זוגות רבים בישראל בוחרים להתיר את קשרי הנישואים בהם נכרכו ולצאת לדרך חדשה בנפרד. החלטה זו מובילה להליך המוכר כהליך גירושין, הכרוך במספר שלבים רשמיים שבני הזוג ידרשו לעבור על מנת להשתחרר באופן פורמלי וחוקי מן המחויבות ההדדית שלהם איש כלפי רעותו. במסגרת המדריך שלהלן נסביר כיצד מתנהל תהליך הגירושין בישראל ומהם שלבי ההליך ואפיקי הפעולה האפשריים במסגרתו.
כיצד מתנהל תהליך הגירושין בישראל?
תהליך הגירושין במדינת ישראל, יכול להתבצע באחת משתי דרכים והן:
- גירושין בהסכמה משותפת – זהו תהליך גירושין אשר מתבצע בהסכמה הדדית מצידם של שני בני הזוג, ונעשה באופן של הגשת בקשת גירושין משותפת.
- גירושין ללא הסכמת בני הזוג – זהו תהליך גירושין אשר מתבצע במצב בו בני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמות לגבי הצורך להיפרד או בסוגיות הנוגעות להחלטה להתגרש. בעבר הלא רחוק, תהליך גירושין ללא הסכמה, היה מתחיל בהגשה של תביעת גירושין לבית משפט לענייני משפחה או לאחד מבתי הדין הרבניים בארץ. אולם החל משנת 2016, חלה על זוגות המעוניינים לפנות לתהליך גירושין, לעבור דרך הליכי גישור לפני כן, כפי שנפרט בשורות הבאות.
מה זה תביעת גירושין?
תביעת גירושין, בשונה מהפנייה להליכי גירושין בהסכמה משותפת, הינה תהליך שבמסגרתו אחד מבני הזוג הנשואים, מגיש דרישה חד צדדית לפירוק קשר הנישואין, לערכאה המשפטית על פי בחירתו או בחירתה (כלומר לבית הדין לענייני משפחה או לבית הדין הרבני). הגשת תביעת גירושין או בקשה לפתיחת תיק גירושין באחת הערכאות הללו, למעשה מהווה את "יריית הפתיחה" להליך יישוב סכסוכים, שמחייב את בני הזוג משפטית מאז שנת 2016, בהתאם לחקיקה הידועה בתור חוק המהו"ת.
על הליך יישוב סכסוכים בתהליך הגירושין בישראל
ביולי 2016 נחקק החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, הידוע גם בתור חוק המהו"ת, או "חוק גישור חובה". משמעותו של חוק זה היא שלפני שזוג יוכל לפתוח רשמית בתהליך הגירושין, בין אם תיק הגירושין יטופל בפועל בבית דין רבני ובין אם יטופל מול בית הדין לענייני משפחה, חלה על בני הזוג חובת פנייה להליכי גישור.
במסגרת הגישור הנ"ל, בני הזוג יצטרכו לגשת לאחד מבתי המשפט הרבניים או לאחד מבתי המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ, ולהגיש לטיפולם מסמך הידוע בתור "בקשה ליישוב סכסוך". במסמך זה אין צורך לפרט את טיבו של הסכסוך הקיים בין בני הזוג.
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה או חוק המהו"ת, קובע כי לאחר הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך בין בני הזוג, יחול אוטומטית צו לעיכוב תהליך הגירושין שיהיה בתוקף למשך תקופה של עד 60 יום. במסגרת תקופה זו, לא תהליך הגירושין לא יטופל באף אחד מבתי המשפט.
כמו כן, בשלב זה, בני הזוג יהיו מחויבים להגיע ל – 4 מפגשי גישור באחת מיחידות הסיוע של בית הדין בו הוגשה התביעה. מבחינת המחוקק, המטרה העקרונית של שיחות הגישור היא לעודד את בני הזוג לנסות להגיע להסכמה הדדית בנושאי המחלוקת ביניהם, באופן שייתר בסוף התהליך את הצורך בתביעת הגירושין. פגישות הגישור הללו ידועות גם בשם שיחות מהו"ת, והנוכחות בהן היא חובה עבור שני בני הזוג.
למה נועד הליך הגישור בתהליך הגירושין בישראל?
הליך הגישור בתביעות גירושין או בשמו הנוסף: הליך יישוב סכסוכים, נועד לאפשר לזוגות העומדים לפתחה של תביעת גירושין, להגיע להבנות או לפשרות ביניהם בסוגיות השונות הכרוכות בפירוק התא המשפחתי שלהם. בין הסוגיות הללו, עולים בדרך כלל נושאים הקשורים באופן חלוקת הכספים והרכוש בין הצדדים, הסכמי המשמורת והסדרי הראייה מול הילדים, סכום דמי המזונות לתשלום לילדים ולאישה, וכיוצא באלו.
