נהוג להפריד בין אלימות פיזית לאלימות מילולית. אלימות פיזית גורמת לחבלות בגופו של אדם, אשר לא אחת עלולות לגרום לנזקים. בגין נזקים אלו, זכאי הניזוק לפיצויים. אלימות מילולית לעומת זאת, אינה גורמת לנזקים מוחשיים לאדם – היא לא משאירה סימנים פיזיים, ומשכך, נדמה שגם לא צפוי שיפוי בגינה.
בשנים האחרונות, עולה המודעות בכל הנוגע לחשיבות שיח נקי והוגן בין אנשים. אלימות מילולית, כוללת שיח אשר אינו עונה להגדרה זו.
על אף שאלימות זו אינה גורמת לנזקים פיזיים, היא עלולה לגרום לנזקים נפשיים. אלו האחרונים עלולים להשבית אדם מעשייה לזמן מה, ובמקרים חריגים – אף לגרום לו לדיכאון ואף להתאבדות. מפאת זאת, עולה השאלה האם להחשיב אלימות מילולית כאלימות, והאם ניתן לקבל בגינה שיפוי הולם.
פירוש המושג 'אלימות'
ככלל, המונח 'אלימות', מורכב משני אלמנטים יסודיים: הראשון, משמעו הפעלת כוח פיזי כנגד אחר ואילו היסוד השני הוא יסוד הגסות או התוקפנות. אלימות, פועלת לעולם על ידי יצור חי, ומכוונת על פי רוב כנגד יצור חי.
הווי אומר, על מנת שפעולה תסווג כאלימות, עליה לכלול יסוד פיזי של הפעלת כוח ויסוד נפשי על תוקפנות וגסות. הנה כי כן, כיצד ניתן לייחס אלימות מילולית לפעולת אלימות? הרי, למרות שהאלימות המילולית מקיימת את תנאי היסוד הנפשי, אין בה אף הפעלת כוח פיזי. שאלה זו התעוררה לראשונה בפסק דין שלו נגד סלע.
פרשת שלו נ' סלע חברה לביטוח
בפרשה, ביטח עצמו יעקב שלו בביטוח נגד תאונות אישיות, אשר הוגדרו בפוליסת הביטוח כ- 'כל תאונה גופנית בלתי צפויה מראש, שתיגרם אך ורק במישרין על ידי אמצעי אלימות חיצוניים וגלויים לעין'. במסגרת עבודתו, מר שלו קיים פגישה עם מנהל הכפוף לו.
השיחה הגיעה לטונים צורמים, והתנהל בין השניים ריב מילולי, שכלל גידופים מצד המנהל כלפי שלו, בעקבותיהם, נגרמה לשלו התרגשות רבה, שהובילה לכאבים עזים בחזהו ולהתקף לב קשה. שלו תבע את הביטוח, בתאונה כי נגרמה לו תאונה אישית.
כיצד נפסקה הפרשה?
השאלה שנדונה בפסק הדין, היא האם הנזק שנגרם למר שלו, מכוסה בביטוח תאונות אישיות? במילים אחרות, האם הקללות שקילל המנהל את שלו, עונות לגדר 'אמצעי אלימות חיצוניים'? שופטי הרוב בבית המשפט העליון, פסקו שהתשובה אכן חיובית.
זאת, מאחר שהשימוש במונח 'אלימות' בשפה העברית, אינו משמש אך ורק תקיפה פיזית, אלא גם לסוגים אחרים, דוגמת אלימות נפשית, רוחנית וגם מילולית. בפסיקה אחרת, נאמר בבית המשפט העליון כי סוגי אלימות אלו עלולים לעיתים, כאשר הם באים לידי ביטוי באופן קיצוני, להיות פוגעניים הרבה יותר מאשר לתקיפה פיזית. פסיקות אלו, מכווינות את הגישה השולטת כיום בעולם המשפט, לפיה אלימות מילולית היא עבירת אלימות גרידא.
כיצד מתבטאת אלימות מילולית?
אלימות מילולית, מתבטאת בשלל אופנים הקשורים למילים הנאמרות על או כנגד אדם אחר. מילים אלו יכולות להיאמר בדרך של קללות וגידופים, שמות גנאי, כינויים מעליבים, אמירות מבזות וכיוצא בכך.
