במסגרת העסקתו של כל עובד, נקבעים בעבורו כמה תנאי מפתח אשר קובעים את טיב העסקתו, כמו גם מהווים נדבך בלתי מפרד מאורח חייו. אף על פי כי חלק מאותם היבטים ידועים לכל ונמצאים תחת בחינתו התמידית של הציבור הרחב, כפי שקורה בענייני שכר, ישנם מרכיבים אשר חומקים מן התודעה, כאשר התגלמות חוסר ידיעה זו מגיעה לכדי אי מימוש זכויות עובדים ופגיעה באורח חייהם.
דוגמה למקרה שכזה היא בנוגע לשעות העבודה והמנוחה אשר קיימות לכל עובד באשר הוא, כאשר רבים העובדים, אשר אינם מודעים כלל למחדל שמתקיים בעניינם, כאשר הם אינם מקבלים את מלוא הזמן אשר קיים להם למען מנוחה והפוגה מתוקף החוק.
אי לכך ובהתאם לזאת, במאמר הקרוב נסקור ונבחן את חוק שעות עבודה ומנוחה, כמו גם כלל היבטיו השונים אשר רלוונטיים לאדם מן היישוב.
חוק שעות עבודה ומנוחה ותפקידו כחלק מחוקי מגן
בטרם נפרוש את מלוא היריעה אשר מוענקת במסגרת חוק שעות עבודה ומנוחה, חשוב לציין את קיומם של קובץ חוקי מגן, אשר מכילים בתוכם מספר רב של תקנות חוקים ודינים כדוגמת חוק שעות עבודה ומנוחה, אשר תפקידם עוד מראשית המדינה הוא לאגד ולהגן על זכויות העובדים.
כלומר, במסגרת חוקים אלו למעשה נקבעו מספר הוראות אשר מחייבות הן את ציבור העובדים כמו גם את ציבור המעסיקים, בכדי לאפשר לכלל המשק בישראל לעבוד בצורה אשר אינה נצלנית או גזלנית כלפי מי מבין הצדדים.
חוקי המגן נחשבים למנגנון מוצלח דיו, אשר מקורו עוד מאמצע המאה ה- 20 כאשר הובאו לראשונה לעולם, כמו גם כי מדינת ישראל הוגדרה כמדינה בעלת מנגנון עבודה מתקדם ומודל לחיקוי בעבור מדינות מתקדמות אחרות בעולם.
מה מטרתו של חוק שעות עבודה ומנוחה?
בהמשך לכך, מטרתו של חוק זה, בנוסף לעיסוקו ופרטיו, היא ליצור תמימות דעים בנוגע למושגים בסיסיים אשר רלוונטיים לתחום התעסוקה בכלל, כגון כמה זמן ניתן להעסיק עובד, כאשר מה הן ההשלכות והנגזרות של חריגה או פגיעה מעבר לתחום הנקוב במסגרת החוק.
לדוגמה, בחוק מוגדרים ומתייחסים לכלל היבטי ההעסקה השונים אשר עלולים לעמוד בפני עובדים ומעסיקים, כדוגמת משמרות לילה, שעות נוספות, חופשה שבועית וכן הלאה.
בנוסף לכך, בחוק ישנה התייחסות אודות משלחי יד ייחודיים, אשר להם קיימים דינים ותקנות אחרים לאור עיסוקם השונה ו/או חשיבותו הרמה במעלה לכלל הסדר הציבורי. כך לדוגמה ניתן במסגרת החוק התייחסות לעובדים במסגרת בתי דואר, בתי קולנוע, משקים חקלאיים, בתי אירוח ותיירות ועוד, אשר להם קיים דין שונה משאר המשק.
בולטים בהיעדרם במסגרת החוק, הם כלל העובדים אשר תכליתם ותפקודם הינו קריטי לעת חירום או בעל נסיבות ייחודיות מאוד אשר לא מאפשרות אכיפה הגיונית של החוק, כפי שקורה בעבור עובדי כוחות הביטחון, עובדי מדינה מסוימים, אנשי ים ועובדים אשר מפאת עיסוקם לא ניתן לפקח על שעות העסקתם.
משכם יום עבודה ושבוע עבודה
בהמשך לזאת, במסגרת החוק נקבע אורכו של יום עבודה סטנדרטי, כאשר משך הזמן שנקבע לטובת יום אחד הוא 8 שעות עבודה, כמו גם כי בשבוע עבודה לא יהיו יותר מ- 45 שעות עבודה שבועיות, כאשר הרציונל כאן הוא ל- 5 ימי עבודה מלאים בנוסף לחצי יום עבודה בעת כניסת השבת.
כמו כן, החוק קובע גם כי המונח "שעת עבודה", צריך להכיל במסגרתו זמן לטובת הפסקות קצרות ומוסכמות אשר תכליתן היא לאפשר לעובד להתרענן ולנוח מעבודתו.
שעות נוספות
בהמשך לכך, סעיף 6 לחוק קובע כי אין להעסיק עובד במסגרת שעות נוספות אלא לנוכח קיומם של תנאים חריגים אשר מחייבים זאת מכורח המציאות, כאשר כוונת המשורר היא לא להתבסס ולהכשיר העסקה ארוכה אשר למעשה מקנה לעבודה מקום מרכזי מדי בחייו של אדם.
