נכון לאוקטובר 2026, לפי חוק חופשה שנתית עובד זכאי ל-16 ימי חופשה (ברוטו) בכל אחת מחמש השנים הראשונות, 18 ימים בשנה השישית, 21 בשביעית, ויום נוסף לכל שנה עד 28 ימים. בשבוע עבודה של 5 ימים, 16 הימים הם 12 ימי עבודה בפועל. לפי צו ההרחבה, בשבוע של 5 ימים מגיעים משנת הוותק השישית 17 ימי עבודה, ומהשנה התשיעית 23 ימים, והעובד זכאי לגבוה מבין החוק לצו. חופשה אינה נצברת, אלא שבהסכמת המעסיק אפשר לנצל 7 ימים לפחות ולצרף את היתרה לשנתיים הבאות. בסיום העבודה מגיע פדיון על הימים שלא נוצלו.
ימי חופשה לפי ותק: מה קובע החוק
כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום, נוסף על ימי חג, מחלה, מילואים או חופשת לידה. מספר ימי חופשה לפי ותק נקבע בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, ובצו ההרחבה שנחתם בעקבות המעבר לשבוע עבודה של חמישה ימים. הוותק נספר לפי שנים קלנדריות אצל אותו מעסיק, כי "שנת עבודה" לפי החוק מתחילה ב-1 בינואר.
הוותק נמדד "אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד", כלשון סעיף 3. מכאן שגם עבודה רצופה באותו מקום עבודה, כשהבעלים מתחלפים, עשויה להיחשב לצורך הוותק. מי שעובר למעסיק אחר ולמקום עבודה אחר מתחיל ככלל לספור מחדש, אלא אם הוסכם אחרת.
ימי חופשה ברוטו וימי עבודה נטו
החוק נוקב בימים "ברוטו", כלומר ימים קלנדריים שכוללים מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה. לכן, לפי משרד העבודה, חופשה של 14 ימים קלנדריים כוללת 12 ימי עבודה בשבוע של 6 ימים, ו-10 ימי עבודה בלבד בשבוע של 5 ימים. ההבחנה הזאת היא מקור רוב הבלבול בתלושים.
טבלת ימי חופשה לפי ותק לפי החוק (נכון לאוקטובר 2026)
מאז 1 בינואר 2017, בעקבות תיקון מס' 15 לחוק, עובד זכאי ל-16 ימים בכל אחת מחמש השנים הראשונות, במקום 14 ימים בארבע השנים הראשונות בנוסח הקודם. זו הטבלה המלאה כפי שמשרד העבודה מפרסם אותה:
| שנת ותק | ימים ברוטו (לפי החוק) | ימי עבודה נטו, שבוע של 6 ימים | ימי עבודה נטו, שבוע של 5 ימים |
|---|---|---|---|
| 1–5 | 16 | 14 | 12 |
| 6 | 18 | 16 | 14 |
| 7 | 21 | 18 | 15 |
| 8 | 22 | 19 | 16 |
| 9 | 23 | 20 | 17 |
| 10 | 24 | 21 | 18 |
| 11 | 25 | 22 | 19 |
| 12 | 26 | 23 | 20 |
| 13 | 27 | 24 | 20 |
| 14 ואילך | 28 | 24 | 20 |
איך מגיעים מהימים ברוטו לימי עבודה
בשבוע של 6 ימים מורידים יום מנוחה אחד לכל שבעה ימים קלנדריים. כך 21 ימים ברוטו בשנה השביעית הם 18 ימי עבודה, ו-28 ימים ברוטו הם 24 ימי עבודה. בשבוע של 5 ימים יש בכל שבוע שני ימים שאינם ימי עבודה, ולכן המספר נמוך יותר: 16 ימים ברוטו הם 12 ימי עבודה. כשאתם בודקים את התלוש, ודאו שהיתרה מוצגת בימי עבודה, ושהיא תואמת את העמודה של שבוע העבודה שלכם.
