באילו מקרים ניתן להקטין את אחוזי הנכות של נפגע עבודה?

תוכן עניינים
עורך דין דיני עבודה איתי אדרת
עו"ד דיני עבודה איתי אדרת - זמין לייעוץ

כאשר נפגע עבודה מגיש תביעה להכרה באחוזי נכות למוסד לביטוח לאומי, הוא נדרש להופיע בפני ועדה רפואית מטעמו של המוסד לביטוח לאומי. הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי אחראית לבדוק את מצבו הבריאותי של המבוטח ולקבוע על פי הבדיקה והממצאים שהוגשו להם במסגרת התביעה, האם אכן מדובר על פגיעת עבודה המצדיקה תשלום של גמלת נפגעי עבודה ובאיזה היקף.

עם זאת, חשוב לציין כי החלטת הוועדה הרפואית ניתנת לשינוי, על פי השינויים החלים במצב הבריאותי של הנפגע מעת לעת – בין אם מדובר על שיפור במצבו ובין אם מדובר על שינוי לרעה. 

מנגד, חשוב לדעת כי באותה המידה שלמבוטח ניתנת אפשרות לדרוש את הגדלת אחוזי הנכות שלו כנפגע עבודה, למוסד לביטוח לאומי שמורה הזכות לדחות את בקשתו ואף  להקטין את אחוזי הנכות של נפגע העבודה, ככל שזוהתה הטבה במצבו הרפואי. במאמר זה נדון בסוגיה באילו מקרים ניתן להקטין את אחוזי הנכות של נפגע עבודה, ונסביר כיצד ניתן לפעול במצב שבו המוסד לביטוח לאומי החליט להקטין את שיעור הנכות שנקבע למבוטח.

 

כיצד קובע המוסד לביטוח לאומי האם יש להקטין או להגדיל את אחוזי הנכות של נפגעי עבודה?

הוועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי, היא הגורם המקצועי אשר בידיו נתונה הסמכות החוקית לפסוק בדבר שיעור הנכות של נפגעי עבודה בישראל, בהתאם למצבם הבריאותי במועד הנתון. על מנת להעריך האם המבוטח אכן סובל מאי כושר עבודה ובאיזה היקף, הוועדה הרפואית מוסמכת בחוק לדרוש שיבדק על ידי רופאים מומחים מטעמה.

שינויים באחוזי הנכות שנקבעו לנפגע עבודה, ניתנים לביצוע בהתאם להוראות הקבועות בחוק הביטוח הלאומי. על פי סעיף 37 לתקנות הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי יכול להגיש בקשה להקטנת אחוזי הנכות שנפסקו למבוטח בהתאם להמלצתו של רופא מוסמך מטעם המוסד, במידה וחלפו 6 חודשים לפחות, מן המועד האחרון שבו נקבעו אחוזי הנכות.

 

מדוע זומנתי לדיון במוסד לביטוח לאומי לגבי הקטנה של אחוזי הנכות שלי כנפגע עבודה?

ההלכה הפסוקה בבתי הדין לעבודה בישראל, קובעת כי המוסד לביטוח לאומי רשאי לזמן מבוטח שנקבעו לו אחוזי נכות מעבודה, לדיון חוזר במצבו שנועד לקבוע מחדש את שיעור הנכות שלו, ככל שחל שינוי בנתונים עליהם נסמכה ההחלטה הקודמת בעניינו.

לעניין זה, אין כל הכרח כי השינוי במצבו הבריאותי של המבוטח יגובה בהוכחות, אלא די בשיקול דעתו הרפואי והניסיון המקצועי של הרופא שהוסמך על ידי המוסד לביטוח לאומי, כדי לקבוע כי מטבע הדברים, אכן חל שינוי במצבו של המבוטח בחלוף הזמן. זאת בהתאם לתקנה מספר 37 בחוק הביטוח הלאומי.

לאור העובדה שהמוסד לביטוח לאומי אינו מותיר את שיקול הדעת לגבי הפעלת תקנה בידיו של כל עובד מטעמו, אלא מעניק את הסמכות לרופא מוסמך מטעמו, מעידה על כך שההחלטה להקטנת אחוזי הנכות של המבוטח מתבצעת בהכרח מתוך מניעים רפואיים. 

 

מה יקרה אם אסרב להגיע לדיון מחודש באחוזי הנכות מעבודה שנקבעו לי?