איך מתנהל תהליך הגירושין בישראל בתום תהליך הגישור?
לאחר שחלפו 60 ימי הגישור וכלל שבני הזוג לא הגיעו להסכמה הדדית ביניהם במסגרת שיחות המהו"ת, יתבקש מגיש הבקשה להגיע להחלטה בתוך 10 ימים באשר להמשך הטיפול בתהליך הגירושין. ככל שבשלב זה הצורך בתהליך הגירושין עדיין יעמוד בעינו, על צו עיכוב ההליכים תחול הארכה למשך חמישה עשר ימים נלווים, על מנת לאפשר לבני זוג לחזור בהם מן התביעה ככלות הכל. בתום תקופת ההארכה הזו, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך ראשון, יוכל להגיש את הבקשה לפתיחת תהליך הגירושין לבית הדין לבחירתו במשך 15 ימים.
מה השוני בין תהליך הגירושין בבית הדין לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני?
ישראלים רבים שואלים את עצמם היכן עדיף להם לנהל את תהליך הגירושין: בבית הדין הדתי או בבית הדין לענייני משפחה, שהוא למעשה ערכאה אזרחית. אולם קשה לומר שיש תשובה אחת נכונה לשאלה זו. זאת מאחר וכל מקרה נדון לגופו.
עם זאת, כן ניתן לציין שבאופן עקרוני, בית המשפט לענייני משפחה מתבסס בפסקי הדין שלו על המשפט האזרחי והוא נחשב כמערכת שיפוט ליברלית יותר, בעוד שבבית הדין הרבני פסקי הדין נשענים במידה רבה על חוקי הדת, על כל המשתמע מכך.
יתר על כן, טענה שנשמעת רבות היא כי בבתי המשפט הרבניים קיימת נטיה ללכת יותר לקראת הגבר בתהליך הגירושין. לכן רבים יגידו כי אישה אשר שואפת למצות את זכויותיה בתהליך הגירושין הישראל, תפיק תועלת רבה יותר מהליך גירושין שיתנהל בין כתליו של בית המשפט לענייני משפחה.
על עריכת הסכם גירושין מול עורך דין כדרך לקצר תהליכים בהליכי גירושין
כפי שוודאי הבנתם בשלב זה, הליך גירושין הוא דרך ממושכת שנוטה להתארך וקשה לצפות מראש כמה תימשך בפועל. למרבה המזל, כיום ישנה חלופה מקובלת ולגיטימית להליכי הגירושין המסורתיים, והיא עריכת הסכם גירושין באמצעות עורך דין גירושין הפועל על תקן מגשר.
עריכת הסכם גירושין, או בשמותיו הנוספים – גירושין בהסכמה או גירושין בשיתוף פעולה, היא אלטרנטיבה יעילה ומהירה בהרבה מהגשת תביעת גירושין סטנדרטית. גם כאן, הפתרון של פניה להליכי גישור קיים בהחלט למעוניינים בו. אולם להבדיל מהליכי הגישור במסגרת פגישות המהו"ת שמתחייבות בהליכי גירושין בבתי המשפט בישראל, בהליך גישור פרטי הצדדים רשאים לבקש ליווי מטעם עורך דינם כבר משלב פגישת הגישור הראשונה.
על חשיבות הפנייה לייעוץ מעורך דין בתהליך הגירושין בישראל
לליווי המשפטי בתהליך הגירושין חשיבות ממעלה ראשונה. זאת היות ומדובר בתהליך מורכב ורגיש במיוחד לכל הצדדים המעורבים. כמו כן, האופן בו תתנהלו בתחילת תהליך הגירושין, ההחלטות שתקבלו והפעולות שתבצעו, יכולים לגרור השלכות שונות בהמשך תהליך הגירושין.
מדובר בהשלכות שללא ידע ענף בתחום דיני המשפחה, לאדם מן היישוב קשה לעתים לצפות אותן מראש. לכן מומלץ בהחלט לפנות לליווי משפטי מקצועי של עורך דין גירושין כבר מתחילת ההליכים. מעורבותו של עורך דין מנוסה בתהליך הגירושין היא חיונית גם עבורכם וגם עבור ילדיכם.
יתרה מכך, עורך דין דיני משפחה יוכל לסייע לכם להבין גם איך נכון לפעול בכל הנוגע לחלוקת הרכוש והכספים המשותפים במסגרת תהליך הגירושין.
התוכן באתר זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ומומלץ שלא להסתמך עליו בשום אופן. המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידע כללי בלבד ואינו מהווה בשום צורה תחליף לקבלת סיוע משפטי אישי מטעם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. במידה ונדרש ייעוץ משפטי בנושא גירושין או סכסוכים משפחתיים, יש לפנות בהקדם האפשרי לליווי וייצוג של עורך דין בעל התמחות בדיני משפחה.
