חוק הכניסה לישראל הסדיר את סמכויותיו של בית הדין לעררים ואת אופן עבודתו.
הדיינים בערכאה זו נדרשים לכשירות שיפוטית ברמה של שופט בבית משפט השלום, לצד התמחות מיוחדת בדיני ההגירה של מדינת ישראל.
במאמר זה נרחיב מעט לגבי הרקע לייסוד ערכאה שיפוטית ייחודית זו ונפרט לגבי סמכויותיה המיוחדות.
נסביר על אלו החלטות ניתן לערער בפניה, מהם מסגרות הזמן לערעור ועוד.
ערכאה שיפוטית ייחודית
בית הדין לעררים מהווה ערכאה שיפוטית מיוחדת לענייני הסדרת מעמד בישראל. בית הדין הוסמך לרכז את נושא ההגירה של זרים לישראל. בסמכותו ביצוע בקרה שיפוטית על ענייני אזרחות, הגירה, שהייה ויציאה מישראל של זרים, לרבות ההיבטים של זכויות האדם. בית הדין לעררים הוקם מכוח תיקון לחוק הכניסה לישראל שהתקבל בשנת 2011, בתקופת גל ההגירה המאסיבית לישראל ממדינות אפריקה, והחל לפעול בפועל בשנת 2014, עם התקנת תקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע"ד-2014.
ביקורת על החלטות של רשויות ההגירה
המחוקק הקנה לבית הדין סמכויות מיוחדות לקיום ביקורת שיפוטית על ההחלטות של רשויות ההגירה לגבי כניסה לישראל ויציאה ממנה של חסרי מעמד אזרחי. בית הדין החליף את בית המשפט לעניינים מנהליים כערכאה הראשונה שבה מנוהלים ההליכים הרלוונטיים, ובית המשפט לעניינים מנהליים משמש כיום ערכאת ערעור על פסקי הדין שלו. הוגדרו סמכויותיו גם להגן על קרבנות סחר בבני אדם, נפגעי עבדות ועבודות כפייה.
כל מי שמבקש לערר על החלטה של הלשכות המקומיות או גורמי המטה של רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, לגבי החלטה שניתנה בעניינו, נדרש להגיש לבית הדין את הערר. בקשת הערר נידונה בפני דיין יחיד המשמש כערכאת דיון ראשונה לנושא ועל פסיקותיו, ניתן לערער בפני בית המשפט לעניינים מנהליים כערכאה שנייה.
בחינת הסבירות של ההחלטה
בסמכותו של בית הדין לבחון את סבירות ההחלטה של רשויות ההגירה והאם נפלו בה פגמים דוגמת, מעורבות של שיקולים זרים או פסולים להחלטה שהתקבלה. הסמכות לביקורת נוגעת, הן למרכיבים מהותיים והחשש מפגיעה בזכויות האדם של המערער והן מרכיבים מנהלתיים, לגבי אופן הניהול של ההליכים בהתאם לנהלי הרשות ודרישות החוק.
קבלת מידע ומסמכים נוספים
במסגרת ההתדיינות בפניו רשאי בית הדין לדרוש מידע נוסף מידי הרשות, ככל שהדבר נראה לו נחוץ לשם הכרעתו בערר שהוגש. בסמכותו של השופט להורות גם על העברת מסמכים או חומרים נוספים שהוגשו בפניו על ידי הרשות לעיונו של העורר בהליך. ככלל, סמכויותיו של בית הדין לדון בערר מוגדרות בהתאם לסמכויות, לעילות ולסעדים שלפיהם דנים בעתירות מנהליות.
מסגרת זמנים לערכאות השונות
בית הדין לעררים הוסמך לדון בעררים גם על החלטותיו של שר הפנים לגבי מעמדו של קטין אשר נולד בישראל ושלא חל עליו חוק השבות. המועד שבו ניתן להגיש הערר הוא בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה עליה מבקשים לערער. המועד לערעור על פסיקת בית הדין לערכאה השנייה הוא בתוך 45 ימים מיום מתן החלטת בית הדין לעררים.
לפי דף ההנחיות להגשת ערר של בית הדין (נכון ל-1.1.2026), הערר מוגש בתוך 30 יום לפי סעיף 13כד(ב) לחוק, בצירוף טופס בקשה ותצהיר, ולפני הגשתו יש לשלם אגרה בסך 755 ש"ח (אלא אם הוגשה בקשה לפטור מאגרה). על החלטה סופית של בית הדין ניתן לערער בזכות לבית המשפט לעניינים מנהליים לפי סעיף 13לא(א) לחוק, בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה אם ניתנה בפני העורר, ואם לא ניתנה בפניו, מיום שהומצאה לו. בית הדין פועל בתל אביב, בירושלים, בבאר שבע ובחיפה, ופרטי הקשר המעודכנים מופיעים באתר בתי הדין לעררים במשרד המשפטים. על הערכאה השנייה ראו גם את המדריך לבית המשפט לעניינים מנהליים.
חשיבותו של בית הדין לעררים
לסיכום הנושא, להחלטות רשויות ההגירה במשרד הפנים יכולה להיות משמעות עצומה על חיי אדם ועל עתידם של זרים השוהים בישראל. בית הדין לעררים מתמחה בחוקי ההגירה ומהווה כתובת משפטית להגנה, על כל מי שיכול להיפגע מהחלטות הרשות. סמכויות הביקורת של בית הדין חשובים לשם הגנה הומניטרית בעת הצורך ולווידוא התקינות של מדיניות ההגירה בארץ.
המאמר עודכן ב-31.10.2026. המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי אישי.
