מכירת אלכוהול לקטינים

צריכה מוגברת של אלכוהול וצריכה של אלכוהול בקרב קטינים הינה בעיה משמעותית אשר משפיעה על התרבות ותחושת הביטחון בישראל ובעולם כולו. צריכת אלכוהול בקרב קטינים עשויה להוביל להתנהגות אלימה, פגיעה בגוף או ברכוש של גורם שלישי ואף פגיעה עצמית. כדי למזער את התופעה הזו חוקק בישראל תת סעיף חוק העונשין האוסר מכירת אלכוהול לקטין.

מה כולל החוק למכירת אלכוהול לקטינים

האיסור על מכירת משקאות משכרים לקטין קבוע בסעיף 193א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שתוקן לאחרונה בשנת 2010. "קטין" לפי החוק הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנים. בסעיף זה מצוינים שלושה מקרים עיקריים שהמשותף לשלושתם הינה התוצאה הסופית והיא צריכת אלכוהול על ידי קטין.

שידול קטין לצריכת אלכוהול

התת סעיף הראשון, סעיף 193א(א), אוסר על מי ש"מעודד או משדל" קטין לשתות משקה משכר. כדי להבין את משמעות הסעיף הזה יש להבין באופן ברור את המונח שידול. במשפט הפלילי, שידול הוא הבאת אדם אחר לעשות מעשה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה הפעלת לחץ, ואין צורך במרמה, באיומים או באלימות. לכן גם עידוד "תמים" של קטין לשתות, למשל במסיבה, עלול להיכנס לגדר האיסור.

מכירת אלכוהול לקטינים

הסעיף הבא מדבר על פעולת המכירה עצמה. חל איסור על כל אדם, בין אם הוא מוכר, ברמן, הבעלים של נקודת מכירת אלכוהול, ובכל מקום, בין אם מדובר על בר, פיצוציה או מכלות, על מכירת משקאות אלכוהולים לקטנים (סעיף 193א(א1)). בסעיף זה, אין יוצאים מן הכלל. בנוסף, סעיף 193א(ב) אוסר על בעל עסק שבו נמכרים משקאות לשתייה במקום, כמו בר או פאב, ועל עובדיו, למכור או להגיש משקה משכר לקטין או לעודד אותו לשתות.

איסור קניית אלכוהול בעבור קטין

לפי סעיף 193א(א2), חל איסור לספק משקה משכר לקטין או לרכוש משקה משכר בעבורו במקום ציבורי, אלא אם הדבר נעשה בנוכחות האחראי על הקטין ובהסכמתו, או בחוג המשפחה. "אחראי על קטין" הוא הורה, הורה חורג, אפוטרופוס או מי שהקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו לפי דין או בהסכמת ההורה. המשמעות של תת סעיף זה הינה העובדה שאם קטין מבקש מכם לרכוש בעבורו אלכוהול ואתם מבצעים זאת, אתם עוברים על החוק הפלילי בישראל.

המטרה של החוק מכירת אלכוהול לקטינים

המטרה העיקרית של החוק לאיסור מכירת אלכוהול לקטינים היא להקטין את כמות הקטינים המגיעים לידי צריכת אלכוהול ובעיקר צריכת אלכוהול מופרזת. בתוך כך, ככל הנראה כל מי שנולד עד שנות ה-90 מכיר את הקלות בה ניתן היה לגשת לכל מכולת או פיצוציה ולבקש משקאות אלכוהולים ולקבלם ללא כל בעיה.

אומנם גם כיום, קטינים עדין מצליחים להשיג אלכוהול בכל מיני דרכים, אך, ניתן ראות שהחוק הפך את הסוגייה לקשה יותר וייתכן שבעתיד הקרוב באמת נוכל לראות את הירידה בכמות בני הנוער המבלים את הסופ"שים שלהם בשתיית אלכוהול.

העונש על מכירת אלכוהול לקטינים

גם את העונש על מכירת אלכוהול לקטינים ניתן לחלק לפי חומרת המעשה.

זהירות פעילות סמויה

רשויות החוק השונות רואות בצורה חמורה מאוד מעבר על חוק איסור מכירת משקאות משכרים לקטינים. בתוך כך לעיתים קרובות המשטרה מבצעת סוגים שונים של פעולות סמויות במטרה לתפוס את אלו העוברים על החוק.

