אזרחים רבים בישראל מוצאים את עצמם מופתעים לגלות כי חקירה משטרתית שהתנהלה בעברם, ואף נסגרה ללא הגשת כתב אישום, הותירה אחריה "כתם" בדמות רישום משטרתי. רישום זה, אף שאינו הרשעה פלילית, עלול לצוץ בנסיבות שונות ולשבש את מהלכם התקין של החיים. בין אם מדובר בקושי להתקבל למקומות עבודה מסוימים, בעיות בקבלת אשרות כניסה למדינות זרות, או פגיעה בשם הטוב – הנוכחות של רישום במאגרי המידע של משטרת ישראל אינה עניין של מה בכך. הבנת האפשרויות המשפטיות העומדות בפני אדם המעוניין למחוק רישום זה היא צעד קריטי בדרך לניקוי העבר.
מהו רישום משטרתי וכיצד הוא נבדל מרישום פלילי?
כדי להבין את מהות התהליך, יש לעשות תחילה סדר במושגים. לעיתים קרובות קיים בלבול בין "רישום פלילי" לבין "רישום משטרתי". רישום פלילי מתייחס למצבים שבהם אדם הועמד לדין, נשפט והורשע בבית משפט בביצוע עבירה פלילית. מדובר ברישום חמור יותר שהשלכותיו מרחיקות לכת. לעומת זאת, רישום משטרתי (המוכר גם כרישום פנימי או תיק סגור) מתייחס לתיקי חקירה שהמשטרה פתחה בעקבות תלונה או חשד, אך בסופו של דבר הוחלט שלא להגיש בהם כתב אישום, והם נסגרו. למרות שהתיק נסגר, המידע אודות עצם קיום החקירה נשמר במערכות המשטרה. חשוב להדגיש כי אדם שתיקו נסגר נהנה מחזקת החפות, אך עצם קיומו של הרישום עלול ליצור רושם שלילי ולהעיד על מעורבות לכאורה באירועים פליליים בעבר. לכן, החוק מציע מנגנונים שונים המאפשרים את ביטולו של רישום זה בתנאים מסוימים.
השלכות הרישום על חיי היום-יום והצורך במחיקתו
אף על פי שהחוק מגביל את הגורמים הרשאים לעיין ברישום המשטרתי, בפועל, קיומו עלול להשפיע באופן משמעותי על תחומי חיים רבים. גופים ביטחוניים, משרדי ממשלה מסוימים, וגורמים נוספים בעלי סיווג ביטחוני רשאים להיחשף למידע זה במסגרת בדיקות רקע. מעבר לכך, במקרים של בקשות ויזה למדינות מסוימות, עצם קיומו של הרישום עלול לעכב או אף למנוע את קבלת האשרה. כדי להתמודד עם מורכבויות אלו בצורה המיטבית, מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין מומחה לענייני פליליים, שלומי ביזק, אשר בקיא בדקויות החוק ויכול להעריך את סיכויי ההצלחה של הבקשה. מעבר להשלכות המעשיות, קיים גם ההיבט הפסיכולוגי – אזרחים נורמטיביים רבים חשים תחושת מועקה ועוול מכך ששמם מופיע במאגרי המשטרה בהקשר פלילי, למרות שלא עשו דבר או שהחשדות נגדם לא בוססו מעולם. מחיקת הרישום מספקת תחושת הקלה וסגירת מעגל, ומאפשרת לאדם להמשיך בחייו ללא "עננה" המרחפת מעל ראשו.
