בקשה ליישוב סכסוך: המדריך המלא ל-2026 (אגרה, טופס, מהו"ת ועיכוב הליכים)

מה זו בקשה ליישוב סכסוך ולמה היא חובה

עד 2016 מי שרצה להתגרש או לתבוע מזונות הגיש תביעה, ומי שהקדים זכה לבחור את הערכאה. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 שינה את הסדר. לפי סעיף 3 לחוק, מי שרוצה להגיש תביעה בסכסוך משפחתי חייב להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך. הבקשה עצמה לא כוללת טענות, עובדות או טיעונים על סמכות. היא רק פותחת חלון של זמן שבו הצדדים נפגשים עם אנשי מקצוע ובודקים אם אפשר להסכים.

הפרטים הטכניים נקבעו בתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016: הטופס, הסעדים הדחופים, והמקרים שבהם מקצרים או מאריכים את התקופה. חשוב להבין דבר אחד מההתחלה: הבקשה היא לא גישור ולא תביעה. היא שלב חובה, ומי שמדלג עליו פשוט לא יוכל להגיש את התביעה.

האם אני חייב להגיש? על מי ועל אילו עניינים

מי נחשב צד

החוק חל על סכסוך בין בני זוג (כולל בני זוג לשעבר), בין הורים, ובין הורים לילדיהם. לפי כל זכות, גם סבים וסבתות יכולים להגיש בקשה ליישוב סכסוך כדי להסדיר קשר עם נכדים. לזה יש בשירותי הממשלה מסלול נפרד.

אילו נושאים

מתי החוק לא חל בכלל

לפי סעיף 4א לחוק ודף השירות של הרשות השופטת (עודכן 15.10.2026), לא פותחים יישוב סכסוך כש:

• אחד הצדדים לא גר בישראל.
• המדינה צד להליך (חוץ מתביעת אבהות או אמהות שלא בהסכמה).
• ההליך הוא לפי החוק למניעת אלימות במשפחה או לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת. צו הגנה מבקשים ישירות, בלי לחכות. מידע נוסף במאמר על אלימות במשפחה.
• כבר נפתח תיק יישוב סכסוך בבית דין דתי, ומבקשים סעד מבית המשפט.

יש לכם כבר הסכם? בקשה לאישור הסכם לא נחשבת "תובענה" לפי החוק. אם הגעתם להסכמות מלאות, אפשר להגיש בקשה לאישור הסכם (אגרה 541 ₪ בבית המשפט לענייני משפחה) בלי לעבור קודם מהו"ת.

איפה מגישים: בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי

את הבקשה מגישים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי (רבני, שרעי, דרוזי או של עדה נוצרית) שבאזור מקום המגורים המשותף האחרון של הצדדים. ההחלטה לאן להגיש היא אחת ההחלטות החשובות בכל ההליך, ולכן כדאי להבין אותה לפני שממלאים טופס.

מרוץ הסמכויות במילים פשוטות

החוק לא ביטל את "מרוץ הסמכויות". הוא הסדיר אותו. מי שמגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך מקבל, בסוף התקופה, 15 יום שבהם רק הוא רשאי להגיש תביעה, לערכאה שהוא בוחר. לכן ההגשה הראשונה עדיין שווה משהו, גם אם היא לא כוללת שום טענה.

אין כאן תשובה נכונה אחת. השיקולים תלויים בנושאים שבמחלוקת, ברכוש, בילדים ובהיסטוריה של בני הזוג. זו בדיוק הנקודה שבה שיחה קצרה עם עורך דין גירושין לפני ההגשה יכולה לחסוך הרבה. אם רוצים לראות את ההליך כולו מלמעלה, יש לנו מדריך להליך גירושין 2026, משלב הבקשה ועד הגט.

איך מגישים בקשה ליישוב סכסוך, שלב אחר שלב

1. ממלאים את טופס 1

הטופס הרשמי נקרא "בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 2", והוא זמין להורדה ב-gov.il. הוא קצר מאוד:

• הערכאה והעיר, ותאריך.
• פרטי המבקש: שם, תעודת זהות, כתובת, טלפון ודוא"ל. ופרטי בא כוח אם יש.
• פרטי המשיב באותו מבנה.
• הקשר בין הצדדים: בן זוגי, הורה של ילדי, ילדי, אבי או אמי. מוחקים את מה שלא מתאים.
• הצהרה שאין בקשה אחרת ליישוב סכסוך בין הצדדים שתלויה ועומדת בשום ערכאה.
• חתימה.

אין בטופס שדה לנושאי המחלוקת. זה מכוון. מי שכותב בו טענות עושה טעות.