טבלת ימי חופשה לעובד 5 ימים בשבוע לפי צו ההרחבה
צו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי נוקב ישירות בימי עבודה נטו. הוא חל על רוב יחסי העבודה במשק, למעט מקום עבודה שמועסקים בו פחות מארבעה עובדים, עובדים שהמעבר לשבוע מקוצר הוסדר לגביהם בהסכם קיבוצי, חברות ממשלתיות, חברות עירוניות ומעסיקים שוועדת הפיקוח פטרה. נכון לאוקטובר 2026, לפי משרד העבודה:
| שנת ותק | ימי עבודה נטו, לפני המעבר לשבוע של 5 ימים | ימי עבודה נטו, שבוע של 5 ימים |
|---|---|---|
| 1–2 | 12 | 10 |
| 3–4 | 13 | 11 |
| 5 | 14 | 12 |
| 6–8 | 19 | 17 |
| 9 ואילך | 26 | 23 |
הכלל החשוב: כשיש פער בין החוק לצו ההרחבה, העובד זכאי למספר הגבוה מביניהם. בשנים הראשונות החוק מטיב יותר (12 ימים נטו לעומת 10 או 11 בצו). משנת הוותק השישית ואילך הצו מטיב, עד 23 ימים נטו בשבוע של 5 ימים לעומת 20 בחוק.
דוגמה 1: איזו טבלה מנצחת. דנה בשנת הוותק השביעית, במקום עבודה של 5 ימים בשבוע שחל עליו צו ההרחבה. לפי החוק מגיעים לה 15 ימי עבודה נטו, ולפי הצו 17. היא זכאית ל-17 ימי עבודה. בשנה העשירית הפער גדל: 18 לפי החוק מול 23 לפי הצו.
חריגים: קבלני כוח אדם, נוער וחופשה מוארכת
עובדים שמועסקים על ידי קבלן כוח אדם זכאים לפי צו הרחבה ענפי משנת 2004: 11 ימי עבודה נטו בשבוע של 5 ימים בשנים 1–4, 12 בשנה החמישית, 17 בשנים 6–8, ו-23 משנת הוותק התשיעית. בני נוער זכאים לפי משרד העבודה ל-18 ימים קלנדריים, כלומר 14 ימי עבודה בשבוע של 5 ימים. בענפים כמו חקלאות, מתכת, חשמל ואלקטרוניקה, וכן בעבודות מסוימות כמו עבודה בקרינה מייננת, נקבעה בהסכמים קיבוציים, בצווי הרחבה או בתקנות חופשה ארוכה יותר.
חישוב ימי חופשה בשנה חלקית ובמשרה חלקית
הטבלאות מתארות שנה מלאה. סעיף 3 לחוק קובע איך מחשבים כשהשנה לא הייתה מלאה:
| מצב | מספר ימי העבודה בפועל | הזכאות |
|---|---|---|
| יחסי העבודה התקיימו כל השנה | 200 ימים לפחות | מלוא הימים לפי הוותק |
| יחסי העבודה התקיימו כל השנה | פחות מ-200 ימים | חלק יחסי: ימי העבודה בפועל חלקי 200 |
| יחסי העבודה התקיימו בחלק מהשנה | 240 ימים לפחות | מלוא הימים לפי הוותק |
| יחסי העבודה התקיימו בחלק מהשנה | פחות מ-240 ימים | חלק יחסי: ימי העבודה בפועל חלקי 240 |
| עובד בשכר שעבד פחות מ-75 ימים רצופים | – | אין חופשה, אלא "תמורת חופשה" של 4% לפחות מהשכר |
חלק של יום אינו נספר. הכלל הזה משפיע במיוחד על עובדים במשרה חלקית שעובדים מספר ימים קטן בשבוע: מי שעובד שלושה ימים בשבוע לא יגיע ל-200 ימים בשנה, ולכן הזכאות שלו יחסית.
דוגמה 2: הצטרפות באמצע השנה. יוסי התחיל לעבוד ב-1 באפריל, ועד סוף השנה עבד בפועל 180 ימים. בשנה הראשונה מגיעים 16 ימים ברוטו, ולכן החישוב: 16 × 180 ÷ 240 = 12 ימים ברוטו.
