צו ירושה 2026: איך מגישים בקשה, כמה זה עולה וכמה זמן זה לוקח

מה זה צו ירושה ומתי צריך אותו

כשאדם נפטר, הרכוש שלו עובר ליורשים. אבל בנק, רשם המקרקעין, חברת ביטוח או משרד התחבורה לא יעבירו נכס ליורש בלי מסמך רשמי שמוכיח מי היורשים. המסמך הזה הוא צו ירושה, או צו קיום צוואה כשיש צוואה.

לפי סעיף 66 לחוק הירושה, הרשם לענייני ירושה מוסמך להצהיר על זכויות היורשים. לפי סעיף 69, צו ירושה מצהיר על שמות היורשים ועל החלק היחסי של כל אחד מהם בעיזבון. כשיש צוואה שחלה רק על חלק מהרכוש, מגישים בקשה משולבת לצו ירושה ולצו קיום צוואה.

לא בטוחים איזה צו מתאים לכם? בבודק צו ירושה או צו קיום צוואה עונים על שתי שאלות ומקבלים את המסלול המתאים.

מי היורשים כשאין צוואה

לפי סעיף 10 לחוק הירושה, היורשים לפי דין הם בן הזוג שהיה נשוי למוריש בזמן מותו, וקרובי המוריש: ילדיו וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, והורי הוריו וצאצאיהם.

סדר העדיפות

• ילדים קודמים להורים, והורים קודמים לסבים (סעיף 12). כל עוד יש ילדים או צאצאים שלהם, ההורים לא יורשים.
• חלוקה שווה (סעיף 13): הילדים חולקים ביניהם בשווה, וכך גם ההורים, וכך גם הסבים.
• יורש שנפטר לפני המוריש (סעיף 14): אם ילד של המוריש נפטר לפניו והשאיר ילדים, הם יורשים במקומו.

החלק של בן הזוג

לפי סעיף 11 לחוק הירושה, בן הזוג מקבל את המיטלטלין של משק הבית המשותף, כולל מכונית נוסעים. מיתרת העיזבון:

בסעיף 11 יש עוד שתי הוראות חשובות. הראשונה: כשבן הזוג יורש יחד עם אחים או סבים, והיה נשוי למוריש 3 שנים לפחות וגר איתו בדירה ששייכת לעיזבון, הוא מקבל את כל החלק של המוריש בדירה, ועוד שני שלישים משאר העיזבון. השנייה: מה שמגיע לבן הזוג בגלל הנישואין, למשל כתובה, מנוכה מחלקו בעיזבון. הניכוי לא חל על מה שמגיע לו לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג או לפי הסכם ממון.

דוגמה: אדם נפטר בלי צוואה, והשאיר אישה ושני ילדים. יתרת העיזבון, אחרי המיטלטלין של משק הבית, היא 1,200,000 ₪. האישה מקבלת חצי, 600,000 ₪. שני הילדים חולקים את החצי השני: 300,000 ₪ כל אחד. אם אחד הילדים נפטר לפני אביו והשאיר שני ילדים, כל אחד מהנכדים מקבל 150,000 ₪.

כדי לראות את החלוקה במקרה שלכם, אפשר להשתמש במחשבון הירושה על פי דין.

איך מגישים בקשה לצו ירושה

את הבקשה מגישים לרשם לענייני ירושה. יש שתי דרכים:

• הגשה מקוונת באתר של האפוטרופוס הכללי, עם הזדהות לאומית או בלעדיה. לפי הודעה מ-12 במרץ 2026, ההגשה המקוונת פתוחה עכשיו לכל היורשים, מכל דרגות הקרבה.
• הגשה ידנית בטופס בקשה לצו ירושה, שנשלח בדואר.

מנוח שמושבו היה בישראל: אפשר להגיש בקשה משולבת לצו ירושה ולרישום הצו ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, כלומר בטאבו. במקרה כזה משלמים את האגרה רק דרך הטופס המקוון. לפי האפוטרופוס הכללי, לבקשה לרישום עשויות להיות השלכות משפטיות, גם על הסכם לחלוקת העיזבון, ולכן כדאי לחשוב עליה לפני שמסמנים אותה.

