מהו בית הדין לעררים ומהן סמכויותיו

חוק הכניסה לישראל הסדיר את סמכויותיו של בית הדין לערערים ואת אופן עבודתו.

הדיינים בערכאה זו נדרשים לכשירות שיפוטית ברמה של שופט בבית משפט השלום, לצד התמחות מיוחדת בדיני ההגירה של מדינת ישראל.

במאמר זה נרחיב מעט לגבי הרקע לייסוד ערכאה שיפוטית ייחודית זו ונפרט לגבי סמכויותיה המיוחדות.

נסביר על אלו החלטות ניתן לערער בפניה, מהם מסגרות הזמן לערעור ועוד.

 

ערכאה שיפוטית ייחודית

בית הדין לעררים מהווה ערכאה שיפוטית מיוחדת לענייני הסדרת מעמד בישראל. בית הדין הוסמך לרכז את נושא ההגירה של זרים לישראל. בסמכותו ביצוע בקרה שיפוטית על ענייני אזרחות, הגירה, שהייה ויציאה מישראל של זרים, לרבות ההיבטים של זכויות האדם. בית הדין לעררים הוקם בשנת 2011 בעקבות גל ההגירה המאסיבית לישראל ממדינות אפריקה.

 

ביקורת על החלטות של רשויות ההגירה

המחוקק הקנה לבית הדין סמכויות מיוחדות לקיום ביקורת שיפוטית על ההחלטות של רשויות ההגירה לגבי כניסה לישראל ויציאה ממנה של חסרי מעמד אזרחי. בית הדין החליף את וועדות ההשגה ובית המשפט לעניינים מנהליים , בתור המקום לניהול ההליכים הרלוונטיים. הוגדרו סמכויותיו גם להגן על קרבנות סחר בבני אדם, נפגעי עבדות ועבודות כפייה.

כל מי שמבקש לערר על החלטה של הלשכות המקומיות או גורמי המטה של רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, לגבי החלטה שניתנה בעינינו, נדרש להגיש לבית הדין את הערר. בקשת הערר נידונה בפני דיין יחיד המשמש כערכאת דיון ראשונה לנושא ועל פסיקותיו, ניתן לערער בפני בית המשפט לעניינים מנהלתיים כערכאה שנייה.

 

בחינת הסבירות של ההחלטה

בסמכותו של בית הדין לבחון את סבירות ההחלטה של רשויות ההגירה והאם נפלו בה פגמים דוגמת, מעורבות של שיקולים זרים או פסולים להחלטה שהתקבלה. הסמכות לביקורת נוגעת, הן למרכיבים מהותיים והחשש מפגיעה בזכויות האדם של המערער והן מרכיבים מנהלתיים, לגבי אופן הניהול של ההליכים בהתאם לנהלי הרשות ודרישות החוק.

 

קבלת מידע ומסמכים נוספים

במסגרת ההתדיינות בפניו רשאי בית הדין לדרוש מידע נוסף מידי הרשות, ככל שהדבר נראה לו נחוץ לשם הכרעתו בערר שהוגש. בסמכותו של השופט להורות גם על העברת מסמכים או חומרים נוספים שהוגשו בפניו על ידי הרשות לעיונו של העורר בהליך. ככלל, סמכויותיו של בית הדין לדון בערר מוגדרות בהתאם לסמכויות, לעילות ולסעדים שלפיהם דנים בעתירות מנהליות.

 

מסגרת זמנים לערכאות השונות

בית הדין לעררים הוסמך לדון בעררים גם על החלטותיו של שר הפנים לגבי מעמדו של קטין אשר נולד בישראל ושלא חל עליו חוק השבות. המועד שבו ניתן להגיש הערר הוא בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה עליה מבקשים לערער. המועד לערעור על פסיקת בית הדין לערכאה השנייה הוא  בתוך 45 ימים מיום מתן החלטת בית הדין לערערים.

 

חשיבותו של בית הדין לערעורים

לסיכום הנושא, להחלטות רשויות ההגירה במשרד הפנים יכולה להיות משמעות עצומה על חיי אדם ועל עתידם של זרים השוהים בישראל. בית הדין לערערים מתמחה בחוקי ההגירה ומהווה כתובת משפטית להגנה, על כל מי שיכול להיפגע מהחלטות הרשות. סמכויות הביקורת של בית הדין חשובים לשם הגנה הומניטרית בעת הצורך ולווידוא התקינות של מדיניות ההגירה בארץ.

איש קורא

 

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף