פתיחה
אדם שנגרם לו נזק עקב טיפול רפואי בצורה רשלנית רשאי להגיש תביעת רשלנות רפואית על מנת לקבל כספי פיצויים מהגורם המטפל. ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית עד שבע שנים מזמן הנזק, מלבד מקרים מיוחדים יוצאים מהכלל[1].
מי זכאי לתבוע?
ישנם שבעה תחומים שבהם ניתן להגיש תביעה עקב רשלנות רפואית:
- אבחון שגוי של מחלה: במקרה והרופא אבחן אצלכם מחלה שאיננה המחלה ממנה סבלתם, או שלא אבחן מחלה כלל אע"פ שניתן היה לאבחן את המחלה ממנה סבלתם.
- איחור באבחון מחלה: במקרה ונפגעתם מכך שהרופא היה יכול לאבחן את המחלה מוקדם יותר ובכך לחסוך לכם סיבוכים בהמשך.
- רשלנות במהלך ניתוח: במקרה ובמהלך הניתוח נפגעתם עקב רשלנות של המנתח כגון ניתוח שלא הצליח, שכחת מכשור רפואי בתוך המנותח וכדו'
- רשלנות בלידה: במקרה וחוויתם רשלנות במהלך הלידה כגון לידה שנכשלה עקב חוסר ריכוז של המיילד. בתחום זה נכנסים מקרים של רשלנות בשלב ההיריון כגון חוסר אבחון בעיות בעובר בזמן שניתן היה לאבחן אותם.
- טיפול מיותר: במקרה שהרופא נתן לכם תרופה שאינה נצרכת, או ביצע פרוצדורה רפואית ללא צורך ונפגעתם כתוצאה מכך.
- טעות במינון התרופה: במקרה וקיבלתם מינון או הוראות למינון שגויות מהגורם המטפל, ונגרם לכם נזק עקב כך.
- ביצוע טיפול ללא הסכמת המטופל: במקרה ובוצע עליכם טיפול רפואי ללא הסכמתכם, או שלא ידעתם את ההשלכות האפשריות או הסיכונים האפשריים.
רשימה זו היא חלקית כיוון שבכל שנה נוספים תקדימים, ומקרים חדשים זוכים בתביעת הרשלנות הרפואית.
במקרה ואתם קטינים, הוריכם יכולים להגיש את התביעה במקומכם. אם אתם סבורים כי קרובכם נפטר כתוצאה מרשלנות רפואית אתם רשאים להגיש תביעה בשמו וכספי הפיצויים יועברו לחשבון עזבונו של המנוח. כמו כן, אנשים התלויים כלכלית במנוח ונפגעו כלכלית עקב מותו יכולים אף הם להגיש תביעת רשלנות רפואית.
איך זה עובד?
תחילה מומלץ להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום תביעות רשלנות רפואית, על מנת לברר האם ישנה עילה מספקת להגשת התביעה. העו"ד יפעל להשגת המסמכים הרפואיים הנדרשים ויתייעץ עם מומחה רפואי. בסוף התהליך העו"ד יעריך האם ישנה עילה לתביעה.
מכאן אנו נכנסים לתהליך התביעה עצמו. התהליך מתחלק לשלושה חלקים:
א. קבלת המידע הרפואי.
ב. קבלת חוות דעת מרופא מומחה.
ג. הגשת התביעה לבית המשפט.
א. קבלת המידע הרפואי
השלב הראשון הוא איסוף החומר הרפואי מהמוסד שבו התבצעה הרשלנות. מידע רפואי כולל צילומים, סיכומי טיפול, גיליון אשפוז, סיכומי ניתוח וכדו'. אין סיבה שלא תקבלו את כל המידע שאתם צריכים, היות שישנה חובה משפטית ע"פ "חוק זכויות החולה" לתעד בכתב את כל הטיפולים בכם. ישנה חשיבות רבה לאיסוף מידע טוב כיוון שעליכם להוכיח בבית המשפט כי כתוצאה מהטיפול הרפואי הרשלני נגרם לכם נזק.
שימו לב כי חובתו של המוסד לשמור על הרישומים הרפואיים שלכם מוגבלת בזמן ולכן בכל מצב של חשד לרשלנות רפואית מומלץ לפעול כמה שיותר מהר להשגת המסמכים הרפואיים ולא להתמהמה עם זה.
ב. חוות דעת מומחה
לאחר איסוף המידע הרפואי הרלוונטי עליכם לפנות לרופא מומחה בתחום הרלוונטי לתביעת הרשלנות שאתם מגישים, על מנת לקבל "חוות דעת ממומחה רפואי". שימו לב כי ללא חוות דעת בכתב התביעה לא תוכלו להוכיח כי נפגעתם עקב הרשלנות ולא תוכלו לזכות בתביעת הרשלנות הרפואית. חשוב לדעת כי חוות דעת רפואית איננה דבר זול, ויכולה להגיע לכמה אלפי שקלים.
ג. הגשת התביעה
סכום התביעה משפיע על השאלה מהו בית המשפט המתאים אליו תוגש התביעה. תביעות של מעל שניים וחצי מיליון ₪ הולכות לבית המשפט המחוזי, ואילו סכומים קטנים יותר הולכים לבית משפט השלום.
מה אני מקבל?
אם הצלחתם להוכיח כי נגרם לכם נזק עקב רשלנות רפואית אתם זכאים לקבל פיצויים. הפיצויים כוללים בתוכם נזקי ממון (הוצאות רפואיות, פגיעה ממונית ישירה וכדו'), ונזק כללי (מצוקה גופנית, פגיעה באורח חיים תקין, אובדן חיים, הפחתה בנוחות וכדו').
כמה זה עולה?
העלויות המרכזיות בהגשת תביעת רשלנות רפואית הינם:
עלויות בית המשפט (תשלום ראשוני מוטל על מגיש התביעה הנע בין 700 ל-1200 ₪).
עלויות העו"ד (משתנה לפי תעריף העו"ד).
עלויות עבור קבלת חוות דעת רפואית.
עלויות איסוף התיעוד הרפואי (אם כי לרוב הוצאה זו זניחה).
סיכום
במקרה של חשד לרשלנות רפואית מומלץ להתייעץ ללא דיחוי עם עו"ד מנוסה בתחום התביעות הרפואיות על מנת להבין האם ישנה עילה לתביעה. חשוב לשמור את כל התיעודים והמסמכים הרפואיים ברשותכם ולפעול על מנת להשיג את כל המידע הרפואי, דבר שיחסוך לכם זמן מיותר ועוגמת נפש בעתיד. התהליך כולו הינו מורכב, ועל כן רצוי לדבר עם עו"ד רציני ובעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית על מנת להבטיח שתקבלו את כל הפיצויים המגיעים לכם על פי חוק.
[1] במקרה ולא נגרם נזק בצורה מיידית עקב הטיפול הרפואי, תהיו רשאים להגיש את התביעה עד 7 שנים מרגע גילוי הנזק, כל עוד לא חלפו 10 שנים מיום הטיפול עצמו. אם הייתם קטינים בזמן הפגיעה הרפואית תוכלו להגיש תביעה עד 7 שנים מיום שימלאו לכם 18.