בנק ישראל בדיקת חשבון מוגבל

בין תפקידיו הרבים של בנק ישראל, ניתן למצוא את ניהול המאגר של החשבונות המוגבלים. ההגבלה עצמה מוטלת לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981: ברוב המקרים הבנק שבו מתנהל החשבון מגביל אותו כאשר מצטברים שיקים שסורבו מחמת אין כיסוי, ובמקרים אחרים ההגבלה מוטלת על ידי ההוצאה לפועל, בית משפט או בית דין רבני. בעמוד זה נסביר מתי חשבון הופך למוגבל, מה המשמעות של כל סוג הגבלה, ואיך בודקים אם חשבון מוגבל.

המשמעות המשפטית של שיק

לפני שנתחיל ונתמקד בתהליך הפיכת החשבון לחשבון מוגבל ולכל השלבים המתקדמים בנושא, נבין מה המשמעות המשפטית והפיזית של שיק. סעיף 73 לפקודת השטרות מגדיר שיק כשטר חליפין שנמשך על בנק ומשתלם לפי דרישה. צורת התשלום באמצעות שיק, נחשבת לפופולארית מאוד בישראל ובעיקר בענפים בהם עובדים מול ספקים וסחורות גדולות. כאשר לקוח מפקיד שיק, החשבון שלו מזוכה בתחילה "על תנאי", ורק לאחר שהשיק נפרע בבנק של המושך הכסף זמין בפועל.

בהנחה ולשיק יש כיסוי והכול כשורה- הלקוח מזוכה על ערך השיק. בהנחה ומדובר בשיק ללא כיסוי, הבנק מחזיר את ההמחאה ללקוח ומעדכן אותו על סיבת הדחייה. לפי סעיף 7א לחוק, לפני שהשיק מסורב הבנק צריך לשלוח למושך הודעה שאין יתרה מספקת, כדי לאפשר לו להפקיד כסף עד שעתיים וחצי לפני תום יום העסקים. אפשרות נוספת שבעקבותיה יכול שיק לחזור היא שהמושך ביטל אותו לאחר שמסר אותו (הוראת ביטול). שימו לב: שיק שהוחזר בגלל היעדר כיסוי נספר כ"שיק שסורב" גם אם ניתנה לגביו הוראת ביטול. נציין כי לפי החוק, חשבון שסורבו בו עשרה שיקים או יותר במשך 12 חודשים הופך לחשבון מוגבל למשך שנה, ובתקופה זו אסור למשוך ממנו שיקים. החשבון עצמו אינו מוקפא, ואפשר להמשיך להפקיד אליו כספים ולבצע בו פעולות שאינן משיכת שיקים.

מתי נכנס בנק ישראל לתמונה ?

ראשית על פי החוק, הבנק שהגביל חשבון מדווח על כך לבנק ישראל, ובנק ישראל מעביר את המידע לכל הבנקים (סעיף 13 לחוק), כדי שאף בנק לא יפתח ללקוח המוגבל חשבון שיקים חדש. מדור שיקים ללא כיסוי בבנק ישראל מקבל מידע גם מגופים נוספים שמוסמכים להטיל הגבלה: לשכות ההוצאה לפועל, המרכז לגביית קנסות, בתי המשפט (בהליכי חדלות פירעון) ובתי הדין הרבניים.

במשך השנים, על מנת לצמצם קבלת שיקים ממי שאינו רשאי למשוך שיקים, החליט בנק ישראל לאפשר בירור במאגר החשבונות המוגבלים. הפעולה מתבצעת בצורה כזו, שכל אדם יכול לבדוק בשאילתה פרטנית, לפי פרטי החשבון שעל השיק (קוד בנק, מספר סניף ומספר חשבון), באתר בנק ישראל. מאז 2011 בנק ישראל אינו מפרסם עוד באתר את הקבצים המלאים של חשבונות מוגבלים של יחידים, אך השאילתה הפרטנית נשארה זמינה (הודעת בנק ישראל). את ההודעה על ההגבלה שולח הבנק שבו מתנהל החשבון לבעל החשבון ולמיופי הכוח, וההגבלה מתחילה לפחות 15 ימים לאחר משלוח ההודעה (סעיף 3ב לחוק). לקוח שחושב שההגבלה הוטלה בטעות יכול לבקש מבית משפט השלום שלא לספור שיק מסוים במניין השיקים שסורבו, למשל אם הבנק סירב לפרוע אותו בטעות (סעיף 10 לחוק).

בדיקת חשבון מוגבל – סוגי המגבלות

החוק מבחין בין שלוש דרגות: חשבון מוגבל ולקוח מוגבל (הגבלה רגילה), לקוח מוגבל חמור ולקוח מוגבל מיוחד. נפרט מה ההבדלים בין כל סוג הגבלה, וכיצד החוק מתייחס לכל אחד מהם.