דוגמה 3: חופשה ארוכה ללא תשלום. מיכל, בשנת הוותק הרביעית, הייתה מועסקת כל השנה, אבל עבדה בפועל רק 150 ימים בגלל חופשה ללא תשלום. החישוב: 16 × 150 ÷ 200 = 12 ימים ברוטו.
דוגמה 4: עובד זמני. סטודנט עבד בשכר שעתי 60 ימים רצופים והרוויח 6,000 ₪. הוא אינו זכאי לחופשה, אבל המעסיק חייב בתמורת חופשה של 4% לפחות: 240 ₪.
עובדים זמניים: הכלל של 75 הימים
סעיף 4 קובע שעובד בשכר, כלומר שעתי או יומי, שעבד פחות מ-75 ימים רצופים אצל אותו מעסיק, אינו זכאי לחופשה לפי טבלת הוותק, אלא לתמורת חופשה. הרציפות אינה נקטעת בגלל מילואים, מנוחה שבועית, חגים, חופשה בהסכמה, מחלה, שביתה, אבל או הפסקה זמנית בלי ניתוק יחסי העבודה. החריג לא חל כשיש חוזה עבודה בכתב לתקופה רצופה של יותר מ-74 ימים. לפי סעיף 15, תמורת החופשה משולמת לקרן החופשה של הענף או בדרך אחרת שנקבעה בתקנות. אם העובד ממשיך לעבוד יותר מ-74 ימים רצופים, הוא עובר להסדר הרגיל, והמעסיק משלם לו דמי חופשה או פדיון.
החוק אינו חל בכלל, לפי סעיף 35, על עובד בחקלאות שמקבל את כל גמולו בחלק מהיבול, ועל עובד ארעי בעבודה שאינה לצורך עסקו או מקצועו של המעסיק.
כדי לראות כמה ימים צברתם לפי הנתונים שלכם, אפשר להיעזר במחשבון ימי חופשה ופדיון חופשה שבאתר.
ימים שאינם נספרים כימי חופשה
זה נושא שכדאי לבדוק בכל תלוש. סעיף 5 לחוק מונה ימים שאסור לנכות מימי החופשה, גם אם הם חלים בתוכה:
- ימי שירות מילואים.
- ימי חג שאין עובדים בהם, וכן אחד במאי.
- ימי חופשת לידה והורות.
- ימים שבהם אינכם מסוגלים לעבוד בגלל מחלה או תאונה.
- ימי אבל במשפחה.
- ימי שביתה או השבתה.
- ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, עד 14 ימים. מהיום ה-15 ואילך מותר לכלול אותם בחופשה.
אם אחד מהימים האלה חל באמצע החופשה, החופשה נפסקת ומשלימים אותה ככל האפשר באותה שנה. למשל, מי שחלה בזמן החופשה והציג אישור מחלה, ימי המחלה נספרים כימי מחלה ולא כחופשה. לפרטים על הצבירה והתשלום של ימי מחלה, ראו את המדריך שלנו על ימי מחלה.
דמי חופשה: כמה משלמים על יום חופשה
לפי סעיף 10, המעסיק משלם בעד ימי החופשה סכום השווה לשכר הרגיל. הדרך לחשב אותו תלויה בסוג השכר:
- עובד במשכורת חודשית: מקבל את השכר שהיה מקבל אילו המשיך לעבוד. בפועל, החופשה לא אמורה להקטין את המשכורת.
- עובד בשכר שעתי או יומי: מקבל את "השכר היומי הממוצע" כפול מספר ימי החופשה. השכר היומי הממוצע הוא השכר של שלושת החודשים שלפני החופשה, חלקי 90. אם באותם חודשים העבודה לא הייתה מלאה, למשל בגלל מחלה, העובד רשאי לבחור את רבע השנה המלא ביותר מתוך 12 החודשים שלפני החופשה.
