חוק השבות, התש"י-1950 קובע ש"כל יהודי זכאי לעלות ארצה". לפי סעיף 4א לחוק השבות, הזכות חלה גם על ילד ונכד של יהודי, על בן או בת הזוג של יהודי ועל בני הזוג של הילד והנכד. "יהודי" לפי סעיף 4ב הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת. מחו"ל עולים באשרת עולה, ומי שכבר נמצא בישראל מגיש לרשות האוכלוסין בקשה לשינוי מעמד, שפטורה מאגרה. עולה מקבל אזרחות ישראלית מכוח שבות, וסל קליטה של עד 21,694 ₪ ליחיד (2026).
מה קובע חוק השבות
חוק השבות הוא אחד החוקים הראשונים של מדינת ישראל, והוא פורסם ב-6.7.1950. לפי מאגר החקיקה הלאומי של הכנסת, החוק תוקן רק פעמיים: ב-1954 וב-1970. התיקון האחרון פורסם ב-19.3.1970, ונכון לבדיקה שלנו ב-31.10.2026 לא נחקק מאז תיקון נוסף. החוק קצר מאוד, וזה העיקר שבו:
- סעיף 1: כל יהודי זכאי לעלות לישראל.
- סעיף 2: העלייה מחו"ל נעשית באשרת עולה, שניתנת לכל יהודי שהביע רצון להשתקע בישראל, חוץ משלושה חריגים (פירוט בהמשך).
- סעיף 3: יהודי שהגיע לישראל ורק אחר כך החליט להשתקע יכול לקבל כאן תעודת עולה.
- סעיפים 4א ו-4ב: הרחבת הזכות לבני משפחה, והגדרת "יהודי". שניהם נוספו בתיקון מס' 2 משנת 1970.
- סעיף 5: שר הפנים ממונה על ביצוע החוק.
החוק עצמו לא מעניק אזרחות. את זה עושה סעיף 2 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952: כל עולה לפי חוק השבות נעשה אזרח ישראלי מכוח שבות, מיום הגעתו לארץ או מיום קבלת תעודת העולה.
מי זכאי לעלות לפי חוק השבות
מיהו יהודי לפי סעיף 4ב
לפי סעיף 4ב, "יהודי" הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, והוא אינו בן דת אחרת. כלומר, היהדות לעניין החוק עוברת דרך האם. מי שרק אביו יהודי אינו "יהודי" לפי ההגדרה, אבל הוא זכאי לעלות כילד של יהודי לפי סעיף 4א.
גיור: איזה גיור מוכר
החוק לא מגדיר איזה גיור נחשב. השאלה הוכרעה בפסיקה. ב-1.3.2021 קבע בית המשפט העליון בבג"ץ 11013/05 דהן נ' שר הפנים שמי שעבר בישראל גיור רפורמי או קונסרבטיבי בקהילה יהודית מוכרת נחשב "מי שנתגייר" לעניין חוק השבות. הפסק עוסק בזכות לעלות בלבד, ולא במעמד ההלכתי של הגיור, למשל לעניין נישואים ברבנות. מי שמתגייר בחו"ל צריך להראות שהגיור נעשה בקהילה יהודית מוכרת ושהוא חלק ממנה. למידע על גיור ובירור יהדות יש עמוד ייעודי של משרד העלייה והקליטה.
בני משפחה: סעיף 4א ("סעיף הנכד")
לפי סעיף 4א(א) לחוק השבות, הזכויות של יהודי לפי החוק, וגם זכויות העולה לפי חוק האזרחות, מוקנות לבני המשפחה האלה:
| מי | זכאי לפי 4א? | הערה |
|---|---|---|
| ילד של יהודי או יהודייה | כן | גם כשרק האב יהודי |
| נכד של יהודי או יהודייה | כן | מספיק סב או סבתא אחד |
| בן או בת זוג של יהודי | כן | גם אם בן הזוג אינו יהודי |
| בן או בת זוג של ילד של יהודי | כן | גם אם הילד עצמו אינו יהודי |
| בן או בת זוג של נכד של יהודי | כן | גם אם הנכד עצמו אינו יהודי |
| נין של יהודי | לא לפי 4א | הסעיף מגיע עד דור הנכדים בלבד, אלא אם הנין עצמו יהודי |
| מי שהיה יהודי והמיר את דתו מרצונו | לא | חריג מפורש בסעיף 4א(א) |
לפי סעיף 4א(ב), לא משנה אם היהודי שממנו נגזרת הזכות עדיין בחיים, ולא משנה אם הוא עצמו עלה לישראל. נכד של סבתא יהודייה שנפטרה בחו"ל ולא עלתה מעולם זכאי באותה מידה.
