חברות באות וחברות הולכות, חברות מוקמות וחברות מתפרקות, זהו חלק בלתי נפרד ממחזור החיים של בני האדם והעולם. במידה ואתם מרגישים שהגיע הרגע מבחינתכם, לבצע הליך פרוק חברה מרצון, אתם חייבים, לעשות ככל שביכולתכם, לסגור את החברה מהר ברשם החברות.
בצורה זו תוכלו לחסוך תשלומי אגרה שאינם רלוונטיים עבורכם יותר, תוכלו להימנע מקנסות בעקבות אי תשלום אגרות אלה, קנסות שיכולים להגיע לאלפי שקלים וחבל, ובכדי למנוע מצב שבו, בשל אי סגירת החברה הישנה כראוי, לא תוכלו לפתוח חברה חדשה.
הסיבות האפשריות לפרוק חברה
- פרוק חברה מרצון מכיוון שהוקמה לזמן קצוב שהסתיים – ישנן חברות המוקמות מראש, על ידי היזמים, לתקופת זמן קצובה, המצוינת בברור בהסכם המייסדים בין השותפים. החלטה כזאת נובעת, על פי רוב, בעקבות מטרה מאוד מדויקת שלטובתה הוקמה החברה, ומאחר שמטרה זו הושגה, אין כל צורך להמשיך ולהחזיק בחברה. חשוב מאוד שדבר זמנה הקצוב של החברה, יצוין גם בתקנון החברה, ויהיה גלוי לעיני כל, על מנת למנוע מצב בו משקיעים בחברה, יופתעו לגלות שהשקעתם הייתה לזמן קצוב, היכול להיות קצר ולא להניב את הרווחיות לה צפו. לפרטים נוספים אודות סוגיה מורכבת זו וסוגיות נוספות לחצו כאן.
- פרוק חברה כתוצאה מחדלות פירעון – חברות רבות מוקמות באמצעות הון אישי של מייסדי החברה, הון זה מאפשר עמידה במחויבויות שונות הקשורות להקמה כגון: רכישת ציוד משרדי, שכירת משרדים, הזמנת קווי טלפון, שיווק, פרסום ותשלומים ראשונים לספקים, בטרם נכנסו רווחים ראשונים למערכת. אולם, לאחר תקופה מסוימת בה החברה פעילה, היא עלולה להיקלע למשבר כלכלי, מכל סיבה שהיא, וכתוצאה מכך, להיכנס לחובות מול ספקים, רשויות המס, בעלי המשרדים בהם היא ממוקמת וכן הלאה, ולהגיע למצב שהיא איננה יכולה להמשיך לפעול, מצב הנקרא – חדלות פירעון.
- פרוק חברה מחוסר פעילות עסקית והחלטת הדירקטוריון – חברה יכולה למצא את עצמה לפתע, במצב בו בכל חודש קיימת ירידה במספר הלקוחות הפעילים שלה, עד אשר מספר הלקוחות אינו מצדיק את קיומה של החברה ואז, בטרם נצברים חובות, מומלץ לבצע פרוק של החברה. יתכן שסכסוכים בין השותפים גרמו לירידה הדרמטית במספר הלקוחות, יתכן שהשיווק והפרסום נתקעו, או כל סיבה אחרת, הגורמת למייסדים ולחברי הדירקטוריון, לקבל החלטה על פרוק החברה.
תהליך פרוק חברה מרצון
חשוב להבחין בין שני מסלולים שונים. פרוק מרצון מיועד לחברה סולבנטית, כלומר חברה שמסוגלת לפרוע את כל חובותיה. מאז ספטמבר 2019 הוא מוסדר בחלק שמיני א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (סעיפים 342כד ואילך), והוא מתנהל מול רשם החברות ולא בבית המשפט:
- הדירקטורים (כולם או רובם) חותמים על הצהרת כושר פירעון, שלפיה החברה תוכל לפרוע את כל חובותיה תוך 12 חודשים מתחילת הפרוק.
- בתוך 90 יום מההצהרה מתכנסת אסיפה כללית ומקבלת החלטה מיוחדת (רוב של שלושה רבעים) על פרוק מרצון, וממנה מפרק.
- המפרק מודיע לרשם החברות ולנושים הידועים בתוך 21 יום, מממש את הנכסים ופורע את החובות.
- בסיום מתכנסת אסיפה סופית, ורשם החברות רושם את חיסול החברה, בתנאי שאין לה חוב אגרות לרשם.
לחברה שאינה פעילה, שאין לה נכסים, חובות או הליכים תלויים, קיים גם מסלול מזורז (סעיפים 342מא עד 342מז לחוק החברות): בעלי המניות מחליטים פה אחד, הבקשה מוגשת לרשם, ואם לא הוגשה התנגדות בתוך 90 יום מהפרסום, הרשם רושם את חיסול החברה.
חברה בחדלות פירעון, לעומת זאת, אינה יכולה להתפרק מרצון. עניינה נדון בבית המשפט לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, שנכנס לתוקף ב-15.9.2019 והחליף את הסדרי הפרוק הישנים שבפקודת החברות. החוק שם דגש על שיקום: לצד אפשרות של צו פרוק, בית המשפט יכול להורות על הליך הבראה שבמסגרתו החברה ממשיכה לפעול. אם מתברר במהלך פרוק מרצון שהחברה אינה יכולה לפרוע את חובותיה, המפרק חייב לעדכן את בעלי המניות והנושים, וייתכן שיידרש לפנות להליך חדלות פירעון.
המאמר עודכן ב-31.10.2026. המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי אישי.