כחלק מאותן החרגות נקבע כי רק בשל אירוע מיוחד שלא תוכנן טרם לכן, כמו גם קיומה של תאונה, היערכות לקראת מועד ייחודי אשר רלוונטי לאותו משלח יד, כפי שקורה לעת ציון מועדים וחגים בעלי משמעות כלכלית כדוגמת יום העצמאות, או לקראת סופה של שנה והצורך להיערך בירוקרטית להיבטיה המנהלתיים, רשאי מעסיק להעביד את עובדיו מעל מסגרת השעות היומית ו/או השבועית הקבועה.
בנוסף לכך, קובע החוק כי לפי סעיף 11 רשאי גם שר העבודה להחריג כראות עיניו העסקה במסגרת שעות נוספות בהתאם למצב מסוים.
מצוי אל מול רצוי לאור הרחבותיהם של שרי עבודה
בהמשך לכך, לאורך השנים הונפקו על ידי שרי עבודה שונים היתרים כללים ומתירניים במיוחד, כאשר אותה הנפקת צווים כללים אשר נוגעים לכלל המשק, הוציאה מתוכן את כוונת החוק לבצע החרגה לטובת שעות נוספות רק בהינתן צורך ייחודי ונדיר.
דוגמה לכך היא אשר נקבע רק במרץ 2018, כי יום העבודה יכול להימשך עד כדי 12 שעות, כמו גם כי ניתן להעסיק עובד למען 16 שעות נוספות בשבוע בלבד. בנוסף לכך, ישנן תעשיות וענפים אשר מתוקף חשיבות עיסוקם זוכים אפילו להרחבה ויד חופשית יותר, כאשר עובדה זו מחדדת את הצורך הקיים בעבור כל עובד לבדוק את ענייניו אשר קבועים בעבור מקום עבודתו בחוק.
זאת מכיוון שכלל ערב רב החוקים והתקנות הללו מקשים על הבנה יחידה ורוחבית, כאשר חוסר ידע זה עלול להתגלם כחוסר מימוש זכויות משווע, מפאת בורות והנחה כי אשר נעשה הוא בהכרח חוקי ונכון.
מנוחה שבועית
כמו כן, סעיף 7 של החוק נוגע לגבי מנוחה שבועית קבועה אשר מוכרחת להינתן בעבור כל עובד באשר הוא. במסגרת החוק נקבע כי החופשה השבועית מוכרחת להימשך למשך 36 שעות, כאשר אילו העובד יהודי אזי שמנוחה זו מוכרחת להיקבע ביום שבת, בעוד שאילו העובד אינו יהודי – הוא זכאי לקבוע אותה על פני שישי, שבת או ראשון, בהתאם להשקפת עולמו.
בנוסף לכך, נקבע בסעיף 9 כי חל איסור על העסקת עובד במהלך חופשתו השבועית, אלא אם מתקיים אלו מבין התנאים אשר עוגנו בסעיף 12, אשר קובע כי לשר העבודה קיימת רשות להתרת העסקת עובדים במהלך שעות המנוחה השבועיות שלהם, אילו הוא מאמין כי לאור העסקה זו תמנע פגיעה בביטחון המדינה, פגיעה משמעותית בכלכלה, או פגיעה בכל תהליך או צורך אשר לראות עיניו של שר העבודה הינם הכרחיים לציבור הרחב.
בנוסף לכך, נקבע כי על שר העבודה להכניס לשיקוליו את טובת העובד, מסורת ישראל, טיבה של התחלופה על פני העסקתו של אותו עובד, ההשפעה הסביבתית והציבורית שלאותה העסקה תהיה על כלל המרחב ועוד.
ענישה בעבור אי מתן מנוחה שבועית
כמו כן, נקבע בחוק כי בעבור אי מתן מנוחה שבועית לעובד, צפוי המעסיק להיקנס בקנס מנהלתי בגובה 5,000 ש"ח, כמו גם חשיפתו להגשת כתב אישום אשר העונש בעבורו צפוי להאמיר לכדי 12,900 ש"ח עבור כל עובד אשר נעשה עוול בענייניו.
בנוסף לכך, נקבע גם כי על כל מעסיק להחזיק תיעוד שעות עבודה ומנוחה בעבור עובדיו, בכדי שיעלה בידו לוודא כי אינו חורג משמותר בחוק וכי הינו נוהג באופן שעולה בקנה אחד עם המצופה ממנו לאור אותם חוקים.
לסיכום
כפי שניתן להבחין, חוק שעות העבודה ומנוחה הינו הכרחי למען הצבת גבולות אשר חוצצים בצורה ברורה ובוטה בין חייו הפרטיים של עובד לבין משך הזמן אשר מעסיקו יכול לכפוף אותו לטובתו.
כמו כן, המצב הנתון כיום במשק, אשר הינו תולדתה של הנפקת צווים ארוכת שנים, אשר בתורה הרחיבה יותר ויותר את אשר מותר, הביא רבים לכדי חוסר ידיעה אודות אשר מגיע להם, כאשר בהיעדר ידיעה זו אינם מסוגלים אותם עובדים לתבוע ולדרוש את שמגיע להם כדין.
לפיכך, אילו אינכם יודעים מה מעוגן עבורכם במסגרת העסקתכם במקום העבודה הייחודי שלכם, כמו גם אילו אינכם זוכים לקבלת מנוחה שבועית קבועה בהתאם להשקפת עולמכם ו/או דתכם, אזי שמומלץ במידה רבה לפנות לכדי סיועו של עורך דין דיני עבודה, בכדי שהאחרון יוכל באמצעות ניסיונו הרב אל מול בתי הדין לעבודה, כמו גם הכרתו על בוריו של החוק, להבטיח כי תזכו למלוא זכויותיכם, כמו גם פיצויים רלוונטיים בשל היעדרם טרם לכן.