דוגמה 5א: עובדת חודשית. גלית משתכרת 10,000 ₪ בחודש ויצאה לחופשה של שבוע. המשכורת של אותו חודש צריכה להישאר 10,000 ₪, והתלוש צריך להראות ירידה ביתרת ימי החופשה, לא ניכוי מהשכר.
"שכר עבודה" לעניין זה הוא כל תמורה בעד שעות העבודה הרגילות, אבל לא החזר הוצאות שאינן קיימות בזמן החופשה, כמו נסיעות.
דוגמה 5: עובד שעתי. רון השתכר 21,000 ₪ בשלושת החודשים שלפני החופשה. השכר היומי הממוצע: 21,000 ÷ 90 = 233.33 ₪. על חופשה של 7 ימים קלנדריים מגיעים לו 7 × 233.33 = 1,633.33 ₪.
שלושה תשלומים שונים: דמי חופשה, פדיון ותמורה
| תשלום | מתי משולם | איך מחושב |
|---|---|---|
| דמי חופשה | כשיוצאים לחופשה במהלך העבודה | השכר הרגיל בעד ימי החופשה (סעיף 10) |
| פדיון חופשה | בסיום העבודה, על ימים שלא נוצלו | כדמי החופשה שהיו משתלמים ביום הפסקת העבודה (סעיף 13) |
| תמורת חופשה | לעובד בשכר שעבד פחות מ-75 ימים רצופים | 4% לפחות מהשכר (סעיף 15) |
לפי סעיף 17, לשלושת התשלומים דין של שכר עבודה לכל דבר.
מתי משלמים, ומה אסור לעשות בחופשה
דמי החופשה משולמים במועד שבו היה משולם השכר אילו העובד לא יצא לחופשה. מי שיוצא לחופשה של שבעה ימים לפחות רשאי לבקש להקדים את התשלום, ואז הוא ישולם לכל המאוחר יומיים לפני תחילת החופשה (סעיף 11). מנגד, סעיף 12 קובע שעובד שעבד עבודה סדירה בשכר בימי חופשתו מאבד את הזכות לדמי החופשה, והמעסיק רשאי לנכות אותם.
לפי סעיף 5 לחוק הגנת השכר, שכר שנקבע ככולל דמי חופשה או פדיון חופשה נחשב כשכר רגיל בלבד. כלומר, סעיף בחוזה שאומר "השכר כולל חופשה" אינו פוטר את המעסיק מלתת חופשה בתשלום.
צבירת ימי חופשה: כמה מותר לצבור ומתי יוצאים לחופשה
הכלל הבסיסי בסעיף 7 הוא שחופשה אינה ניתנת לצבירה. החריג: בהסכמת המעסיק, עובד רשאי לנצל לפחות 7 ימי חופשה בשנה, ולצרף את היתרה לחופשה של שתי שנות העבודה הבאות. במקומות עבודה רבים הסכם קיבוצי או חוזה העבודה מאפשרים צבירה גדולה יותר, וזו זכות שנוספת על החוק.
מתי אפשר לצאת לחופשה בשנה הראשונה
לפי סעיף 6, החופשה בעד שנת עבודה ניתנת בחודש האחרון של אותה שנה או במהלך השנה שאחריה. כלומר, החוק מניח שהחופשה נצברת במהלך השנה ומנוצלת בסופה או בשנה העוקבת. במקומות עבודה רבים נהוג לאפשר ניצול של ימים שנצברו כבר במהלך השנה, וזה הסדר מיטיב. לצד זה, החוק מבטיח לכל עובד יום אחד לבחירתו במהלך השנה עצמה, ויום נוסף מהרשימה שבתוספת.