אלמנות ואלמנים
שאלה שעלתה בפסיקה: מה קורה לבת הזוג של ילד או נכד של יהודי, אחרי שבן הזוג נפטר? ב-13.11.2023 קבע בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים, ברוב של 4 נגד 3, בדנג"ץ 7335/21 שר הפנים נ' מרינצ'בה, שאלמנה של ילד או נכד של יהודי זכאית למעמד עולה לפי סעיף 4א. לרשימת המסמכים של נתיב יש גם רשימה נפרדת לאלמן או אלמנה ליהודי, שכוללת תעודה על כך שלא נישאו שוב.
מי לא זכאי: החריגים בסעיף 2(ב)
גם מי שעומד בהגדרות יכול לקבל סירוב. סעיף 2(ב) לחוק השבות מאפשר לשר הפנים לסרב לתת אשרת עולה למי שהוא אחד מאלה:
- פועל נגד העם היהודי.
- עלול לסכן את בריאות הציבור או את ביטחון המדינה.
- בעל עבר פלילי שעלול לסכן את שלום הציבור. החריג הזה נוסף בתיקון משנת 1954.
אותם חריגים חלים על תעודת עולה שמבקשים בישראל (סעיף 3(ב)), עם הקלה אחת: מחלה שנתגלתה אחרי ההגעה לישראל לא נחשבת סיכון לבריאות הציבור. ובנוסף, כאמור, מי שהיה יהודי והמיר את דתו מרצונו לא זכאי, וגם מי שהוא "בן דת אחרת" אינו "יהודי" לפי סעיף 4ב. לכן הרשויות בודקות גם תעודות יושר, ולפעמים שואלות על השתייכות דתית.
שני מסלולים: אשרת עולה מחו"ל או שינוי מעמד בישראל
| אשרת עולה (מחו"ל) | שינוי מעמד (בישראל) | |
|---|---|---|
| בסיס בחוק | סעיף 2 לחוק השבות | סעיף 3 לחוק השבות |
| למי מתאים | מי שגר בחו"ל ומתכנן לעלות | מי שכבר שוהה בישראל, למשל כתייר, סטודנט או עובד |
| איפה מגישים | בדרך כלל דרך הסוכנות היהודית, ובמדינות ברית המועצות לשעבר דרך נתיב | בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה, או בטופס המקוון |
| ילידי ברית המועצות לשעבר | בדיקת זכאות בנתיב בחו"ל | הפניה לראיון באגף הקונסולרי של נתיב |
| אגרה | בקשה לאשרת עולה או למעמד עולה פטורה מאגרה | |
| מה מקבלים בסוף | תעודת עולה ותעודת זהות כבר בנתב"ג | תעודת עולה, ואחר כך בדיקת זכויות במשרד העלייה והקליטה |
עלייה מחו"ל
מי שגר בחו"ל פותח תיק עלייה, מגיש מסמכים ומקבל אשרת עולה. מי שנכנס לישראל עם אשרת עולה פוגש בנתב"ג את נציגי משרד העלייה והקליטה. לפי מדריך הזכויות לעולים חדשים (עודכן 20.10.2026), כבר בשדה מקבלים תעודת עולה, תעודת זהות, ספח, טופס לפתיחת חשבון בנק ואישור הרשמה לקופת חולים, ואת התשלום הראשון של סל הקליטה.
שינוי מעמד בישראל, שלב אחר שלב
זה המסלול שרבים לא מכירים: אפשר להגיע כתייר ולשנות מעמד לעולה בלי לצאת מהארץ. התהליך מוסדר בנוהל רשות האוכלוסין 5.2.0001, שעודכן לאחרונה ב-19.5.2026.
- הגשת בקשה לרשות האוכלוסין, עם כל המסמכים המקוריים, מאומתים ומתורגמים. חובה להציג תעודה מזהה, ורישיון נהיגה לא נחשב.