2. משלמים אגרה

בבית המשפט לענייני משפחה האגרה היא 120 ₪, לפי פרט 13 בתוספת לתקנות האגרות, בתוקף מ-1.7.2026 (הודעת האגרות הרשמית). אגרת פרוטוקול לא חלה על הבקשה הזו. מי שלא יכול לשלם יכול לבקש פטור מאגרה בגלל חוסר יכולת כלכלית. הסכומים מתעדכנים מדי שנה, אז אתרים שמציינים 100 או 119 ₪ פשוט לא עדכניים. בקשה בלי תשלום (או בלי בקשת פטור) לא מטופלת.

3. בוחרים דרך הגשה

מי שמגיש בעצמו, בלי עורך דין, יכול לעקוב אחרי התיק אחר כך דרך נט המשפט והאזור האישי של הרשות השופטת.

4. איך יודעים שהוגשה נגדכם בקשה

זו שאלה שכמעט אף אחד לא עונה עליה. בדרך כלל זה קורה כך: מגיעה הזמנה מיחידת הסיוע לפגישת מהו"ת, עם תאריך ושעה. לפי החוק, הזמנה כזו שווה להזמנה לדיון בבית משפט. אם קיבלתם אותה, שלושה דברים כדאי לעשות מהר:

• לרשום את התאריך ולהגיע. אי הגעה עולה ביוקר (פרטים בהמשך).
• לבדוק בנט המשפט או מול המזכירות באיזו ערכאה נפתח התיק. זה אומר לכם לאן בן או בת הזוג "רצו".
• להתייעץ עם עורך דין לפני הפגישה השנייה, כי ממנה והלאה אפשר להגיע איתו.

פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע

מהו"ת זה ראשי תיבות של מידע, היכרות ותיאום. הפגישות מתקיימות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט, שבה עובדים עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע של משרד הרווחה. הן לא עולות כסף.

כמה פגישות ומתי

עד ארבע פגישות, וכולן בתוך 45 יום מיום הגשת הבקשה. יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת ב-15 יום, וגם רשאית לקיים פחות פגישות אם היא חושבת שזה מספיק.

מי נוכח, ומתי אפשר עורך דין

הפגישה הראשונה היא שלכם בלבד, עם העובד הסוציאלי, בלי עורכי דין. מהפגישה השנייה אפשר להגיע עם עורך דין. בחלק מהפגישות משתתף גם עורך דין של יחידת הסיוע, עם לפחות חמש שנות ניסיון בדיני משפחה. היחידה יכולה להיפגש עם כל צד בנפרד, ויחידת הסיוע חייבת לאפשר לכם להתייעץ עם עורך הדין שלכם לפני שאתם מתחייבים למשהו.

מה קורה בפגישות

• מקבלים מידע על ההליכים המשפטיים, ועל ההשלכות של הגירושין עליכם ועל הילדים: משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות.
• שומעים על דרכים להגיע להסכמה: ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול זוגי או משפחתי.
• בודקים את הצרכים שלכם ואת טובת הילדים.
• אפשר לקבוע בהסכמה הסדרים לגבי הילדים, כמו מזונות וזמני שהות, או לקבל המלצה להמשך.

מהו"ת זה לא גישור

יחידת הסיוע לא מכריעה ולא מגשרת. היא מסבירה, ממפה ומפנה. מי שמחפש הליך שבו מנסחים הסכם מלא צריך גישור, בתוך ההליך או בנפרד. על ההבדלים כתבנו באיך עובד גישור גירושין ובהאם חובה לעבור גישור בגירושין.

מה אם הצד השני לא מגיע

יחידת הסיוע מדווחת לבית המשפט מי התייצב ומי לא, ובית המשפט רשאי להתחשב בזה בהמשך. לפי כל זכות, אי הגעה יכולה להוביל להוצאות, ומי שהגיש את הבקשה ולא הגיע מסתכן במחיקת הבקשה. כשהצד השני מבטל או לא מגיע בחוסר תום לב, אפשר לבקש להאריך את תקופת העיכוב.

איך מתכוננים לפגישה הראשונה

אף אחד לא נדרש להביא מסמכים לפגישת מהו"ת. ובכל זאת, מי שמגיע מוכן מרוויח שיחה ממוקדת יותר. רשימה קצרה:

• תעודת זהות והזמנה לפגישה.
• רשימת נושאים לפי סדר חשיבות: מה חשוב לכם בילדים, בדירה, בכסף.
• תמונה כללית של הכנסות, הוצאות קבועות, נכסים והלוואות. אפשר להיעזר במחשבון מזונות ילדים כדי להבין סדרי גודל.
• לוח זמנים שבועי של הילדים, אם יש ויכוח על משמורת וזמני שהות.
• שאלות שתרצו לשאול את העובד הסוציאלי.
• החלטה מראש: לא חותמים על שום דבר בלי להתייעץ. אם עוד אין לכם עורך דין, הנה מה להכין לפגישה ראשונה עם עורך דין גירושין.