כללי מועד וחלוקה, לפי סעיפים 6, 8 ו-9 לחוק:
| נושא | הכלל |
|---|---|
| מתי מנצלים | בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה ניתנת החופשה, או במהלך השנה שאחריה |
| יום לבחירת העובד | יום אחד במהלך השנה במועד שתבחרו, ויום נוסף באחד הימים שבתוספת לחוק (כמו ערב ראש השנה או צום גדליה), בהודעה של 30 יום מראש |
| רציפות | החופשה רצופה; אפשר לחלק אותה בהסכמת העובד והמעסיק, ובאישור ועד העובדים אם יש, ובלבד שחלק אחד יהיה לפחות 7 ימים |
| הודעה מראש | מועד תחילת חופשה של 7 ימים ומעלה נקבע לפחות 14 יום מראש ונרשם בפנקס החופשה |
דוגמה 7: צבירה מותרת. אבי, בשבוע של 5 ימים, זכאי השנה ל-12 ימי עבודה. בהסכמת המעסיק הוא ניצל 7 ימים וצירף את 5 הנותרים לשנתיים הבאות. בשנה שאחריה, אם יהיה זכאי שוב ל-12 ימים, יעמדו לרשותו 17 ימים. אילו ניצל רק 4 ימים, בלי הסכם שמאפשר זאת, הוא היה חורג מהכלל שבחוק, שלפיו יש לנצל לפחות 7 ימים בשנה.
הימים לבחירה שבתוספת לחוק
התוספת לחוק מונה ימים לכל עדה ולכל ציבור, שבהם העובד רשאי לקחת יום חופשה בהודעה של 30 יום מראש. בין היתר: צום גדליה, ערב יום הכיפורים, הושענא רבה, פורים, ערב פסח, ל"ג בעומר ותשעה באב; ימים לבני העדה השומרונית, לנוצרים, למוסלמים, לדרוזים, לצ'רקסים ולבני העדה האתיופית; וכן יום האישה הבין־לאומי, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אחד במאי ויום האזכרה של קרוב משפחה שנפטר.
המעסיק חייב לנהל פנקס חופשה לכל עובד, ובו מועדי החופשה, דמי החופשה ששולמו ומועד התשלום. זה המסמך שיכריע במחלוקת על יתרת הימים.
פדיון ימי חופשה בסיום העבודה
לפי סעיף 13, עובד שסיים לעבוד לפני שניצל את החופשה שהגיעה לו זכאי לפדיון חופשה: סכום השווה לדמי החופשה שהיו משתלמים לו אילו יצא לחופשה ביום שבו הפסיק לעבוד. הפדיון מגיע בכל צורת סיום: פיטורים, התפטרות או סיום חוזה.
מאחר שהפדיון מחושב לפי דמי החופשה שהיו משתלמים ביום הפסקת העבודה, הוא נגזר מהשכר בסוף התקופה ולא מהשכר שהיה בשנה שבה נצברו הימים. עובד שקיבל העלאה לפני שסיים לעבוד ייהנה ממנה גם בפדיון.
שלושה כללים משלימים חשובים:
- התיישנות. לפי סעיף 31, תקופת ההתיישנות לכל תביעה לפי החוק היא שלוש שנים. יחד עם כללי הצבירה בסעיף 7, המשמעות היא שבסיום העבודה בודקים בעיקר את הימים שנצברו בשנים האחרונות.
- דין שכר. לפי סעיף 17, דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה דינם כדין שכר עבודה. איחור בתשלום עשוי לזכות בפיצויי הלנה לפי חוק הגנת השכר.
- תלוש לא מפורט. לפי סעיף 26ב(ג) לחוק הגנת השכר, כשהתלוש אינו כולל את רכיב דמי החופשה, חזקה שהסכום ששולם הוא שכר רגיל בלבד, אלא אם המעסיק יוכיח אחרת.
דוגמה 6: פדיון לעובד שעתי. עובדת שעתית סיימה לעבוד עם יתרה של 14 ימים ברוטו. שכרה בשלושת החודשים האחרונים היה 22,680 ₪. השכר היומי הממוצע: 22,680 ÷ 90 = 252 ₪. הפדיון: 14 × 252 = 3,528 ₪.
הפדיון הוא רכיב אחד בגמר החשבון, לצד פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ודמי הבראה. כדאי לרכז את כולם במחשבון גמר חשבון, ולבדוק את רישום היתרה בתלוש האחרון בבודק תלוש השכר.