- ילידי ברית המועצות לשעבר: הרשות מנפיקה מספר שאלון (מתחיל ב-602) ומפנה ל"נתיב". ממלאים שאלון מקוון וקובעים תור באתר GO-VISIT. לבדיקה הקונסולרית חייבים להגיע כל בני המשפחה, כולל ילדים מתחת לגיל 18, 30 דקות לפני המועד, עם המסמכים המקוריים.
- מי שנוחת כתייר כדי לעלות: לפי דף השירות של נתיב, נציגי המחלקה הקונסולרית בודקים זכאות ראשונית כבר בנתב"ג, בימים א'-ה' בין 08:00 ל-21:30 וביום ו' בין 08:00 ל-15:30.
- החלטה של רשות האוכלוסין, ואם היא חיובית, תעודת עולה.
- בדיקת זכויות במשרד העלייה והקליטה. לפי דף המשרד (עודכן 13.10.2026), ממלאים טופס מקוון. המשרד בודק כמה זמן שהיתם בישראל לפני קבלת המעמד ומה עשיתם בתקופה הזו, ולפי זה נקבעות הזכויות. צריך להביא את כל הדרכונים (גם שפג תוקפם), אישור כניסות ויציאות, הוכחות שהות בחו"ל ב-7 השנים שלפני העלייה ואישור על חשבון בנק.
טיפ: בשינוי מעמד, הזמן ששהיתם בישראל לפני קבלת המעמד משפיע על הזכויות. מי ששהה בישראל יותר מ-24 חודשים בשלוש השנים שלפני קבלת המעמד לא זכאי לסל קליטה. לכן כדאי להגיש את הבקשה מוקדם, ולא אחרי שנים של שהייה כתייר, סטודנט או עובד.
מסמכים והוכחת יהדות
את הזכאות מוכיחים במסמכים מקוריים. צריך להראות שרשרת: מי היהודי במשפחה, ואיך אתם קשורים אליו. לפי דף השירות של רשות האוכלוסין ורשימת המסמכים של נתיב (עודכנה 3.11.2025), אלה המסמכים העיקריים:
- דרכון זר בתוקף לשנה לפחות מיום הגשת הבקשה, כולל אשרות למדינות אחרות.
- תעודת לידה שלכם, ותעודות לידה, נישואים, גירושים ופטירה של ההורים ושל הסבים והסבתות.
- מסמכים שמוכיחים את היהדות של קרוב המשפחה היהודי, ובמדינות ברית המועצות לשעבר גם מסמכים סובייטיים שלו.
- תעודה על מצב אישי שהונפקה בחצי השנה האחרונה. במדינה שלא מנפיקה תעודה כזו מגישים תצהיר נוטריוני.
- תעודת יושר לכל מבקש מעל גיל 14, שהונפקה בחצי השנה האחרונה. מי ששהה יותר משנה ברצף במדינה אחרת צריך גם תעודת יושר משם.
- תעודת שינוי שם, אם שיניתם שם פרטי או משפחה.
- תמונת דרכון צבעונית 3.5×4.5 ס"מ, וטופס בקשה לתעודת עולה.
- בגירות: אם מונה לכם אפוטרופוס, צו אפוטרופסות. בילדים: אישור ההורה השני למגורי קבע בישראל, או פסק דין שמבטל את הצורך בו.
אפוסטיל ותרגום נוטריוני
כל המסמכים מוגשים מאומתים ומתורגמים. לפי הנחיית רשות האוכלוסין, מ-1.8.2019 צריך חותמת אפוסטיל על כל מסמך שהונפק מ-1.1.1998 ואילך, כמו תעודות לידה, נישואים, גירושים ופטירה ותעודות יושר. מסמכים שהונפקו עד 31.12.1997 לא צריכים אפוסטיל. לפי נתיב, נכון לעדכון האחרון הדרישה לא חלה על אזרחי אוקראינה ורוסיה. על תעודה שאי אפשר לקבל עליה אפוסטיל מבררים את דרך האימות מול נציגות ישראל במדינה שהנפיקה אותה. כל מסמך שאינו בעברית או בערבית צריך תרגום נוטריוני. על ההבדל בין אפוסטיל לליווי משפטי כתבנו במדריך על אפוסטיל ועורך דין.
הזכויות של העולה בקצרה
- אזרחות: מכוח סעיף 2 לחוק האזרחות. בגיר שהיה אזרח זר בזמן העלייה רשאי להצהיר, תוך שלושה חודשים, שאינו רוצה להיות אזרח ישראלי.