עיכוב הליכים: לוח הזמנים המלא

מרגע ההגשה ועד שאפשר להגיש תביעה עובר זמן, וזה בדיוק המטרה. התקופות מצטברות זו על זו:

שלושה דברים משנים את החשבון:

• חגים לא נספרים. לפי סעיף 6א לחוק, בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים לא סופרים את שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, י"ד עד כ"ב בתשרי וי"ד עד כ"א בניסן. בבתי הדין השרעיים לא סופרים את ימי חג אלפיטר וחג אלאדחא.
• הסכמה בכתב. הצדדים יכולים להסכים בכתב על תקופה נוספת, למשל כדי להמשיך גישור.
• החלטת בית משפט. בית המשפט יכול לקצר או להאריך את התקופה בבקשה (טופס 7), במקרים שנקבעו בתקנות.

במהלך כל התקופה הזו אף צד לא יכול להגיש תביעה בעניין המשפחתי, ואף ערכאה לא דנה בו, גם לא בשאלת הסמכות. גם בקשה שנייה ליישוב סכסוך אי אפשר להגיש כל עוד הראשונה תלויה. החישוב כאן כללי. כשיש לכם תאריך יעד אמיתי, בדקו אותו עם עורך דין.

מתי אפשר לקצר את התקופה

לפי כל זכות, בין השאר: כשצריך להעביר ילד בדחיפות למסגרת חינוכית או לטיפול נפשי, כשכתובת הצד השני לא ידועה או שהוא בחו"ל, כשאחד הצדדים אסיר או עצור, כשאישה שוהה במקלט לנשים נפגעות אלימות, או כשהוגשה בקשה דומה בשנה האחרונה. במקרים חריגים, כמו כתב אישום באלימות נגד בן הזוג או הילד, בית המשפט מחליט תוך 14 יום.

מתי אפשר להאריך

כשהצד השני ביטל או לא הגיע בחוסר תום לב, בתקופת אבל או מחלה (שלכם או של קרוב מדרגה ראשונה), או כשאחד הצדדים היה בחו"ל בזמן ההגשה ועומד לחזור בקרוב.

מה מותר להגיש גם בזמן העיכוב

העיכוב לא משאיר אתכם בלי הגנה. סעיף 3(ז) לחוק מאפשר להגיש בכל עת שני סוגי בקשות:

הבקשה צריכה להיות קצרה ולכלול רק את העובדות שנדרשות לסעד עצמו. ערכאה לא תיתן צו בעניין שבו ערכאה אחרת כבר נתנה צו, ולא תדון בשאלת הסמכות. אם עניין הדרכון רלוונטי לכם, אפשר להתחיל בהסכמת הורה ליציאת קטין לחו"ל, ולהגיע לבית המשפט רק אם אין הסכמה.

שימו לב: פסיקה של בתי המשפט לענייני משפחה (כמו י"ס 9157-03-21) קבעה שבקשה לסעד דחוף לא מתאימה למי שמבקש בעצם לקצר את ההליך כולו. בקשה דחופה שאינה דחופה באמת עלולה להימחק.

סוף ההליך: הסכמה, הליך חלופי או תביעה

טופס 3 תוך 5 ימים

בסוף הפגישה האחרונה יחידת הסיוע ממליצה לכם על המשך. בתוך 5 ימים מהפגישה האחרונה כל צד מודיע, בטופס 3 דרך יחידת הסיוע, אם הוא רוצה להמשיך בהליך חלופי (למשל גישור) או לסיים.

הגעתם להסכם

אפשר לבקש מבית המשפט לתת להסכם תוקף של פסק דין. זה הופך אותו למחייב ואכיף.

ממשיכים לגישור

גישור מחוץ ליחידת הסיוע הוא בתשלום, ואפשר לבקש להאריך את עיכוב ההליכים מעבר ל-60 הימים כדי שיהיה זמן לסיים אותו (טופס 7). מי שזכאי לסיוע משפטי יכול לקבל השתתפות בשכר המגשר. על גישור פרטי כתבנו במאמר גישור פרטי בסכסוכים משפחתיים.

