תקיפת שוטרים ועובדי ציבור הינה עבירה פלילית בדרגת חומרה גבוהה מאוד מבחינת הדין הפלילי במדינת ישראל.
מדינת ישראל שואפת להגן על מעמדה כמדינת חוק, ולכן היא נוקטת סנקציות מחמירות כלפי כל אדם שבפעולותיו עשוי לערער את שלטון החוק במדינה ולפגוע בסדר הציבורי.
לפיכך, כל אלימות לסוגיה, אשר ננקטת כלפי אזרח ישראלי המכהן במשרה ציבורית או כנציג ציבור – מטופלת במלוא חומרת הדין.
הדבר נכון בין אם מדובר בתפקיד שהנפגע ממלא כעובד מדינה, במשרד ממשלתי או בגוף ציבורי.
תקיפת שוטרים ועובדי ציבור: מיהו "עובד ציבור" מבחינת החוק בישראל?
בחוק בישראל מוגדרים "עובדי ציבור" כמי שאחראיים לספק שירות לסוגיו לאזרחי מדינת ישראל, מטעם ארגון ציבורי, מוסד ממוסדות המדינה, או מתוקף מעמדם כנבחרי ציבור. בראי החוק, "עובד ציבור" זהו מונח שמאגד תחתיו מכלול שלם של תפקידים ונושאי משרות בשירות הציבורי – כולל שוטרים, פקידי בתי המשפט, שופטים, סנגורים ציבוריים, פרקליטים, צוותים רפואיים בבתי חולים כלליים או במד"א, עובדי הוראה, פקחים, גורמי פיקוח, עובדי ממשלה, נציגי הרשויות המקומיות, וכיוצא באלו.
העונש על תקיפת שוטרים במדינת ישראל
העונש על תקיפת שוטרים בישראל, הוא בדרך כלל מאסר בפועל לתוקף, שעשוי להימשך בין חודש ימים לפחות עד 3 שנים. בתי הדין הפליליים, מתחשבים כמובן בנסיבות שבהן עבירת תקיפת שוטרים בוצעה, כך שחומרת העונש שצפוי לעבריין, נגזרת בין השאר מכובד הראיות שנאספו בתיקו, ובנסיבות האירוע. תקיפת שוטרים הוא אירוע פלילי, לכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי בתל אביב.
העונש על תקיפת עובדי ציבור במדינת ישראל
העונש על תקיפת עובדי ציבור בישראל בהקשר למילוי תפקידם, הוא בדרך כלל מאסר בפועל לתוקף, שמשכו המקסימלי עד 3 שנים.
העונש על תקיפת עובדי ציבור בנסיבות מחמירות
עונש מאסר כבד יותר שיכול להגיע גם ל – 5 שנים, עשוי להיגזר על אדם שתקף עובד ציבור בנסיבות מחמירות, כדלקמן:
- תקיפת עובד ציבור בעזרת כלי נשק
- תקיפת עובד ציבור שבוצעה בשיתוף פעולה בין 2 תוקפים ומעלה
- תקיפת עובד ציבור מתוך כוונה לפגוע ביכולתו לפעול במסגרת תפקידו
- תקיפת עובד ציבור שכוונה כלפי עובד חירום כדוגמת רופא, מתמחה, אח או אחות, חובש, מיילדת, איש מד"א, ועוד) או עובד חדר מיון, בזמן שהלה ניסה לספק טיפול מציל חיים לזולת.
הבסיס להרשעה בתקיפת שוטרים ועובדי ציבור בישראל
כדי שתתאפשר הרשע בתקיפת שוטרים ועובדי ציבור בישראל, התביעה נדרשת להוכיח כי אחד מהתנאים הבאים התקיים:
- התוקף ידע את מעמדו של המותקף – כדי שתקיפה תסווג כעבירת תקיפת שוטרים ועובדי ציבור, יש להוכיח שהתוקף היה מודע לכך שהמותקף הינו שוט או עובד ציבור. היה והצד התוקף גילה זאת רק לאחר מעשה – אזי התקיפה איננה בחזקת תקיפת שוטרים ועובדי ציבור.