- סל קליטה: סיוע כספי לששת החודשים הראשונים, בתקופת האולפן. הזכאות לא תלויה בהכנסה.
- שאר הזכויות: לימודי עברית, הטבות מס, דיור, תעסוקה, השכלה גבוהה, ביטוח בריאות ועוד. הכול מרוכז במדריך הזכויות של משרד העלייה והקליטה.
סכומי סל הקליטה ל-2026, לפי עמוד סל הקליטה (עודכן 13.10.2026):
| תשלום | יחיד | הורה יחיד | זוג |
|---|---|---|---|
| בנתב"ג (כרטיס נטען) | 1,250 ₪ | 2,300 ₪ | 2,500 ₪ |
| השלמה לחשבון הבנק | 1,544 ₪ | 1,631 ₪ | 4,023 ₪ |
| כל אחד מ-6 התשלומים החודשיים | 3,150 ₪ | 5,190 ₪ | 5,806 ₪ |
| סך הכול | 21,694 ₪ | 35,071 ₪ | 41,359 ₪ |
יש תוספות לילדים ולמשפחות גדולות, ולוחות נפרדים למי שקרוב לגיל פרישה ולגמלאים. מי שמשנה מעמד בישראל מקבל את התשלום הראשון בהפקדה לבנק ולא בנתב"ג. יציאה לחו"ל בשנה הראשונה עוצרת את התשלומים.
תיקונים ודיון ציבורי: סעיף הנכד
אלה העובדות, בלי עמדה:
- 1950: החוק המקורי עסק רק ב"יהודי", בלי להגדיר אותו.
- 1954: תיקון שהוסיף את החריג של עבר פלילי.
- 1970: חוק השבות (תיקון מס' 2), התש"ל-1970 הוסיף את סעיף 4א (בני משפחה עד דור הנכדים) ואת סעיף 4ב (הגדרת "יהודי").
- מאז: הוגשו בכנסת הצעות לבטל את סעיף הנכד או לצמצם אותו. כך למשל באוגוסט 2020 דווח על הצעת חוק לביטול הסעיף. הוויכוח הציבורי עוסק בעיקר במספר העולים שאינם יהודים לפי ההלכה, מול הרצון לשמור על איחוד משפחות ועל התכלית ההיסטורית של החוק.
- נכון ל-31.10.2026: לפי מאגר החקיקה של הכנסת, התיקון האחרון לחוק הוא מ-1970. סעיף הנכד בתוקף כפי שהוא.
אם החוק ישתנה, השינוי יחול לפי הוראות התיקון עצמו. מי שמתלבט, כדאי לעקוב אחרי הליכי החקיקה ולא לדחות הגשת בקשה בלי סיבה.
סירוב: השגה, עתירה ומועדים
קיבלתם סירוב? כך זה עובד:
- קראו את הנימוק. לרוב הסירוב נובע ממסמך חסר, מספק לגבי יהדות של קרוב משפחה, מסתירות בין מסמכים או מחשש לזיוף.
- פנו לרשות בכתב והשלימו מסמכים. אם תגיעו בהמשך לבית המשפט, צריך לצרף לעתירה את ההתכתבות עם הרשות, או להסביר למה לא פניתם (תקנה 5(ב)(6) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים).
- עתירה מנהלית. החלטות לפי חוק השבות נמצאות בפרט 12(9) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, ולכן תוקפים אותן בעתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. הן לא ברשימת ההחלטות שבית הדין לעררים דן בהן.
- שימו לב למועד. לפי תקנה 3(ב), אם אין מועד אחר בדין, מגישים עתירה בלי שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים מהיום שההחלטה פורסמה, נמסרה לכם או נודעה לכם, המוקדם מביניהם. בית המשפט רשאי להאריך את המועד אם יש הצדקה.
יש גם עזרה בחינם: לפי כל זכות, הסיוע המשפטי של משרד המשפטים מטפל גם בתביעות לפי חוק השבות, בכפוף למבחן כלכלי ולמבחן סיכויים. אפשר לבדוק בבודק הזכאות לסיוע משפטי שלנו.
טעויות נפוצות שמעכבות או מכשילות בקשה
- מגיעים בלי מקורות. נתיב ורשות האוכלוסין דורשים להציג מסמכים מקוריים. צילום לא מספיק.