מבוטח שזומן לדיון במצבו הבריאותי במוסד לביטוח לאומי ונמנע מהתייצבות לבדיקה הרפואית במועד שנקבע לה, מבלי להודיע על כך מבעוד מועד או לספק צידוק לכך למוסד לביטוח לאומי, עשוי לגלות למגינת ליבו כי המוסד לביטוח לאומי החליט באופן חד צדדי לחדול מתשלום גמלת הנכות מעבודה לה היה זכאי עד כה, עד שיגיע להבדק. זאת על פי תקנה 38 לחוק הביטוח הלאומי.

 

האם החלטת הרופא המוסמך להקטנת אחוזי הנכות יכולה לעמוד בניגוד להמלצות הרופא המטפל בנפגע עבודה?

על החלטת הרופא המוסמך מטעם הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, להישען כאמור על מסקנות רפואיות הנגזרות מהמידע הזמין לו לגבי נפגע העבודה. עם זאת, מטבע הדברים – לרופא המוסמך של המוסד לביטוח לאומי, מותר גם להפעיל את שיקול דעתו המקצועי על סמך נסיונו ותובנותיו.

לפיכך, הפעלת סמכותו אינה מחייבת אותו לקחת בחשבון את המלצותיהם של רופאים מומחים אחרים או את חוות דעתם. למרות האמור לעיל, הרופא המוסמך למרות מעמדו יוצא הדופן, מצופה לקבל את החלטותיו בעניינם של מבוטחים באופן ענייני ונטול פניות, על פי חובת תום הלב החלה על כל איש מקצוע העוסק במלאכה.

 

המוסד לביטוח לאומי החליט להקטין את שיעור הנכות שלך? כך תפעל

במידה והוועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי מבקשת להקטין את אחוזי הנכות שלך כנפגע עבודה, זכותך להגיש ערעור לגבי החלטתה בתוך 30 ימים, לוועדת העררים במוסד לביטוח לאומי. ועדה זו מתכנסת לטובת הדיון בעררים שהוגשו לה, בהרכב של 3 רופאים חיצוניים, שאינם פועלים מטעם המוסד לביטוח לאומי. אולם כדאי להיות מודעים לכך שהחלטת ועדת הערעורים אינה תמיד לטובת המבוטח.

 

האם ניתן לערער על החלטת ועדת הערר של המוסד לביטוח לאומי?

בהתאם לאמור לעיל, המבוטח רשאי לערער גם על החלטתה של ועדת הערר של המוסד לביטוח לאומי, וזאת בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההודעה על החלטתה. את הערעור מגישים לבית הדין האזורי לעבודה. עם זאת, הערעור בערכאה זו מתקבל אך ורק במצבים שבהם נתגלה פגם באופן התנהלותה של ועדת העררים בפן המשפטי, כדוגמת שיקולים זרים, התעלמות מהוראות מחייבות, חריגה מסמכות הוועדה, וכדומה. זאת בניגוד לפגמים הנוגעים לשיקול דעתה של הוועדה בפן הרפואי והמקצועי.

 

ואם עליי לערער גם על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה?

גם על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בעניין הקטנת אחוזי הנכות של נפגע עבודה, ישנה אפשרות לערער, וזאת מול בית הדין הארצי לעבודה, בתוך עד 30 ימים ממועד קבלתו של פסק הדין.
אולם במידה והגעת לשלב בו נדרש ערעור בערכאה זו, לא כדאי להתמודד עם המצב באופן עצמאי, אלא להסתייע בשירותיו המקצועיים של עורך דין המתמחה בדיני עבודה.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה. 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו
עורך דין דיני עבודה איתי אדרת
עו"ד דיני עבודה איתי אדרת - זמין לייעוץ
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו
או השאירו פרטים בטופס:
מידע נוסף
איך תגישו תביעה נגד הביטוח הלאומי?

מגוון מצבים בחיים וביניהם בעיות בריאותיות מסוגים שונים או משברים כלכליים, עלולים לפקוד כל אחד ואחת מאיתנו במפתיע. למרבה המזל, במצבים כאלו עומדת לאזרח בישראל

קצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי

אנשים רבים נפטרים בטרם עת במדינת ישראל, מדי שנה בשנה. חלקם – בעקבות תאונות עבודה, אחרים, עקב תאונת דרכים מצערת או פעולות איבה, ויש מי

קביעת נכות רטרואקטיבית לנפגע עבודה

משמעותה של קביעת נכות רטרואקטיבית לנפגעי עבודה מטעמו של המוסד לביטוח לאומי, היא כי קצבת הנכות מעבודה משולמת לעובד הנפגע על פי תחשיב המבוצע בדיעבד,