גידולים שפירים במוח, כמו גם במקומות נוספים בגוף, הם שכיחים למדי. על פי אומדנים שנעשו בישראל, נוספים מדי שנה כעשרים מקרים של גידולים שפירים לכל 100,000 איש, שזה אומר בערך 1,800 איש בשנה מגלים בדרך זאת או אחרת שיש להם גידול שפיר. בשורות להלן נדון בנושא, ונרחיב בעיקר על רשלנות רפואית בהסרת גידול שפיר במוח.
מהו גידול שפיר ומה ההבדלים בינו לגין גידול ממאיר? מה הנזקים האפשריים של גידול שפיר, ולמה מומלץ במקרים מסוימים להסיר את הגידול? מה התוצאות האפשריות של הסרת גידול שפיר? מתי ניתן להגיש תביעה בדין רשלנות רפואית בהסרת גידול שפיר במוח? מה תפקידו של עורך דין רשלנות רפואית? מה החשיבות של חוות דעת רפואית בהליך המשפטי? להלן התשובות.
גידול שפיר, גידול ממאיר ומה שביניהם
גידול סרטני יכול להיות שפיר או ממאיר. ההבדל העיקרי בין גידול שפיר לממאיר, הוא ביכולת של הגידול הממאיר להתפשט ולגרום נזקים בחלקים נוספים בגוף. גידול שפיר, לעומת זאת, איננו מתפשט. יחד עם זאת, אי אפשר לומר שגידול שפיר אינו יכול לגרום לנזקים.
איך מאבחנים גידולים שפירים?
הסימנים להיותו של גידול שפיר הם כדלקמן:
- גבולות ברורים: הגבולות של גידול שפיר הם ברורים. כיוון שכך, היכולת שלו להתפשט היא מוגבלת או שאיננה קיימת. עם זאת, זה המקום להזכיר גם שבמקרים רבים אין קביעה ברורה באשר לאופי של הגידול. זאת הסיבה שרופאים ממליצים לעיתים קרובות להסיר את הגידול, למרות ההערכה שמדובר בגידול שפיר.
- העדר שינוי בתקופות שונות: כשמאובחן גידול בגוף של מטופל, ואם הרופאים מחליטים להימנע מהסרת הגידול בשלב מסוים, נערכות לחולה בדיקות תקופתיות. הבדיקות כוללות צילומי רנטגן, CT וכן MRI ונטילת ביופסיה בהתאם לצורך. אם מתגלים שינויים בגודל הגידול או בגבולות שלו, כי אז יפעלו הרופאים להסרת הגידול.
הנזקים האפשריים של גידול שפיר
גידולים שפירים לכאורה אינם אמורים לגרום נזקים למטופל. עם זאת, גידולים שפירים עלולים לגרום נזקים עקיפים. הדבר נכון תמיד, ונכון על אחת כמה וכמה כשמדובר במוח, שהוא אולי האבר העדין והמורכב ביותר בגוף האדם. גידול שפיר, למרות היותו כזה, הינו גידול לא טבעי.
הגידול הזה תופס מקום בגולגולת, ולעיתים אף לוחץ על חלקים ממנה. חלק במוח שנלחץ על ידי גידול שפיר, משפיע במקרים רבים על חלקים אחרים בגוף. ידוע על מקרים של גידולים שפירים שלחצו על אזורים הקשורים בראייה, בתחושה וביכולת ההפעלה של אברים אחרים. הסרת הגידול הקלה את הלחץ ואפשרה למטופל לשוב לחיים תקינים, באופן מלא או חלקי. להלן השפעות אפשריות של גידולים שפירים:
| ראייה ושמיעה | גידול שפיר במוח עלול להשפיע לרעה על הראייה, אם הוא מפעיל לחץ על חלקים במוח הקשורים בנושא. |
| שיתוק | גידול שפיר עלול לגרום באופן עקיף גם לשיתוק מלא או חלקי של המטופל. |
| קוגניטיבי | גידול שפיר עלול להשפיע גם על היכולת של המטופל לתקשר עם הסביבה, אם האזורים במוח האחראים על הדיבור והתקשורת בכלל מושפעים ממנו. |
האם גידול שפיר במוח הוא בעיה?
