כאשר מדובר בתביעה קטנה, כשמה כן היא, הסכום המקסימלי שיכול לפסוק שופט בעקבותיה הוא נמוך יחסית. ההליכים המשפטיים בבית המשפט לתביעות קטנות הם פשוטים, זולים ומהירים, דבר שהופך אותם לנגישים יחסית.
לאיפה יכולה להיות מוגשת התביעה?
לפי סעיף שתיים לתקנות שיפוט תביעות קטנות, הגשה של תביעה קטנה יכולה להיעשות בבית המשפט לתביעות קטנות שקרוב ביותר למקום המגורים של הנתבע, למקום שבו הייתה ההתחייבות בין הצדדים, מקום המסירה של העסקה או המקום שבעקבותיו מתרחשת התביעה. חריג לעניין זה הוא תביעות בעקבות מעשים באינטרנט – במצבים מן הסוג הזה ניתן לתבוע בבית משפט שהוא באזור השיפוט של מקום מגוריו או עיסוקיו של הנתבע או מגוריו או עסקיו של התובע בלבד ולא במקומות אחרים.
עד איזה סכום פיצויים ניתן לתבוע?
כאמור, משום שמדובר בהליכים משפטיים קטנים ומזורזים, הפיצוי הגבוה ביותר שניתן לקבל במסגרת תביעה קטנה הוא שלושים וארבעה אלף שקלים בלבד – זהו סך המקסימום של הפיצויים. מדובר בסכום נמוך יחסית ביחס להליכים משפטיים רגילים. חשוב לזכור בהקשר הזה שגם העלויות של המשפט בבית משפט לתביעות קטנות הוא זול יותר – אין עורכי דין, האגרות מאוד נמוכות ולרוב ישנו רק דיון אחד בבית המשפט – דבר שמוזיל מאוד את כל ההליכים, אין כמעט פספוס של ימי עבודה, אין שכר טרחה או כל דבר מן הסוג הזה.
פשרות בבית המשפט לתביעות קטנות
בבית המשפט לתביעות קטנות, כחלק ממגמת זירוז התוצאות המשפטיות, נוטה בית המשפט לתביעות קטנות לדחוף עוד יותר לפשרות מאשר בבתי משפט רגילים. המשמעות של הפשרות הללו הוא שסכום הפיצויים שייקבע במסגרת ההסכם הוא נמוך יותר, והזכויות של התובע לא ימומשו במלואן. אם זאת, ישנם יתרונות משמעותיים להליכי הפשרה – ניתן להשיג תוצאה מוסכמת, דבר שמעניק הרבה יותר וודאות.
כאשר מחכים לפסיקה של השופט לא ניתן לדעת בבירור אילו פיצויים יפסקו אם בכלל, דבר שקיומו של הסכם פשרה מעגן. כמו כן, חוסר קיומו של הסכם הפשרה מאריך יותר את המשפט, בייחוד במקרים שהם מעט מורכבים יותר והשופט בוחר שלא להכריע בתום הדיון לטובת מי הוא פוסק או במצבים שבהם התובע מעוניין בכסף באופן מידי ולא מעוניין להמשיך בהליכים.
מתי כדאי לבחור בפשרה?
מלבד היתרונות שמניתי קודם לכן, מצב משמעותי ביותר שבו משתלם להגיע לפשרה – שתבטיח את קיומם של פיצויים מסוימים, הוא מצב שבו ישנה מחלוקת עובדתית שמשנה לחלוטין את תוצאות התביעה. למשל, מצבים שבהם לא ברור האם הנתבע הוא זה שיצר את העילה שבגינה התובע תובע. במצב מן הסוג הזה, של חוסר בהירות עובדתית, בית המשפט הוא המכריע – מצבים מן הסוג הזה מוסיפים עוד אי וודאות, שצרכנים רבים מוכנים להימנע ממנה, גם במחיר של פיצויים נמוכים יותר.