קביעת נכות רטרואקטיבית לנפגע עבודה

תוכן עניינים
עורך דין דיני עבודה איתי אדרת
עו"ד דיני עבודה איתי אדרת - זמין לייעוץ

משמעותה של קביעת נכות רטרואקטיבית לנפגעי עבודה מטעמו של המוסד לביטוח לאומי, היא כי קצבת הנכות מעבודה משולמת לעובד הנפגע על פי תחשיב המבוצע בדיעבד, עבור התקופה שקדמה למועד הגשת הבקשה לקבלת אחוזי נכות מעבודה. הדבר תקף גם לעניין המענק החד פעמי המשולם בגין פגיעות עבודה. במדריך שלהלן נדון בהשלכותיה של קביעת נכות רטרואקטיבית לנפגע עבודה ונסביר כיצד היא מתבצעת.

 

כיצד קביעת נכות רטרואקטיבית לנפגע עבודה באה לידי ביטוי בפועל?

קביעת נכות רטרואקטיבית לנפגעי עבודה, פירושה שאף שהנכות מעבודה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי בחלוף תקופה ממועד הפגיעה שגרמה לאובדן כושר העבודה של המבוטח, הזכאות לקבלת קצבת נכות תחושב רטרואקטיבית, כך שתכלול גם את החודשים שעברו מאז הפגיעה, גם אם התביעה לקביעת נכות מעבודה הוגשה בפועל במועד מאוחר יותר.

 

מהם תנאי הסף לקביעת נכות רטרואקטיבית לנפגע עבודה?

על פי סעיף 296 א' לחוק הביטוח הלאומי, חלון הזמן להגשת תביעה לקביעת נכות מעבודה, עומד על שנה בלבד ממועד האירוע שהוביל לנכות מעבודה. ככל שהמבוטח הגיש את תביעתו להכרה באחוזי הנכות שלו בזמן, קרי – בתוך לא יותר משנה מקרות האירוע הביטוחי, תוקצה לו זכאות לקבלת תשלום רטרואקטיבי ומלא עבור הפגיעה שאירעה לו.

במידה ועסקינן בתביעה לתשלום קצבת נכות מעבודה, הכוונה היא לכף שהקצבה תשולם החל ממועד תחילת נכותו של התובע, בכפוף לאישורה של הועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי. באם מדובר על מענק נכות מעבודה, התשלום יתבצע בהיקף מלא – קרי, כגמלה חודשית במכפלת ארבעים ושלושה חודשים.

 

האם קביעת נכות רטרואקטיבית לנפגע עבודה מתאפשרת במקרה של איחור בהגשת התביעה?

הגשת התביעה שלא במועדה, היינו, בחלוף שנה מקרות האירוע הביטוחי, תוביל לכך שקצבת הנכות תשולם באופן חלקי בלבד, ולא תכלול פיצוי בגין התקופה שקדמה ל – 12 החודשים טרום הגשת תביעת הנכות.

לעניין, מענק העבודה, קובע חוק הביטוח הלאומי כי התשלום מותנה בכך שהתביעה לקבלת המענק הוגשה למוסד לביטוח לאומי בטווח של שנה וחצי מקרות האירוע הביטוחי, כאשר החודשים שחלפו בין אירוע הביטוחי שגרם לנכות מעבודה לבין מועד הגשת התביעה בפועל – יקוזזו בעת חישובו של שיעור המענק.

 

כיצד נקבע מועד היווצרותה של עילת התביעה לעניין קביעת נכות רטרואקטיבית לנפגע עבודה?

לאור העובדה שמבוטח שברצונו לקבל קצבת נכות נדרש להגיש 2 תביעות שונות, עולה השאלה איך מחשבים את תאריך תחילת הנכות בפועל? לצורך העניין, מבוטח שאירעה לו תאונת עבודה, נדרש להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלת דמי פגיעה המשולמים למשך 3 חודשים בלבד. רק בחלוף 90 הימים הללו (כאמור, תקופה בת 3 חודשים), ככל שהמבוטח עדיין סובל מאובדן כושר עבודה (חלקי או מלא), הוא יוכל להגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה לקביעת אחוזי נכות, שעל בסיסה יוכל לקבל קצבת נכות מעבודה.

