שכר מינימום נועד להגן על העובדים בישראל, באופן שיאפשר להם לעבוד ולהתפרנס בכבוד. גובה השכר נקבע על פי גיל העובד ועל פי תנאי העסקתו (חודשי, יומי, או שעתי). כל מעסיק מחויב לספק את שכר המינימום, לפחות, ואילולא כך, הוא יכול להיות חשוף לתביעות פליליות, אשר העונשים בגינן הן קנס כספי ובמקרים מסוימים אף מאסר.
לכן, הן המעסיקים והן העובדים חייבים להיות אחראים שישולמו כל התשלומים המגיעים, ואם ישנו חשש כי העובד לא מקבל את מלוא זכויותיו, יש להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה, אשר יוכל לייעץ על המשך הטיפול בתיק ולהשיג, בסופו של דבר את התשלומים הנדרשים.
יש לציין כי האכיפה של המדינה בנושא זה הינה מועטה עד כדי בלתי קיימת, ולכן נדרש שיתוף הפעולה של העובדים, אשר צריכים לתבוע את זכויותיהם ולהעלות את מודעות החברה לנושא.
מהו שכר מינימום בישראל?
שכר המינימום בישראל נקבע על ידי הממשלה ומשרד העבודה והרווחה, ומתעדכן מדי פעם בפעם. דיונים פוליטיים וחברתיים רבים נעשו כדי להעלות את גובה שכר המינימום, ואינטרסים רבים בצידם. עם זאת, יש לציין כי שכר מינימום קיים בעולם כולו, והדיונים העוסקים בו סובבים סביב השאלה האם הוא משפר במשהו או מעכב את יציאתם לעבודה של הקבוצות המוחלשות.
שכר המינימום בישראל נקבע על פי גיל העובד ואופן העסקתו, כך ששכר מינימום של נערים לא שווה לשכרו של מבוגר יותר. כיום, הסכום עומד על 5,300 שקלים למבוגר העובד במשרה מלאה, ועל 29.12 שקלים לשעה לעובדים המשתכרים באופן שעתי.
החוק המגן על העובדים בישראל, חוק שכר המינימום, קובע עוד כי על יום חפיפה או השתלמות, יהיה זכאי העובד לתשלום, גם אם לא התקבל לעבודה לאחר מכן. כמו כן, עובדים אשר עובדים על עמלות או בונוסים שונים, זכאים לתשלום של שכר מינימום לפחות, במידה והעמלות והבונוסים לא מצליחים להגיע לגובה השכר.
איך מחשבים שכר מינימום?
שכר המינימום נקבע, כאמור על פי גיל העובד, תנאי העסקתו, פוטנציאל ההשתכרות שלו וסוג המקצוע בו הוא עוסק. כך, למשל, ישנן טבלאות מיוחדות לעובדים המועסקים בחלקיות משרה, לבני נוער, לעובדי אולמות ולעובדים בעלי מוגבלות מיוחדת. שכר מינימום הוא השכר ברוטו אותו מרוויח העובד, לפני ניכויי מס שונים.
עם זאת, לצורך חישובו, נלקחים בחשבון גם תוספות כמו עמידה ביעדים, או תוספות קבועות אחרות המשולמות לעובד, אבל לא יילקחו בחשבון תוספות אחרות כמו ותק, אש"ל, תוספת משמרות ועוד. ברחבי ברשת קיימות טבלאות רבות, המפרטות את שכר המינימום המגיע לכל קבוצה, על פי העבודה, השעות, הגיל וכו'.
בכל מקרה של אי הבנה, או רצון לוודא כי כל הזכויות אכן משולמות לעובד, כדאי ורצוי להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה. כדאי לזכור, שלפעמים, יכול המעסיק לפעול או להציג מצג שווא של תשלום מירב הזכויות, כאשר בפועל החישוב אינו נעשה על פי המתבקש בחוק.
מה אומר החוק על שכר מינימום?
האחראי הישיר לתשלום שכר מינימום, הוא, מן הסתם, המעסיק. הוא מחויב לספק לעובד תלוש משכורת, בו יפורט השכר השעתי או הכללי אותו הוא מקבל עבור עבודתו. אם המעסיק לא שילם את השכר המגיע לעובד, או שלא שילם אותו בזמן או שלא סיפק תלוש משכורת, הוא עלול להיות חשוף לתביעה פלילית, שהעונש עליה הוא תשלום קנס ואף מאסר, במקרים מסוימים.
