררות. אם חתמתם בעבר על חוזה עם סעיף בוררות בדין תורה, ייתכן שהסעיף מחייב אתכם.
האם בית הדין הרבני יכול לדון כבורר בחלוקת רכוש בין גרושים?
לא במסלול של חוק 2026. החוק מחריג מ"עניין אזרחי" עניין הנוגע להליך בין בני זוג נשואים או מי שהיו בני זוג נשואים. סמכות בית הדין בעניינים כאלה נבחנת לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953.
כמה עולה בוררות בבית דין לממונות?
אין מחיר אחיד. בבית דין פרטי השכר נקבע לפי השטר או הנוהג באותו בית דין, ומשתנה לפי היקף הסכסוך ומספר הדיינים. בבית הדין הרבני לפי חוק 2026 משלמים אגרות, ועד להתקנת תקנות חדשות חלות תקנות הדיינים (אגרות), התשי"ז-1957, לפי סעיף 9 לחוק.
- חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו-2026 (ויקיטקסט)
- חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), ס"ח תשפ"ו, 320 (אתר הכנסת)
- חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (ויקיטקסט)
- תקנות סדרי הדין בעניני בוררות, התשכ"ט-1968 (ויקיטקסט)
- חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 (ויקיטקסט)
- תקנות הדיינים (אגרות), התשי"ז-1957 (ויקיטקסט)
- בג"ץ 8638/03 אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול, תרגום (Versa, Cardozo)
- אתר בתי הדין הרבניים
- אתר הרשות השופטת
המידע במדריך כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. עודכן: נובמבר 2026.