מה עושים כשהמעסיק לא נותן לצאת לחופשה
חופשה שנתית אינה טובה שהמעסיק מעניק. היא זכות שהחוק מגן עליה גם במישור הפלילי. לפי סעיף 28, מעסיק שלא נתן לעובד חופשה, או שלא שילם בלי צידוק דמי חופשה, פדיון חופשה או תמורת חופשה, עובר עבירה. לפי סעיף 29, בתאגיד אחראים לכך גם מנהלים וחברי הנהלה, אלא אם הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם או שנקטו את כל האמצעים כדי למנוע אותה. בהליך כזה, סעיף 30 מאפשר לבית המשפט או לבית הדין לחייב את המעסיק לשלם לעובד את דמי החופשה שלא ניתנה.
בפועל, הדרך המעשית היא לבקש בכתב את מועד החופשה, ולשמור את התשובה. אם המעסיק מסרב שוב ושוב, אפשר לפנות ליחידת האכיפה של משרד העבודה או לבית הדין האזורי לעבודה, שהוא הגוף שמכריע גם במחלוקות על חישוב דמי החופשה והפדיון (סעיף 14(ב)). חריג אחד: בשעת חירום, סעיף 32 מסמיך את שר העבודה לדחות בצו את מועד החופשה לכלל העובדים או לסוג מסוים, ולקבוע מתי תינתן או איך יפוצו העובדים.
פסקי דין: מה קבעו בתי המשפט על ימי חופשה
שני פסקי הדין שלהלן עוסקים בשאלות שעולות שוב ושוב: מתי מותר למעסיק להשתמש ביתרת החופשה של העובד, ומה צריך להוכיח כדי לתבוע פדיון. בשני המקרים הכריע בית הדין הארצי לעבודה, ובית המשפט העליון דחה את העתירות נגד ההכרעה.
בג"ץ 6215/19 בן חור נ' בית הדין הארצי לעבודה (2019)
עובדת ותיקה בבנק דיסקונט סירבה לשורת הצעות שיבוץ לתפקידים חלופיים, אחרי שתפקידה התייתר. הבנק המשיך לשלם לה שכר תוך הפחתה מיתרת ימי החופשה שצברה, עד שהיתרה הפכה לשלילית, ואז העביר אותה לחופשה ללא תשלום. בית הדין האזורי קבע שההחלטה התקבלה באופן פגום וחד־צדדי, וחייב את הבנק, בין היתר, ב-18,100 ₪ פדיון חופשה. בית הדין הארצי (ע"ע 13783-07-18) קבע ביום 2.6.2019 שמי שלא העמידה עצמה לרשות המעסיק אינה זכאית לשכר באותן תקופות, ולכן לא היה פגם בכך שהבנק שילם לה בדרך של ניצול ימי החופשה. בבג"ץ 6215/19 (16.12.2019) דחה בית המשפט העליון את העתירה, וציין שההחלטה לשלם מתוך יתרת החופשה נעשתה לפנים משורת הדין ואינה צריכה לפעול לחובת הבנק.
הלקח: יתרת ימי חופשה אינה "כסף בבנק" בכל מצב. כשעובד נעדר בלי הצדקה, ניצול ימי החופשה לכיסוי ההיעדרות עשוי להיות מוצדק.
בג"ץ 4203/22 שגב נ' בית הדין הארצי לעבודה (2022)
עוזרת הוראה במכללה למינהל, שהועסקה בחוזים לתקופות קצובות, ביקשה לנהל תובענה ייצוגית, בין היתר בטענה שעוזרי הוראה לא קיבלו פדיון חופשה. בית הדין האזורי אישר את התובענה ברכיב הזה, אבל בית הדין הארצי קיבל את בקשת רשות הערעור של המכללה (בר"ע 40771-09-21) וביטל את האישור ביום 17.5.2022. נקבע שהעובדת לא הוכיחה עילת תביעה אישית, ושהשונות בין עוזרי ההוראה, שרובם מועסקים במשרה חלקית ובגמישות רבה, מחייבת בירור עובדתי פרטני. בבג"ץ 4203/22 (7.7.2022) דחה בית המשפט העליון את העתירה על הסף.