באופן כללי, גידול שפיר במוח מהווה בעיה. הסיבה הראשונה פורטה לעיל – ההשפעה האפשרית של הגידול על חלקים אחרים בגוף. המוח, כידוע, הוא מרכז השליטה בגוף, וכל לחץ בנקודה מסוימת עלול להשפיע על חלק אחר בגוף.
זאת הסיבה העיקרית שבגללה ממליצים רופאים להסיר גידולים כאלה, או לטפל בהם במידת האפשר בדרכים אחרות. סיבה אפשרית נוספת להמלצה להסיר גידולים במוח גם אם הם שפירים, נובעת מהעובדה שהאבחנה באשר לסוג הגידול איננה חד משמעית. למרבה הצער, ,נרשמו מקרים רבים של גידולים שפירים לכאורה שהתפשטו וגרמו נזקים חמורים, ואף למותם של מטופלים.
התוצאות האפשריות של הסרת גידול שפיר במוח
הסרת גידול שפיר במוח נועדה למנוע פגיעה עתידית במטופל. כמו כן, היא נעדה לשפר את מצבו הרפואי, אם הגידול משפיע על התפקוד היום יומי של המטופל. יחד עם זאת, מדובר בפעולה כירורגית לא פשטה, הדורשת ניסיון, דיוק ויכולות גבוהות של הרופא המנתח.
למרבה הצער, קרה לא אחת שהסרת הגידול אמנם פתרה בעיה, אבל יצרה בעיה אחרת עקב פגיעה לא מכוונת בחלקים אחרים במוח. לא אחת קרה גם שהתוצאות השליליות היו בלתי הפיכות. אם הפגיעה נגרמה עקב רשלנות רפואית בהסרת גידול שפיר במוח, כי אז קיימת עלה לתביעת רשלנות רפואית. התביעה יכולה להיות מוגשת כנגד המוסד הרפואי שבו בוצע הניתוח, ונגד הרופאים שבצעו אותו או נגד כולם.
הסכמה מדעת ורשלנות רפואית בהסרת גידול שפיר במוח
לא אחת קרה שהרצון של הרופאים לסייע למטופל באמצעות הסרת הדיגול, גרמה להם להעביר לו מידע חלקי. במקרים כאלה, הנתסבע יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית בהסרת גידול שפיר במוח בגלל אי מסירת מידע מלא, כולל החלופות לניתוח שרמת הסיכון שלו היא, ללא דפק, גבוהה מאוד.
עורך דין רשלנות רפואית והתפקיד שלו במקרי רשלנות רפואית בהסרת גידול שפיר במוח
עורך דין רשלנות רפואית הוא הדמות הדומיננטית, מרגע שהתקבלה ההחלטה לבדוק את היתכנות התביעה לרשלנות רפואית. התפקיד' של עורך הדין הוא לנווט את התביעה.
- איסוף החומר הרפואי: איסוף החומר הרפואי הקשור בחולה באפן כללי ובהליך הרפואי שבוצע בו בפרט, הוא השלב הראשון בדרך להגשת תביעת רשלנות רפואית. על פי חוק, כל מוסג רפואי חייב למסור את התיק הרפואי של מטופל למטופל עצמו או לבא כוחו. למען הסר ספק – היעדר תיק, או תיק שחסרים בו מסמכים משמעותיים, רק מחזק את התביעה של המטופל ולא מחליש אותה. בתביעת רשלנות רפואית, הנתבעים חייבים להוכיח את חפותם ולא אחרת.
- חוות דעת רפואית: רשלנות רפואית בהסרת גידול שפיר במוח דורש, במרבית המקרים, חוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום. חוות הדעת הזאת מצטרפת לחומר הרפואי שעורך הדין אוסף.
- גיבוש התביעה: בשלב הזה, עורך הדין בוחן את כל החומר ומגבש את התביעה. בהעדר הוכחה לרשלנות, הוא ימליץ להפסיק את ההליכים. אם אכן קיימת ייתכנות לתביעה, עורך הדין יפעל לגיבוש כתב התביעה. בהמשך, הוא דם ילווה את התובעים לאורך כל הדרך עד לקבלת פסק הדין בתביעה.
מעוניינים במידע נוסף על רשלנות רפואית בהסרת גידול שפיר במוח? באתר הנבחרת המשפטית, תוכלו לקרוא עוד על דיני רשלנות רפואית, ולאתר עורך דין רשלנות רפואית שישמח לסייע לכם במיצוי זכויותיכם.