המסמכים הנדרשים

• טופס בקשה לצו ירושה, מקוון או ידני.
• תעודת פטירה: לא צריך לצרף אם למוריש הייתה תעודת זהות ישראלית. מוריש ישראלי שנפטר בחו"ל: מעדכנים קודם את הפטירה במרשם האוכלוסין. מוריש בלי תעודת זהות ישראלית: מצרפים תעודת פטירה מאומתת. אם אין תעודה, מגישים בקשה להוכחת מוות.
• אישור על הודעה ליורשים: הודעה בדואר רשום לכל היורשים על הגשת הבקשה, או אישור שהודעתם להם באופן אישי.
• תעודות פטירה של יורשים שנפטרו, אם הם לא מזוהים בבקשה במספר תעודת זהות ישראלית.
• אישור על תשלום האגרה ודמי הפרסום.
• תצהיר הסתלקות, אם אחד היורשים מוותר על חלקו. התצהיר חתום על ידי המסתלק ומאומת על ידי עורך דין.
• ייפוי כוח, אם מגיש הבקשה מיוצג על ידי עורך דין.

כמה עולה צו ירושה ב-2026

הסכומים לפי שירות התשלומים הממשלתי של הרשם לענייני ירושה, נכון לאוקטובר 2026:

כלומר, בקשה מקוונת רגילה לצו ירושה עולה 573 ₪, ובקשה ידנית עולה 663 ₪. על תשלומים למדינה לא מתווסף בדרך כלל מע"מ. בקשות לצו ירושה עבור חללים ונרצחים במלחמת "חרבות ברזל" פטורות מאגרה. יש גם מסלול לבקשת פטור מאגרה, למי שזכאי לפטור לפי הדין.

מה קורה אחרי ההגשה ותוך כמה זמן מקבלים צו

1. פרסום: מזכירות הרשם מעבירה בקשה תקינה לפרסום ברשומות ובעיתון. לפי סעיף 67 לחוק הירושה, הרשם מודיע על הבקשה ברבים וקובע תקופה להגשת התנגדויות, שלא תפחת משבועיים (14 ימים).
2. בדיקה: במקביל, הבקשה עוברת לעוזר הרשם, ולפי הצורך לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרדי האפוטרופוס הכללי. כשאחד היורשים קטין, או שמונה לו אפוטרופוס, הבקשה מועברת לתגובת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
3. השלמות: אם חסרים מסמכים, משלימים אותם באתר "הרשם לענייני ירושה". כל עיכוב בהשלמה מעכב את הטיפול.
4. מתן הצו: הצו נשלח כקובץ דיגיטלי לדואר האלקטרוני של המבקש או של מייצגו.

הצו הדיגיטלי

הרשם לענייני ירושה לא מנפיק צווים מודפסים. הצו מועבר בממשקים לגופים שעובדים איתו: רשם המקרקעין (טאבו), רשות מקרקעי ישראל, משרד התחבורה, משרד החוץ, רשות המסים, רשות התאגידים, בנקים וחברות ביטוח. לכן ברוב המקרים לא צריך להציג להם את הצו. כדאי לשמור את הקובץ במחשב, כדי להעביר אותו לכל גורם אחר שיבקש.

התנגדות לצו ירושה

לפי סעיף 67 לחוק הירושה, כל מי שמעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם, בתקופה שנקבעה ועד מתן הצו. התנגדות מגישים בדרך כלל כשטוענים שיש צוואה, שיורש הושמט מהבקשה, או שהחלקים לא נכונים.

• האגרה להתנגדות אצל הרשם היא 1,151 ₪.
• לפי סעיף 67א, כשמוגשת התנגדות, הרשם מעביר את הבקשה לבית המשפט. כך גם כשהמדינה צד לעניין, או כשהרשם מחליט להעביר את התיק.
• אם התיק כבר הועבר לבית המשפט, מגישים את ההתנגדות שם ומשלמים אגרת בית משפט.

תיקון או ביטול של צו ירושה

לפי סעיף 72 לחוק הירושה, הרשם או בית המשפט רשאים לתקן או לבטל צו שנתנו, לבקשת מי שמעוניין בדבר, על סמך עובדות או טענות שלא היו לפניהם כשהצו ניתן. כך קורה, למשל, כשמתגלה צוואה אחרי שניתן צו ירושה, או כשמתברר שיורש לא נכלל. האגרה לבקשה לתיקון או לביטול צו היא 597 ₪. כדי לבדוק דרכים להסדיר מראש את חלוקת הרכוש ולהימנע מסכסוך, אפשר להיעזר במחולל הצוואה בכתב יד.

