תביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה

מטרתו של החוק למניעת הטרדה מינית בישראל היא הצבת איסור על מעשי הטרדה מינית במרחב הציבורי והפרטי, והתווית דרכים חוקיות להתמודדות עם מקרים של הטרדות מיניות. באופן עקרוני, הטרדה מינית נחשבת אסור בכל מקום ולא רק במקומות עבודה בישראל. יתרה מכך, כשעסקינן בהטרדה מינית בעבודה, מדובר גם על הטרדה במסגרת יחסי מרות בין מנהלים לעובדיהם, וגם על הטרדת עובד בידי עמית לעבודה ללא קיומם של יחסי מרות.

עם זאת, לאור העובדה שמרבית מקרי ההטרדה המינית, כולל אלו שהתרחשו במקומות עבודה בישראל, התבצעו בפועל על ידי גבר כלפי אישה תוך ניצול יחסי המרות בין מנהל לעובדת הכפופה לו, אלו הם המקרים בהם נתמקד במסגרת המדריך הבא העוסק בדרך להגשת תביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה.

הטרדה מינית בעבודה תוך ניצול יחסי מרות – במה מדובר?

הטרדה מינית בעבודה המתבצעת תוך ניצול של יחסי המרות בין מנהל לעובד/ת שלו, הוא מצב שבו עובד בכיר משתמש בסמכות הנתונה בידיו בסביבת העבודה בכדי לכפות על עובדת זוטרה יותר הכפופה לו את קיומו של אקט מיני לסוגיו.

במצב כזה חשות עובדות רבות כי אין להן ברירה אלא להסכים לקיום האינטראקציה המינית עם בעל המרות, על מנת להמנע מפגיעה בתנאי העסקתה ובעתידה המקצועי, העשויה להגרם במידה ותסרב לשתף פעולה עם המעשה.

 

אילו מעשים נחשבים כהטרדה מינית בראי החוק בישראל?

בסעיף 3 א' בחוק למניעת הטרדה מינית, מוגדרים מספר סוגי מעשים הנחשבים כהטרדה מינית. עם המעשים הללו ניתן למנות התבטאויות מיניות או הצעות בעלות אופי מיני, אשר מופנות כלפי אדם אחר חרף אי נכונותו לשתף פעולה עם המטריד.

למרות הגדרה זו, היה וההצעות או ההתבטאויות המיניות התבצעו במסגרת ניצול יחסי מרות בעבודה, המעשה יוכר בתור עבירת הטרדה מינית גם במידה והמוטרדת לא הראתה סימנים לחוסר רצונה באינטראקציה מינית עם המטריד.

זאת בהתאם לסעיף 3 א' סעיף קטן 6 ג' בחוק. גם אם העובדת לא הביעה התנגדות מובהקת למעשיו של המטריד, החוק עדיין יחשיב את ההתבטאויות / ההצעות המיניות שלו בגדר הטרדה מינית, מתוך נקודת ההנחה שהעובדת שיתפה פעולה עם המעשים מתוך חשש להתנכלות במקום העבודה במידה ותסרב לבעל המרות.

הסעדים שהחוק מקנה לעובדת שנפגעה מהטרדה מינית בעבודה

על מנת שעובדת תוכל להתמודד עם הטרדה מינית שמתבצעת מצד בעל סמכות בעבודה, החוק מאפשר לעובדת לפעול בשלושה מישורים שונים:

• פנייה להליך משמעתי – העובדת רשאית לדווח לממונה על הטרדה מינית במקום העבודה על האדם שהטריד אותה מינית.
• נקיטת הליך פלילי – העובדת רשאית להגיש תלונה למשטרת ישראל כנגד המטריד, שבעקבותיה עלולים להיפתח הליכים פליליים נגד המטריד, שבסופם אפשרי שיוטלו עליו סנקציות שונות לרבות עונש מאסר בפועל.
• הגשת תביעה אזרחית – העובדת רשאית להגיש תביעה כספית נגד המטריד והארגון שמעסיק אותה, כפי שנפרט בשורות הבאות.

 

הוטרדת מינית בעבודתך? החוק למניעת הטרדה מינית לצידך!

חשוב לדעת כי החוק למניעת הטרדה מינית עומד לצד המוטרדת במקרה זה, ומאפשר לה להגיש תביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה, על פי סעיף 6 א', בו נקבע שהטרדה מינית בעבודה וכן התנכלות במקום העבודה, שתיהן בחזקת עוולות אזרחיות שעליהן חלות ההוראות בפקודת הנזיקין.

יחד עם זאת חשוב לדעת שתביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה ניתנת להגשה אך ורק במקרים שבהם ניתן להוכיח כי מקום העבודה מיאן לקיים את חובותיו כלפי המתלוננת לפי סעיף 7 בחוק למניעת הטרדה מינית, המחייבות אותו לפעול בכל האמצעים הדרושים כדי למנוע מקרי הטרדה מינית בתחומו ולטפל בצורה יעילה בכל דיווח על הטרדה מינית בארגון.