בנוסף, צעקות של אדם על אחר, איומים, התעמרות, השפלות או התעלמות, נחשבות אף הן לעיתים כאלימות מילולית. ככל שמדובר באמירות והעלבות שאינן 'חד פעמיות', אלא נעשה בהם שימוש בהיקף רחב, ללא התנצלות מצד האדם שנקט באלימות מילולית, הרי שקיימת אפשרות להיווצרות קשר אלים מילולית בין המשתמש באלימות לבין הקורבן.
אלימות מילולית מתרחשת בשגרה במגוון רחב של מקומות. כך למשל, תופעת האלימות המילולית נפוצה במקרים רבים בבתי ספר, שם מנסים התלמידים ליצור לעצמם מעמד חברתי גבוה, בין היתר על ידי השפלת או העלבת תלמיד אחר, הנחשב נחות מבחינה חברתית. תופעות בדבר 'חרם' על תלמידים מסוימים, הכוללים העלבה קבוצתית או התעלמות כוללת, נחשבות אף הן כאלימות מילולית.
התא המשפחתי נחשב גם הוא כפלטפורמה נפוצה עבור אלימות מילולית. בן זוג המעדכן את רעהו כי הוא 'טיפש', 'לא שווה כלום', 'אפס', 'שמן' וכיוצא בזה. לעיתים, האלימות המילולית במשפחה עלולה להיחשב עד לכדי איום לפגיעה פיזית, הגם שבפועל אלימות פיזית – לא התרחשה.
מה עושים כדי למנוע ולהפסיק אלימות מילולית?
על פי רוב, לא נפתח הליך פלילי בגין שימוש באלימות מילולית. זאת, גם אם נעשה שימוש בקללות חמורות, ולמרות שהאלימות המילולית מסווגת כאלימות. מה שאפשר לעשות, הוא לפנות בבקשה להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשתמש באלימות מילולית.
הבקשה יועבר לפתחו של בית המשפט, אשר יסקור את המקרה וייקבע האם להעניק צו שכזה. חוק מניעת הטרדה מאיימת מורה, כי בית המשפט יכול להעניק צו, במצב לפיו אם אדם הטריד אדם אחר – פגע בפרטיותו, נקט איומים כלפיו, יצר קשר עימו בל פה, פגע בשמו הטוב ועוד.
תוקפו של צו זה הינו שישה חודשים, במהלכם יכול בית המשפט לאסור על הפוגע ליצור קשר עם הנפגע בכל דרך (בעל פה, בכתב, פגישה פיזית וכן הלאה), ואף להימצא במרחק מה ממקום מגוריו, עבודתו וכן הלאה.
במקרים לפיהם מדובר באלימות מילולית במשפחה, יכול בית המשפט להעניק צו הגנה למניעת אלימות במשפחה. במסגרת צו זה, ייאסר על הפוגע להיכנס לדירה בין דר הנפגע – בן משפחתו; יהיה אסור לו להטריד בן משפחה זה, הוא לא יוכל לבצע שימוש בנכסים ששייכים גם לבן המשפחה הנפגע, וכן אמצעי הגנה נוספים שייקבעו על ידי בית המשפט.
סיוע משפטי בגין אלימות מילולית
לצד מספר רב של תלונות בדבר אלימות מילולית, בעת האחרונה, קיימת תופעה שלילית לפיה אנשים בודים מקרים של אלימות מילולית, ומגישים בגין אותן בדיות, תלונה בעילת אלימות מילולית. על פי רוב, הדבר מתרחש בעת משבר ביחסים בין בני הזוג, שעה שאחד מבני הזוג מעוניין 'להתנקם' בבן הזוג השני. עם זאת, אלימות בין בני זוג, קיימת לא אחת במקרים של ויכוחים ומריבות בין בני הזוג, שעלולים להתלהט ולהגיע לכדי אלימות מילולית.
במצב כזה, בוחרים רבים – בין אם הם משתייכים לצד הפוגע שהשתמש באלימות המילולית, ובין אם לצד הנפגע, להסתייע בשירותי עו"ד פלילי, שעתיד להסביר להם את מצבם המשפטי, לסייע להם בניסיון למזער את הנזקים הצפויים, ולייצגם בבית המשפט ככל שהדבר יהיה נצרך.