אין הסכמה

כשכל התקופות חלפו, המבקש מקבל 15 יום להגיש תביעה לכל ערכאה מוסמכת. אם הוא לא הגיש, או הגיש רק על חלק מהנושאים, הצד השני רשאי להגיש תביעה על מה שנשאר פתוח, בערכאה שהוא בוחר.

ביטול או סגירה של בקשה ליישוב סכסוך

הרבה מחפשים איך מבטלים בקשה. בפועל יש כמה מצבים שונים:

• הגעתם להסכם מלא. מגישים אותו לאישור, וההליך מסתיים.
• מי שהגיש מוותר. אפשר לפנות לבית המשפט ולבקש לסגור את התיק. כדאי לעשות זאת דרך עורך דין, כי לסגירה יש השלכות על חלון העדיפות ועל האפשרות להגיש בקשה חדשה.
• רוצים לקצר. זו לא "סגירה" אלא בקשה לקיצור תקופת העיכוב, בטופס 7, רק במקרים שהתקנות מכירות בהם.
• בקשה חוזרת. אם בשנה שלפני כן כבר הוגשה בקשה בין אותם צדדים והגעתם לפגישות, אפשר לפעמים להגיש תביעה בלי בקשה חדשה (סעיף 3(י) לחוק).

החובה חלה גם אחרי הגירושין

הרבה אנשים לא יודעים שהחוק לא נגמר עם הגט. בקשה להגדיל או להפחית מזונות, או לשנות זמני שהות, היא "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" גם שנים אחרי הגירושין. במקרים כאלה גם צריך להתחיל בבקשה ליישוב סכסוך, אלא אם חל אחד החריגים. אם אתם שם, הכנו מחולל בקשה להפחתה או להגדלה של מזונות ומחולל הסדרי שהות.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

• לכתוב טענות בטופס. החוק אוסר זאת, וזה גם חושף את הקלפים שלכם מוקדם.
• להגיש בדואר בלי קבלה על התשלום. הבקשה נדחית.
• להגיש לערכאה בלי לחשוב. הבחירה בין בית המשפט לבית הדין הרבני משפיעה על כל ההמשך.
• לפספס את 5 הימים של טופס 3, או את חלון 15 הימים להגשת תביעה.
• להגיש בקשה שנייה כשהראשונה עוד תלויה.
• להשתמש בסעד דחוף כקיצור דרך כשאין דחיפות אמיתית.
• לחתום על הסכמות ביחידת הסיוע בלי להתייעץ קודם.
• להסתמך על מידע ישן. אתרים רבים עדיין מציינים 45 יום, 10 ימים או אגרה של 100 ₪.

יתרונות וחסרונות של ההליך

לטובת ההליך: הוא מכריח את שני הצדדים לעצור, לשמוע מידע ולשקול הסכמה, הוא כמעט לא עולה כסף, והוא מצמצם את ה"ריצה" לבית המשפט באמצע הלילה. מנגד, ביקורות שנשמעות בפסיקה ובספרות מצביעות על עומס ביחידות הסיוע, על כך שהבקשה הקצרה עדיין מאפשרת "לתפוס" ערכאה, ועל תקופה של חודשיים ויותר שבה אין הכרעה בעניינים שבוערים. בפועל, ההליך עובד הכי טוב למי שמגיע אליו עם נכונות אמיתית לדבר, ועם ייעוץ משפטי ברקע.

מתי כדאי לפנות לעורך דין

מבחינה טכנית כל אחד יכול למלא טופס 1 ולהגיש. אבל שלוש נקודות מצדיקות ייעוץ: לפני ההגשה (בחירת ערכאה), לפני הפגישה השנייה (כשמתחילים לדבר על הסדרים), ולפני חלון 15 הימים (ניסוח התביעה). במדריך שלנו תמצאו עורכי דין לדיני משפחה לפי עיר, וגם מגשרים למי שרוצה להמשיך להליך חלופי.

שאלות נפוצות

מקורות

• בקשה ליישוב סכסוך במשפחה – הרשות השופטת (עודכן 15.10.2026)
• טופס 1 – בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 2 (PDF)
• הודעת בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשפ"ו-2026 (PDF)
• אגרות בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה – הרשות השופטת
• החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 – ויקיטקסט
• בקשה ליישוב סכסוך במשפחה – כל זכות (עודכן 1.6.2026)
• פתיחת תיק ליישוב סכסוך – בתי הדין הרבניים

המידע במאמר כללי, נכון ל-30.10.2026, ואינו ייעוץ משפטי. מועדים ואגרות מתעדכנים, ולפני הגשה כדאי לבדוק את ההנחיות העדכניות או להתייעץ עם עורך דין לדיני משפחה.