איך מגישים תביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה?

במידה ועובדת נפגעת ממעשי הטרדה מינית בעבודה, היא רשאית על פי חוק להגיש תביעת נזיקין אזרחית כנגד האדם שהטריד אותה וכנגד מקום עבודתה. למותר לציין כי בהגשת תביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה, חשוב ליצור קשר עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה, כדי למקסם את סיכויי הצלחתה של התביעה.

במקרים רבים מצליח עורך דין דיני עבודה, לחסוך מהמתלוננת את ההליך המשפטי הרגיש ואת החשיפה הבלתי נעימה, באמצעות הגשת דרישה לקבלת פיצוי כספי מהמטריד והמעסיק, שהוא למעשה מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים.

לעתים מזומנות די במכתב כזה כדי להרתיע הן את המעסיק והן את המטריד מפני תסבוכת משפטית ארוכה ולגרום להם לשלם פיצויים למתלוננת. אולם היה והלה מסרבים להיעתר לדרישה לפיצוי כספי, ניתן בהחלט להתקדם לשלב הגשת התביעה לבית הדין לעבודה.

 

לאיזו ערכאה משפטית מוגשת תביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה?

את התביעה הכספית על הטרדה מינית בעבודה, יש להגיש לטיפולו של בית המשפט לענייני עבודה, שהוא הערכאה לה ניתנה הסמכות הבלעדית לטפל בתביעות מסוג זה על פי סעיפים 10 א', סעיף 6  וסעיף 7 בחוק למניעת הטרדה מינית.

 

מהי תקופת ההתיישנות על הטרדה מינית בעבודה?

סעיף 6 ג' בחוק למניעת הטרדה מינית קובע שתקופת ההתיישנות על הטרדה מינית בעבודה היא כיום שבע שנים. זאת בכפוף לסעיף 5 בחוק ההתיישנות, אף שבעבר תקופת ההתיישנות על תביעות בגין הטרדה מינית בעבודה היתה שלוש שנים בלבד. חשוב לדעת: את תקופת ההתיישנות סופרים החל ממועד היווצרותה של עילת ההטרדה, ולא מהמועד בו באו יחסי עובד ומעביד בין המתלוננת למעסיקה אל סיומם.

 

בהגשת תביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה – על מי מוטל נטל ההוכחה?

הגשת תביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה, מחייבת את התובעת לספק לבית המשפט הוכחות לטענתה שעברה הטרדה מינית בעבודתה, מטעמו של בעל סמכות או עמית לעבודה. זאת בהתאם לסעיף 3 א' בחוק למניעת הטרדה מינית.

בנוסף קובע החוק שככל שמדובר על הטרדה מינית שבוצעה במסגרת ניצול של יחסי מרות בעבודה, תידרש התובעת לעמוד בנטל ההוכחה הראשוני בלבד לגבי קיומם של מעשי הטרדה מינית בעבודה.

היה והתובעת הצליחה להוכיח את עצם קיומם של מקרי הטרדה מינית בעבודתה, נטל ההוכחה יעבור לבעל המרות, שידרש לסתור את הטענה לכך שניצל את סמכותו כדי לכפות על העובדת קיום של אינטראקציה בעלת מאפיינים מיניים בעבודה.

כדי להפריך טענה זו, ידרש בעל הסמכות להוכיח לבית המשפט שמערכת היחסים שנתקיימה בינו לבין המתלוננת הייתה בגדר קשר זוגיות מלא, ולא קשר מיני בלבד, כך שיחסי המין לא נקשרו בושם אופן במתן הטבות כלשהן למתלוננת.

 

מהו סוג הפיצויים שניתן לקבל בתביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה?

במסגרת תביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה, רשאית המתלוננת לתבוע שני סוגי פיצויים:

1. פיצוי עונשי, ללא צורך בהוכחת נזק, עד סכום מרבי של 120,000 ש"ח – זאת בהתאם לסעיף 6 ב' בחוק למניעת הטרדה מינית ובכפוף לשיקול דעתו של בית הדין המטפל.
2. פיצוי רגיל על הנזק שנגרם למתלוננת הלכה למעשה בעקבות ההטרדה המינית בעבודה, ללא הגבלת הסכום, אך כתלות בהוכחת נזק. בהקשר זה למשל, יכולה העבודת לתבוע פיצוי כספי על הפסדי שכר שנגרמו לה לכאורה ככל שנאלצה להפסיק ולעבוד בעבודתה בעקבות מעשי ההטרדה, עלויות על טיפולים נפשיים שלהם היא נזקקה עקב מקרי ההטרדה, אובדן כושר עבודה בשל פגיעה נפשית שנגרמה לעובדת בעקבות מקרי ההטרדה המינית, ועוד.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.