זוגות רבים שעומדים בפני תהליך גירושין מעוניינים שהוא יהיה קצר ככל האפשר. חלקם רוצים לסיים במהירות האפשרית את העסקים המשותפים כדי להתחיל בשיקום חייהם ובניית שגרה עצמאית וחדשה. חלק אחר מהמתגרשים חושבים על משימותיהם המשותפות גם לאחר הגירושין, כמו ניהול עסק משפחתי או גידול ילדים משותפים, ורוצים לסיים עם הבירוקרטיה שכרוכה בתהליך גירושין, ואינה נעימה במיוחד. אז איך עושים את זה מהר?
איך מתגרשים?
בניגוד לנהוג במדינות אחרות, בישראל ענייני נישואין וגירושין של יהודים אזרחי המדינה או תושביה נמצאים בסמכותם הייחודית של בתי הדין הרבניים (סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים), כך שאם שניכם יהודים, גם אם נישאתם בחתונה אזרחית בחו"ל ונרשמתם כנשואים, הגט יסודר בבית הדין הרבני. בני זוג שאינם יהודים או בני זוג מדתות שונות מתגרשים בבית הדין הדתי של עדתם או בבית המשפט לענייני משפחה, לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים). שאר הנושאים, עד ההגעה לשלב הגט עצמו , יכולים להתנהל גם בבית דין רבני וגם בבית המשפט לענייני משפחה.
בשתי הערכאות, שזמינות תמיד גם לנשים וגם לגברים שמבקשים להיפרד מבני זוגם. העומס הרב שקיים על שתי הערכאות, מייצר תהליך ארוך ומייגע. אבל יש מה לעשות, אפשר להחליט על הליך גירושין מהיר ולעשות כל מה שאפשר כדי לקצר את תקופת הגירושין.
מה אתם יכולים לעשות
זוגות שעומדים לפני חתונה, מכינים פעמים רבות מסמך שהוא בבחינת הסכם קדם-נישואין, שקובע מה יעלה בגורלם של נכסים משותפים ומה תהיה המשמורת על ילדים משותפים, במידה שהנישואין יגיעו למצב של פירוק. הסכם כזה (הסכם ממון) תקף רק אם אושר כחוק: בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הדתי, או לפני הנישואין גם על ידי נוטריון או רושם נישואין (סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג). הסכם מאושר יכול לחסוך דיונים רבים על חלוקת הרכוש, משום ששני הצדדים מחויבים למסמך אותו ניסחו ועליו חתמו. לעומת זאת, הסדרים בעניין הילדים (משמורת, זמני שהות ומזונות) נבחנים תמיד לפי טובת הילד, וערכאה שיפוטית אינה כבולה למה שנקבע בהסכם שנחתם שנים קודם.
אם אין לכם מסמך כזה, תצטרכו להגיע להסכמים על הנושאים, אם תשתפו פעולה, תדעו להתפשר ולהתגמש ותשמרו על תקשורת יעילה ביניכם, סביר ששלב הדיונים יתקצר באופן משמעותי.
לא לשרוף גשרים
כדי להגיע להסכמות במהירות וגם לשמור על מערכת היחסים בין בני הזוג כך שיוכלו להמשיך ולטפל בשיתוף פעולה בילדים, מומלץ לנסות תהליך גישור. חשוב לדעת שמי שרוצה להגיש תביעה בסכסוך משפחתי חייב להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך. לאחר הגשתה מוזמנים הצדדים לעד ארבע פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין, שמתקיימות בתוך 45 ימים (עם אפשרות הארכה ב-15 ימים), ובתקופה זו לא ניתן להגיש תביעות (סעיף 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה). את השלבים המלאים אפשר לקרוא במדריך הליך גירושין 2026. בית המשפט מפנה לפעמים לגישור אבל גם בני הזוג שמעוניינים בגירושין מהירים וקלים, יכולים לבחור להשתמש בכישוריו של מגשר.
הסכמים בין בני זוג יכולים להיקבע במספר פגישות גישור בלבד ולהיות מוכנים להגשת ההסכם לאישור בתוך חודש או חודשיים. אם אתם פונים אל התהליך הזה ביחד, מגישים ביחד את הבקשה לגט ומשתתפים בגישור, עולה מאוד הסיכוי להליך קצר ומהיר ככל האפשר.
ולסיכום
המערכות שמשמשות כערכאות בנושאי גירושין עמוסות לעייפה, אבל אינכם חייבים להשתלב בתור הארוך ולהמתין חודשים ארוכים ואפילו שנים כדי לסיים את הליך הגירושין.
אם תבחרו להגיע להסכם גירושין באופן עצמאי, בעזרת עורך דין משותף, באמצעות גישור או בוררות או בכל דרך אחרת – תקצרו באופן משמעותי את המפגש שלכם עם הערכאות ואת התקופה בה תעסקו בגירושין. בכל מקרה תצטרכו להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ובני זוג יהודים יצטרכו לסדר את הגט בבית הדין הרבני, אבל זה הכל.

המאמר עודכן ב-31.10.2026. המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי אישי.