אחרי שמקבלים את הצו: מה עושים עם העיזבון

צו הירושה קובע מי היורשים ומה החלק של כל אחד. הוא לא מחלק בעצמו את הנכסים. אחרי שמקבלים אותו, ממשיכים כך:

• חשבונות בנק, ביטוחים ורכב: הצו מועבר בממשקים לבנקים, לחברות הביטוח ולמשרד התחבורה. פונים אליהם עם פרטי המנוח ומספר התיק, ולא צריך להציג להם את הצו.
• דירה: אם לא הגשתם בקשה משולבת לרישום בטאבו, מגישים בקשה לרישום הצו ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין. התאריך שקובע את תעריף האגרה שם הוא תאריך הגשת הבקשה לצו הירושה.
• חלוקה בהסכמה: היורשים יכולים להסכים ביניהם איך לחלק את הנכסים בפועל, למשל שאחד יקבל את הדירה והאחרים יקבלו כסף. כדאי לכתוב הסכם לחלוקת עיזבון, ולבדוק לפני כן את ההשלכות שלו, גם על רישום הדירה.
• מינוי מנהל עיזבון: כשהעיזבון מורכב, אפשר לבקש למנות מנהל עיזבון. לפי שירות התשלומים של רשם הירושה, הבקשה בסמכות הרשם כשכל היורשים מסכימים למינוי. מגישים אותה במקביל לבקשה לצו או אחריה, ולא כבקשה עצמאית. האגרה היא 597 ₪.

יורש שנפטר אחרי המוריש

לפעמים אחד היורשים נפטר אחרי המוריש, לפני שניתן הצו. במקרה כזה, היורשים שלו רשאים להגיש את הבקשה לצו הירושה של המוריש הראשון. אם יורש כזה לא מזוהה בבקשה במספר תעודת זהות ישראלית, מצרפים תעודת פטירה או הוכחת מוות שלו.

טעויות נפוצות

• להשמיט יורש מהבקשה. כל היורשים צריכים להופיע בבקשה ולקבל הודעה. יורש שהושמט יכול לבקש לבטל את הצו.
• לבקש צו ירושה כשיש צוואה. אם יש צוואה, מבקשים צו קיום צוואה. אם היא חלה רק על חלק מהרכוש, מבקשים בקשה משולבת.
• לשלם אגרה ידנית על בקשה מקוונת. בהגשה מקוונת משלמים את האגרה המופחתת, 507 ₪, ועוד 66 ₪ לפרסום.
• לא לחשב נכון את החלק של בן הזוג. בן הזוג מקבל את המיטלטלין של משק הבית בנוסף לחלקו, והחלק תלוי במי שנשאר: חצי, שני שלישים או הכול.
• לא לענות לדרישות להשלמה. כל עיכוב בהשלמת מסמכים מעכב את הצו.
• לחתום על הסתלקות בלי לבדוק. הסתלקות היא צעד משמעותי. כשהיא לא לטובת בן הזוג, ילד או אח של המוריש, החלק עובר לשאר היורשים לפי חלקיהם (סעיף 15).

מתי כדאי לפנות לעורך דין

בקשה פשוטה, כשכל היורשים מסכימים, אפשר להגיש לבד. כדאי להתייעץ עם עורך דין צוואות וירושות כאשר:

• אחד היורשים מתנגד, או שיש חשש שמישהו יגיש התנגדות.
• יש צוואה שנמצאה אחרי שהוגשה הבקשה, או מסמך שלא ברור אם הוא צוואה.
• אחד היורשים קטין, חסוי או גר בחו"ל.
• יש בעיזבון דירה, עסק או נכסים בחו"ל, ושוקלים הסכם לחלוקת העיזבון.
• המוריש נפטר בחו"ל, או שלא ניתן להשיג תעודת פטירה.
• יורש שוקל להסתלק מחלקו, וצריך להבין את ההשלכות.

שאלות נפוצות

מקורות

• בקשה למתן צו ירושה לרשם לענייני ירושה – האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה
• אגרות לשירותי רשם הירושה – שירות התשלומים הממשלתי
• הרחבת האפשרות להגשת בקשה מקוונת לצו ירושה – האפוטרופוס הכללי, 12.3.2026
• בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה – האפוטרופוס הכללי
• בקשה לפטור מתשלום אגרה מהרשם לענייני ירושה
• חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (סעיפים 10–15, 66–69, 72) – ספר החוקים הפתוח

המידע במאמר כללי, נכון ל-19.10.2026, ואינו ייעוץ משפטי. לפני החלטה כדאי להתייעץ עם עורך דין.