- השוטר הציג סימני זיהוי (רלוונטי לתקיפת שוטרים) – כדי שתקיפה תסווג כעבירת תקיפת שוטרים ועובדי ציבור, יש להוכיח שהמותקף ענד על גופו סממנים מזהים המעידים על כך שהוא בתפקיד משטרתי. למשל, מדי שוטר, תג של שוטר, מכשיר קשר, נשק חם, אזיקים ועוד. גם הצגת תעודת שוטר וכן הזדהות כשוטר לפני מעשה התקיפה, מהוות סממנים מזהים מבחינת החוק. מנגד, כאשר שוטר בלבוש בלבוש אזרחי איננו מזדהה בפניו של התוקף, לא מציג את עצמו כשוטר ואינו מציג בפני אותו אזרח תעודת שוטר טרום אירוע התקיפה, הרי שהתקיפה לא תיחשב כעבירת תקיפת שוטרים, גם במידה והמותקף הזדהה כשוטר לאחר מעשה.
- באירוע התקיפה נפגע אדם שליווה את השוטר – כאשר באירוע תקיפה נפגע מלווה של שוטר, כמו עוזר מטעמו, וניתן להוכיח כי מעשה התקיפה כוון לאותו גורם מסייע, הדבר ייחשב כעבירת תקיפת שוטרים מן המניין.
חשיבות יסוד המודעות למעמד המותקף מצד התוקף לשם הרשעה בדין
למודעותו של אדם שתקף עובד ציבור, שוטר או גורם המסייע לשוטר, למעמדו של המותקף, ישנה כאמור חשיבות בקביעת סעיף האישום שבגינו העבריין יועמד לדין. כאשר התוקף איננו מודע למעמדו של המותקף בזמן התקיפה או לאחריה, לרוב תסווג העבירה הפלילית שביצע כעבירת תקיפה "רגילה", ולא כתקיפת שוטרים ועובדי ציבור. בהקשר זה יצויין שהעונש שמוגדר בחוק על עבירות תקיפה סתם, הוא מקל בהשוואה לעונש על תקיפת שוטרים ועובדי ציבור. מכאן חשיבות בחינת הראיות והנסיבות שבהן העבירה בוצעה.
הסיבה לכך שתקיפת שוטרים ועובדי ציבור מופרדת בחוק העונשין מעבירות תקיפה אחרות
תקיפת שוטרים ועובדי ציבור מופרדת בחוק העונשין מעבירות תקיפה אחרות, ולא בכדי. מטרתו של המחוקק בהפרדה העבירות הללו לתתי קטגוריות נפרדות, הייתה ליצור מנגנון ייעודי להרתעת האוכלוסיה הכללית מפני תקיפה של שוטרים ועובדים בשירות הציבורי. זאת כפי שהזכרנו מוקדם יותר, במטרה למנוע מצב בו כל אזרח במדינה מרשה לעצמו לעשות דין לעצמו ולהפריע לפעולתן של רשויות החוק והמשפט, המינהל הציבורי וכוחות האכיפה בישראל. חשיבות הדבר טמונה בכך שהסדר הציבורי בישראל תלוי במידה משמעותית ביכולתה של המדינה להגן על ממלאי התפקידים הציבוריים בה, כדרך להבטיח את ביטחונם של כלל אזרחיה.
חשיבות הסיוע המשפטי עבור מי שנחשד ונאשם בתקיפת שוטרים ועובדי ציבור במדינת ישראל
בשורות הקודמות דנו בחשיבות הרבה הנודעת למשקל הראיות בתיקי תקיפה ולאופן הצגת הנסיבות באירוע התקיפה, לעניין הכרעת הדין בבית המשפט והעונש שיוטל על הנאשם. בהקשר זה, רמת המיומנות המקצועית של עורך הדין המייצג את התוקף, היא לא פחות מאשר קריטית להשגת הקלה בגזר הדין. סנגור פלילי שצבר ניסיון רב בייצוג של חשודים או נאשמים במקרי תקיפת שוטרים ועובדי ציבור, יודע כיצד להציג בבית המשפט את הנסיבות שקדמו לאירוע התקיפה ואת הראיות שנאספו בתיק של מרשו. חרף הנטייה של מערכת המשפט לשפוט לחומרה נאשמים בתקיפת שוטרים ועובדי ציבור, לעיתים מזומנות, בעזרת קו הגנה מחושב היטב ניתן לשפוך אור חדש על אירוע התקיפה ולהקל בהשלכות שהתוקף יידרש לשאת בהן.