כמו כן, חשוב לדעת כי לעובד מגיע שכר מינימום על כל שעה שהוא עובד, כולל שעות נוספות, שעות הכשרה או התלמדות בטרם הקבלה לעבודה, שעות הכנה ועוד. החוק לא מתיר לעובד לעבוד בשכר שהוא מתחת לשכר המינימום, כך שאם הצליח המעסיק לשכנע עובד, בדרכים שונות, לעבוד כך, אין לכך תוקף בבית המשפט ועדיין יידרש המעסיק לשלם את כל התשלומים המגיעים לעובד כפיצוי.
כמו כן, על המעסיק אסור לקחת בחשבון כי לעובד משולמים עוד קצבאות ממקור אחר, ולהחליט על הורדת השכר. שכר מינימום היא זכות קבועה של העובד, ועליו לקבלה.
איך מגישים תביעה לקבלת שכר מינימום?
בכל מקרה או חשש כי העובד לא מקבל את מלוא זכויותיו, הוא יכול להגיש תביעה ליחידת האכיפה של משרד העבודה, או לבית הדין לעבודה. בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה, המנוסה בתיקים מעין אלו, לשם קבלת תוצאה מיטבית. צריך וחשוב מאד להגיש תלונה ותביעה במקרה ולא משולם שכר המינימום הנדרש, מכיוון שאי תשלום שכר זה, פוגע וגורם לנזק המשכי לעובד.
יש לזכור כי אפשר להגיש תביעה על אי תשלום שכר או איחור בתשלום עד סוף תקופת ההתיישנות, אשר נקבעה במקרה זה על שבע שנים ממועד המקרה. האכיפה על תשלום שכר מינימום הינה מועטה, אולם תלונות ותביעות מצד העובדים, אשר מודעים ודורשים את זכותם, יכולה להביא לשינוי במצב זה, ולהרתיע מעסיקים אחרים מאי תשלום ומתן זכויות.
הנזקים לעובד כאשר לא משלמים שכר מינימום
שכר מינימום נקבע, בעיקר, כדי להגן על קבוצות מוחלשות יותר בחברה הישראלית. ממחקרים שנעשו, נראה כי הקבוצות אשר נדרשות לשכר מינימום הן קבוצת הצעירים, נשים, עובדים ללא השכלה או אנשים הגרים בפריפריה. אנשים העובדים על בסיס שעתי, עלולים אף יותר להינזק מתשלום שכר נמוך, בעיקר בחודשים אשר אינם מלאים בימי עבודה או בחודשי חופשה וכו'.
אדם אשר לא משולם לו אפילו שכר מינימום זה, הנזק עלול להתבטא הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. לטווח הקצר, לא יוכל העבד לחיות ברמת החיים המינימלית הדרושה להישרדות. שכר זה שנקבע, הוא הרף התחתון המאפשר רמת חיים סבירה. מתחת לו, לא יוכל העובד לספק לעצמו את הדברים ההכרחיים למחיה.
אולם, יתרה מכך, העובד עלול להינזק גם לטווח הארוך, כאשר ייפגעו זכויותיו הפנסיוניות ופיצויי הפיטורין, במקרה הצורך. מבחינה חברתית, עיגון שכר מינימום ואכיפה על תשלומו, הינם הכרחיים לחברה טובה יותר ושוויונית. פערי שכר גדולים, הקיימים בחברה, מהווים בעצמם בעיה, ועלולים לגרום לנזקים מתמשכים.
לסיכום
שכר מינימום, הוא זכות הניתנת לכל עובד להרוויח ולעבוד באופן מכובד. המעסיק, אשר הינו האחראי הישיר לתשלום זה, מחויב לשלם שכר מינימום, לשלם אותו בזמן ולספק תלוש שכר מפורט אשר יוכיח את גובה השכר המשולם. מעסיק שאינו עושה זאת, או מנסה להתחמק מלשלם את התשלומים המגיעים לעובד כחוק, חשוף לתביעות פליליות, שעונשן הוא קנס משמעותי ובמקרים מסוימים אף מאסר.
גם אם העובד הסכים מרצונו לתשלום מופחת, אין זה קביל בבית המשפט, וניתן יהיה לתבוע את המעסיק עד שבע שנים ממועד המקרה. רצוי וכדאי להתייעץ ולהתלוות אל עורך דין דיני עבודה, אשר יוכל להגיע לתוצאות המקוות בסופו של המשפט.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.