- מסמך בלי אפוסטיל או תרגום שאינו נוטריוני.
- תעודת יושר או תעודת מצב אישי ישנה מחצי שנה.
- פערי שמות בין מסמכים של דורות שונים, בלי תעודת שינוי שם או הסבר מתועד.
- לא כל בני המשפחה מגיעים לבדיקה הקונסולרית בנתיב, גם הילדים.
- דרכון שתוקפו פחות משנה ביום ההגשה.
- מחכים יותר מדי: שהייה ארוכה בישראל לפני שינוי המעמד פוגעת בזכאות לסל קליטה.
- מפספסים את 45 הימים לעתירה אחרי סירוב.
צ'קליסט לפני שמגישים
- זיהיתי מי היהודי במשפחה, ואיך אני קשור אליו: ילד, נכד או בן זוג.
- אספתי תעודות לידה ונישואים של כל הדורות עד אליו, ומסמך שמוכיח את יהדותו.
- בדקתי שכל מסמך מ-1998 ואילך נושא אפוסטיל.
- הזמנתי תרגום נוטריוני לכל מסמך שאינו בעברית או בערבית.
- הוצאתי תעודת יושר ותעודת מצב אישי בחצי השנה האחרונה.
- הדרכון שלי בתוקף לשנה לפחות.
- אם אני יליד ברית המועצות לשעבר, קיבלתי מספר שאלון וקבעתי תור בנתיב לכל המשפחה.
- אחרי קבלת המעמד, אמלא טופס לבדיקת זכויות במשרד העלייה והקליטה.
מתי כדאי עורך דין
במקרה פשוט, עם אם יהודייה ומסמכים מסודרים, רבים מגישים לבד. עורך דין לענייני הגירה עוזר בעיקר כשאין מסמך שמוכיח את יהדות הסב או הסבתא, כשיש פערי שמות ותאריכים, כשמדובר בגיור, בבן זוג שאינו נשוי או באלמנות, כשיש עבר פלילי, ובעיקר אחרי סירוב, כשמועד העתירה רץ. על התפקיד של עורך דין הגירה כתבנו במתי כדאי לשכור עורך דין הגירה. במדריך שלנו תמצאו עורכי דין להגירה ואזרחות ונוטריונים לפי עיר. ומי שבן הזוג שלו אינו זכאי שבות, ההליך שונה לגמרי: עליו כתבנו בהסדרת מעמד לבן זוג זר ובאזרחות ישראלית לבני זוג זרים.
שאלות נפוצות
מי זכאי לעלות לפי חוק השבות?
יהודי, וגם ילד ונכד של יהודי, בן או בת הזוג של יהודי, ובני הזוג של הילד והנכד. מי שהיה יהודי והמיר את דתו מרצונו לא זכאי.
מיהו יהודי לפי חוק השבות?
לפי סעיף 4ב, מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת.
מי שרק אביו יהודי יכול לעלות?
כן. הוא לא "יהודי" לפי ההגדרה, אבל הוא זכאי כילד של יהודי לפי סעיף 4א, וכך גם הנכד של סב יהודי.
נין של יהודי זכאי לעלות?
לא מכוח סעיף 4א, שמגיע עד דור הנכדים בלבד. נין זכאי לפי חוק השבות רק אם הוא עצמו יהודי לפי סעיף 4ב.
גיור רפורמי מוכר לעניין חוק השבות?
לפי בג"ץ 11013/05 מ-1.3.2021, גיור רפורמי או קונסרבטיבי שנעשה בישראל בקהילה יהודית מוכרת מוכר לעניין חוק השבות. זה נוגע לזכות לעלות, לא למעמד ההלכתי.
כמה עולה להגיש בקשה למעמד עולה?
לפי רשות האוכלוסין, בקשה לאשרת עולה או למעמד עולה פטורה מאגרה. ההוצאות הן על הוצאת מסמכים, אפוסטיל ותרגום נוטריוני.
אפשר לשנות מעמד מתייר לעולה בלי לצאת מהארץ?
כן. מגישים לרשות האוכלוסין בקשה לשינוי מעמד לפי נוהל 5.2.0001. ילידי ברית המועצות לשעבר מופנים לראיון בנתיב.
אילו מסמכים צריכים אפוסטיל?