הלקח: תביעת פדיון חופשה נבחנת לפי נתוני העסקה קונקרטיים. מי שתובע צריך להראות כמה ימים עבד, כמה חופשה ניצל וכמה שולם לו, ולכן חשוב לשמור תלושים ורישום של החופשות.
טעויות נפוצות
- לבלבל בין ימים ברוטו לנטו. 16 ימים בחוק הם 12 ימי עבודה בלבד בשבוע של 5 ימים.
- לבדוק רק את החוק. משנת הוותק השישית צו ההרחבה מטיב, ומגיע לכם המספר הגבוה.
- להניח שימים לא מנוצלים "נמחקים". בסיום העבודה הם מזכים בפדיון, בכפוף להתיישנות ולכללי הצבירה.
- לקבל ניכוי ימי חופשה בזמן מחלה או מילואים. הימים האלה אינם נספרים כחופשה.
- לחתום על חוזה עם "שכר כולל חופשה". לפי חוק הגנת השכר, שכר כזה נחשב כשכר רגיל בלבד.
- לעבוד בשכר במקום אחר בזמן החופשה. עבודה סדירה בשכר בימי החופשה עלולה לשלול את דמי החופשה.
- לשכוח את שנת הוותק החדשה. הזכאות עולה בשנה השישית ושוב בשביעית; מחלקות שכר לא תמיד מעדכנות.
- לחשב דמי חופשה לעובד שעתי לפי חודש חלש. מותר לבחור את רבע השנה המלא ביותר מ-12 החודשים האחרונים.
- לא לבדוק את יתרת החופשה בתלוש. טעות קטנה שחוזרת כל שנה מצטברת לסכום משמעותי.
רשימת בדיקה: האם קיבלתם את כל ימי החופשה
- קבעו את שנת הוותק שלכם, לפי שנים קלנדריות אצל המעסיק.
- בדקו אם מקום העבודה עובד 5 או 6 ימים בשבוע.
- מצאו את הזכאות לפי טבלת החוק ולפי צו ההרחבה, וקחו את הגבוהה מביניהן.
- אם השנה לא הייתה מלאה, ספרו את ימי העבודה בפועל ובדקו מול 200 או 240.
- ודאו שימי מחלה, מילואים, חגים ואבל לא נוכו מיתרת החופשה.
- השוו את היתרה בתלוש לחישוב שלכם, ובקשו לראות את פנקס החופשה אם יש פער.
- אם אתם עובדים שעתיים, בדקו שדמי החופשה חושבו לפי שכר שלושת החודשים האחרונים, או לפי רבע השנה המלא ביותר.
- לפני סיום העבודה, חשבו את הפדיון ובדקו שהוא מופיע בגמר החשבון.
- אם עבדתם בשכר שעתי פחות מ-75 ימים, ודאו ששולמה לכם תמורת חופשה של 4% לפחות.
- שמרו בקשות חופשה ותשובות בכתב, למקרה של מחלוקת.
מתי כדאי לפנות לעורך דין
ברוב המקרים פער בימי חופשה נפתר בפנייה מסודרת למחלקת השכר, עם החישוב והטבלאות. כדאי לפנות לעורך דין לדיני עבודה כשהמעסיק מסרב לשלם פדיון בסיום העבודה, כשנוכו מכם ימי חופשה בלי הסכמה או בזמן מחלה, כשאין פנקס חופשה ואין תלושים מפורטים, כשיש שאלה איזה הסכם קיבוצי או צו הרחבה חל עליכם, או כשהסכום המצטבר גדול והתביעה מתקרבת להתיישנות של שלוש שנים. עורך דין יכול גם לבדוק אם חל עליכם הסכם קיבוצי ענפי שמעניק יותר ימים מהחוק ומצו ההרחבה הכללי, ולחשב את הפער לאחור. אפשר למצוא עורכי דין לדיני עבודה באתר עו"ד עכשיו.
למידע נוסף על ימי חופשה לפי ותק: ימי חופשה לפי ותק.