ישנם שני סוגים של פעילויות סמויות שהמשטרה מבצעת, כשהמשותף לשתיהן הינה העובדה שמנסים לבדוק האם הקטין או מי שמצטייר להיראות כקטין יצליח לרכוש את המשקה האלכוהולי.

• במצב הראשון, בדרך כלל שולחים שוטר סמוי, או קטין, שללא עוררין ניתן לייחס להם נראות של קטין.
• המצב השני הוא מורכב יותר, זהו מצב בו המשטרה בוחרת בקטין בעל נראות של בגיר וכתוצאה מכך המוכר עשוי ליפול ולהעריך שמדובר בבגיר ולכן לא לדרוש תעודת זהות.
  • חשוב לתת את הדעת שבמספר מקרים מהסוג, בית המשפט פסק לטובת הנאשם והוציאו אותו זכאי, זאת משום שהבלבול מבחינת המוכר היה בתום לב וללא יכולת אמיתית לדעת שמדובר בקטין.

החשיבות שבדרישת תעודת זהות מכל קונה

חשוב להבין, האחראיות על אי מכירת אלכוהול לקטינים מוטלת על המוכר. החוק אינו מחייב לבדוק תעודת זהות לכל קונה, אבל לפי סעיף 193א(ג) בעל עסק או עובד בו רשאי לדרוש מכל מי שמבקש משקה משכר להציג תעודה שממנה אפשר לוודא את גילו. ישנם גילאים בהם המראה החיצוני עשוי להטעות, ולכן הבדיקה חשובה במיוחד: לפי סעיף 193א(ג1), כאשר עסק מכר, הגיש או סיפק משקה משכר לקטין, חזקה שהמוכר היה מודע לכך, אלא אם הוכיח שהקטין הציג לו תעודה שלפיה הוא אינו קטין. בנוסף, כל עסק שבו נמכרים משקאות משכרים חייב להציג במקום בולט הודעה המפרטת את האיסורים (סעיף 193א(ד)).

כמו שתיארנו, עשויים להיות מקרים בהם בית המשפט יצודד עם המוכר, אך חבל לקחת על כך את הסיכון ועדיף תמיד לבחור בדרך של מניעת סיכון. כשהמשמעות של זה היא ללכת עם המשפט "אם יש ספק, אין ספק", עדיף לבדוק תעודת זהות מאשר להישפט לאחר המעשה.

משמעויות החוק לעסקים

במקרה של מכירת אלכוהול לקטינים המשטרה יכולה להורות על סגירה של העסק. לפי סעיף 23 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה רשאי לצוות על סגירת העסק לתקופה של עד 15 ימים, אם יש חשד סביר לעבירה לפי סעיף 193א ובשנתיים שקדמו לה נמסרה לבעל העסק התראה בכתב. אם תוך שלוש שנים מתום צו הסגירה מתעורר חשד לעבירה נוספת, ניתן לסגור את העסק לתקופה של עד 30 ימים, גם בלי התראה נוספת.

היסוד הנפשי וחזקת המודעות

באופן כללי בכדי להאשים אדם בעבירה פלילית יש צורך להציג יסוד נפשי. זהו בפועל האלמנט הנפשי אשר מניע אותו למעשה. בעבירת מכירת אלכוהול לקטינים בעסק, החוק מקל על התביעה: לפי סעיף 193א(ג1) קיימת חזקה שהמוכר היה מודע לכך שהקונה קטין, והמוכר יכול לסתור אותה אם יוכיח, ברמת ההוכחה של משפט אזרחי, שהקטין הציג לו תעודה שלפיה אינו קטין. המשמעות היא שנטל ההוכחה עובר בפועל אל המוכר, ולכן ישנה גם חשיבות רבה לקבלת ייצוג הולם במידת הצורך.

החשיבות שבייצוג מתאים

חוק אי מכירת אלכוהול לקטינים הינו חוק חשוב מאוד בעל מטרה חיובית. אך, במקרים מסוימים, למשל אדם שאינו נראה קטין, המוכר עשוי לשגות בתום לב. במקרים אחרים, כמו הצגה של תעודת זהות מזויפת, המוכר לרוב אינו יכול לדעת על התרמית. בחירה של עורך דין פלילי אשר מכיר את התחום עשוי להיות ההבדל בין ביטול האשמות ומחיקת התיק לפגיעה בעסק או בעובדים שלכם, מאסר וקנס גבוה.

המאמר עודכן ב-31.10.2026. המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי אישי.