הגבלה רגילה

נקבעה בחוק על חשבון שסורבו בו עשרה שיקים או יותר במשך 12 חודשים, ובלבד שעברו לפחות 15 ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון (סעיף 2 לחוק). כלומר, אם כל עשרת השיקים סורבו בתוך פחות מ-15 ימים, החשבון לא יוגבל בשל כך. לפני כן, לאחר שסורבו מספר שיקים שנקבע בתקנות, הבנק חייב לשלוח התראה לבעלי החשבון. ההשלכות של חשבון שמוגדר כחשבון מוגבל הן רבות. ההגבלה הראשונה קובעת איסור על משיכת שיקים מהחשבון לאורך כל תקופת ההגבלה- 12 חודשים. בהנחה ויש לבעל החשבון חשבון בנק נוסף שאינו מוגבל, הוא רשאי למשוך ממנו שיקים. הגבלה נוספת היא שבעל החשבון הופך ל"לקוח מוגבל", ובתקופת ההגבלה אסור לו לפתוח חשבון שיקים חדש בכל בנק שהוא. מנגנון זה נוצר על מנת למנוע מהלקוח לבצע פעולות דומות נוספות לאורך תקופת ההגבלה. מעבר לכך, לקוח מוגבל אינו רשאי להירשם כמיופה כוח או כמורשה חתימה בחשבונות חדשים בכל בנק שהוא (שוב- חשבונות שבהם נמשכים שיקים).

הגבלה חמורה

נקבעה בחוק על לקוח מוגבל שבמהלך תקופת ההגבלה הוגבל גם חשבון נוסף שלו, או על מי שהיה לקוח מוגבל וחשבונו הוגבל שוב בתוך שלוש שנים מסיום תקופת ההגבלה (סעיף 3 לחוק). במילים אחרות – לקוח שהוגבל פעמיים תוך שלוש שנים מרגע סיום תקופה ההגבלה הראשונה. תקופת ההגבלה היא ארוכה יותר מהגבלה רגילה ונמשכת שנתיים שלמות. ההשלכות עבור לקוח מוגבל חמור הן רבות.

הצעד המרכזי הוא הגבלת כל החשבונות של הלקוח, כולל חשבונות משותפים לו ולאחרים וחשבונות שבהם הוא מיופה כוח (למעט חשבונות שבהם הוא מורשה חתימה של תאגיד). במילים אחרות- הלקוח אינו רשאי למשוך שיק על שום חשבון. שותפיו לחשבון מוגבלים רק במשיכת שיקים מאותו חשבון, והם רשאים לפתוח חשבון אחר. כמו כן, ממש כמו בהגבלה רגילה, הלקוח עצמו אינו רשאי לפתוח חשבון שיקים חדש באף בנק במשך תקופת ההגבלה. ההבדל העיקרי בין שתי ההגבלות הוא שבהגבלה חמורה כל החשבונות מוגבלים ולתקופה של שנתיים, ואילו בהגבלה רגילה רק החשבון שבו סורבו השיקים מוגבל, לשנה.

מוגבל מיוחד

הינו לקוח שהוגבל על ידי רשות מוסמכת ולא בגלל שיקים שסורבו (סעיף 3ג לחוק): חייב שרשם ההוצאה לפועל הטיל עליו הגבלה (למשל חייב משתמט), חייב שהוגבל על ידי המרכז לגביית קנסות, חייב שבית המשפט הכריז עליו בהליך פשיטת רגל (כיום הליכי חדלות פירעון), ואדם שבית דין רבני נתן נגדו צו הגבלה, למשל סרבן גט. ההשלכות על לקוח מוגבל מיוחד זהות להגבלות שחלות על לקוח מוגבל חמור, אך השוני הוא תקופת ההגבלה: היא נקבעת על ידי הרשות שהטילה אותה ולא תעלה על חמש שנים, ואם לא נקבעה תקופה, ההגבלה היא לשנה.

בהנחה ונתקלתם בשיק דחוי על בסיס יתרה לא מספקת, אפשר להגיש את השיק לביצוע ישירות בלשכת ההוצאה לפועל, ובאפשרותכם גם להגיש תביעה אזרחית בבית משפט כנגד מושך השיק. הגבלת החשבון אינה פוגעת בזכותכם לתבוע על פי השיק (סעיף 6 לחוק). על פי חוק, אוחז בשיק שלא נפרע זכאי לקבל מהבנק הנמשך, לפי בקשתו, את פרטי הזיהוי של המושך או של בעל החשבון (סעיף 12 לחוק), לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.

צרו קשר עכשיו לסיוע מיידי.

המאמר עודכן ב-31.10.2026. המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי אישי.