עילות הסגירה של תיק החקירה והשפעתן
כאשר המשטרה או הפרקליטות מחליטות לסגור תיק חקירה ללא הגשת כתב אישום, הן עושות זאת באחת משלוש עילות מרכזיות: חוסר אשמה, חוסר ראיות מספיקות, או חוסר עניין לציבור (נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין). לעילת הסגירה יש חשיבות דרמטית בכל הנוגע לרישום המשטרתי. כאשר תיק נסגר בעילה של "חוסר אשמה", הרישום נמחק אוטומטית מרישומי המשטרה, והוא לא יופיע כלל בגיליון המרשם הפלילי של האדם. זהו המצב האידיאלי, שכן הוא מנקה לחלוטין את שמו של החשוד. לעומת זאת, כאשר תיק נסגר בעילה של "חוסר ראיות" או "חוסר עניין לציבור", התיק אומנם נסגר, אך הרישום אודותיו נותר במאגרי המשטרה. במצבים אלו, האדם יזדקק לפעולה אקטיבית על מנת למחוק את הרישום. הפעולה הנפוצה ביותר היא הגשת בקשה לשינוי עילת הסגירה ל"חוסר אשמה". אם הבקשה מתקבלת, הרישום נמחק. לחלופין, ניתן להגיש בקשה למחיקת הרישום (ביטול רישום) בחלוף פרק זמן מסוים, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק.
התנאים המרכזיים לביטול רישום משטרתי
החוק קובע מספר קריטריונים ותנאים מצטברים שצריכים להתקיים על מנת שמשטרת ישראל תשקול בחיוב את בקשתו של אדם לבטל רישום משטרתי של תיק סגור. ראשית, קיים אלמנט של חלוף הזמן. יש להמתין תקופת צינון מסוימת מרגע סגירת התיק ועד שניתן להגיש את הבקשה למחיקה. התקופה משתנה בהתאם לסוג העבירה (פשע או עוון) ובהתאם לגילו של המבקש בעת ביצוע העבירה לכאורה (קטין או בגיר). שנית, קצין המשטרה הדן בבקשה יבחן את עברו הפלילי הכולל של המבקש. אדם בעל עבר נקי לחלוטין, שזהו לו הרישום היחיד, יזכה לרוב להתחשבות רבה יותר מאשר אדם בעל גיליון הרשעות או רישומים מרובים. בנוסף, נבחנת מהות העבירה וחומרתה. עבירות קלות יחסית יזכו לסיכוי גבוה יותר למחיקה בהשוואה לעבירות חמורות המערבות אלימות קשה, פגיעה בביטחון המדינה או עבירות מין. כמו כן, נשקלות נסיבותיו האישיות של המבקש, תרומתו לחברה, והנזק שעלול להיגרם לו אם הרישום לא יבוטל.
תהליך הגשת הבקשה לשינוי עילת סגירה או מחיקה
התהליך למחיקת הרישום דורש היערכות מקדימה, איסוף מסמכים וניסוח משפטי מדויק. המסלול הראשון הוא, כאמור, הגשת בקשה לשינוי עילת הסגירה ל"חוסר אשמה". בקשה זו מוגשת לגורם שסגר את התיק (תחנת המשטרה או הפרקליטות), ויש להגישה לרוב בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה על סגירת התיק, אם כי ניתן לבקש הארכת מועד מנימוקים מיוחדים. במסגרת בקשה זו יש לשכנע את הגורם המחליט כי הראיות בתיק אינן מותירות ספק סביר באשר לחפותו של החשוד, וכי לא נותר "ספק סביר" לאשמתו. המסלול השני הוא בקשה לביטול רישום משטרתי המוגשת למדור מידע פלילי במטה הארצי של המשטרה. בקשה זו צריכה להיות מנומקת היטב, לכלול אסמכתאות התומכות בנסיבותיו האישיות של המבקש, ולהסביר מדוע האינטרס הפרטי שלו בגניזת המידע גובר על האינטרס הציבורי שבהותרת הרישום על כנו. מדובר בהחלטה מנהלית הנתונה לשיקול דעתו של קצין משטרה מוסמך, ולכן איכות הבקשה ורמת הפירוט שלה הן קריטיות להצלחת התהליך. הכנה נכונה וליווי משפטי מגדילים משמעותית את הסיכוי לנקות את העבר ולפתוח דף חדש.