שאלות נפוצות
כמה ימי חופשה מגיע לעובד בשנה?
לפי החוק, 16 ימים ברוטו בכל אחת מחמש השנים הראשונות, 18 בשנה השישית, 21 בשביעית, ויום נוסף לכל שנה עד 28. בשבוע של 5 ימים מדובר ב-12 עד 20 ימי עבודה בפועל. משנת הוותק השישית, צו ההרחבה מעניק יותר: 17 ימי עבודה, ומהשנה התשיעית 23.
מה טבלת ימי החופשה לעובד 5 ימים בשבוע?
לפי החוק: 12 ימי עבודה בשנים 1–5, 14 בשנה 6, 15 בשנה 7, 16 בשנה 8, 17 בשנה 9, 18 בשנה 10, 19 בשנה 11 ו-20 משנה 12. לפי צו ההרחבה: 10 בשנים 1–2, 11 בשנים 3–4, 12 בשנה 5, 17 בשנים 6–8 ו-23 משנה 9. מגיע לכם הגבוה מביניהם.
כמה ימי חופשה אפשר לצבור?
לפי החוק, חופשה אינה נצברת. בהסכמת המעסיק אפשר לנצל לפחות 7 ימים בשנה ולצרף את היתרה לחופשה של שתי השנים הבאות. הסכם קיבוצי או חוזה עבודה יכולים לאפשר צבירה גדולה יותר.
האם מגיע פדיון ימי חופשה בסיום העסקה?
כן. עובד שסיים לעבוד לפני שניצל את החופשה זכאי לפדיון בגובה דמי החופשה, בכל צורת סיום, כולל התפטרות. תקופת ההתיישנות לתביעות לפי החוק היא שלוש שנים.
איך מחשבים ימי חופשה לעובד שעתי?
מספר הימים נקבע לפי הוותק ומספר ימי העבודה בפועל בשנה. התשלום הוא השכר היומי הממוצע, כלומר שכר שלושת החודשים האחרונים חלקי 90, כפול מספר ימי החופשה. אם הרבעון לא היה מלא, אפשר לבחור את הרבעון המלא ביותר מ-12 החודשים האחרונים.
האם עובד במשרה חלקית זכאי לימי חופשה?
כן. אם עבד בשנה מלאה 200 ימים לפחות, הוא זכאי למלוא הימים. אם עבד פחות, הוא זכאי לחלק יחסי: ימי העבודה בפועל חלקי 200. עובד שהתחיל באמצע השנה מחושב מול 240 ימים.
האם מורידים לי ימי חופשה כשאני חולה בחופשה?
לא. ימים שבהם אינכם מסוגלים לעבוד בגלל מחלה או תאונה אינם נספרים כימי חופשה, וכך גם ימי מילואים, חג, אבל ושביתה. אם הם חלים באמצע החופשה, החופשה נפסקת ומשלימים אותה באותה שנה.
האם המעסיק יכול לנכות ימי חופשה בתקופת הודעה מוקדמת?
רק מעבר ל-14 הימים הראשונים. לפי סעיף 5 לחוק, ימי הודעה מוקדמת לפיטורים אינם נספרים כחופשה, אלא אם עלו על 14, ורק במידה שעלו.
מקורות
- חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (סעיפים 1, 3–13, 15, 17, 26, 28–32, 35 והתוספת) – ספר החוקים הפתוח
- חופשה שנתית: ימי חופשה לפי ותק, צו ההרחבה, מועד ופדיון – משרד העבודה
- חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (סעיפים 5, 26ב) – ספר החוקים הפתוח
- בג"ץ 6215/19 בן חור נ' בית הדין הארצי לעבודה (16.12.2019) – אתר בית המשפט העליון
- בג"ץ 4203/22 שגב נ' בית הדין הארצי לעבודה (7.7.2022) – אתר בית המשפט העליון
המידע במאמר כללי, נכון ל-19.10.2026, ואינו ייעוץ משפטי. לפני החלטה כדאי להתייעץ עם עורך דין.
