מחולל מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע

מה נחשב לשון הרע?

לפי סעיף 1 לחוק, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול לבזות אדם או להשפיל אותו בעיני הבריות, לעשות אותו מטרה לשנאה או ללעג בגלל מעשים או תכונות שמייחסים לו, לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו, או לבזות אותו בשל מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. גם תאגיד יכול להיפגע מלשון הרע.

"פרסום" לפי סעיף 2 הוא דבר שנאמר, נכתב או הוצג, והגיע לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע. לכן פוסט ברשת חברתית, הודעה בקבוצת וואטסאפ, ביקורת בגוגל ומכתב למעסיק יכולים כולם להיות פרסום. דברים שנאמרו רק לנפגע, בלי אחרים, אינם פרסום.

כמה פיצוי מגיע על לשון הרע בלי להוכיח נזק?

הסכומים מתעדכנים ב-16 בכל חודש לפי מדד המחירים לצרכן, לעומת מדד ספטמבר 1998 (סעיף 7א(ה)). לא ניתן לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת על אותה לשון הרע (סעיף 7א(ד)). אם יוכח נזק ממשי, למשל אובדן לקוחות, הפיצוי יכול להיות גבוה יותר. בפועל בתי המשפט פוסקים לעיתים קרובות סכומים נמוכים מהתקרה.

דוגמה: פוסט פוגעני בקבוצת פייסבוק

אילו הגנות יש למפרסם?

לפני משלוח המכתב מומלץ לבדוק אם למפרסם יש הגנה. אם יש, התביעה עלולה להידחות:

• אמת דיברתי (סעיף 14): הדבר שפורסם היה אמת, והיה בפרסום עניין ציבורי. פרט שולי שלא הוכח לא מבטל את ההגנה.
• תום לב (סעיף 15): למשל הבעת דעה על התנהגות בעניין ציבורי, ביקורת על עבודה או שירות שניתנו לציבור, תלונה לרשות המוסמכת, או הגנה על עניין אישי כשר. לפי סעיף 16, אם המפרסם לא האמין שהדברים נכונים או לא בדק אותם באופן סביר, חזקה שלא פעל בתום לב.
• פרסום מותר (סעיף 13): למשל דברים שנאמרו בדיון בבית משפט על ידי בעל דין, עד או עורך דין, ודיווח נכון והוגן על הדיון.

ביקורת עניינית על שירות שקיבלו, גם אם היא קשה, מוגנת לעיתים קרובות. האשמה עובדתית שקרית, כמו "גונב" או "מרמה", בדרך כלל לא.

למה לדרוש התנצלות?

לפי סעיף 19(4), בית המשפט רשאי להקטין את הפיצוי אם המפרסם התנצל, תיקן או הכחיש את הדברים, ובלבד שההתנצלות פורסמה באותו מקום, באותה מידה ובאותה דרך שבה פורסמה לשון הרע, ולא הייתה מסויגת. לכן המכתב דורש התנצלות באותו מקום ולא בהודעה פרטית. לפי סעיף 9, בית המשפט רשאי גם לצוות על פרסום תיקון או הכחשה על חשבון המפרסם.

מבחינת הנפגע, הסרה מהירה והתנצלות פומבית מתקנות את הפגיעה מהר יותר מתביעה. אם המפרסם יסרב, המכתב ישמש ראיה לכך שניתנה לו הזדמנות לתקן.

טעויות נפוצות, ומתי חייבים עורך דין

• מחיקת הראיות: לפני כל פנייה יש לצלם את הפרסום, את התאריך, את שם המפרסם, את התגובות ואת מספר השיתופים.
• מכתב שהוא בעצמו פוגעני: יש לשלוח את המכתב רק למפרסם, בלי העתקים לקבוצה או לאחרים, ובלי כינויים או האשמות.
• איום בתלונה במשטרה כדי לקבל כסף: אין לכתוב כך. איום כזה עלול להיחשב סחיטה באיומים.
• המתנה ארוכה: ככל שהפרסום נשאר זמן רב, הפגיעה גדלה. ההתיישנות היא בדרך כלל 7 שנים מיום הפרסום.

מומלץ לפנות לעורך דין שעוסק בלשון הרע לפני משלוח המכתב, במיוחד כשהפרסום הגיע לאנשים רבים, כשהמפרסם הוא אמצעי תקשורת, כשזהות המפרסם אינה ידועה, או כשייתכן שתעמוד לו הגנת אמת או תום לב.

שאלות נפוצות