כלומר, על מנת שאותו מבוטח יהיה זכאי לקבלת קצבת נכות מעבודה על פי סעיף 296 א' לחוק הביטוח הלאומי, הוא ידרש להגיש למוסד לביטוח לאומי את תביעתו לקבלת דמי פגיעה עבור תאונת העבודה שאירעה לו, בתוך פרק זמן של שנה מן המועד שבו אירעה תאונת העבודה. את תביעתו הנוספת, להכרה באחוזי הנכות של מעבודה (בין אם עסקינן בנכות צמיתה ובין אם מדובר על נכות זמנית), אותו מבוטח יוכל להגיש למוסד לביטוח לאומי רק בטווח של שנה ממועד קבלתה של התביעה הראשונה, לקבלת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.

אם כן, כתשובה לסוגיה שהעלנו לעיל: "כיצד נקבע מועד היווצרותה של עילת התביעה לעניין קביעת נכות רטרואקטיבית לנפגע עבודה?" – תהא התשובה כי מועד היווצרותה של עילת התביעה לעניין הגשת התביעה הראשונה יהיה מועד התרחשותה של תאונת העבודה, ואילו מועד היווצרותה של עילת התביעה לעניין הגשת התביעה השנייה, יהיה מועד ההכרה בפגיעה מעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, במסגרת הטיפול בתביעה הראשונה.

 

קביעת נכות רטרואקטיבית לנפגע עבודה – לפי מועד הפגיעה או לפי מועד הגשת התביעה?

כאמור לעיל, במידה והעובד דואג להגיש את תביעתו להכרה בתאונת העבודה שאירעה לו וקבלת דמי פגיעה, בתוך פרק זמן שלא יעלה על שנה מקרות התאונה, ואת תביעתו הנוספת, לקביעת אחוזי נכות מעבודה, הוא מגיש בתוך פרק זמן שלא יעלה על שנה מן המועד שבו הכיר המוסד לביטוח לאומי בפגיעתו, תהיה לו זכאות לקבלת קצבת נכות רטרואקטיבית, שבמסגרתה הוא יפוצה גם עבור החודשים שקדמו להגשת תביעתו השנייה, בהתאם למועד תחילת הנכות מעבודה בפועל.

 

מה קורה אם המוסד לביטוח לאומי מתעכב בקביעת  נכות רטרואקטיבית לנפגע עבודה?

היה והמוסד לביטוח לאומי מתעכב מצידו בטיפול בתביעת דמי הפגיעה של המבוטח (התביעה הראשונה שלו), זמן הטיפול שהתארך לא יבוא על חשבון חלון הזמן שבו רשאי המבוטח להגיש את תביעתו השניה לקבלת קצבת נכות מעבודה (השנה שלאחר הגשת התביעה לתשלום דמי פגיעה).

חישוב 12 החודשים שבמסגרתם ניתן יהיה להגיש את הבקשה להכרה באחוזי נכות מעבודה, יתבצע אם כן, החל מהמועד שבו הכיר המוסד לביטוח לאומי בפגיעת העבודה של המבוטח. עם זאת, במידה ונפגע עבודה הגיש את תביעתו לקבלת קצבת נכות מעבודה, בחלוף שנה ויותר מן המועד שבו המוסד לביטוח לאומי אישר את תביעתו הראשונה לקבלת דמי פגיעה, בחישוב תקופת השיהוי, ילקחו בחשבון אך ורק 12 החודשים החולפים.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו
עורך דין דיני עבודה איתי אדרת
עו"ד דיני עבודה איתי אדרת - זמין לייעוץ
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו
או השאירו פרטים בטופס:
מידע נוסף
איך תגישו תביעה נגד הביטוח הלאומי?

מגוון מצבים בחיים וביניהם בעיות בריאותיות מסוגים שונים או משברים כלכליים, עלולים לפקוד כל אחד ואחת מאיתנו במפתיע. למרבה המזל, במצבים כאלו עומדת לאזרח בישראל

קצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי

אנשים רבים נפטרים בטרם עת במדינת ישראל, מדי שנה בשנה. חלקם – בעקבות תאונות עבודה, אחרים, עקב תאונת דרכים מצערת או פעולות איבה, ויש מי

הגדלת אחוזי נכות של נפגע עבודה

שיעור אחוזי הנכות שנקבע לנפגעי עבודה נושא בחובו השלכות רבות, היות ובהתאם לו נקבעת הזכאות של המבוטח לקבלת סעד כספי ומגוון זכויות רפואיות בהיקף משתנה.