אנשים שואלים אותי על בסיס קבוע איך אני מעז. איך אני לא מתבייש. איך אני לא נבוך – לייצג רוצחים. מה שהם לא יודעים זה שהמון פעמים הרוצח הוא לא רוצח, התקשורת מנהלת במקום בית המשפט את המשפט, והדיעה של הציבור נחרצת והחלטית. המון פעמים, גם במקרה של רצח (כן, גם במקרה של רצח!) יכולות להיות נסיבות מקלות לגיטימיות שהם לא לוקחים בחשבון. המטרה שלי היא לייצג את הלקוח שלי בכבוד ולהדגיש נקודות שעשויות להיות מקלות, לעורר ספק בראיות, ולהפחית כמה שניתן (עד כדי לבטל) את העונשים הצפויים ללקוחות שלי.
חשיבות הניסיון של עורך הדין במקרי רצח
כשמדובר בעבירה החמורה ביותר האפשרית – אתה חייב את עורך הדין הכי מקצועי והכי עמוס הניסיון שיש.
ייצגתי כבר 34 תיקי עבירות רצח (מעודכן לאוקטובר 2017) עם אחוזי הצלחה מדהימים. זה שמדובר בעבירה החמורה ביותר הקיימת ללא שום צל של ספק ובוודאות מוחלטת לא מרתיע אותי אם כי מאתגר. המטרה שלי היא כמובן להוריד את זמן השהיה מאחורי הסורגים למינימום האפשרי.
בכל תחום שהוא כאשר מדובר בעורך דין – הניסיון כמובן משחק תפקיד חשוב ביותר, אך כשמדובר במקרה של עבירת רצח – הניסיון הוא חשוב במיוחד מאחר וכל ידע לגבי פסיק או תו קטן בחוק, כל סעיף נישתי אותו עורך הדין מכיר, יכולים להתפרש כירידה משמעותית בזמן השהות בכלא לאחר מכן.
כיצד מוגדר רצח ואילו סוגי רצח קיימים?
רצח הוא מקרה, שבו אדם אחד גרם למותו של אדם אחר (או יותר) כאשר גרם למוות בכוונה תחילה. אין להתבלבל בין רצח ובין דברים שונים כגון הריגה, מוות ברשלנות וכדומה. ההבדלים בין רצח ובין עבירות אחרות בהן מעורב אדם או יותר שאיבדו את חייהם הוא כוונתו מההתחלה של האדם הגרם להרג, ומלבד הצד ההגדרתי ישנו הבדל מפתח נוסף שמשחק תפקיד – הענישה. במקרים שבו מקרה הרג מוגדר כרצח, פחות פשרות בנוגע לזמן הענישה – זמן הבילוי מאחורי סורג ובריח – יתאפשרו. במקרים בהם מדובר בהרג שאין בו כוונת תחילה להרוג – תנתן למקרה הגדרה אחרת והענישה תוכל להתנהל בצורה של משא ומתן בין התביעה, ההגנה ובית המשפט. לא רק הכוונה אחראית להשלכות והתוצאות והליך המשפט, אלא גם אופן ההריגה.
קיים הבדל משמעותי בפתיחות השופט לדון בסעיפים מקלים במידה וההרג נגרם בשעה שבה הצד ההורג ביצע עבירה, לעומת אם ההרג נגרם בזמן שבו לא בוצעה עבירה. כך לדוגמא: במידה ועובד מעבדה במכון וייצמן למדע זלזל בכללים והנחיות ושפך חומר כימי מחלון המעבדה על הדשא שנמצא מתחת לבניין המעבדה, עבר שם עובד הניקיון ונחשף לחומר הכימי וכתוצאה מכך מת – ישנה רשלנות בהרג אותו גרם עובד המעבדה, אם כי כוונה – מעולם לא הייתה. במידה והמכון מצידו תולה שלטים ובהם הכללים וההנחיות, מבצע הדרכות תדירות בנושא ההנחיות, ומתזכר את העובדים שאין לבצע פעולות כמו זו שביצע עובד המעבדה על בסיס קבוע – עובד המעבדה הופך להיות אפילו אשם יותר בהרג, שכן המעשה שלו מקבל תוקף "עבירה" חזק יותר.
במידה ולדוגמא לא שפך את החומר הכימי מהחלון, אך סגר אותו במיכל אטום אך לא אטם אותו היטב בשוגג, ועובד המעבדה שנכנס אחריו למעבדה שאף ונחשף לחומר הכימי – העבירה היא קלה פי כמה (למרות שהתוצאה – הרג אדם – זהה לחלוטין) מאחר והעובד לא ביצע עבירה ולא פעל כנגד הנחיות שניתנו לו מראש ומתוזכרות לו על בסיס קבוע. במקרה כזה כעורך דין פלילי אני אבקש לבדוק את תקינות המיכל המדובר, אפנה אצבע מאשימה גם כלפי המכון וגם כלפי יצרן המיכל – והכיוונים להקלה (מוצדקת, חוקית!) בעונש הם רבים.