לפי רשות האוכלוסין, כל מסמך שהונפק מ-1.1.1998 ואילך, כמו תעודות לידה, נישואים ותעודת יושר. מסמכים מלפני כן לא צריכים אפוסטיל.
כמה כסף מקבלים בסל קליטה ב-2026?
יחיד מקבל 21,694 ₪, הורה יחיד 35,071 ₪ וזוג 41,359 ₪, בתשלום בשדה או בבנק ועוד 6 תשלומים חודשיים, ויש תוספות לילדים.
מה עושים אחרי סירוב?
משלימים מסמכים ופונים לרשות בכתב. אם הסירוב נשאר, אפשר להגיש עתירה מנהלית תוך 45 ימים מיום שנודע לכם על ההחלטה.
סעיף הנכד בוטל?
לא. נכון ל-31.10.2026, לפי מאגר החקיקה של הכנסת, התיקון האחרון לחוק השבות הוא מ-1970, וסעיף 4א בתוקף.
אלמנה של נכד של יהודי זכאית לעלות?
כן. בדנג"ץ 7335/21 מ-13.11.2023 קבע בית המשפט העליון ברוב של 4 נגד 3 שאלמנה של ילד או נכד של יהודי זכאית למעמד עולה.
מקורות
- חוק השבות, התש"י-1950: פרטי החוק ורשימת תיקונים, מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת, עדכון אחרון: 19.03.1970 (תיקון אחרון), נבדק: 31.10.2026
- חוק השבות, התש"י-1950 (נוסח מלא), ויקיטקסט (משקף את מאגר החקיקה), נבדק: 31.10.2026
- חוק השבות (תיקון מס' 2), התש"ל-1970, הכנסת, ספר החוקים 586, נבדק: 31.10.2026
- חוק האזרחות, התשי"ב-1952, ויקיטקסט, נבדק: 31.10.2026
- בקשה לשינוי מעמד לעולים, רשות האוכלוסין וההגירה, נבדק: 31.10.2026
- נוהל 5.2.0001: הטיפול בבקשה לשינוי מעמד ל"מעמד עולה" לזר זכאי שבות השוהה בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה, עדכון אחרון: 19.05.2026, נבדק: 31.10.2026
- רשימת מסמכים לשינוי מעמד, משרד ראש הממשלה, נתיב, עדכון אחרון: 03.11.2025, נבדק: 31.10.2026
- בדיקת זכאות לעלייה לילידי ברית המועצות לשעבר המבקשים לשנות את מעמדם בישראל, משרד ראש הממשלה, נתיב, נבדק: 31.10.2026
- הזמנת תור לאגף הקונסולרי, משרד ראש הממשלה, נתיב, עדכון אחרון: 05.11.2025, נבדק: 31.10.2026
- שינוי מעמד מתיירים לעולים: המשך הטיפול במשרד העלייה והקליטה, משרד העלייה והקליטה, עדכון אחרון: 13.10.2026, נבדק: 31.10.2026
- סל קליטה, משרד העלייה והקליטה, עדכון אחרון: 13.10.2026, נבדק: 31.10.2026
- מדריך הזכויות לעולים חדשים, משרד העלייה והקליטה, עדכון אחרון: 20.10.2026, נבדק: 31.10.2026
- בג"ץ 11013/05 דהן נ' שר הפנים (פסק דין, 1.3.2021), בית המשפט העליון, נבדק: 31.10.2026
- דנג"ץ 7335/21 שר הפנים נ' מרינצ'בה (פסק הדין בדיון הנוסף, 13.11.2023), בית המשפט העליון (עותק שפרסם המרכז הרפורמי לדת ומדינה), נבדק: 31.10.2026
- תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, ויקיטקסט, נבדק: 31.10.2026
- חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (התוספת הראשונה), ויקיטקסט, נבדק: 31.10.2026
- סיוע משפטי חינם מטעם משרד המשפטים, כל זכות, עדכון אחרון: 30.07.2026, נבדק: 31.10.2026
המידע במאמר כללי, נכון ל-31.10.2026, ואינו מחליף ייעוץ משפטי פרטני. נהלים, רשימות מסמכים וסכומי סיוע מתעדכנים, ולפני הגשה כדאי לבדוק את דפי השירות העדכניים או להתייעץ עם עורך דין.
